vault backup: 2025-01-23 12:53:57
This commit is contained in:
@@ -1,3 +1,7 @@
|
||||
---
|
||||
title: תיאוריית האגו של אנה פרויד
|
||||
---
|
||||
|
||||
!!! info "[מצגת](./אגו.pdf)"
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -1,4 +1,8 @@
|
||||
---
|
||||
title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/אישיות/2.pdf), [מצגת (תרגול)](/פסיכולוגיה/אישיות/תרגול_1.pdf), [מאמר](/פסיכולוגיה/אישיות/פרויד.pdf)
|
||||
@@ -73,6 +77,9 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
|
||||
|
||||
פרויד, קלינאי רגיש לתגובות המטופלים שלו, מבין שאין הוא מרוויח דבר כשהוא קוטע את סיפורה, והוא מבין את ערכן של אסוציאציית חופשיות בהבנת המקורות ל**נוירוזה**.
|
||||
|
||||
!!! is-info "הגדרה - נוירוזה"
|
||||
**נוירוזה** היא תסמין של העימות הפנימי של הנפש - בין ה[איד, האגו והסופר-אגו](#המודל-המבני).
|
||||
|
||||
ב1899, פרויד מפרסם את הספר פירוש החלום (פשר החלומות), אשר מזוהה כספר הפסיכואנליטי הראשון. הוא זונח את ה*סוגנסטיה* ומאמץ את שיטת האסוציאציות החופשיות והפרשנות.
|
||||
|
||||
ב1938, המשטר הנאצי מאשר לפרויד ומשפחתו לעזוב את וינה, והוא משתקע בלונדון. ארבעת אחיותיו נספו בשואה.
|
||||
@@ -144,9 +151,11 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
|
||||
האזור הארוטוגני הוא הפה.
|
||||
|
||||
- השלב הבולעני (incorporative):
|
||||
|
||||
- חצי שנה ראשונה: הנקה, אכילה, גירוי השפתיים חלל הפה
|
||||
|
||||
- השלב האוראלי-סאדיסטי:
|
||||
|
||||
- חצי שנה שניה: נשיכה, יריקה. שלב שמאופיין בתלותיות
|
||||
|
||||
ביטויים בבגרות:
|
||||
@@ -156,13 +165,16 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
|
||||
|
||||
מתרחש בגילאי 2-3.
|
||||
האזור הארוטוגני הוא פי הטבעת וסביבתו.
|
||||
|
||||
- anal expulsive: מחצית ראשונה, הנאה מהוצאת צרכים
|
||||
|
||||
- anal retentive: מחצית שנייה, השליטה בסוגרים גורמת הנאה ארוטית.
|
||||
|
||||
- מתח עם ההורים ("חברה") על הגבלת ההנאה, שמוביל לחינוך לניקיון.
|
||||
- יש לתינוק יכולת לשלוט במה שההורים שלו רוצים - הוא יכול להפעיל אותם.
|
||||
|
||||
ביטויים בבגרות:
|
||||
|
||||
- עצירה: עקשנות, קמצנות, סידור-יתר, נוקשות והצמדות לכללי[^3].
|
||||
- התפרצות: אימפולסיביות, הרסנות חסרת רסן, חוסר סדר.
|
||||
|
||||
@@ -174,8 +186,11 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
|
||||
- במקביל התעניינות במיניות של האם[^4]
|
||||
|
||||
ביטויים בבגרות:
|
||||
|
||||
- התנגדות לדמויות סמכות.
|
||||
|
||||
- קשיים במערכות יחסים.
|
||||
|
||||
- קושי בזהות המגדרית.
|
||||
|
||||
#### תסביך אדיפוס
|
||||
@@ -218,13 +233,15 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
|
||||
המודל הטופוגרפי של פרויד מבוסס על גילוייו על חומר מודחק. המודל מתאר כמה רכיבים:
|
||||
|
||||
- **המודע** (conscious) הוא מה שמצוי בהכרה ברגע מסוים - לרבות תפיסה, זיכרון, מחשבות ורגשות.
