From 4349b4aa4e429d96da9391cc246e438333b2ac53 Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Tue, 18 Jun 2024 18:33:13 +0300 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=99=D7=9C=D7=95=D7=A1?= =?UTF-8?q?=D7=95=D7=A4=D7=99=D7=94/=D7=97=D7=93=D7=A9=D7=94/=D7=94=D7=92?= =?UTF-8?q?=D7=9C/=D7=A8=D7=95=D7=97?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md | 4 +++- 1 file changed, 3 insertions(+), 1 deletion(-) diff --git a/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md b/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md index 6530a585..f3cb6bf7 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: הפנמנולוגיה של הרוח description: published: true -date: 2024-06-18T15:24:19.214Z +date: 2024-06-18T15:33:10.653Z tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, הגל editor: markdown dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z @@ -510,6 +510,8 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z > מן-ההכרח, ש'אני חושב' יהא עשוי ללוות את כל דימויי; שאם-לא-כן, הייתי מדמה בתוכי משהו, שאי-אפשר לחשבו כלל, ופירושו-של-דבר: הדימוי היה שלא באפשר, או לפחות לגבי, לא-כלום. הדימוי, שאפשר שיהא נתון לפני כל מחשבה, קרוי 'הסתכלות'. לכן כל ריבוי של ההסתכלות הוא בעל זיקה הכרחית אל 'אני חושב' באותו הסובייקט עצמו, שבו מצוי אותו ריבוי. אך דימוי זה הוא פעולה של הנביעה העצמית, כלומר, שאין לראותו כשייך לחושניות. אני קורא לו לדימוי זה... 'אפרצפציה מקורית', משום שהיא-היא אותה התודעה העצמית, שביצרה את הדימוי 'אני חושב' -- שמן-ההכרח שיהא עשוי ללוות את כל הדימויים האחרים ושהוא אחד וזהה בכל תודעה -- אי אפשר ששוב תהא מלווה דימוי כלשהו. > *קאנט, ביקורת התבונה הטהורה* +האימפיריציסטים רואים את הרוח כ*חדר ריק*, שמצטברים בו רשמים - לוח שהולך ונחקק. אבל, אי אפשר לדבר על רשמים *ברוח*, מבלי לדבר על הרוח עצמו - חייב להיות *מישהו* שיכול לחשוב את הריבוי הזה, אומר כאן קאנט, בצעד מגשר גדול בין הרציונליסטים לאמפריציסטים. אותה רוח ממש - ה*אני החושב* - הוא משהו שלא מגיע מבחוץ, אלא מגיע מהרוח עצמה - וזה העוקץ האנטי-אמפריציסטי כאן. מודעות עצמית הכרחית לכל מודעות, אבל היא עצמה אינה יכולה להיות מן הניסיון - האי א-פריורית, קודמת לכל הניסיון. + > המודעות היא לעצמה **מוּשַׂגה**, ולכן היא מהווה באופן בלתי אמצעי הליכה אל מעבר למוגבל, וכן - הואיל והמוגבל הזה הוא שלה – גם מעבר לעצמה. > *פנומנולוגיה של הרוח, סעיף 80*