vault backup: 2025-01-26 12:20:17

פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: מעבר לטוב ולרוע
 ---
 
-title: מעבר לטוב ולרוע
+
 
 !!! info "טקסט"
 	[(אנגלית) טקסט - מעבר לטוב ולרוע](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/BGE.pdf), [עברית](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מטר.pdf)
@@ -1364,10 +1364,103 @@ marmots have long persuaded ourselves in the full secrecy of a hermit's conscien
 
 ## על לאומים, אופי-לאומי ואנטי-לאומנות
 
+פרק 8 נשמע לנו מוזר - בלי רקע היסטורי, זה נשמע קצת כמו עיתונאות (רכילות, אפילו) על האירופאים, שאנחנו לא מכירים היטב כישראלים. 
+
+
+ניטשה מדבר - מזיכרון קולקטיבי ואישי - על גרמניה שלפני האיחוד: גיבוב של מדינות גרמניות, כמו המחוזות הגרמנים השונים, אוסטריה ושוויץ. אנחנו חושבים על גרמניה כצבאית מאוד, אך בתקופה של ניטשה, הגיבוב הזה של המדינות הגרמניות היה הבדיחה של אירופה - צבאות עברו בו ועשו בו כשלהם: *צרפת* הייתה המי-ומי.
+
+
+בשיא כתיבתו של ניטשה, הגרמנים מתחילים להתחזק צבאית, כמו הצרפתים - וניטשה לועג להם בפרק זה, בכך שלועג לרכרוכיות שהיו עד לפני רגע. כלומר, ניטשה לועג להיעדר הלאומנות הגרמנית מצד אחד, ומצד שני - מדבר בחריפות כנגד הלאומנות בכלל בפרק הזה, זו שעלתה מאז אביב העמים ב~1848, סדרה של מהפכות לאומניות ודמוקרטיות בצרפת, איטליה, ואחרים. 
+
+עיקר ההסתייגות של ניטשה היא מהלאומנות *הגרמנית*, עד כדי כך שעזב את גרמניה אחרי איחודה, ולא חזר אליה. אולם בו בעת, ניטשה תולה הרבה תקוות בתרבות הגרמנית הגבוהה - זו ששגשגה בין מוצרט להגל[^82] - ומייעד להם תפקיד פילוסופי גדול. 
 ### הלאומנות הגרמנית
 
+עיקר הבוז של ניטשה ללאומנות הגרמנית הוא שהיא מקדשת **כוח** - כוח צבאי - ולא **תרבות**, היא מעלתם של הגרמנים לפי ניטשה. 
+
+אנו נוהגים לחשוב על *לאומנות* ו*דמוקרטיה* כמנוגדות, אבל זה לא נכון: הלאומנות והדמוקרטיה תמיד שזורים יחד. דמוקרטיה היא *שלטון העם* - לשם כך צריך שיהיה *עם* מוגדר באופן ברור. 
+
+לכן, ניטשה בז ללאומנות - הדמוקרטיה היא *שלטון העדר*, וכיוצא בזאת מאופיינת ברמה תרבותית נמוכה, יתר-שאת בגרמניה. ובעבור מה, שואל ניטשה? בשביל נזיד-העדשים הביסמארקי של *Βlut und Eisen* - דם וברזל. לצרפתים יש אימפריה? יופי; עכשיו גם לכם יש אימפריה. באיזה מחיר?[^83]
+
+הלאומנות מנסה לחבר בין כמה שיותר אנשים, וככזו תחבר ביניהם סביב *המכנה המשותף הנמוך ביותר* - מכת מוות לתרבות הגבוהה. זו תרבות של עבדים - אך היכן שיש עבדים, *חייבים להיות גם אדונים*. אם מישהו יידע לנצל את הפוטנציאל הזה, אפשר יהיה ליצור משהו חדש - וזה מה שבאמת מעניין את ניטשה. לכן הוא שואל:
+
+- מהו האופי הלאומי של כל אחד מהעמים האירופים, שיביאו לבליל האירופי החדש?
+- מאיפה יבואו האדונים של אירופה החדשה?
+
+ניטשה סבור שהאדונים יגיעו **מאותו התהליך ממש** שהוליד את העדר: שילוב של כל אחד מההיבטים האציליים של כל עם בבליל האירופי. האדונים שיווצרו יהיו אדונים *כלל-אירופיים* - אותם מכנה ניטשה *אירופים טובים* (לעומת *הגרמנים הקטנים*). בעבורם, ניטשה מוכן לקבל את האיחוד האירופי (לא זה של היום), אך מקונן על הגרמנים[^84].
+
+!!! warning "חשוב - סעיף 247, על סגנון הכתיבה של ניטשה"
+
+> <div style="text-align: left">There are two types of genius: one which above all begets and wants to beget. and another which prefers being fertilized and giving birth. Just so. there are among peoples of genius those to whom the woman's problem of pregnancy and the secret task of forming,
+maturing, and perfecting has been allotted-the Greeks, for exampIe, were a people of this type; also the French-and others who must fertilize and become the causes of new orders of life-like the Jews, the Romans. and, asking this in all modesty, the Germans?</div>
+
+<div style="text-align: left">Peoples, tormented and enchanted by unknown fevers and irresistibly pressed beyond themselves. in love and lusting after foreign races (after those who like t'being fertilized"), and at the same time domineering like all that mows itself to be fun of creative powers and hence "'by the grace of God." These two types of genius seek each other, like man and woman; but they also misunderstand each other-like man and woman.
+</div>
+>
+> > 248
+
+
 ### הבעיה היהודית
 