|
||||
|
||||
- **הסמוך למודע** (preconscious) הוא החומר שניתן לעלות למודע במאמץ מסוים. הסמוך למודע הוא הצנזור - שומר הסף בין המודע ללא מודע
|
||||
|
||||
- **הלא-מודע** (unconscious) הוא החומר החבוי, מעורר חרדה, דחייה וסלידה, אך עדיין בעל השפעה רבה על התנהגותנו[^7]. הלא-מודע לא פועל לפי הגיון, זמן או מרחב. פרויד סבר שחלומות, אבל גם תסמינים, אומנות, ופליטות פה הם חלונות אליו, משום שהם חודרים את הצנזור ומבטאים באופן **סמלי** את הלא-מודע.
|
||||
|
||||
|
||||
הלא-מודע הוא הרעיון המהפכני והמטריד במיוחד - פתאום לא כל כך ברור שאנחנו בשליטה, ומפחיד להסתכל בפנים. בתפיסה הפסיכואנליטית, הלא-מודע הוא המוקד - שם ה*דרמה*, ומטרת הטיפול היא לחשוף ולהתמודד עם הלא-מודע. זה ה*אומפף* של פרויד - ההבנה שאדם הוא זר לעצמו -
|
||||
|
||||
> Humanity has in the course of time had to endure from the hands of science two great outrages upon its naive self-love. The first was when it realized that our earth was not the center of the universe, but only a tiny speck in a world- system of a magnitude hardly conceivable; this is associated in our minds with the name of Copernicus, although Alexandrian doctrines taught something very similar. The second was when biological research robbed man of his peculiar privilege of having been specially created, and relegated him to a descent from the animal world, implying an ineradicable animal nature in him: this transvaluation has been accomplished in our own time upon the instigation of Charles Darwin, Wallace, and their predecessors, and not without the most violent opposition from their contemporaries. But man's craving for grandiosity is now suffering the third and most bitter blow from present-day psychological research which is endeavoring to prove to the ego of each one of us that he is not even master in his own house, but that he must remain content with the veriest scraps of information about what is going on unconsciously in his own mind. We psycho-analysts were neither the first nor the only ones to propose to mankind that they should look inward; but it appears to be our lot to advocate it most insistently and to support it by empirical evidence which touches every man closely.
|
||||
> <div style="text-align: left">Humanity has in the course of time had to endure from the hands of science two great outrages upon its naive self-love. The first was when it realized that our earth was not the center of the universe, but only a tiny speck in a world- system of a magnitude hardly conceivable; this is associated in our minds with the name of Copernicus, although Alexandrian doctrines taught something very similar. The second was when biological research robbed man of his peculiar privilege of having been specially created, and relegated him to a descent from the animal world, implying an ineradicable animal nature in him: this transvaluation has been accomplished in our own time upon the instigation of Charles Darwin, Wallace, and their predecessors, and not without the most violent opposition from their contemporaries. But man's craving for grandiosity is now suffering the third and most bitter blow from present-day psychological research which is endeavoring to prove to the ego of each one of us that he is not even master in his own house, but that he must remain content with the veriest scraps of information about what is going on unconsciously in his own mind. We psycho-analysts were neither the first nor the only ones to propose to mankind that they should look inward; but it appears to be our lot to advocate it most insistently and to support it by empirical evidence which touches every man closely</div>
|
||||
>
|
||||
> > Freud, *A general introduction to psychoanalysis*
|
||||
|
||||
@@ -264,7 +281,9 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
|
||||
המאבק בין שני הדרכים האלו יכול להיפתר בכמה דרכים:
|
||||
|
||||
- מיזוג - על ידי אכילה; אנחנו גם הורסים משהו וגם מתענגים ממנו
|
||||
|
||||
- נטרול - ביטויי אהבה כנטרול של שנאה
|
||||
|
||||
- התחלפות - החלפת שנאה באהבה[^9]
|
||||
|
||||
הפואנטה של כל זה היא שהנפש בעימות תמידי - לא כזה שאפשר לפתור, אלא רק לנהל.
