diff --git a/פילוסופיה/דת/שפה.md b/פילוסופיה/דת/שפה.md
index 447b0f8c..2379a88f 100644
--- a/פילוסופיה/דת/שפה.md
+++ b/פילוסופיה/דת/שפה.md
@@ -2,8 +2,8 @@
 title: שפה דתית
 description: 
 published: true
-date: 2024-07-11T11:53:38.067Z
-tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת
+date: 2024-07-11T11:59:37.171Z
+tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת, פוזיטיביזם
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
 ---
@@ -44,7 +44,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
 > *זהו שולחן*. נכון? נכון. לא נכון? לא נכון. *זהו אסור לרצוח*. נכון? לא נכון? מאיפה לי? לרלורים חסרי פשר.
 {.is-info}
 
-## החוג הוינאי
+## פוזיטיביזם לוגי
 
 בהיותו גנן, ויטגנשטיין נתקל בחוג הוינאי - חבורה של פילוסופיים שמתלהבים נורא ממדע, ומנסים לפתח זרם פילוסופי מראיית עולם מדעית. הם התרועעו עם כל המי-ומי - אינשטיין, גדל, וכו'. הם כמובן מתפחלצים מה*מאמר הלוגי פילוסופי* - ממש ברמה של כת - עד שהוא עצמו מגיע לשם ובז להם והם בזים לו.
 
@@ -54,16 +54,23 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
 
 # שפה דתית?
 
-[רודולף קרנפ]() כותב - 
+[רודולף קרנפ](https://en.wikipedia.org/wiki/Rudolf_Carnap)[^5] כותב - 
+
 > ניתוח לוגי, אם כן, פוסק גזר דין של חוסר משמעות לכול ידע המתיימר להיות מעל או מעבר לניסיון. גזר דין זה נוגע בראש ובראשונה למטאפיזיקה הספקולטיבית, לכל ידע לכאורה של חשיבה טהורה או אינטואיציה טהורה המתיימר לחרוג מהניסיון... אותו שיפוט תקף לכול פילוסופיה של נורמה ולכול פילוסופיה של ערך, לכל אתיקה או אסתטיקה שהיא שיטה נורמטיבית. זאת מכיוון שהתקפות האובייקטיבית של ערך או נורמה אינה ניתנת לאימות אמפירי, וכן לא מוסקת ממשפטים אמפיריים, היא כלל אינה יכולה להיטען (במשפטים בעלי משמעות). במלים אחרות: או שיש קריטריון אמפירי שיציין את השימוש ב"טוב", ב"יפה" ובשאר הפרדיקטים המשמשים במדע הנורמטיבי או שאין. במקרה הראשון, טענה המכילה פרדיקטים כאלו הופכת לשיפוט עובדתי, אך לא לשיפוט ערכי. במקרה השני היא מתגלית כפסאודו משפט. בשורה התחתונה מתגלה כי בניית משפט המבטא שיפוט ערכי כלל אינה אפשרית.	
 *רודולף קרנפ, סילוק המטאפיזיקה על ידי ניתוח לוגי של השפה*
 
+והנה לכם גזר דין מוות לפילוסופיה - שהם אומרים שתפקידה אינה אלא להבהיר את השאלה, ולהגיש אותה למדענים.
+
 > אם אדם טוען "יש אלוהים"... לא נאמר לו: "טענותיך שגויות", אלא נשאל אותו: "למה אתה מתכוון בטענות אלו?". אז מתגלה גבול ברור בין שני סוגי טענות. בצדו האחד נמצאות טענות המדע האמפירי, משמעותן ניתנת על ידי ניתוח לוגי, או יותר במדויק, על ידי רדוקציה לטענות הפשוטות ביותר בנוגע לנתון האמפירי. מצדו השני ישנן טענות, למשל הטענות שצוינו מעלה, המתגלות כחסרות משמעות אם יובנו בהקשר מטאפיסי. לעתים קרובות אפשר, כמובן, לפרשן כטענות אמפיריות, אך אז הן מאבדות את התוכן הרגשי שהוא מהותי בדרך כלל למטאפיסיקאים. המטאפיסיקאי והתיאולוג מאמינים, ועקב כך משלים עצמם, שטענותיהם אומרות דבר מה, או שהן מציינות מצב עניינים. מאידך, ממחיש הניתוח כי הן אינן אומרות דבר אלא מבטאות רצון ונטיות אופי בלבד.'' 
 > *רודולף קרנפ, אוטו נוירת, האנס האן, תפיסת העולם המדעית: החוג הוינאי (מניפסט החוג הוינאי)*
 
+> לכאורה, האנשים האלו אתאיסטים. אבל בעצם, גם *אין אלוהים* היא טענה שנופלת אצלם; הם פשוט מחוץ למגרש, לגמרי.
+{.is-warning}
+
 
 
 [^1]: הוא היה שלושת-רבעי יהודי, וגם אנטישמי, והיטלר אולי לא סבל אותו.
 [^2]. ויטגנשטיין מחקה את סגנון הכתיבה של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) ב[אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה), ויש הירככיה מאוד מסובכת; עד עכשיו יש מחלוקת על מה בדיוק הוא אומר שם, ואפילו הוא עצמו אומר בסוף הספר ש*מי שקרא את כל הספר והבין אותו מבין שהוא חסר משמעות* - הוא כמו סולם שצריך לזרוק בסוף. ליד הקבר שלו עדיין יש סולם.  
 [^3]: הם ממש ממש רצו להוכיח שהלוגיקה מתבססת על המתמטיקה, ונכשלו - פרגה התיימר להצליח, ואז ראסל שלח לו את [פרדוקס ראסל](), שכמעט גרם לפרגה להתאבד, ואז גדל עושה את אותו הדבר לפרגה.
-[^4]: ויטגנשטיין אפילו כתב ספר של 300 ומשהו עמודים כדי להוכיח ש1+1=2. אף אחד לא קרא אותו חוץ מויטגנשטיין, וראסל שילם על ההדפסה של כל ספר מכיסו.
\ No newline at end of file
+[^4]: ויטגנשטיין אפילו כתב ספר של 300 ומשהו עמודים כדי להוכיח ש1+1=2. אף אחד לא קרא אותו חוץ מויטגנשטיין, וראסל שילם על ההדפסה של כל ספר מכיסו.
+[^5]: הרוטווילר של הפויזטיביסטים הלוגיים
\ No newline at end of file