diff --git a/.obsidian/workspace.json b/.obsidian/workspace.json
index 4b5cb215..e92a8c38 100644
--- a/.obsidian/workspace.json
+++ b/.obsidian/workspace.json
@@ -20,8 +20,23 @@
               "icon": "lucide-file",
               "title": "בנדורה"
             }
+          },
+          {
+            "id": "e18ce3e146601c2d",
+            "type": "leaf",
+            "state": {
+              "type": "markdown",
+              "state": {
+                "file": "פסיכולוגיה/אישיות/index.md",
+                "mode": "source",
+                "source": false
+              },
+              "icon": "lucide-file",
+              "title": "index"
+            }
           }
-        ]
+        ],
+        "currentTab": 1
       }
     ],
     "direction": "vertical"
@@ -164,8 +179,10 @@
       "command-palette:Open command palette": false
     }
   },
-  "active": "f9e1fb3781d344a8",
+  "active": "e18ce3e146601c2d",
   "lastOpenFiles": [
+    "פסיכולוגיה/אישיות/בנדורה.md",
+    "פסיכולוגיה/אישיות/index.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/transmission.pdf",
     "פסיכולוגיה/אישיות/self-efficacy.pdf",
     "פסיכולוגיה/אישיות/בנדורה.pdf",
@@ -173,7 +190,6 @@
     "פסיכולוגיה/אישיות/self-efficacy.PDF",
     "פסיכולוגיה/אישיות/transmission of agression.pdf",
     "פסיכולוגיה/רגש/אמוציות.md",
-    "פסיכולוגיה/אישיות/בנדורה.md",
     "פסיכולוגיה/רגש/index.md.md",
     "פסיכולוגיה/רגש/3.pdf",
     "פסיכולוגיה/רגש/lu940831scco1.tmp",
@@ -185,10 +201,8 @@
     "פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md",
     "כלליים/יוונית/הפועל.md",
     "פסיכולוגיה/מבוא.md",
-    "פסיכולוגיה/אישיות/index.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/skinner.pdf",
     "פסיכולוגיה/אישיות/בהביוריזם.pdf",
-    "פסיכולוגיה/אישיות/lu20293bifdn.tmp",
     "פסיכולוגיה/אישיות/אקזיסטנציאליזם.md",
     "כלליים/יוונית/השם.md",
     "כלליים/יוונית/הטעמות.md",
diff --git a/פסיכולוגיה/אישיות/index.md b/פסיכולוגיה/אישיות/index.md
index d3fdfb3d..9258658c 100644
--- a/פסיכולוגיה/אישיות/index.md
+++ b/פסיכולוגיה/אישיות/index.md
@@ -37,6 +37,8 @@ title: מבוא
 
 #### 13. [בהביוריזם](./בהביוריזם)
 
+#### 14. [תיאוריית הלמידה הקוגניטיבית-חברתית של בנדורה](./בנדורה)
+
 !!! info ""
 	[מצגת](/פסיכולוגיה/אישיות/1.pdf), [טקסט (מבוא)](/פסיכולוגיה/אישיות/Crowne (2009).pdf)
 
diff --git a/פסיכולוגיה/אישיות/בנדורה.md b/פסיכולוגיה/אישיות/בנדורה.md
index 4719fb58..a4b0e780 100644
--- a/פסיכולוגיה/אישיות/בנדורה.md
+++ b/פסיכולוגיה/אישיות/בנדורה.md
@@ -5,10 +5,10 @@ tags:
   - סמסטר_ב
   - פסיכולוגיה
 ---
-!!! info "[מצגת](./בנדורה.pdf), [מאמר - self efficacy](./self-efficacy.pdf), [מאמר - transmission of aggression](./transmission.pdf)"
+!!! info "[מצגת](./בנדורה.pdf), [מאמר - Self Efficacy](./self-efficacy.pdf), [מאמר - Transmission of Aggression](./transmission.pdf)"
 
 
-**אלברט בנדורה** הגה את תיאוריות הלמידה החברתית, שמעדנת את [הבהביוריזם](../בהביוריזם) השחצני ומחזירה לתוכו הרבה מהרכיבים המורכבים יותר. 
+[**אלברט בנדורה**](https://en.wikipedia.org/wiki/Albert_Bandura) הגה את תיאוריות הלמידה החברתית, שמעדנת את [הבהביוריזם](../בהביוריזם) השחצני ומחזירה לתוכו הרבה מהרכיבים המורכבים יותר. 
 