|
||||
@@ -272,7 +291,8 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
|
||||
חרדה היא ביטוי של העימות הזה - חרדה נוירוטית (*לא* חיצונית), שמתעוררת בעקבות תוכן מודע מאיים מהאיד, או חרדה מוסרית - חרדת אשמה שנובעת מהסופר-אגו.
|
||||
|
||||
### הסימפטום
|
||||
**הסימפטום הנוירוטי** הוא הפיתרון או הפשרה בין הלחץ של האיד ובין הלחץ של הסופר-אגו.
|
||||
|
||||
**הסימפטום הנוירוטי**, או **נוירוזה**, הוא כאמור הפיתרון או הפשרה בין הלחץ של האיד ובין הלחץ של הסופר-אגו.
|
||||
|
||||
לפי פרויד, הסימפטום הנוירוטי הוא תוצאה של דיכוי רב מידי של דחפים מיניים בשנות החיים הראשונות, מה שהשאיר את המיניות של הנוירוטי בלתי מפותח.
|
||||
|
||||
@@ -285,7 +305,7 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הסטייה (למשל, אקסהיביציוניזם) מתרחשת כאשר מרכיב יצרי נעשה מוגזם.
|
||||
*סטייה* (למשל, אקסהיביציוניזם) מתרחשת כאשר מרכיב יצרי נעשה מוגזם.
|
||||
|
||||
## הטיפול הפרוידיאני
|
||||
|
||||
@@ -321,6 +341,7 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
|
||||
- **היפנוזה**
|
||||
|
||||
הגנות משותקות, והלא מודע נגיש. השלמת חורים בזיכרון על ידי המטפל והגעה לקתרזיס.
|
||||
|
||||
מגבלות: חסר התהליך המודע.
|
||||
|
||||
- **אסוציאציות חופשיות (הבזקי מחשבה)**
|
||||
@@ -349,12 +370,13 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
|
||||
- תוכן סמוי (לטנטי) - החלק המסומל של הדחפים הלא-מודעים
|
||||
|
||||
|
||||
את התהליך מכנה פרויד **עבודת החלום** - הפקת התוכן הסמוי מתוך התוכן הגלוי. התסמין של החלום הוא ביטוי מסווה של המשאלה הלא-מודעת, שמתבצעת באמצעות ה**העברה** - המטופל "משליך" על המטפל את היחס שלו כלפי האובייקט המקורי שמטריד אותו. התפקיד של המטפל בעבודה זו היא להישאר "לוח חלק" עליו המטופל ישליך את הדפוסים הפנימיים שלו שנוצרו בהקשר הילדותי הראשוני.
|
||||
את התהליך מכנה פרויד **עבודת החלום** - הפקת התוכן הסמוי מתוך התוכן הגלוי. התסמין של החלום הוא ביטוי מסווה של המשאלה הלא-מודעת, שמתבצעת באמצעות ה[**העברה**](#העברה).
|
||||
|
||||
את אותה העברה מנתחים לאחר מכן באנליזת ההעברה.
|
||||
את אותה העברה מנתחים לאחר מכן ב[אנליזת ההעברה - הפרשנות](#פרשנות).
|
||||
|
||||
הקונפליט, סבור פרויד, יתבטא ב"פסיכופתולוגיה של חיי היום-יום" - מעשי כשל (Parpraxis) כמו פליטות פה (קורא לאישתו "אמא"), שכיחת שמות (יריב), שכיחת דברים.
|
||||
|
||||
מרגע שהגענו אל הלא-מודע, אפשר לטפל: הטיפול נעשה באמצעות ה[**העברה**](#העברה), שהיא סוג מסוים של **היזכרות**. מה זאת אומרת?
|
||||
|
||||
### היזכרות, חזרה וחזרה כפייתית
|
||||
|
||||
@@ -410,7 +432,7 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
|
||||
|
||||
פרויד מחפש באמצעים הטיפוליים להיתקל ב**התנגדות** - ביטויים שפועלים כנגד המגמה הטיפולית של חשיפת הלא-מודע והפיכתו למודע.
