vault backup: 2025-01-23 12:53:57

This commit is contained in:
2025-01-23 12:53:57 +02:00
parent b3fdbb4299
commit 55159ff02a
5 changed files with 162 additions and 33 deletions

View File

@@ -13,15 +13,30 @@
"state": {
"type": "markdown",
"state": {
"file": סיכולוגיה/אישיות/קוהוט.md",
"file": ילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/פאראקונסיסטנטית.md",
"mode": "source",
"source": false
},
"icon": "lucide-file",
"title": "קוהוט"
"title": "פאראקונסיסטנטית"
}
},
{
"id": "866ba789526729fb",
"type": "leaf",
"state": {
"type": "markdown",
"state": {
"file": "פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md",
"mode": "source",
"source": false
},
"icon": "lucide-file",
"title": "פסיכואנליטית"
}
}
]
],
"currentTab": 1
}
],
"direction": "vertical"
@@ -163,8 +178,15 @@
"command-palette:Open command palette": false
}
},
"active": "7c4888e9ff3fa24e",
"active": "866ba789526729fb",
"lastOpenFiles": [
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/פאראקונסיסטנטית.md",
"פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md",
"פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md",
"פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md",
"פסיכולוגיה/אישיות/אגו.pdf",
"כלליים/יוונית/הפועל.md",
"פסיכולוגיה/אישיות/קוהוט.md",
"פסיכולוגיה/lu3854687j9m3p.tmp",
"פסיכולוגיה/lu3854687j9m3m.tmp",
"פסיכולוגיה/lu3854687j9m3j.tmp",
@@ -174,20 +196,15 @@
"פסיכולוגיה/lu3854687j9m2d.tmp",
"פסיכולוגיה/lu3854687j9m2a.tmp",
"פסיכולוגיה/lu3854687j9m27.tmp",
"פסיכולוגיה/lu3854687j9m24.tmp",
"פסיכולוגיה/פרויד.odt",
"כלליים/יוונית/מילון/index.md",
"פסיכולוגיה/אישיות/קוהוט.md",
"כלליים/יוונית/מילון/o.md",
"כלליים/יוונית/מילון/מילון.md",
"כלליים/יוונית/תחביר.md",
"כלליים/יוונית/השם.md",
"כלליים/יוונית/הפועל.md",
"donkey.webp",
"פסיכולוגיה/אישיות/ויניקוט.md",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md",
"פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה.md",
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/פאראקונסיסטנטית.md",
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דיאלקטיקה.md",
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דדוקציה.md",
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/index.md",
@@ -198,10 +215,8 @@
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/index.md",
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/קווין.md",
"פילוסופיה/לוגיקה/index.md",
"פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md",
"כלליים/יוונית/משפטים.md",
"פילוסופיה/הציטוטים.md",
"פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/rome.jpeg",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/nero.jpg",
"פילוסופיה/אתיקה/boredom.jpg",