+יש עמים שיוצרים מעצמם, ואחרים שיוצרים ממה שנותנים להם - ניטשה מחשיב את היהודים כאחרונים, ככאלו שצריך ממש *להשתלט* עליהם כדי שייצרו - וזוקף זאת לזכותם של היהודים, ולא לגנאי: 
+
+> <div style="text-align: left">What Europe owes to the Jews? Many things, good and bad,
+and above an one thing that is both of the best and of the worst:
+the grand style in morality, the terribleness and majesty of infinite
+demands, infinite meanings. the whole romanticism and sublimity
+of moral questionabilities - and hence precisely the most attractive, captious,  and choicest part of those plays of color and seductions to life in whose afterglow the sky of our European culture, its evening sky, is burning now-perhaps burning itself out. We artists among the spectators and philosophers -grateful for this to the Jews</div>
+>
+> > 250
+
+ניטשה מדבר על *התנ"ך*, שבו האדם הוא עסק רציני - 
+
+> כִּי-אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ,    מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ--  
+> יָרֵחַ וְכוֹכָבִים,    אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה.  
+מָה-אֱנוֹשׁ כִּי-תִזְכְּרֶנּוּ;    וּבֶן-אָדָם, כִּי תִפְקְדֶנּוּ.  
+וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט, מֵאֱלֹהִים;    וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ.
+>
+> > תהילים, מזמור ח'
+
+היהודים לוקחים את האדם בכזו רצינות, שהיא *מפחידה* עמים פחות בטוחים בעצמם - כמו הגרמנים: היעדר החיבה ביניהם, אומר ניטשה, הוא לא מקרי.
+
+
+> <div style="text-align: left">The Jews, however, are beyond any doubt the strongest. toughest, and purest race now having in Europe; they know how to prevail even under the worst conditions (even better than under favorable conditions), by means of virtues that today one would like to mark as vices-thanks above all to a resolute faith that need not be ashamed before "modem ideas" ; they change, when they change, always only as the Russian Empire makes its conquests-being an empire that has time and is not of yesterday- namely, according to the principle. "as slowly as possible."</div>
+>
+> <div style="text-align: left">A thinker who has the development of Europe on his conscience will, in all his projects for this future, take into account the Jews as well as the Russians as the provisionally surest and most probable factors in the great play and fight of forces</div>
+>
+> >251
+
+ניטשה לא משחק בגנון: אוהבים או לא אוהבים את היהודים, ניטשה מנסה להבין מה יהיה תפקידם באירופה החדשה. לדעתו, נפל הפור - היהודים יתבוללו, ונועדו להיות *אדונים*.
+
+(*דמדומי השחר*, סעיף 205)
+
+היהודים האירופיים[^85] היו עניים מרודים, אך תמיד ראו את עצמם מייעדים לגדולה - למרות שהסביבה שנאה אותם והשפילה אותם לעבודות בזויות (חלפנות כספים), אפילו העני היהודי המרוד ביותר יוצא בערב שבת בבגדיו הטובים ביותר ומסתובב כאביר. היהודים יודעים שהם גדולים, ובזים לאופן שבו נתפסים בידי אירופה. 
+
+אבל העוצמה, הרשמים ההיסטורים הרבים שצברו היהודים, העקשנות שבה הם דבקים בתרבות שלהם, השרידות המרשימה שלהם, מייעדת אותם לאדונות אירופית, סבור ניטשה, וזו תיפול לידיהם כפרי בשל. 
+
+אלא שניטשה לא לקח בחשבון שעל מנת *להתבולל*[^86], החברה שמתבוללים אליה צריכה לקבל את המתבולל; ניטשה לא ציפה שהאירופאים יתנגדו בכזו עוצמה ליהודים. 
+
+
+
+
+### עמים אירופים נוספים
+
+> They are no philosophical race, these Englishmen: Baeon signifies an attack on the philosophical spirit; Hobbes, Hume, and
+Locke a debasement and lowering of the value of the concept of
+"philosophy" for more than a century. It was against Hume that
+Kant arose, and rose; it was Locke of whom Schelling said, understandably. "*je meprise Locke*" in their fight against the English- mechanistic doltification of the world, Hegel and Schopenhauer were of one mind (with Goethe)-these two hostile brother geniuses in philosophy who strove apart toward opposite poles of the Genoan spirit and in the process wronged each other as only brothers wrong each other.
+>
+> > 251
+
+> 
+
+ניטשה מזהה את האנגלים (ובמיוחד האמריקאים) עם *תועלנות*, *מכניזם*, ו*קפיטליזם* - מדענים טובים, אבל לא פילוסופים טובים: ניטשה לא רואה בהם נפש אצילית. הבעיה העיקרית של ניטשה עם הפילוסופיה האנגלית היא שזו *הכפיפה את עצמה למדע*.
+
+## מושג חדש של אצילות
+
+### אדונים ועבדים (שוב)
+
+### ניטשה מדבר עם עצמו
+
 