|
||||
|
||||
[העברה](#העברה), מנגנוני הגנה, וביטויי פעולה (היעדרויות\איחורים, תביעות לשבירת המעמד הטיפולי, וכו'). התנגדות מהווה אוסף התנהגויות המתרחשות בחדר הטיפולים, המפריעות להתקדמות העבודה האנליטית, כמו שתיקות, שינוי נושא, פרצי צחוק, התקפי כעס, איחור, העלאת נושא ברגע האחרון וכו'.
|
||||
[העברה](#העברה), [מנגנוני הגנה](../האגו#מנגנוני-הגנה), וביטויי פעולה (היעדרויות\איחורים, תביעות לשבירת המעמד הטיפולי, וכו'). התנגדות מהווה אוסף התנהגויות המתרחשות בחדר הטיפולים, המפריעות להתקדמות העבודה האנליטית, כמו שתיקות, שינוי נושא, פרצי צחוק, התקפי כעס, איחור, העלאת נושא ברגע האחרון וכו'.
|
||||
|
||||
ההתנגדות היא בלתי-נמנעת בשל הרווח מהתסמינים ההתנגדותיים - סיפוק הדחפים.
|
||||
|
||||
@@ -469,14 +491,14 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
|
||||
|
||||
קיימת ספרות ענפה שמראה שתהליכים לא מודעים משפיעים על התנהגותנו - אבל הטענה של פרויד שהדחקה של דחפים היא גורם מרכזי לתהליכים לא-מודעים לא זכתה לתמיכה אמפירית.
|
||||
|
||||
!!! success ""
|
||||
ר' גם (העשרה) [תודעה ופסיכופתולוגיה](/פסיכולוגיה/תודעה#תודעה-כרכיב-נוסף) - *עד כמה המודעות משפיעה על ההתנהגות שלנו?*
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[תודעה ופסיכופתולוגיה](/פסיכולוגיה/תודעה#תודעה-כרכיב-נוסף) - *עד כמה המודעות משפיעה על ההתנהגות שלנו?*
|
||||
|
||||
|
||||
- אטיולוגיה
|
||||
|
||||
קיימת תמיכה מועטה לכך שדחפים מיניים מודחקים הינם הסיבה המרכזית
|
||||
להתפתחותם של "נוירוזות" (דיכאון, חרדה, פוביות)
|
||||
להתפתחותן של נוירוזות ([דיכאון](/, חרדה, פוביות)
|
||||
|
||||
- טיפול
|
||||
|
||||
@@ -488,18 +510,18 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
|
||||
גישה שמנסה לקשר בין התיאוריה של פרויד לממצאים נוירולוגיים היא ה**נוירופסיכואנליזה**, שסבורה שפרויד התמקד בתיאוריה פשוט משום שלא היו בתקופתו העצמאים המספיקים לחקר המוח[^10].
|
||||
|
||||
נוירופסיכואנליזה מנסה לעשות חיבור בין הקונסטרקטים התיאורטיים של התיאוריה
|
||||
הפסיכואנליטית ובין קורלטים של מבנים מוחיים (NCCs).
|
||||
הפסיכואנליטית ובין [קורלטים של מבנים מוחיים (NCCs)](/פסיכולוגיה/תודעה#nccs---המקבילות-הנוירולוגיות-לתודעה).
|
||||
|
||||
> We must recollect that our provisional ideas in psychology will
|
||||
> <div style="text-align: left">We must recollect that our provisional ideas in psychology will
|
||||
presumably some day be based on an organic substructure. . . . We
|
||||
are taking this probability into account in replacing the special
|
||||
chemical substances by special psychical forces.
|
||||
chemical substances by special psychical forces</div>
|
||||
> >
|
||||
> > Freud, 1914, pp. 78–79
|
||||
|
||||
> The deficiencies in our description would probably vanish if we were
|
||||
> <div style="text-align: left">The deficiencies in our description would probably vanish if we were
|
||||
already in a position to replace the psychological terms by
|
||||
physiological or chemical ones.
|
||||
physiological or chemical ones</div>
|
||||
>
|
||||
>> Freud, 1920, p. 60
|
||||
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user