shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

docs: update פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות

Browse Source
This commit is contained in:
matanhorovitz
2024-06-21 14:02:35 +03:00
committed by shmick
parent f9fb7ae175
commit 5446c3633d
1 changed files with 10 additions and 7 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

17
פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות.md
View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: הגיונות על הפילוסופיה הראשונית title: הגיונות על הפילוסופיה הראשונית
description: description:
published: true published: true
date: 2024-06-17T12:45:51.138Z date: 2024-06-21T11:02:32.613Z
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה חדשה, דקארט tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה חדשה, דקארט
editor: markdown editor: markdown
dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
@@ -81,11 +81,11 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
**הטבע הפשוט** הן אותן אבני הבניין של המציאות המתקבלת מהחקירה המטאפיזית של דקארט. אותן אבני הבניין קורנות באור הטבעי, והן ברורות ומובחנות. **הטבע הפשוט** הן אותן אבני הבניין של המציאות המתקבלת מהחקירה המטאפיזית של דקארט. אותן אבני הבניין קורנות באור הטבעי, והן ברורות ומובחנות.
[^6]: 'מנון' עוסק בטיב הידיעה; אפלטון לא היה ספקן, אבל האקדמיה שלו הייתה, באחד מהגלגולים המאוחרים יותר שלה, ספקנית. [^6]: [ה*מנון*](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון) עוסק בטיב הידיעה; אפלטון לא היה ספקן, אבל האקדמיה שלו הייתה, באחד מהגלגולים המאוחרים יותר שלה, ספקנית.
[^7]: לא מלשון *לטעות*, אלא מלשון *לתעות* - לשוטט ללא יעד מוגדר. המתרגם העברי מיטיב לשחק על מילה זו, לאור תיאוריו של דקארט משוטט בספקנותו [^7]: לא מלשון *לטעות*, אלא מלשון *לתעות* - לשוטט ללא יעד מוגדר. המתרגם העברי מיטיב לשחק על מילה זו, לאור תיאוריו של דקארט משוטט בספקנותו
[^8]: קיצוני, מוגזם [^8]: קיצוני, מוגזם
[^9]: "ועכשיו תראו מה קורה כ*גרמני* עובד על מונח כמו שצריך", אומר דן [^9]: "ועכשיו תראו מה קורה כ*גרמני* עובד על מונח כמו שצריך", אומר דן
[^10]: *אני חושב משמע אני קיים* המפורסם של דקארט, למשל, קורן מאור טבעי [^10]: [*אני חושב משמע אני קיים*](#הקוגיטו) המפורסם של דקארט, למשל, קורן מאור טבעי
[^11]: דקארט משתמש במילה *אידאה*, כסינונימית למושג. קאנט מפריד בין השתיים, כמו [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה) לפניו שתפס אידאה כדבר אחר לגמרי. [^11]: דקארט משתמש במילה *אידאה*, כסינונימית למושג. קאנט מפריד בין השתיים, כמו [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה) לפניו שתפס אידאה כדבר אחר לגמרי.
# על טבעה של רוח האדם, ועל כך שנקל להכירה מאשר להכיר את הגוף # על טבעה של רוח האדם, ועל כך שנקל להכירה מאשר להכיר את הגוף
@@ -146,7 +146,7 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
# על מהות הדברים החומריים; ושוב על אלוהים, שהוא נמצא # על מהות הדברים החומריים; ושוב על אלוהים, שהוא נמצא
> [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/היגיון_חמישי.pdf), [טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/meditations_on_first_philosophy_-_part_5.pdf) > [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/היגיון_חמישי.pdf), [טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/meditations_on_first_philosophy_-_part_5.pdf)
{.info} {.is-info}
כעת, בהיגיון החמישי, יש קריטריון להכרת האמת - כל רעיון **ברור ומובחן** הוא אמיתי. על מנת להגיע לאמת הזו, על ידי הסרת הספק, עלינו: כעת, בהיגיון החמישי, יש קריטריון להכרת האמת - כל רעיון **ברור ומובחן** הוא אמיתי. על מנת להגיע לאמת הזו, על ידי הסרת הספק, עלינו:
@@ -164,11 +164,14 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
## ההוכחות של דקארט לקיום האל ## ההוכחות של דקארט לקיום האל
> ר' גם: [ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות) - מבוא לפילוסופיה של הדת
{.is-success}
דקארט מוכיח את קיומו של האל בשתי הוכחות[^18]: דקארט מוכיח את קיומו של האל בשתי הוכחות[^18]:
### ההוכחה האנתרופולוגית (היגיון שלישי) ### ההוכחה האנתרופולוגית (היגיון שלישי)
> לכל דבר יש סיבה; לפיכך, חייבת להיות סיבה ראשונית[^21]. > לכל דבר יש סיבה; לפיכך, חייבת להיות סיבה ראשונית[^21].
