From 42b3e2810a75402737234ac0848d585752ad25b4 Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Fri, 19 Jul 2024 17:14:19 +0300 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=A1=D7=99=D7=9B=D7=95?= =?UTF-8?q?=D7=9C=D7=95=D7=92=D7=99=D7=94/=D7=94=D7=AA=D7=A4=D7=AA=D7=97?= =?UTF-8?q?=D7=95=D7=AA=D7=99=D7=AA/=D7=94=D7=AA=D7=A7=D7=A9=D7=A8=D7=95?= =?UTF-8?q?=D7=AA?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות.md | 33 ++++++++++++++++++++++++++++++--- 1 file changed, 30 insertions(+), 3 deletions(-) diff --git a/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות.md b/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות.md index c0945fcc..5abc638c 100644 --- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות.md +++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: התקשרות description: published: true -date: 2024-07-19T14:08:07.896Z +date: 2024-07-19T14:14:17.549Z tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב editor: markdown dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z @@ -460,7 +460,7 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ האם ההתקשרות עם האב והאם משפיעים בצורה שונה? [Sroufe, 1993]() ראה כי ההתקשרות עם האם השפיעה בגיל ביה"ס על ההבנה של [אמוציות](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות) מורכבות ואסטרטגיות התמודדות עם מצוקה, בעוד שטיב ההתקשרות עם האב השפיע בעיקר על תחושת הביטחון של הילד בהתמודדותו עם העולם החברתי, מצבו בקרב קבוצת השווים ובעיות התנהגות בגיל ההתבגרות. כלומר, שתי ההתקשרויות חשובות - כל אחת בתחומה. -[Dagan & Sagi-Schawrz' 2018]() פחות מאמינים בממצאים האלה, לפיהם ההתקשרויות בלתי-תלויות. +[Dagan & Sagi-Schawrz, 2018](https://doi.org/10.1111/cdep.12272) פחות מאמינים בממצאים האלה, לפיהם ההתקשרויות בלתי-תלויות. | ההשערה האינטגרטיבית | | | --- | @@ -470,7 +470,34 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ | התקשרות בטוחה לאחד ההורים מגנה מפני התקשרות חרדה לאחר | ככל שלפעוט יש יותר התקשרויות בטוחות, כך התוצאות ההתפתחותיות טובות יותר | | בעיה 2: האם אחד ההורים תורם יותר לתוצאות ההתפתחותיות? | | | ההשערה האופקית | ההשערה ההיררכית | -| התקשרות בטוחה לכל אחד מההורים תורמת באופן דומה להתקשרות עם ההורה השני | התקשרות בטוחה לאחד מההורים מובילה לתוצאות מיטביות יותר מהתקשרות בטוחה לשני | +| התקשרות בטוחה לכל אחד מההורים תורמת באופן דומה להתקשרות עם ההורה השני | התקשרות בטוחה לאחד מההורים מובילה לתוצאות מיטביות יותר מהתקשרות בטוחה לשני (למשל - עדיף להיקשר לאם מלאב) | + +באשר לבעיה 1, רוב הספרות תומכת במודל המגן (Buffering) - די בהתקשרות בטוחה אחת. + +באשר לבעיה 2, הממצאים חלוקים. + + +# הבדלים בין תרבותיים + +שלושת דפוסי ההתקשרות של איינסוורת' - בטוחה, חרדה-מתנגדת, וחרדה נמנעת - נמצאו בתרבויות מערביות ולא-מערביות. ישנו דימיון באחוזי ההתקשרות הבטוחה מעבר לתרבויות, אך שיטות הגידול ותהליכי החברות בתרבויות משפיעים על התפלגות דפוסי ההתקשרות הלא-בטוחה. + +- יפן + +אין דפוס התקשרות נמנע - היפנים מעודדים תלות. רוב התינוקות הלא בטוחים מסווגים כמתנגדים. תינוקות יפנים לוקחים את מצב הזר מאוד מאוד קשה. + +- מאלי + +בשבט הדוגון, לא נמצאו תינוקות עם התקשרות נמנעת - בדומה ליפן, הנמנעים הם מתנגדים. + +- ארצות הברית + +71% בטוחים, 12% מתנגדים, 17% נמנעים. + +- גרמניה + +רק 40% בטוחים, 49% נמנעים ו11% מתנגדים. + + [^1]: בתקופה ההיא, כאשר ילדים נכנסו לאשפוז - הם נפרדו מההורים, והתאחדו איתם רק בסיום האשפוז. [^2]: המחקר של [צ'ארלס דרווין](https://en.wikipedia.org/wiki/Charles_Darwin) (המותאם שורד), למשל, הוא מחקר אתולוגי.