diff --git a/פילוסופיה/נוצרית/אוריגינה.md b/פילוסופיה/נוצרית/אוריגינה.md
new file mode 100644
index 00000000..e99055ec
--- /dev/null
+++ b/פילוסופיה/נוצרית/אוריגינה.md
@@ -0,0 +1,30 @@
+---
+title: סקוט אוריגינה
+description: 
+published: true
+date: 2024-02-07T14:38:49.130Z
+tags: 
+editor: markdown
+dateCreated: 2024-02-07T14:38:49.130Z
+---
+
+![eurigene.jpg](/פילוסופיה/נוצרית/eurigene.jpg)
+
+[**סקוט אריגנה**](https://en.wikipedia.org/wiki/John_Scotus_Eriugena) (800-870) היה משכיל אירי[^1] אשר, איכשהו, דיבר יוונית - והכיר הרבה חומר שאיש אינו ידע בסביבתו. אוריגינה היה נזיר באירלנד - אשר אינה נפגעה מקריסת האימפריה הרומית. משום שלא נשטפה בגרמנים כמו שאר אירופה, אירלנד נהפכה למעין אי של שקט[^2], ומרכז אינטלקטואלי בולט. 
+
+עם כיבושי קארל הגדול, ששטף מקטלוניה עד רומא בסופו של דבר, הוא מחייה את התרבות הקלאסית הלטינית ומגבש את הנצרות בכדי לגבש את האימפריה. בניו של קארל הגדול ממשיכים במשימה זו, ובכדי להחיות את התרבות הרומית הם מזמנים משכילים רבים - לרבות אריוגנה.
+
+[^1]: את אירלנד ניצר פטריק הקדוש, הבולט שם עד היום, התנצרות איטית עם תחילת התנצרות האימפריה, במאה ה4-5.
+[^2]: אירלנד אפילו קיבלה בתקופה מסוימת תשלומי מס מן האנגלים
+
+# הגות
+הגותו של אריוגנה הייתה ניאו-אפלטונית, בדומה לקונסטנטינוס שהושפע מהם. התפיסה האריסטותלית מנתקת את האלוהים מן העולם; האל הוא הסיבה הראשונית, אך לא נוכח בעולם. לעומתה ייסד [פלוטינוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Plotinus) (200-270) את התפיסה הניאו-אפלטונית, שקובעת כי האל שופע את עצמו לתוך העולם ובכך נוצרת המציאות - מתוך אותו השפע האלוהי. אריגנה החזיק אף הוא בתפיסה הזו, לפיה בכל דבר בעולם - בי, בכם, בשולחנות ובחתולים - יש עצמיות אלוהית. העמדה הזו בעייתית משהו בתפיסה הנוצרית, משום שהיא מעמעמת את הפער בין ישו לכל יצור אחר, לאור [ההתלבשות](/פילוסופיה/נוצרית#ההתלבשות). אוריגנה סבר כי ביכולתו של אדם לטפס בשאיפה של אותו השפע, האור האלוהי, עד שיגיע חזרה לחיק האל. אריוגנה יישב את המתח בכך שקבע כי אצל ישו, הנוכחית האלוהית הייתה חזקה במיוחד.
+
+הכנסייה אינה אוהבת את העמדה הזו כלל, ומגדירה אותה ככפירה. אריוגנה הוחרם עוד בחייו לאור עמדה זו, מה שלא השפיע על מעמדו כהוגה הבולט בתקופתו.
+
+אריוגנה תרגם אוסף של ספרים הנקראים ה*Pseudo-Dionysius*, ספרי הגות מביזנטיון סביב המאה ה3-4, מיוונית ללטינית. הספרים עוסקים בחייו של [דיוניסיוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Pseudo-Dionysius_the_Areopagite), יווני הקרוי על שמו של אל היין, היה מתלמידיו של פאולוס, וסייע להפיץ את הנצרות - יש הטוענים כי כתב חלק ניכר מן הברית החדשה, ומייחסים לכתבים האלו מעמד של נספח לברית החדשה, כמעט ספר קודש. כיום הוא איבד ממעמדו ונחשב כ'עוד ספר נוצרי רגיל'.
+
+פסודו-אפיגרפית[^3]
+
+
+[^3]: כתיבת ספר, אך ייחוסו למשהו אחר (כשם שהזהר, למשל, מיוחס לר' שמעון בר יוחאי).
\ No newline at end of file