vault backup: 2025-01-21 12:42:20
This commit is contained in:
@@ -77,3 +77,31 @@ tags:
|
||||
|
||||
[Τrahan et al., 2014](http://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/a0037173) מבצעים מטא אנליזה על **אפקט פלין** - לפיו האינטיליגנציה באוכלוסייה עולה ב~2.5 נקודות IQ בעשור.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
יש לכך השלכות מעשיות חשובות -
|
||||
- ציוני אינטיליגנציה הולכים ***ויורדים*** (כי המבחנים נורמטיביים - אם כולם חכמים יותר בפסיכומטרי, אתה תצא "דביל" יותר)
|
||||
- הערכת יתר של התדרדרות אינטלקטואלית עם הגיל - כשנבחנת במבחן אינטיליגנציה אי שם בעידן האבן, יצאת "חכם" יותר ממה שייצא לך עכשיו (כי שאר הנבחנים אז היו עם ציון נמוך יותר).
|
||||
|
||||
|
||||
מאיפה מגיע אפקט פלין? יש כמה השערות, כולן חלקיות:
|
||||
|
||||
|
||||
- אוורור גנטי (**הטרוזיס**)
|
||||
|
||||
היום אנשים מאוכלוסיות מגוונות יותר מתרבים, והריבוי הגנטי נותן יתרון. מנגד, הממצאים הראשונים של אפקט פלין הם משנות ה80 באירופה - לפני הגירה המונית - אז לא היה מגוון גדול בכלל; כלומר, האפקט קודם לאוורור הגנטי.
|
||||
|
||||
- שינויים סביבתים
|
||||
|
||||
גודל המשפחה הולך ויורד, מה שמאפשר יותר השקעה בכל ילד, מה שמשפיע על האינטיליגנציה[^1]. מנגד, אפקט פלין ניכר כבר בתינוקות, עוד לפני ששינויים כאלה יכולים להשפיע.
|
||||
|
||||
!!! warning "חשוב לזכור: אפקט פלין נובע מעלייה במדדים הכי *פחות* קשורים לאינטיליגנציה הכללית, g'; כלומר, אנחנו משתפרים במיומנויות מסוימות ב*פריפריה*, ולא בלב האינטיליגנציה ממש [Neijenhuis & van der Flier, 2013](sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1016/j.intell.2013.03.001)"
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[Ericsson et al., 1992](http://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0033-295X.100.3.363), מעולם רכישת המיומנויות, טוען שהגורם המכריע הוא *אימון מכוון* - תרגול מיומנות כזו או אחרת מתוך כוונה ברורה לתקן שגיאות ולהשתפר - יותר מכל רקע אינטיליגנטי. אימון מכוון הוא דבר קשה - ניתן לעשות אותו לכל היותר חצי שעה ברצף, כמה שעות ביום - ואריקסון טוען שיותר מכל דבר אחר, אימון מכוון הוא זה שמכריע ביצועים - ולא אינטיליגנציה. אריקסון מצא שכדי לרכוש מיומנות ברמה מקצועית - כמו להיות פסנתרן בקונצרטים - נדרשות לפחות 10 שנים של אימון מכוון, ו**כמות האימון המכוון היא המנבא החזק ביותר לביצועים, ומוחקת את כל שאר ההבדלים**.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: אחים בכורים חכמים ב2-4 נקודות (הידד לי!)
|
||||
47
פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/רגשית.md
Normal file
47
פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/רגשית.md
Normal file
@@ -0,0 +1,47 @@
|
||||
---
|
||||
title: אינטיליגנציה רגשית
|
||||
tags:
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_א
|
||||
- פסיכולוגיה
|
||||
- אינטיליגנציה
|
||||
---
|
||||
!!! info "מצגת"
|
||||
[מצגת - אינטיליגנציה רגשית](./רגשית.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
**אינטיליגנציה רגשית** נבדקת בשתי שיטות - בדיווח עצמי, ובביצועים במשימות - כלומר, ע"פ *תכונה*, או *יכולת*.
|
||||
|
||||
[Bar-on, 2006](./BarOn.pdf) הכין את מדד הEmotional Quotient Inventory, שאלון לדיווח עצמי של אינטיליגנציה רגשית. להבדיל משאלוני אישיות, השאלון מתאר יכולת, ולא תכונה.
|
||||
|
||||
אלא שיש קושי מסויים מדיווח עצמי על *יכולת* - למה לא לבדוק את היכולת?
|
||||
|
||||
זה מה [Μayer et al., 2008](http://sci-hub.st/sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0003-066X.63.6.503) מנסים לעשות. הם מגדירים אינטיליגנציה רגשית כ -
|
||||
|
||||
> Emotional intelligence concerns the ability to carry out accurate reasoning about emotions and the ability to use emotions and emotional knowledge to enhance thought
|
||||
|
||||
כלומר, אינטיליגנציה רגשית היא **היכולת לחשוב על רגשות** - לא להיות *מחובר* לרגש, או להרגיש הרבה: גם פסיכופתים גמורים יכולים להיות אינטליגנטיים רגשית (ולכן לנצל את הרגשות האחרים).
|
||||
|
||||
המבחן של החוקרים נחלק ל4 תחומים -
|
||||
|
||||
- זיהוי אמוציות (מה מביעה יצירת אומנות? פרצוף של מישהו?)
|
||||
- שימוש באמוציות (איזה אמוציה מתאימה באיזה מצב?)
|
||||
- הבנת אמוציות (איזה מצב ייצר איזו אמוציה?)
|
||||
- ניהול אמוציות (שליטה ברגשות, ולאו דווקא ויסות)
|
||||
|
||||
באופן מעניין, למבחני יכולת יש מתאם נמוך מאוד (~0.15) עם מבחני תכונה - יש פער גדול בין תפיסת הרגשות העצמית שלנו ליכולות שלנו בפועל.
|
||||
|
||||
מנגד, למבחני יכולת יש מתאמים גבוהים עם התנהגות, אינטיליגנציה, מגדר וגיל, ו[מתאמים מוחיים](../CBC). ביצועים גבוהים במבחני יכולת בפרט ואינטיליגנציה רגשית בכלל מנבאים:
|
||||
|
||||
- קשרים חברתיים טובים יותר במבוגרים
|
||||
- תפיסה חיובית יותר על ידי אחרים
|
||||
- קשרים משפחתיים ואינטימיים טובים יותר
|
||||
- הישגים אקדמיים טובים יותר
|
||||
- קשרים חברתיים טובים יותר בעבודה ובמשא-ומתן
|
||||
- רווחה פסיכולוגית גבוהה יותר
|
||||
|
||||
עם זאת, אינטיליגנציה רגשית לא מנבאת דבר מעבר לg' בביצועים במקום העבודה.
|
||||
|
||||
אינטיליגנציה רגשית עומדת במתאם של 0.8 עם g' - מקביל בערך ליכולת מתמטית, וגדול מדברים שקשורים לנו אינטואיטיבית עם אינטיליגנציה - כמו זיכרון עובד. כלומר, אינטיליגנציה רגשית **היא סוג מסוים של אינטיליגנציה** - במובן הקר והטכני של המילה: זו לא חיה אחרת או כוח-קסם כזה או אחר.
|
||||
|
||||
ממצא נוסף הוא שלנשים יש יתרון על גברים באינטיליגנציה רגשית ([ΜacCann et al., 2014](); [Cabello et al., 2016](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/dev0000191))
|
||||
Reference in New Issue
Block a user