From 510311ddc176673c4dd35c681edead74fd9356be Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Tue, 2 May 2023 11:47:52 +0300 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=99=D7=9C=D7=95=D7=A1?= =?UTF-8?q?=D7=95=D7=A4=D7=99=D7=94/=D7=99=D7=95=D7=95=D7=A0=D7=99=D7=AA/?= =?UTF-8?q?=D7=9E=D7=98=D7=90=D7=A4=D7=99=D7=96=D7=99=D7=A7=D7=94?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פילוסופיה/יוונית/מטאפיזיקה.md | 7 ++++--- 1 file changed, 4 insertions(+), 3 deletions(-) diff --git a/פילוסופיה/יוונית/מטאפיזיקה.md b/פילוסופיה/יוונית/מטאפיזיקה.md index 6d331a58..1456c748 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/מטאפיזיקה.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/מטאפיזיקה.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: אריסטו - מטאפיזיקה description: published: true -date: 2023-05-02T08:46:37.114Z +date: 2023-05-02T08:47:49.988Z tags: שנה א, פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, סמסטר ב, אריסטו, מטאפיזיקה editor: markdown dateCreated: 2023-04-27T07:22:34.668Z @@ -72,9 +72,10 @@ dateCreated: 2023-04-27T07:22:34.668Z אנשים מייחסים לחוכמה את ידיעת *הכל* - לא כאוסף של ידיעות מסוימות (פדנט), אלא כידיעה מקיפה. האנשים מגדירים את החוכמה כידיעת הדברים שקשה לדעת, באופן מדויק[^16]. עוד מניחים הרוב, בצדק, שהחכם הוא זה שצריך לשלוט, ולא להישלט: זאת משום שהוא יודע את הסיבות המקיפות, לשם עצמן, ולא לשם מטרה מסוימת. אריסטו מתאר את מקור הידיעה הזו, ומקורה של הפילוסופיה בפליאה. הפליאה, לעומת הסקרנות, אינה נעשית למטרה מסוימת, ואינה הכרחית. אין ידיעה מעשית פחות, אך נשגבת יותר. -את כל התבונות האלו מזקק אריסטו לתובנה משלו - כשם שהאדם החופשי הינו לשם עצמו, החוכמה היא חופשית משום שהינה לשם עצמה. האם חירות כזו היא נחלתם של בני האדם? הטבע שלנו משועבד לדברים רבים - לצרכים, לזמן, לחברה. אלא שלעומת הדעה הרווחת[^17] השוללת חירות זו מהאדם, אריסטו מצדד בה. לדעתו, יש בטבע שלנו יסוד חופשי, אלוהי אפילו, שמאפשר לנו רכישת חוכמה זו כשלעצמה. כשאנו מפעילים חלק זה בשכלנו, אנחנו באמת חופשיים, ואף נוטלים חלק באלוהות - וזהו הדבר אליו כולנו שואפים ונמתחים אליו, כמו שקובע אריסטו במשפט הראשון של הספר. +את כל התבונות האלו מזקק אריסטו לתובנה משלו - כשם שהאדם החופשי הינו לשם עצמו, החוכמה היא חופשית משום שהינה לשם עצמה. האם חירות כזו היא נחלתם של בני האדם? הטבע שלנו משועבד לדברים רבים - לצרכים, לזמן, לחברה. אלא שלעומת הדעה הרווחת[^17] השוללת חירות זו מהאדם, אריסטו מצדד בה. לדעתו, יש בטבע שלנו יסוד חופשי, אלוהי[^18] אפילו, שמאפשר לנו רכישת חוכמה זו כשלעצמה. כשאנו מפעילים חלק זה בשכלנו, אנחנו באמת חופשיים, ואף נוטלים חלק באלוהות - וזהו הדבר אליו כולנו שואפים ונמתחים אליו, כמו שקובע אריסטו במשפט הראשון של הספר. [^15]: *Endoxa* - הדעה הרווחת, הסברה ('נראה לי'). זוהי ה*Doxa* בניב היוונית שדיבר אריסטו, הנבדל מעט מזה של אפלטון וסוקראטס. אריסטו התייחס לדעה הרווחת כאמת, מכוסה בפסולת - גרעין אמיתי מסוים שמוקף בהבלים. [^16]: לא במובן המתמטי - במובן של לקלוע ללב כל עניין. כדי לדעת מה זה אדם, צריכים לדעת מה טבעו, וכדי לדעת מה טבעו, צריכים לדעת את תכליתו, וכדי לדעת את אלו, צריך לדעת מהו הטבע בכלל - ומה זה להיות בכלל. -[^17]: כפי שמביע אותה המשורר סימונידס \ No newline at end of file +[^17]: כפי שמביע אותה המשורר סימונידס +[^18]: לא במובן המקראי, או הדתי: בתפיסה האריסטוטלית, האלוהות היא שכל בלבד. \ No newline at end of file