docs: update פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס

This commit is contained in:
2024-07-02 16:31:48 +03:00
committed by shmick
parent 25951d140a
commit 4456f88be7

View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: תיאיטיטוס
description:
published: true
date: 2024-07-02T13:15:02.385Z
date: 2024-07-02T13:31:45.618Z
tags: פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סמסטר ב, שנה ב, תיאיטיטוס
editor: markdown
dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
@@ -693,12 +693,26 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
תיאיטיטוס מתקשה לקבל את זה, כמתמטיקאי: טעות, הוא סבור, היא היסח דעת. אבל למעשה, זוהי התכחשות: מתמטיקאים טובים יכירו גם באפשרות של טעות שאינה היסח דעת. לכן, סוקראטס אומר, משל השעווה הוא לא מושלם - יש צורך במשל נוסף שיעמוד על כל תהליך החשיבה, ולהיכנס לקרב צמוד יותר עם הלא-הווה והלא-נודע (196C): נצטרך להסביר איך אנחנו *לא יודעים* דברים שאנחנו *יודעים*. אנחנו יודעים מה זה `7` מה זה `7`, אבל יכולים לא לדעת מה זה `7 + 5`.
כעת סוקראטס גורר פנימה את [משל שובך היונים](#משל-שובך-היונים).
(196E) סוקראטס קובע בפני תיאיטיטוס כי למעשה, עד עכשיו התנהלו בעזות מצח: הם השתמשו במילים כמו *להכיר* (gnosis) ולא להכיר (*agnosisa*), ידיעה (*episteme*) ואי ידיעה (*syniena*). אבל אין לנו בכלל הגדרה של ידע - זה מה שאנחנו מחפשים! אנחנו נקלעים כאן ל[פרדוקס של מנון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון#מהי-הסגולה-הטובה): כולנו יודעים *משהו* על ידע - אחרת לא היינו שואלים עליו בכלל - אבל אנחנו לא יכולים להעביר את הידיעה הזו לידיעה מושגית.
אם נפנה את המבט פנימה, נגלה לפחות את החוויה של ההבדל בין *רכישת ידיעה* (Posessing knowledge) לבין *ידיעה* (Knowing) (197C). אם אני יודע כל מיני דברים על מאווררים של מחשבים, אבל אני לא מתשמש בהם עכשיו כי אנדי "מנפח לי את הראש בדיבור המטומטם הזה של אפלטון"[^98] - ובעצם אני יודע, בלי לדעת. יש כאן הבדל בין פעיל לסביל, כמו [ההבדל בין *דונאמיס* ל*אנרגאה* אצל אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/פיזיקה#המבנה-המטאפיזי-של-הטבע).
אפלטון מנסה לעמוד על ההבדל והשחק בין הידיעה הסבילה לפעילה במשל זה. אולם, מדהים ככל שהיה (*לא סתם הוא שרד 2,600 שנה!*) הוא עדיין גס מדי - ואנדי סבור שזה בכוונה. אפלטון משתמש במשלים כדי לתאר בעקיפין דברים שהוא סבור שלא ניתן לתאר במילים. למה?
## למה משלים בכלל?
יש אנשים כמו [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) שסבורים שאפלטון משתמש במשלים כ*Schwarmerei* - *Platonic over-enthusiasim*. במקום לעשות את העבודה המושגית הקשה (*Arbeit*), הוא עושה כל הרעש והצלצולים הצבעוניים האלה כקיצורי דרך.
אפשר להבין את קאנט: יש משהו מאוד מכעיס ולא מספק במשלים של אפלטון - סוג של הוקוס-פוקוס.
אפלטון היה אומר שקאנט צודק, *רק אם באמת **ניתן*** לתאר את הדברים האלו מושגית. אחרת, הרי זה *הישג של התבונה* לדעת מתי להשתמש במשל, ואיך: סוג של [ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) האפלטונית: הכרת התבונה במגבלות שלה.
לאלפלטון יש סיבה טובה להאמין שהתבונה פשוט לא מסוגלת, באופן מלא, להכיר בתבונת התודעה - ולכן המשלים הם לא מילוי חורים, כמו ש[הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) וקאנט אומר. הגל היה אומר ש*תראה, איך מבינים את המשלים? עם ה**חשיבה המושגית!*** כנראה שאפשר היה לעשות זאת למרות הכל[^99].
## משל שובך היונים
### מה זה מסביר?
### נסיון לתיקון
@@ -784,3 +798,5 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
[^95]: *synapsis* - פער קטן, שאפשר לסגור
[^96]: *aestheos*
[^97]: *dianoya*
[^98]: ניסוח של אנדי - אני רק השליח.
[^99]: הגל, ב[פנמנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח), מתארת את התפתחות הפילוסופיה כמו ילד: אפלטון הוא כמו ילד צעיר, ועשה כמיטב יכולתו בשלב שבו היה - ומאז, ההיסטוריה התקדמה, הילד גדל, והיום אפשר להמשיג את זה.