From 41bc52e0265fd382b11edf3b01e844e4c0bd3211 Mon Sep 17 00:00:00 2001
From: matanhorovitz <matanhorovitz@protonmail.com>
Date: Tue, 9 Jul 2024 14:24:06 +0300
Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=A1=D7=99=D7=9B=D7=95?=
 =?UTF-8?q?=D7=9C=D7=95=D7=92=D7=99=D7=94/=D7=97=D7=91=D7=A8=D7=AA=D7=99?=
 =?UTF-8?q?=D7=AA/=D7=99=D7=99=D7=97=D7=95=D7=A1=D7=99=D7=9D?=
MIME-Version: 1.0
Content-Type: text/plain; charset=UTF-8
Content-Transfer-Encoding: 8bit

---
 פסיכולוגיה/חברתית/ייחוסים.md | 40 +++++++++++++++++++++++++++++++++++-
 1 file changed, 39 insertions(+), 1 deletion(-)

diff --git a/פסיכולוגיה/חברתית/ייחוסים.md b/פסיכולוגיה/חברתית/ייחוסים.md
index 1296faf2..559fb0a4 100644
--- a/פסיכולוגיה/חברתית/ייחוסים.md
+++ b/פסיכולוגיה/חברתית/ייחוסים.md
@@ -2,7 +2,7 @@
 title: ייחוסים סיבתיים
 description: 
 published: true
-date: 2024-05-28T10:24:26.097Z
+date: 2024-07-09T11:24:04.405Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית, ייחוסים סיבתיים
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
@@ -12,6 +12,7 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
 {.is-info}
 
 # מהו ייחוס סיבתי?
+
 **ייחוסים סיבתיים** היא תופעה שקשורה בהיותנו יצורים חברתיים - אנחנו כל הזמן מנסים להבין, לחזות ואולי אפילו לתפעל את התנהגותם של אחרים. ייחוס (attribution) הוא התהליך שבאמצעותו אנחנו מנסים להבין את הסיבות להתרשותה של התנהגות אנושית.
 
 [Heider & Simmel (1944)](https://psycnet.apa.org/record/1945-01435-001) יצרו [סרטון אנימציה קצר](https://www.youtube.com/watch?v=wp8ebj_yRI4) וביקשו מנבדקים לתאר מה הם רואים בו.
@@ -21,19 +22,24 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
 מה שהם באים להדגים זה שלתפיסה שלנו יש הרבה מעבר למה שהעין רואה - אנחנו מייחסים משמעות חברתית לדברים שאנחנו רואים.
 
 # למה צריך ייחוסים סיבתיים?
+
 *למה היא הצביעה למועמד X? למה היא קיבלה ציון יותר טוב ממני במבחן? למה הוא פרץ בצחוק? למה הוא הפסיק את הלימודים ולא סיים את התואר?* אנחנו שואלים הרבה שאלות בכדי לנסות להסביר את ההתנהגות של אנשים אחרים. 
 
 # חשיבות הייחוס
 
 הייחוסים משפיעים על:
+
 ## התנהגות
+
 מחקר [רגל בדלת (Foot-in-the-door effect), Freedman & Fraser, 1966](https://psycnet.apa.org/record/1966-10825-001) - כשאנשים נענים תחילה לבקשה קטנה, הסיכוי שייענו לבקשה גדולה יותר בהמשך גדל.
 
 ## עמדות
+
 תיאוריית התפיסה העצמית של בם - *אם עשיתי X, אני כנראה חושב שY*
 -  [Mood as information (Shwarz & Clore, 1981)](https://psycnet.apa.org/record/1984-12290-001)
 
 ##  בריאות פיזית
+
 [Peterson & Zeligman, 1987]()[^1] התעניינו באופן שבו אנשים נוטים להסביר משהו רע שלא נתון לשליטתם. למה זה קרה?
 