הוכחה זו מכונה *ההוכחה הקוסמולוגית*. אלא שדקארט לא יכול להשתמש בה - משום שהיא מניחה מציאות חיצונית. הוכחה זו מכונה [*ההוכחה הקוסמולוגית*](/פילוסופיה/דת/ראיות#הראייה-הקוסמולוגית). אלא שדקארט לא יכול להשתמש בה - משום שהיא מניחה מציאות חיצונית.
ההוכחה הזו מחלקת את הממשות לממשות *צורנית* וממשות *אובייקטיבית*. המחשבות כמחשבות שוות ערך זו לזו - פיצה זו מחשבה, ואלוהים זו מחשבה. הממשות ה*אובייקטיבית* שלהם זהה. אולם ה*תוכן* שלהם - הממשות ה*צורנית* שלהם - שונה; אלו שני דברים שונים לגמרי. האחד יותר ממשי מהאחר. ההוכחה הזו מחלקת את הממשות לממשות *צורנית* וממשות *אובייקטיבית*. המחשבות כמחשבות שוות ערך זו לזו - פיצה זו מחשבה, ואלוהים זו מחשבה. הממשות ה*אובייקטיבית* שלהם זהה. אולם ה*תוכן* שלהם - הממשות ה*צורנית* שלהם - שונה; אלו שני דברים שונים לגמרי. האחד יותר ממשי מהאחר.
דקארט קיים קיום צורני - יש לו תוכן של ממש. ככזה, הוא יכול לחשוב על דברים צורניים אחרים - כמו פיצה, או שופנהאואר. אולם האלוהים מכיל תוכן צורני *שעולה על זה של דקארט* - לא ייתכן שדקארט הוא זה שהגה אותו; דקארט פחות ממשי ממנו. לכן, ישנו הכרח שהוא חיצוני לדקארט[^26]. דקארט קיים קיום צורני - יש לו תוכן של ממש. ככזה, הוא יכול לחשוב על דברים צורניים אחרים - כמו פיצה, או שופנהאואר. אולם האלוהים מכיל תוכן צורני *שעולה על זה של דקארט* - לא ייתכן שדקארט הוא זה שהגה אותו; דקארט פחות ממשי ממנו. לכן, ישנו הכרח שהוא חיצוני לדקארט[^26].
@@ -176,7 +179,7 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
### ההוכחה האונטולוגית (היגיון חמישי) ### ההוכחה האונטולוגית (היגיון חמישי)
> יש לי מחשבות; למחשבות האלו בהכרח יש מושגים. חלקם בדיוניים; את אלו הרכבתי בעצמי. חלק מהם חיצוניים לי - הם כופים את עצמם עליי דרך החושים. אך את חלקם, לא אוכל להצדיק לא כך ולא כך - אלו **אפריוריים** - מולדים. *אלוהים*[^22], ו*אני* הם מושגים שכאלה. מאיפה *אלו* הגיעו לי לראש? האדם הדתי[^23] יטען שהם באו יחד איתי לעולם, ממקור חיצוני לי בהכרח - מושג האלוהים *לא יכול להיות המצאה שלי*. המקור הזה חייב להיות האל - האל חייב להיות **קיים**. > יש לי מחשבות; למחשבות האלו בהכרח יש מושגים. חלקם בדיוניים; את אלו הרכבתי בעצמי. חלק מהם חיצוניים לי - הם כופים את עצמם עליי דרך החושים. אך את חלקם, לא אוכל להצדיק לא כך ולא כך - אלו **אפריוריים** - מולדים. *אלוהים*[^22], ו*אני* הם מושגים שכאלה. מאיפה *אלו* הגיעו לי לראש? האדם הדתי[^23] יטען שהם באו יחד איתי לעולם, ממקור חיצוני לי בהכרח - מושג האלוהים *לא יכול להיות המצאה שלי*. המקור הזה חייב להיות האל - האל חייב להיות **קיים**.
