vault backup: 2024-12-17 14:59:15

פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md

@@ -11,8 +11,8 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
 ## התיאוריה של טברסקי וכהנמן
 שניים מהחוקרים הכי מרכזיים בעולם קבלת ההחלטות ומייסדיו של התחום הלכה למעשה הם שני חוקרים ישראלים -  [עמוס טברסקי](https://en.wikipedia.org/wiki/Amos_Tversky) ו[דניאל כהנמן](https://en.wikipedia.org/wiki/Daniel_Kahneman).
 
-!!! success ""
-    [ר' גם - חשיבה וקבלת החלטות (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-וקבלת-החלטות)
+!!! success "ראו גם"
+    [חשיבה וקבלת החלטות (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-וקבלת-החלטות)
 
 התיאוריה המרכזית של טברסקי וכהנמן (1974) עוסקת ב[היוריסטיקות](/פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות) והטיות בשיפוט. התיאוריה התמקדה בהבנת האופן שבו אנשים מבצעים שיפוטים, ע"י זיהוי הטיות קוגניטיביות או זיהוי השיטתיות שבה אנשים טועים בעת מתן שיפוט סובייקטיבי. 
 
@@ -24,22 +24,24 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
 על פי טברסקי וכהנמן, כאשר אנשים צריכים לתת הערכות מספריות, הם מתחילים מערך כלשהו המהוהה עוגן, ולא מתקנים מספיק את ההערכות שלהם.
 
 
-> באחד הניסויים, חולקו הנבדקים לשתי קבוצות, ושאלו אותן - מה אחוז המדינות האפריקאיות באו"ם? לקבוצה אחת הוגרל מספר (10) שנשאלו האם האחוז גבוה או נמוך ממנו, ולקבוצה השנייה הוגרל מספר אחר (65).
-הקבוצה שקיבלה את הערך הנמוך שיערכה את אחוז המדינות האפריקאיות ב25%; הקבוצה שקיבלה את הערך הגבוה יותר שיערכה את האחוז כ45%.
-**לאף אחד מהמספרים אין שום קשר לאחוז האמיתי** - וככה הניסוי מדגים כיצד הנבדקים התבססו על ערך אקראי בשיפוט שלהם.
-{.is-info}
+!!! is-info ""
+	באחד הניסויים, חולקו הנבדקים לשתי קבוצות, ושאלו אותן - מה אחוז המדינות האפריקאיות באו"ם? לקבוצה אחת הוגרל מספר (10) שנשאלו האם האחוז גבוה או נמוך ממנו, ולקבוצה השנייה הוגרל מספר אחר (65).
+	הקבוצה שקיבלה את הערך הנמוך שיערכה את אחוז המדינות האפריקאיות ב25%; הקבוצה שקיבלה את הערך הגבוה יותר שיערכה את האחוז כ45%.
+	 **לאף אחד מהמספרים אין שום קשר לאחוז האמיתי** - וככה הניסוי מדגים כיצד הנבדקים התבססו על ערך אקראי בשיפוט שלהם.
+
 
 מטרת הניסוי הייתה להדגים את השימוש בהיוריסטיקת העוגן. המטרה אינה הייתה ההטייה, אלא המנגנון שההטיה חושפת.
 אם זאת, עם הזמן, המחקר השתנה ממחקר על הטיות כאמצעי, למחקר על הטיות כמטרה[^2].
 