 בשנות ה60 של המאה ה20, הזרם הבהביוריסטי היה דומיננטי מאוד, ומושג האישיות כמעט נכחד - יש התנהגות ותו לא. אלא שבשנות ה70 וה80 התחוללה *מהפכה קוגניטיבית*, שהחלה להסתכל על האדם כמעבד מידע. המיקוד חזר לתהליכים קוגניטיביים.
 
@@ -18,7 +18,7 @@ tags:
 כיום אנחנו נוהגים לחשוב על תיאוריות קוגניטיביות התנהגותיות (CBT) ביחד, אבל למעשה הוא נולד מויכוח גדול בין הבהביוריסטים לזרם הקוגניטיבי; האיחוד הפורה של שתי הגישות האלה מגיע מבנדורה.
 
 
-בנדורה טוען שחוקי ה[למידה הבהביוריסטיים](../בהביוריזם#למידה) *נכונים*, אבל לא *מספיקים*. כן קיימים תהליכים פנימיים, אם כי לא [פסיכודינאמיים](../פסיכודינאמית) - משום שיש לנו יכולת ל**הסמלה** (סימבוליזציה), יצירת דימויים במחשבה שלנו, ללא התנסות מעשית, שבאפשרותם אנחנו יכולים ליצור ולתכנן.
+בנדורה טוען שחוקי ה[למידה הבהביוריסטיים](../בהביוריזם#התנייה-אופרנטית) *נכונים*, אבל לא *מספיקים*. כן קיימים תהליכים פנימיים, אם כי לא [פסיכודינאמיים](../פסיכואנליטית#המודל-הדינאמי) - משום שיש לנו יכולת ל**הסמלה** (סימבוליזציה), יצירת דימויים במחשבה שלנו, ללא התנסות מעשית, שבאפשרותם אנחנו יכולים ליצור ולתכנן.
 
 
 בנדורה הציע שכשאנו נחשפים לגירוי, אנחנו קודם כל *חושבים* עליו, *מפרשים* אותו, מפתחים *ציפייה* לגביו - ורק **בסוף** מגיבים. כלומר, **האדם מגיב לפירוש, ולא לגירוי עצמו**. טענתו המהפכנית של בנדורה הייתה שלעומת בעלי חיים, בני אדם פועלים קודם כל במחשבה - והיא זו שמאפשרת גם לכונן רצף זמני. הפרשנות שלנו מכוננת את המציאות ממש - גישה שדוגלת יותר ברצון חופשי.
@@ -27,4 +27,108 @@ tags:
 
 אבל גם הפרשנות מגיעה מאיפושהו. הסביבה משפיעה על הייצוג, או הייצוג על הסביבה? בנדורה סבר שגם וגם - שמתחולל **דטרמיניזם הדדי**.
 