הוכחה זו מכונה *ההוכחה המולדת*[^24], והיא מעין הנהרה של ההוכחה הקוסמולוגית - ושלא כמותה, היא ייחודית לדקארט. היא נשענת על האקסיומה של *סיבה -> תולדה*, שדקארט מאמץ. הוכחה זו מכונה [*ההוכחה המולדת*](/פילוסופיה/דת/ראיות#הראייה-האונטולוגית)[^24], והיא מעין הנהרה של ההוכחה הקוסמולוגית - ושלא כמותה, היא ייחודית לדקארט. היא נשענת על האקסיומה של *סיבה -> תולדה*, שדקארט מאמץ.
דקארט אומר, *אני יצור חסר* - והוא יודע זאת רק משום שיש לו רעיון של היצור ה*שלם*. רק אם יכיר, באופן מולד, את הרעיון השלם, ידע לומר שהוא אינו מושלם[^25]. דקארט אומר, *אני יצור חסר* - והוא יודע זאת רק משום שיש לו רעיון של היצור ה*שלם*. רק אם יכיר, באופן מולד, את הרעיון השלם, ידע לומר שהוא אינו מושלם[^25].
@@ -194,7 +197,7 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
# על מציאות הדברים החומריים ועל ההבחנה הממשית שבין נפש האדם וגופו # על מציאות הדברים החומריים ועל ההבחנה הממשית שבין נפש האדם וגופו
> [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/היגיון_שישי.pdf), [טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/meditations_on_first_philosophy_-_part_6.pdf) > [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/היגיון_שישי.pdf), [טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/meditations_on_first_philosophy_-_part_6.pdf)
{.info} {.is-info}
בהיגיון השישי, דקארט מרחיב בהגותו על [ה*עצם* האריסטותלי](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#העצם)[^34]. היכן שהעצם האריסטותלי הוא אחד, דקארט מגדיר *שני* סוגי עצמים - החומר והנפש. את הנפש דקארט מבסס באמצעות ה*קוגיטו*, שהוא *ברור ומובחן*. על מנת להישען על הברירות והמובחנות הזו כקריטריון לידע, דקארט מבקש להוכיח את קיום האל. אבל למה אנחנו חייבים את קיום האל כדי לבסס את הידיעה? בהיגיון השישי, דקארט מרחיב בהגותו על [ה*עצם* האריסטותלי](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#העצם)[^34]. היכן שהעצם האריסטותלי הוא אחד, דקארט מגדיר *שני* סוגי עצמים - החומר והנפש. את הנפש דקארט מבסס באמצעות ה*קוגיטו*, שהוא *ברור ומובחן*. על מנת להישען על הברירות והמובחנות הזו כקריטריון לידע, דקארט מבקש להוכיח את קיום האל. אבל למה אנחנו חייבים את קיום האל כדי לבסס את הידיעה?
עולם ללא אלוהים מושלם וטוב הוא כזה שאנו יכולים לטעות גם בידיעות ברורות ומובחנות; אולם אם ישנו אל טוב, שלא יטעה אותנו, ידיעה ברורה ומובחנת תהא בהכרח אמיתית. עולם ללא אלוהים מושלם וטוב הוא כזה שאנו יכולים לטעות גם בידיעות ברורות ומובחנות; אולם אם ישנו אל טוב, שלא יטעה אותנו, ידיעה ברורה ומובחנת תהא בהכרח אמיתית.