docs: update פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות

פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: הגיונות על הפילוסופיה הראשונית
 description: 
 published: true
-date: 2024-01-28T11:18:20.088Z
+date: 2024-01-29T12:39:41.747Z
 tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה חדשה, דקארט
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
@@ -140,6 +140,9 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
 
 
 # היגיון חמישי - על מהות הדברים החומריים; ושוב על אלוהים, שהוא נמצא
+> [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/היגיון_חמישי.pdf), [טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/meditations_on_first_philosophy_-_part_5.pdf)
+{.info}
+
 כעת, יש קריטריון להכרת האמת - כל רעיון **ברור ומובחן** הוא אמיתי. על מנת להגיע לאמת הזו, על ידי הסרת הספק, עלינו:
 
 - לגרש את השד המתעתע
@@ -181,7 +184,11 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
 [^25]: משל של דן - דמיינו שאתם מזמינים פיצה ופותחים אותה בנוכחות השליח - ומגלים שמשולש חסר. *ככה זה יצא מהתנור*, השליח יגיד לכם, אבל אתם יודעים שהוא שקרן - אתם **יודעים** איך פיצה שלמה נראית, ולכן אתם יודעים שהדבר שלפניכם *אינו* פיצה שלמה, אלא פיצה *חסרה*. אם לא הייתם רואים פיצה שלמה מימיכם, הייתם אומרים, 'ואללה, *זו* הצורה של פיצה'.
 [^26]: משל של דן - תלויים לך שני ציורים בבית. האחד - מושלם; יצירת מופת. את השני ציירת אתה, ילד קטן. שניהם ציורים כציורים - אולם התוכן שלהם שונה. את האחד גם אני יכולתי לצייר; בשני גלום כישרון שבבירור עולה על היכולות שלי - ולכן יש הכרח שישנו שם, איפושהו, צייר מוכשר שצייר אותו, החיצוני לי.
 
-# היגיון שישי 
+# היגיון שישי - על מציאות הדברים החומריים ועל ההבחנה הממשית שבין נפש האדם וגופו 
+> [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/היגיון_שישי.pdf), [טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/meditations_on_first_philosophy_-_part_6.pdf)
+{.info}
+
+
 דקארט מרחיב בהגותו על ה*עצם* האריסטותלי[^34]. היכן שהעצם האריסטותלי הוא אחד, דקארט מגדיר *שני* סוגי עצמים - החומר והנפש. את הנפש דקארט מבסס באמצעות ה*קוגיטו*, שהוא *ברור ומובחן*. על מנת להישען על הברירות והמובחנות הזו כקריטריון לידע, דקארט מבקש להוכיח את קיום האל. אבל למה אנחנו חייבים את קיום האל כדי לבסס את הידיעה? 
 עולם ללא אלוהים מושלם וטוב הוא כזה שאנו יכולים לטעות גם בידיעות ברורות ומובחנות; אולם אם ישנו אל טוב, שלא יטעה אותנו, ידיעה ברורה ומובחנת תהא בהכרח אמיתית.
 
@@ -228,4 +235,21 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
 [^30]: זהו מודוס טולנדו פוננס - אם יש אלוהים, אין רוע -> יש רוע -> אין אלוהים.
 [^31]: מהות במובן של, *מהו הדבר*?.
 [^32]: או נהג במכונית. כנהג, אם לא תידלק נורת אזהרה ברכב, לא אדע שמשהו ברכב תקול. לא כך עם הגוף - ברגע שיש בעיה, אני מיד *מודע* לה.
-[^33]: הבעיה הזו לא קיימת אצל אריסטו, שם הגוף הוא החומר והנפש היא הצורה - אך שניהם היבטים שונים של אותה השלם (ר' גם - *על הנפש*). לא כך המצב אצל דקארט - השניים *באמת* שונים ונבדלים לחלוטין - לא היבטים של אותו הדבר.
+[^33]: הבעיה הזו לא קיימת אצל אריסטו, שם הגוף הוא החומר והנפש היא הצורה - אך שניהם היבטים שונים של אותה השלם (ר' גם - *על הנפש*). לא כך המצב אצל דקארט - השניים *באמת* שונים ונבדלים לחלוטין - לא היבטים של אותו הדבר.
+
+# הביקורת כנגד דקארט ותגובתו
+מבקרים, ובעיקר תיאולוגים, עלבו בתפיסותיו של דקארט סביב **אי-רמאותו של האל**, **החירות והרצון** ומושג **העצם**. קל לנו להניח היום שהדיונים האלו לא קשורים כלל ועיקר בפילוסופיה ("אני לא מתכוון להגיד לך מה קאנט חשב על חציית ים סוף") - לא כך אצל דקארט (ולייבניץ). התיאולוגים שעמם התמודד הם אנשים חריפים, שקולים לו ביכולתם הרטורית, ודקארט מתייחס אליהם ברצינות גמורה.
+
+## חירות ורצון
+אנו נוטים להתייחס לחירות כסתירה של דטרמיניזם: אם האל אכן כל יכול, הרי שאין לנו רצון - האל צופה את רצוננו לחלוטין; יש בכך בעיות מוסריות רבות. מדוע הוא מאפשר חוטאים, ומעשים רעים? מנגד, אם יש רצון חופשי, שביכולתי לקבוע כרצוני בחופשי מן הגורל, איך זה מתיישב עם כל-יכולתו של האל?
+
+דקארט סבר, כמובן, שיש אלוהים; אלא שטען ***גם*** לטובת החירות והרצון. למול הביקורת, דקארט ניסה ליישב בין שני העקרונות האלו, הסותרים לכאורה. הוא מתייחס לכך בכתבים שונים בחיבורים עם כותרות גרנדיאוזיות כמו
+
+> That the liberty of our will is self-evident
+> That is is likewise certain thet God has fore-ordained all things
+> How the freedom of our will may be recondiclled with the Divine pre-ordination
+
+דקארט קובע כי האל אין-סופי - אך השכל שלנו סופי. אנחנו, עם שכלנו הרופס, לעולם לא נדע איך העמדות האלו מתיישבות - אך *העמדות האלו מתיישבות*, כפי שהאל בוודאי יודע. התשובה הזו היא כמעיין טלאי כנגד הביקורת[^34], ומשחקת על התפר בין פילוסופיה לתיאולוגיה[^35].
+
+[^34]: למרות שזה לא נשמע משכנע, דן טוען שדקארט מגן על העמדה שלו 'לא רע בכלל'.
+[^35]: מה שמוביל לכך שפרשנים עכשוויים נוטים לעיתים לחשוב שעמדות אלו אינן אלא 'מס שפתיים' לכנסייה. אולם, דן ואחרים סבורים שלא כך הדבר - אלא שדקארט, בהיותו מאמין אדוק, נדרש מעצמו לנושאים אלו בתוקף פילוסופי.