-כלומר, אנשים יוצרים ייצוגים סמליים של הסביבה, ואז פועלים על פיהם. במקביל, הסביבה משפיעה על יצירת הייצוגים הללו מלכתחילה. תהליך ההיזון-החוזר הזה מתקיים בכל רגע נתון, כמו נבואה שמגשימה את עצמה.
\ No newline at end of file
+כלומר, אנשים יוצרים ייצוגים סמליים של הסביבה, ואז פועלים על פיהם. במקביל, הסביבה משפיעה על יצירת הייצוגים הללו מלכתחילה. תהליך ההיזון-החוזר הזה מתקיים בכל רגע נתון, כמו נבואה שמגשימה את עצמה.
+
+
+
+## למידה
+
+נפתח לנו עולם חדש, מעבר להתנייה - עתה יש לנו גם רכיב קוגניטיבי, **למידה בצפייה** (Observational learning), באמצעות היכולת הסמלית. בנדורה מתאר כיצד אנחנו חיים לפי תוצאות מצופות (anticipated consequences) ומסתמכים בכך גם על ניסיון של אחרים; ללמידה יש מרכיב חברתי - **Social**-congitive-learning.
+
+
+!!! success "[סרטון - ניסוי *בובות הבובו* של בנדורה](https://www.youtube.com/watch?time_continue=24&v=eqNaLerMNOE&embeds_referring_euri=https%3A%2F%2Fduckduckgo.com%2F)"
+
+
+בניסוי ניתן לראות כיצד הילדים שנחשפו למודל אלים לחיקוי - מבוגר שהרביץ לבובה - לא זכו ל*קתרזיס* מסוים, כמו שהתיאוריה הפסיכודינאמית תטען, אלא משתמשים בו כדוגמה, והולכים מעבר לדוגמה הזו - הם נטו לאמץ כלים אלימים יותר ושפה אלימה יותר, מעבר למה שראו.
+
+
+### למידה מצפייה
+
+בנדורה ניסה למדל את תהליך הלמידה החברתי. הוא זיהה כמה שלבים בתהליך השרשרת:
+
+- הפניית קשב
+	לסביבה הקרובה, לגירויים חדשים, ולמצב הרוח.
+	
+	אנו נוטים לשים לב יותר לגירויים בסביבתנו המיידית, לגירויים חדשים, ולדברים מדאכים.
+
+- שימור בזיכרון
+	יצירת דימויי חזותי, קידוד מילולי, ודיבור פנימי.
+	
+	עיקר המיקוד של בנדורה היה בדימוי החזותי - כמו סרט שרץ לנו בראש, מה שמגדיל את הסיכוי שלנו ללמידה מוצלחת, ובקידוד מילולי - לתמלל את מה שאנחנו רואים ולתרגם אותו לדיבור פנימי, שמשפר את ההבנה ואת המוטיבציה.
+
+- ביצוע\ שחזור מוטורי
+
+	בכדי שלמידה תתרחש, חייבים לתרגל אותה גם מוטורית - תרגום הייצוג הפנימי לפעולה.
+
+
+- מוטיבציה
+
+	למידה לא יכולה להתרחש ללא חיזוקים. החיזוקים הללו לא חייבים להיות ישירים. בנדורה תיאר כמה סוגים של חיזוקים עקיפים:
+
+	- Vicarious positive reinforcement
+		
+		חיזוק ישיר *נצפה* למישהו אחר.
+		
+	- Vicarious punishment
+	
+		עונש ישיר *נפצה* למישהו אחר.
+	- Promised reinforcement
+		
+		ציפייה לחיזוק עתידי.
+
+הלמידה לרוב אינה מודעת; התהליך הוא אוטומטי לחלוטין. לעיתים, החיקוי מתרחש זמן רב אחרי הצפייה במודל (לגלות שאתה מתנהג כמו ההורים שלך). 
+
+הלמידה נשמרת בזיכרון לאורך זמן, ומעצבת את ההתנהגות על פי מאגר החיזוקים הפנימי - קרי, האישיות היא סך הלמידות שלנו; כך מתכתב בנדורה עם הבהביוריזם. 
+
+## ויסות עצמי
+