 הם גילו שלוש מימדים של סגנונות ייחוס - לדוגמה, למה החתול נשך אותי?
@@ -50,6 +56,7 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
 כל חמש שנים, הנבדקים עברו בדיקות רפואיות. הממצאים מעידים על מתאם משמעותי סביב ציון גבוה (קרי, שלילי) לבריאות נמוכה מעל גיל 45. החוקרים משערים כי אנשים פאסימיים יותר פחות יוזמים דברים שישפרו את בריאותם - דוגמת הליכה לרופא ואורח חיים בריא - מאופיינים בתחושת מסוגלות נמוכה יותר, ואפילו שתגובת המערכת החיסונית שלהם חלשה יותר במצבי לחץ ועקה.
 
 ## הצלחה אקדמית
+
 אנשים פסימיים נוטים פחות ליזום ולהשתפר,ולכן פחות משתפרים לאור כישלון. [Dweck (1988)](https://psycnet.apa.org/record/1988-29536-001) עומדת על הקשר בין שני סוגי ייחוס להישגים אקדמיים:
 
 - - Entity Theory (Fixed Mindset) - אנשים מאמינים שאינטיליגנציה היא תכונה קבועה המשתקפת מצביצוע. הם מייחסים גם הצלחה וגם כישלון ליכולת קבועה. כישלון מביא לחוסר אונים והימנעות מאתגרים.
@@ -60,6 +67,7 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
 כלומר, ניתן לפעול בעולם באמונה שאינטיליגנציה היא גזירת גורל, וזה מה שיש. הצלחה היא ברורה מאליה, וכישלון הוא היעדר יכולת מוחלט (קבוע). מנגד, ניתן לתפוס אינטיליגנציה כדבר גמיש (צמיחה), שמשתנה, משתכלל ומשתפר באמצעות למידה ומאמץ. כישלון הוא הזדמנות להשתפר ולהשתכלל, ולא גזירת גורל.
 
 ### שבחים על יכולת
+
 אחרי ביצוע טוב, נהוג לשבח על יכולת. דברי שבח גורמים לילדים להרגיש חכמים ולכן מגבירים מוטיבציה להשגים. Dweck טוענת לקשר הפוך - שבחים על יכולת גורמים לירידה במוטיבציה, בעיקר אחרי כישלון.
 
 שבחים על מאמץ מביאים לעליה במוטיבציה, ומובילים להתמקדות באסטרטגיות ביצוע, ולאימוץ מטרות למידה. ילדים המחוזקים על עבודה קשה לומדים לייחס הישגים להשקעה, שהיא *גורם משתנה* - ומכאן שביצוע חלש מעיד על קושי *זמני* ולא על היעדר יכולת.
@@ -68,11 +76,15 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
 [Mueller & Dweck (1998)](https://psycnet.apa.org/record/1998-04530-003) נתנו לילדי בית ספר בגילאים 10-12 לבצע שלוש מטלות של מבחן סדרות צורות (Raven). לאחר המטלה הראשונה, בקושי בינוני, כל הילדים קיבלו משוב חיובי (וואו! הצלחתם מאוד!). התלמידים הוקצו מקרית לאחד משלושה תנאים:
 
 - שבח על יכולת (איזה חכם אתה, חיה רעה)
+
 - שבח על מאמץ (עבדת קשה, סוס פרא שכמוך)
+
 - ביקורת (ללא משוב נוסף)
 
 החוקרים שאלו את הילדים לאלו מטלות הם ירצו להמשיך:
+
 - מטלות עם מטרת למידה (מטלות קשות אבל מעניינות, שלא בהכרח יצליחו בהן)
+
 - מטלות עם מטרת ביצוע (שאלות קלות שיאפשרו ביצועים טובים)
 
 הילדים ביצעו מטלה שנייה, קשה, ונאמר להם שביצעו אותה יותר גרוע (50%).
@@ -90,19 +102,28 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
 [Heider (1958)](https://psycnet.apa.org/record/2004-21806-000) טוען כי האדם מחפש סיבות למה שקורה סביבו באופן אמפירי, כמו שמדען מחפש סיבות לתופעות טבע. אלא שמטרת החקירה שלנו היא מתוך צורך להבין ולנווט, ולא מתוך סקרנות גרידא כמו במדע.
 