 [^50]: ולכן כל כך מסוכן שקוראים אותו ילדים בני 17.
 [^1]: ציטוטים כמו זה נופלים קורבן ל*quote mining*, אומר אנדי.
@@ -1449,4 +1542,9 @@ marmots have long persuaded ourselves in the full secrecy of a hermit's conscien
 [^78]: דיברנו על זה ב[חיים הרפלקטיביים](/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים#חוכמה).
 [^79]: *הדרך מעלה מטה אחת והיינו הך* ([היראקליטוס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים#היראקליטוס-ופארמנידס#היראקליטוס)).
 [^80]: Φρόνιμος - מה[אתיקה הניקומאכית](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה): האיש החכם מעשית, האדם הרציני.
-[^81]: כמו [סינסינאטוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Lucius_Quinctius_Cincinnatus) - איכר רומי שנהפך לקונסול ואסטרטג גדול, פרש מרצונו, חזר לעבודת האדמה, ואז נקרא שוב לכהן כדיקטטור להציל את רומא מהברברים מצפון. 
+[^81]: כמו [סינסינאטוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Lucius_Quinctius_Cincinnatus) - איכר רומי שנהפך לקונסול ואסטרטג גדול, פרש מרצונו, חזר לעבודת האדמה, ואז נקרא שוב לכהן כדיקטטור להציל את רומא מהברברים מצפון. 
+[^82]: גרמניה כונתה אז *Das Land der Dichter und Denker* - ארץ המשוררים וההוגים.
+[^83]: סעיף 224; שקיעת האלילים, פרק 9 - *מה חסר לגרמניה*, שם אומר *כמה בירה יש בפילוסופיה הגרמנית* - הפילוסופים הגרמנים חושבים כמו שהם שותים, וזו לא מחמאה.
+[^84]: ניטשה משווה בין המלחינים הגרמנים מוצרט ובטהובן - *כלל אירופים*, אפילו כלל אנושיים - לעומת *וגנר*, שפנה ללאומנות, לאנטישמיות ולנצרות - בגידה איומה בעיניי ניטשה.
+[^85]: ניטשה מכיר בעיקר את יהודי גרמניה ופולין, שהיו עניים במיוחד.
+[^86]: בגרמניה, ההתבוללות הייתה נפוצה ומוצהרת: בפולין ובמזרח, התבוללות הייתה יהרג-ובל יעבור. באופן מעניין, ההתבוללות שחזה ניטשה מתרחשת היום, באמריקה - אבל התבוללות מהסוג הנמוך, *הדמוקרטי*. *תנ"ך תמורת סיינפלד?* שואל אנדי בשמו של ניטשה (ואלדד משיב: *יאדה יאדה יאדה*).