+אנחנו לא זקוקים לחיזוקים ישירים - האדם יכול גם לווסת את עצמו על ידי מתן חיזוקים עצמיים. 
+
+**ויסות עצמי** הוא גם היכולת להניע תהליך וגם היכולת **לא** להגיב לגירוי מתוך בחירה מודעת - שליטה עצמית.
+
+לרוב, התחלת התהליך כן דורשת חיזוק חיצוני, אבל שימור ושיפור התהליך מבוסס לרוב על חיזוקים פנימיים. כמו שמחנכים ילדים - בהתחלה צריך להגיד להם "כל הכבוד!" לכל דבר קטן, אבל בסופו של דבר הילד מסתובב בעולם ופועל בעצמו (ברור שלא עוצרים למחוא לו כפיים בכל פעם שהוא הולך לעבוד).
+
+
+ויסות עצמי אינו מולד, אלא מתפתחת; יתרה מכך, יש הבדלים פרטניים גדולים בויסות עצמי. טיפוח הויסות העצמי הוא במידה רבה אחד מהיעדים של טיפול פסיכולוגי מוצלח. 
+
+
+בנדורה מתאר את הויסות העצמי כתוצר של שלושה תהליכים:
+
+- התבוננות עצמית
+
+	הפניית קשב להתנהגות של עצמנו.
+
+- שיפוט \ הערכת התנהגות
+
+	מיקום ההתנהגות העצמית ביחס לאמות המידה הפרטניות ובהשוואה לאחרים. אמות המידה האלו משתנות ביחס לסביבה ולזמן - במקום אחר, בגילאים אחרים ובהקשר אחר נציב אמות מידה אחרות.
+
+- תגובה (תגמול\עונש)
+
+
+בנדורה מתאר את הויסות העצמי כתוצר של הפנמת תגובות של אחרים, שמרחיבות את מנעד הפעולה שלנו, ולמידה מהויסות של דמות לחיקוי שמווסת את עצמו היטב. 
+
+
+## הענשה עצמית
+
+ויסות עצמי יכול להיות מותאם וגם לא מותאם. בנדורה מעיד שבהביוריזם לא מצליח לתאר תופעות מורכבות מסוימות, כמו *הענשה עצמית*. הענשה עצמית נוקבת לא תואמת את התיאוריה הבהביוריסטית (למה שאדם יעשה לעצמו משהו לא נעים?). בנדורה מנסה להסביר אותו באמצעות הרכיב הקוגניטיבי.
+
+אם אנחנו שופטים את עצמו לביצוע עבירה - הפעולה שלנו נפלה מאמות המידה שלנו - אנחנו נרגיש מצוקה מסוימת. כדי להפחית את המצוקה, אנחנו נעניש את עצמנו, מה שיוביל להקלה: העונש מאשר את אמות המידה שלנו, מצמצם את הפער בינינו לבין הנקודה שהצבנו לעצמנו, וחוסך מאיתנו ענישה חברתית.
+
+
+אנשים עם שיפוט חמור מאוד עלולים להתדרדר להענשה עצמית כרונית, ובכך נוצר מנגנון לא-מותאם, שגורר מצוקה רבה.
+
+
+## חוללות עצמית
+
+זהו ההיבט המזוהה ביותר עם בנדורה.  **חוללות עצמית** (Self-Efficacy) היא המידה שבה אני *מאמין* שהפעולות שלי יובילו לתוצאות הרצויות. 
+
+חוללות עצמית היא רכיב אישיותי, המוגבל לתחום מסוים - האמונה שלי ביכולת שלי בתחום כזה או אחר. 
+
+חוללות עצמית אינה הערכה עצמית - הערכה עצמית היא שיפוט כולל אודות העצמי (איזה מעולה אני) בעוד שחוללות עצמית מוגבלת לתחום מסוים (איזה סטודנט צולע אני).
+
+
+לחוללות העצמית יש השפעה גדולה על בחירת המטרות ומידת ההשקעה שלנו במימוש אותן מטרות. 
+
+חוללות עצמית מושפעת מאוד מההצלחות ומהכשלונות, מהחוויות העקיפות (vicarious experience - למידה מחיקוי), משכנוע מילולי ("אתה יכול לעשות את זה!"), ומהמצב הפיזיולוגי (חוללות עצמית בויסות רגשות).
+
+