 
-<<<<<<< Updated upstream
+
 # ביקורות
+
 גיגרנזר ושותפיו ([Gigerenzer et al., 1999](https://psycnet.apa.org/record/1999-04366-000)) הדגישו את הגמישות של השיפוט האנושי כנגד ההטיות שזיהו טברסקי וכהנמן. הוא הדגים כיצד, כששואלים את השאלות בצורה קצת אחרת, חלק  מההטיות נעלמות - משום שאנשים לא יודעים לחשוב בהסתברויות, אבל מצליחים באופן אחר (נניח, אחד מ10 לעומת 0.1). טברסקי וכהנמן טוענים כנגדו שאחוז ההטיות שנעלמו קטן מאוד, ושהם עצמם עמדו על הסוגיה הזו - הפולמוס ביניהם המשיך משם והלאה הרבה שנים, בשתי מחנות שונים[^3].
-=======
+
 ## ביקורות
 גיגרנזר ושותפיו (Gigerenzer et al, 1999) הדגישו את הגמישות של השיפוט האנושי כנגד ההטיות שזיהו טברסקי וכהנמן. הוא הדגים כיצד, כששואלים את השאלות בצורה קצת אחרת, חלק  מההטיות נעלמות - משום שאנשים לא יודעים לחשוב בהסתברויות, אבל מצליחים באופן אחר (נניח, אחד מ10 לעומת 0.1). טברסקי וכהנמן טוענים כנגדו שאחוז ההטיות שנעלמו קטן מאוד, ושהם עצמם עמדו על הסוגיה הזו - הפולמוס ביניהם המשיך משם והלאה הרבה שנים, בשתי מחנות שונים[^3].
->>>>>>> Stashed changes
+
 
 גיגרנזר ושותפיו הציעו את גישת הFast & Frugal, שמפרשנת את ההיוריסטיקות[^4] - קיצורי דרך - כאמצעיים גמישים לשיפוט - כלומר, השימוש בהם ממזער את העלות וממטב את הדיוק.
 שתי הגישות ניסו לענות על השאלה - גיצד אנשים מצליחים לקבל החלטות מורכבות במצבים של אי ודאות כאשר הזמן לקבלת ההחלטה מוגבל, ובהינתן המגבלות הקוגניטיבות של אנשים?
@@ -61,17 +63,20 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
 מספר רב של מחקרים (Epstein, 1994; Hammond, 2000; Jacoby, 1991; 1996; Kahenman, 2002) מבצעים את ההבחנה הזו בין **אינטואיציה** ל**חשיבה**, והם מסכימים בגדול על המאפיינים המבחינים בין שני סוגי התהליכים האלו. סטנוביץ' וווסט (Stanovich & West, 2000) העניקו להן את השם *מערכת 1* ו*מערכת 2*.
 
 
-| מערכת 1 | מערכת 2 |
-| --- | --- |
-| מהירה | איטית |
-| אוטומטית | מבוקרת | 
-| נטולת מאמץ | מאומצת | 
-| אסוציאטיבית[^6] | נשלטת ע"י כללים |
+| מערכת 1         | מערכת 2         |     |
+| --------------- | --------------- | --- |
+| מהירה           | איטית           |     |
+| אוטומטית        | מבוקרת          |     |
+| נטולת מאמץ      | מאומצת          |     |
+| אסוציאטיבית[^6] | נשלטת ע"י כללים |     |
+
+!!! is-info ""
+	 כדור וכובע עולים 1.10 דולר בסה"כ. הכובע עולה דולר יותר מהכדור. כמה עולה הכובע וכמה עולה הכדור?
+	 
+	**מערכת 1** תצווח שהכובע עולה דולר והכדור עולה 10 סנט.
+	
+	**מערכת 2** תחשוב על זה ותכריע שהכובע עולה 1.05 דולר והכדור עולה 5 סנט.
 
-> כדור וכובע עולים 1.10 דולר בסה"כ. הכובע עולה דולר יותר מהכדור. כמה עולה הכובע וכמה עולה הכדור?
-**מערכת 1** תצווח שהכובע עולה דולר והכדור עולה 10 סנט.
-**מערכת 2** תחשוב על זה ותכריע שהכובע עולה 1.05 דולר והכדור עולה 5 סנט.
-{.is-info}
 
 הממצא המציק הזה השתחזר על פני נבדקים מגוונים, בלי שום קשר לאינטיליגנציה.
 50% מהסטודנטנים באונ' פרינסטון ו56% מהסטודנטים מאוניברסיטת מישיגן השיבו את התשובה השגויה.