 [Kelly (1967)](https://psycnet.apa.org/record/1968-13540-001) טבע את **מודל השונות המשותפת** (Covariance Model) -  שמייחסת התנהגות בהתאמה לאחת משלוש סיבות:
+
 - האדם המתנהג (Actor)
+
 - למושא ההתנהגות (Target)
+
 - למצב (Situation)
 
 
 הוא מאפיין כל ייחוס ל - 
+
 - קונצנזוס - איך אנשים אחרים מתנהגים כלפי אותו הגורם באותו המצב?
+
 - ייחודיות - האם ההתנהגות הזו מופיעה גם בהשפעת גורמים אחרים או רק כאשר הגורם המסוים הזה מתקיים?
+
 - עקביות - האם ההתנהגות מופיעה *בכל פעם* שהגורם מופיע, או שיש מקרים שלא?
 
 לדוגמה - סטודנט ניגש למרצה ואומר לה שהיה שיעור נהדר. למה?
+
 - הוא חפנן (Actor)
+
 - המרצה טובה (Target)
+
 - ההרצאה הזו באמת הייתה נהדרת במיוחד (Situation)
 
 נניח ויש עקביות, אבל אין קונצנזוס וייחודיות - הסטודנט עושה את זה תמיד ובכל הרצאה, אבל סטודנטים אחרים לא - לכן הייחוס הוא לסטודנט (Actor)
@@ -118,6 +139,7 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
 
 
 # טעויות ייחוס
+
 > The tendency to draw inferences about a person's unique and enduring dispositions from behavious that can be entirely explained by the situations in which they occur
 > [*Gilbert & Malone, 1995*](https://psycnet.apa.org/record/1995-17405-001)
 
@@ -128,8 +150,12 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
 המחקר מצא כי, בכל מקרה, הנבדקים נטו לייחס לכותב החיבור עמדה *בעד* קסטרו. גם כאשר נאמר לנבדקים שהחיבור נכתב ללא בחירה - הגיע נסיין ואמר לו, *כתוב חיבור בעד קסטרו* - נבדקים העדיפו לייחס לכותבים עמדה בעד קסטרו.  
 
 [Ross, Amabile & Steinmetz (1977)](https://psycnet.apa.org/record/1979-26013-001) המשיכו את קו הניסוי הזה. הם אספו שלושה נבדקים כל פעו והקצו אותם לשלושה תפקידים:
+
+
 - שואל - מציג למשיב שאלות טריוויה שחיבר בעצמו, קשות למדי אך לא בלתי אפשריות
+
 - משיב 
+
 - צופה
 
 לשואל, כמובן, יש יתרון - הוא חיבר את השאלות, והוא יודע את התשובה.
@@ -142,7 +168,9 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
 ## הגורמים לטעות הייחוס
 
 - תפיסת "עולם צודק" - כל אחד מקבל את מה שמגיע לו
+
 - בולטות תפיסתית של אנשים לעומת המצב
+
 - תהליך העיבודה הקוגניטיבי - קודם עושים שיפוט תכונתי ואח"כ מתקנים תיקון חסר של השפעת המצב ([Gilbert, 1999](https://psycnet.apa.org/record/1999-02191-005),(https://psycnet.apa.org/record/1979-26007-001)[Jones, 1979], [Trope & Gaunt, 2000](https://psycnet.apa.org/record/2000-05317-003))
 
 [Gilbert (2002)](https://psycnet.apa.org/record/2002-12744-003) טוען כי תהליך הייחוס מתבצע בשלבים -
@@ -159,6 +187,7 @@ Trope & Gaunt (2000), בהשראת Jones & Harris, נתנו לנבדקים לק
 בהיעדר עומס קוגניטיבי, הנבדקים ייחסו תמיכה לכותב החיבור בכל מקרה, אך במידה נמוכה יותר (~9) כאשר הונחה לכך לעומת כשלא הונחה לכך (~11.5) - בדומה לממצאים של Jones & Harris. מנגד, בתנאי העומס הקוגניטיבי, הדירוג שנתנו הנבדקים כמעט זהה - בין שנאמר להם שהחיבור נכתב מתוך בחירה או לא.
 
