vault backup: 2025-01-21 12:42:20

This commit is contained in:
2025-01-21 12:42:20 +02:00
parent c244451a24
commit 4c79780fb0
2 changed files with 75 additions and 0 deletions

View File

@@ -77,3 +77,31 @@ tags:
[Τrahan et al., 2014](http://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/a0037173) מבצעים מטא אנליזה על **אפקט פלין** - לפיו האינטיליגנציה באוכלוסייה עולה ב~2.5 נקודות IQ בעשור. [Τrahan et al., 2014](http://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/a0037173) מבצעים מטא אנליזה על **אפקט פלין** - לפיו האינטיליגנציה באוכלוסייה עולה ב~2.5 נקודות IQ בעשור.
יש לכך השלכות מעשיות חשובות -
- ציוני אינטיליגנציה הולכים ***ויורדים*** (כי המבחנים נורמטיביים - אם כולם חכמים יותר בפסיכומטרי, אתה תצא "דביל" יותר)
- הערכת יתר של התדרדרות אינטלקטואלית עם הגיל - כשנבחנת במבחן אינטיליגנציה אי שם בעידן האבן, יצאת "חכם" יותר ממה שייצא לך עכשיו (כי שאר הנבחנים אז היו עם ציון נמוך יותר).
מאיפה מגיע אפקט פלין? יש כמה השערות, כולן חלקיות:
- אוורור גנטי (**הטרוזיס**)
היום אנשים מאוכלוסיות מגוונות יותר מתרבים, והריבוי הגנטי נותן יתרון. מנגד, הממצאים הראשונים של אפקט פלין הם משנות ה80 באירופה - לפני הגירה המונית - אז לא היה מגוון גדול בכלל; כלומר, האפקט קודם לאוורור הגנטי.
- שינויים סביבתים
גודל המשפחה הולך ויורד, מה שמאפשר יותר השקעה בכל ילד, מה שמשפיע על האינטיליגנציה[^1]. מנגד, אפקט פלין ניכר כבר בתינוקות, עוד לפני ששינויים כאלה יכולים להשפיע.
!!! warning "חשוב לזכור: אפקט פלין נובע מעלייה במדדים הכי *פחות* קשורים לאינטיליגנציה הכללית, g'; כלומר, אנחנו משתפרים במיומנויות מסוימות ב*פריפריה*, ולא בלב האינטיליגנציה ממש [Neijenhuis & van der Flier, 2013](sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1016/j.intell.2013.03.001)"
[Ericsson et al., 1992](http://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0033-295X.100.3.363), מעולם רכישת המיומנויות, טוען שהגורם המכריע הוא *אימון מכוון* - תרגול מיומנות כזו או אחרת מתוך כוונה ברורה לתקן שגיאות ולהשתפר - יותר מכל רקע אינטיליגנטי. אימון מכוון הוא דבר קשה - ניתן לעשות אותו לכל היותר חצי שעה ברצף, כמה שעות ביום - ואריקסון טוען שיותר מכל דבר אחר, אימון מכוון הוא זה שמכריע ביצועים - ולא אינטיליגנציה. אריקסון מצא שכדי לרכוש מיומנות ברמה מקצועית - כמו להיות פסנתרן בקונצרטים - נדרשות לפחות 10 שנים של אימון מכוון, ו**כמות האימון המכוון היא המנבא החזק ביותר לביצועים, ומוחקת את כל שאר ההבדלים**.
[^1]: אחים בכורים חכמים ב2-4 נקודות (הידד לי!)

View File

@@ -0,0 +1,47 @@
---
title: אינטיליגנציה רגשית
tags:
- שנה_ג
- סמסטר_א
- פסיכולוגיה
- אינטיליגנציה
---
!!! info "מצגת"
[מצגת - אינטיליגנציה רגשית](./רגשית.pdf)
**אינטיליגנציה רגשית** נבדקת בשתי שיטות - בדיווח עצמי, ובביצועים במשימות - כלומר, ע"פ *תכונה*, או *יכולת*.
[Bar-on, 2006](./BarOn.pdf) הכין את מדד הEmotional Quotient Inventory, שאלון לדיווח עצמי של אינטיליגנציה רגשית. להבדיל משאלוני אישיות, השאלון מתאר יכולת, ולא תכונה.
אלא שיש קושי מסויים מדיווח עצמי על *יכולת* - למה לא לבדוק את היכולת?
זה מה [Μayer et al., 2008](http://sci-hub.st/sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0003-066X.63.6.503) מנסים לעשות. הם מגדירים אינטיליגנציה רגשית כ -
> Emotional intelligence concerns the ability to carry out accurate reasoning about emotions and the ability to use emotions and emotional knowledge to enhance thought
כלומר, אינטיליגנציה רגשית היא **היכולת לחשוב על רגשות** - לא להיות *מחובר* לרגש, או להרגיש הרבה: גם פסיכופתים גמורים יכולים להיות אינטליגנטיים רגשית (ולכן לנצל את הרגשות האחרים).
המבחן של החוקרים נחלק ל4 תחומים -
- זיהוי אמוציות (מה מביעה יצירת אומנות? פרצוף של מישהו?)
- שימוש באמוציות (איזה אמוציה מתאימה באיזה מצב?)
- הבנת אמוציות (איזה מצב ייצר איזו אמוציה?)
- ניהול אמוציות (שליטה ברגשות, ולאו דווקא ויסות)
באופן מעניין, למבחני יכולת יש מתאם נמוך מאוד (~0.15) עם מבחני תכונה - יש פער גדול בין תפיסת הרגשות העצמית שלנו ליכולות שלנו בפועל.
מנגד, למבחני יכולת יש מתאמים גבוהים עם התנהגות, אינטיליגנציה, מגדר וגיל, ו[מתאמים מוחיים](../CBC). ביצועים גבוהים במבחני יכולת בפרט ואינטיליגנציה רגשית בכלל מנבאים:
- קשרים חברתיים טובים יותר במבוגרים
- תפיסה חיובית יותר על ידי אחרים
- קשרים משפחתיים ואינטימיים טובים יותר
- הישגים אקדמיים טובים יותר
- קשרים חברתיים טובים יותר בעבודה ובמשא-ומתן
- רווחה פסיכולוגית גבוהה יותר
עם זאת, אינטיליגנציה רגשית לא מנבאת דבר מעבר לg' בביצועים במקום העבודה.
אינטיליגנציה רגשית עומדת במתאם של 0.8 עם g' - מקביל בערך ליכולת מתמטית, וגדול מדברים שקשורים לנו אינטואיטיבית עם אינטיליגנציה - כמו זיכרון עובד. כלומר, אינטיליגנציה רגשית **היא סוג מסוים של אינטיליגנציה** - במובן הקר והטכני של המילה: זו לא חיה אחרת או כוח-קסם כזה או אחר.
ממצא נוסף הוא שלנשים יש יתרון על גברים באינטיליגנציה רגשית ([ΜacCann et al., 2014](); [Cabello et al., 2016](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/dev0000191))