vault backup: 2025-01-21 12:42:20

פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/גנטיקה.md

@@ -77,3 +77,31 @@ tags:
 
 [Τrahan et al., 2014](http://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/a0037173) מבצעים מטא אנליזה על **אפקט פלין** - לפיו האינטיליגנציה באוכלוסייה עולה ב~2.5 נקודות IQ בעשור.
 
+
+
+יש לכך השלכות מעשיות חשובות - 
+- ציוני אינטיליגנציה הולכים ***ויורדים*** (כי המבחנים נורמטיביים - אם כולם חכמים יותר בפסיכומטרי, אתה תצא "דביל" יותר)
+- הערכת יתר של התדרדרות אינטלקטואלית עם הגיל - כשנבחנת במבחן אינטיליגנציה אי שם בעידן האבן, יצאת "חכם" יותר ממה שייצא לך עכשיו (כי שאר הנבחנים אז היו עם ציון נמוך יותר).
+
+
+מאיפה מגיע אפקט פלין? יש כמה השערות, כולן חלקיות:
+
+
+- אוורור גנטי (**הטרוזיס**)
+ 
+	היום אנשים מאוכלוסיות מגוונות יותר מתרבים, והריבוי הגנטי נותן יתרון. מנגד, הממצאים הראשונים של אפקט פלין הם משנות ה80 באירופה - לפני הגירה המונית - אז לא היה מגוון גדול בכלל; כלומר, האפקט קודם לאוורור הגנטי.
+
+- שינויים סביבתים
+
+	גודל המשפחה הולך ויורד, מה שמאפשר יותר השקעה בכל ילד, מה שמשפיע על האינטיליגנציה[^1]. מנגד, אפקט פלין ניכר כבר בתינוקות, עוד לפני ששינויים כאלה יכולים להשפיע.
+
+!!! warning "חשוב לזכור: אפקט פלין נובע מעלייה במדדים הכי *פחות* קשורים לאינטיליגנציה הכללית, g'; כלומר, אנחנו משתפרים במיומנויות מסוימות ב*פריפריה*, ולא בלב האינטיליגנציה ממש [Neijenhuis & van der Flier, 2013](sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1016/j.intell.2013.03.001)"
+
+
+
+[Ericsson et al., 1992](http://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0033-295X.100.3.363), מעולם רכישת המיומנויות, טוען שהגורם המכריע הוא *אימון מכוון* - תרגול מיומנות כזו או אחרת מתוך כוונה ברורה לתקן שגיאות ולהשתפר - יותר מכל רקע אינטיליגנטי. אימון מכוון הוא דבר קשה - ניתן לעשות אותו לכל היותר חצי שעה ברצף, כמה שעות ביום - ואריקסון טוען שיותר מכל דבר אחר, אימון מכוון הוא זה שמכריע ביצועים - ולא אינטיליגנציה. אריקסון מצא שכדי לרכוש מיומנות ברמה מקצועית - כמו להיות פסנתרן בקונצרטים - נדרשות לפחות 10 שנים של אימון מכוון, ו**כמות האימון המכוון היא המנבא החזק ביותר לביצועים, ומוחקת את כל שאר ההבדלים**.
+
+
+
+
+[^1]: אחים בכורים חכמים ב2-4 נקודות (הידד לי!)