From 4ddfe56c83490b8134b1a6242aede2781fbb6f5a Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Fri, 19 Jul 2024 17:26:38 +0300 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=A1=D7=99=D7=9B=D7=95?= =?UTF-8?q?=D7=9C=D7=95=D7=92=D7=99=D7=94/=D7=94=D7=AA=D7=A4=D7=AA=D7=97?= =?UTF-8?q?=D7=95=D7=AA=D7=99=D7=AA/=D7=94=D7=AA=D7=A7=D7=A9=D7=A8=D7=95?= =?UTF-8?q?=D7=AA?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות.md | 34 ++++++++++++++++++++++++++++++--- 1 file changed, 31 insertions(+), 3 deletions(-) diff --git a/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות.md b/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות.md index d6f4c84c..36621870 100644 --- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות.md +++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: התקשרות description: published: true -date: 2024-07-19T14:17:08.753Z +date: 2024-07-19T14:26:36.284Z tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב editor: markdown dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z @@ -501,7 +501,7 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ מבין הלא-בטוחים, אחוז גבוה יותר של חרדים-אמביוולנטיים ומעט נמנעים (מבוססים בעיקר על קיבוצים) -[Sagi et al, 1985](); [Scher & Mayseless, 2000](); [Zavi et al., 2000]() +[Sagi et al, 1985](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.2307/1131299); [Scher & Mayseless, 2000](https://sci-hub.st/10.1111/1467-8624.00253); [Zavi et al., 2000]() ## התקשרות ולינה משותפת @@ -509,7 +509,35 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ אולם, הייתה פחות העברה בין-דורית של דפוסי ההתקשרות. -בגיל ההתברגות, ילדים אלה מסווגים כפחות בשלים מבחינה רגשית [Aviezer et al., 2002]() +בגיל ההתבגרות, ילדים אלה מסווגים כפחות בשלים מבחינה רגשית [Aviezer et al., 2002]() + +ולמי נקשר הילד בבית הילדים בקיבוץ? המטפלת? + +- שיעור ההתקשרות הבטוחה אל המטפלת היו יחסית נמוכים (50%) + +- לא נמצא קשר בין ההתקשרות אליה לבין ההתקשרות עם ההורים + +- נמצא קשר בין טיב ההתקשרות שילדים שונים פיתחו עם אותה מטפלת + +- רוב הילדים פתחו לפחות התקשרות בטוחה אחת - האם, האב או המטפלת. + +הניבוי הטוב ביותר להמשך ההתפתחות היה טיב ההתקשרות עם המטפלת, אבל הניבוי החזק ביותר היה טיב שלושת הקשרים. + +[Scharf, 2001](https://sci-hub.st/10.1037/0012-1649.40.3.430) השוותה בין 4 קבוצות: + +- ילדי הקיבוץ שגדלו בבתי ההורים + +- ילדי הקיבוץ שגדלו בלינה משותפת + +- ילדי הקיבוץ שגדלו תחילה בלינה משותפת ואז עם ההורים + +- ילדים שגדלו בעיר עם משפחותיהם + +בקרב הגדלים בלינה משותפת היה אחוז גבוה יותר של בעלי דפוסי התקשרות לא בטוחים. ילדים שעברו ללינה פרטנית בהמשך "התאוששו". + +לחברים גם יש השפעה. [Weiss, 2004]() גילה כי רמת האכפתיות של קבוצת השווים היוותה גורם משמעותי - קבוצת השווים היוותה מעיין "דמות התקשרות". + + [^1]: בתקופה ההיא, כאשר ילדים נכנסו לאשפוז - הם נפרדו מההורים, והתאחדו איתם רק בסיום האשפוז. [^2]: המחקר של [צ'ארלס דרווין](https://en.wikipedia.org/wiki/Charles_Darwin) (המותאם שורד), למשל, הוא מחקר אתולוגי.