 ## מצבים מקלים
+
 האם *תמיד* נבצע את טעות הייחוס, או שיש מצבים שהיא פחות נוכחת?
 
 באחד מהמצבים הקלאסיים בפסיכולוגיה חברתית, הנבדקים מתבקשים לתאר חבר\חברה קרובים, ולאחר מכן את עצמם, ברשימה של תכונות (רציני? נמרץ? מוחצן? פסימי?) ולסמן האם זה בהתאם למצב או בכלל.
@@ -166,6 +195,7 @@ Trope & Gaunt (2000), בהשראת Jones & Harris, נתנו לנבדקים לק
 [Jones & Nisbett (1971)](https://psycnet.apa.org/record/1983-05609-001) עומדים על כך שאנחנו נוטים לייחס תכונות למצב הרבה יותר כאשר אנו מדרגים את עצמנו מאשר כשאנחנו מדרגים חברים.
 
 - משתתף - ייחסים מצביים (חיצוניים) להתנהגות
+
 - צופה - ייחוסים תכונתיים (פנימיים) להתנהגות
 
 *הוא* ליטף חתול כי הוא אוהב חתולים; *אני* ליטפתי חתול כי יש פה חתול.
@@ -173,8 +203,11 @@ Trope & Gaunt (2000), בהשראת Jones & Harris, נתנו לנבדקים לק
 בניסוי המשך ([Nisbett et al, 1973](https://psycnet.apa.org/record/1974-03056-001)) נבדקים כתבו חיבורים על - 
 
 - מדוע יצאתם עם בן\בת זוגכם האחרון?
+
 - מדוע בחרתם בתואר הראשון שאתם לומדים?
+
 - מדוע השותף שלכם יצא אם בן זוגו האחרון?
+
 - מדוע השותף בחר בתור הראשון שהוא לומד?
 
 התוצאות מאששות בגדול את השארת החוקרים - משתתפים נטו לייחס מניע פנימי לשותף (יותר תכונתי ממצבי) ומניע חיצוני לנו (יותר מצבי מתכונתי).
@@ -182,7 +215,9 @@ Trope & Gaunt (2000), בהשראת Jones & Harris, נתנו לנבדקים לק
 למה זה קורה?
 
 - מידע פנימי
+
 - - אנחנו יודעים יותר על התנהגויות עבר שלנו משל אחרים
+
 אנחנו מכירים אנשים בעיקר בהקשר כזה או אחר (עבודה, לימודים) אבל את עצמנו *בכל* ההקשרים הכזה והאחרים.
 
 - - יותר ידע לגבי השתנות של העצמי
@@ -190,8 +225,11 @@ Trope & Gaunt (2000), בהשראת Jones & Harris, נתנו לנבדקים לק
 - - רואים אחרים במצבים דומים
 
 - מידע זמין - נקודות מבט שונות
+
 - - משתתפים מסתכלים על הסביבה, אבל צופים מסתכלים על משתתפים
+
 אני רואה מה קורה, אבל צופה מהצד רואה *אותי*. אני לא רואה אותי - זה מוזר.
+
 - - ייחוס למאפיינים הבולטים ביותר בתוך נקודת המבט שלך (מצב\תכונות)
 
 [^1]: אותו הזליגמן של [למידת חוסר אונים](/פסיכולוגיה/מבוא#למידת-חוסר-אונים)
\ No newline at end of file