View File

@@ -331,7 +331,6 @@ Aoristi (בלתי-מוגדר, נקודתי) נוצרים על ידי הוספת
| **Dativus** | παιδεύσοντι (למחנך) | παιδευσούσῃ (למחנכת) | παιδεύσοντι (למחנך) |
| **Accusativus** | παιδεύσοντα (את המחנך) | παιδεύσουσαν (את המחנכת) | παιδεῦσον (את המחנך) |
| **Vocativus** | παιδεύσων (הו, מחנך!) | παιδεύσουσα (הו, מחנכת!) | παιδεῦσον (הו, מחנך!) |
| | | | |
!!! info ""
מוזר בעברית - באנגלית: Who will educate
@@ -458,6 +457,7 @@ Aoristi (בלתי-מוגדר, נקודתי) נוצרים על ידי הוספת
> μὴ ποιήσωσι ταῦτα = אל יעשו זאת!
>
> (שלילת: ποιησάντων ταῦτα = יעשו-נא את זאת!)
#### חבור נקודתי סביל Coniunctivus aoristi medii
| Casus | Singularis | Pluralis |
@@ -466,4 +466,84 @@ Aoristi (בלתי-מוגדר, נקודתי) נוצרים על ידי הוספת
| 2nd | παιδεύσῃ (אתה תחנך לעצמך) | παιδεύσησθε (אתם תחנכו לעצמכם) |
| 3rd | παιδεύσηται (הוא יחנך לעצמו) | παιδεύσωνται (הם יחנכו לעצמם) |
## ייחול Optativus
היכן שצורת ה[חבור](#חבור-coniunctivus) מציין פוטנציאל בעתיד - זירוז או איסור - הopt. מציין משאלה.
opt. מביע דימיון - פעולה אפשרית, או שהמביע מפלל לקיומה.
opt. פעיל בהווה לעומת נקודתי נבדל בעיקר בהיבט הפעולה האפשרית\מיוחלת: המשאלה יכולה להיות מציאותית או לא מציאותית, אפשרית או לא אפשרית.
לא חייבים לציין במפורש ייחול (הלוואי - εἱ γάρ, εἴθε), אבל אפשר.
לopt. שני תפקידים:
- משאלה
> νικήσαιτε = εἱ γάρ νικήσαιτε = הלוואי שתנצחו
>
> μὴ ποήσειαν αὐτὸν στρατηγόν = הלוואי שלא יעשו אותו למצביא!
>
> χαίποις καὶ ὑγιαίνοις = הלוואי שתהיה שמח ובריא (אני מאחל לך כל טוב!)
המשאלה יכולה לציין גם פוטנציאל קלוש, כשהוא בפסוקית.
> εἰ σὺ μὴ ποιήσειασ (ποιήσαις) ταῦτα, ποιήσει ὁ ἀδελφός σου
>
> אם אתה לא תעשה זאת (במקרה שאתה לא תעשה זאת - אבל יש סיכויים טובים שתעשה זאת), יעשה זאת אחיך
לעומת -
> εἰ σὺ μὴ ποιήσαις ταῦτα, ποιήσειεν ἂν ὁ ἀδελφός σου
>
> במקרה שאתה לא תעשה זאת, עשוי אחיך לעשות זאת
- ציון פוטנציאל Optativus potentialis
אפשרות לדעת המביע, תמיד יחד עם ἄν. ἄν לא באה בראש המשפט, אלא לרוב במקום השני.
> νικήσαιτε ἄν = אתם עשויים לנצח
### ייחול פעיל בהווה Optativus Praesentis Activum
| Casus | Singularis | Pluralis |
| ------- | ------------------------- | -------------------------- |
| 1. Per | παιδεύοιμι (הלוואי שאחנך) | παιδεύοιμεν (הלוואי שנחנך) |
| 2. Pers | παιδεύοις (הלוואי שתחנך) | παιδεύοιτε (הלוואי שתחנכו) |
| 3. Pers | παιδεύοι (הלוואי שיחנך) | παιδεύοιεν (הלוואי שיחנכו) |
### ייחול סביל בהווה Optativus Praesentis Medium
| Casus | Singularis | Pluralis |
| ------- | --------------------------- | ---------------------------- |
| 1. Pers | παιδευοίμην (הלוואי שאתחנך) | παιδευοίμεθα (הלוואי שנתחנך) |
| 2. Pers | παιδεύοιο (הלוואי שתתחנך) | παιδεύοισθε (הלוואי שתתחנכו) |
| 3. Pers | παιδεύοιτο (הלוואי שיתחנך) | παιδεύοιντο (הלוואי שיתחנכו) |
### ייחול נקודתי Optativus Aoristi
#### ייחול נקודתי פעיל Optativus Aoristi Activum
| Casus | Singularis | Pluralis |
| ------- | ------------------------------------- | --------------------------------------- |
| 1. Pers | παιδεύσαιμι (הלוואי שאחנך) | παιδεύσαιμεν (הלוואי שנחנך) |
| 2. Pers | παιδεύσαις/παιδεύσειας (הלוואי שתחנך) | παιδεύσαιτε (הלוואי שתחנכו) |
| 3. Pers | παιδεύσαι (הלוואי שיחנך) | παιδεύσαιεν/παιδεύσειαν (הלוואי שיחנכו) |
### ייחול נקודתי סביל Optativus Aoristi Medium
| Casus | Singularis | Pluralis |
| ------- | ---------------------------- | ----------------------------- |
| 1. Pers | παιδευσαίμην (הלוואי שאתחנך) | παιδευσαίμεθα (הלוואי שנתחנך) |
| 2. Pers | παιδεύσαιο (הלוואי שתתחנך) | παιδεύσαισθε (הלוואי שתתחנכו) |
| 3. Pers | παιδεύσαιτο (הלוואי שיתחנך) | παιδεύσαιντο (הלוואי שיתחנכו) |
[^1]: ביוונית, ; משמש כ**סימן שאלה**.

View File

@@ -24,6 +24,11 @@ $$A, \not Α \vdash B$$
אז איך שומרים על ההגדרה הכללית של תקפות - *אם כל ההנחות אמיתיות אז המסקנה חייבת להיות אמיתית* - ודוחים את $A, \not Α \vdash B$? הדרך היא, באיזשהו מובן, לתאר *סתירות אמיתיות*, כמו ההאמנות הסותרות שלנו.
!!! is-info "הגדרה - לוגיקה פאראקונסיסטנטית"
**לוגיקה פאראקונסיסטנטית** היא כל מערכת לוגית ש**לא דורשת עקביות** - כלומר, שהיא סבלנית כלפי סתירות: היא דוחה את הדרישה של רוב מערכות הלוגיות לאמיתי *או* שקרי.
ישנן לוגיקות פאראקונסיסטנטיות רבות, דוגמת [לוגיקת הפרדוקס](#לוגיקת-הפרדוקס) ו[K3](https://en.wikipedia.org/wiki/Three-valued_logic).
## דיאלתאיזם
העמדה הפילוסופית הזו מכונה **Dialetheism**[^1] - **העמדה לפיה יש סתירות אמיתיות**.
@@ -97,6 +102,8 @@ $$A, \not Α \vdash B$$
הרעיון המרכזי הוא ש***אמת* ו*שקר* לא מוציאים זה את זה**.
אם אמת ושקר לא מוציאים אלו את אלו, אנחנו צריכים דרך אחרת להבין מתי פסוק אמיתי ומתי הוא שקרי.
לכל פסוק ניתן קבוצה של ערכי אמת: $\{T, F\}$, או $\{T\}$ או $\{F\}$.
פונקציית הערכה $V$: נותנת לפסוקים האטומיים אחת משלושת הקבוצות הללו.
@@ -104,8 +111,8 @@ $$A, \not Α \vdash B$$
תנאי האמת לשלילה:
$$\begin{align}
T \in \lor (\neg A)\ if\ F \in \lor(A) \\
F \in \lor (\neg A)\ if\ T\in \lor(A) \\
T \in \lor (\neg A)\ i.f.f\ F \in \lor(A) \\
F \in \lor (\neg A)\ i.f.f\ T\in \lor(A) \\
\end{align}$$
@@ -113,13 +120,13 @@ F \in \lor (\neg A)\ if\ T\in \lor(A) \\
$$
\begin{align}
T \in \lor (A \lor B)\ if\ T\in\lor(A)\ or\ T\in\lor(B) \\
T \in \lor (A \lor B)\ i.f.f\ T\in\lor(A)\ or\ T\in\lor(B) \\
\\
F \in \lor (A \lor B)\ if\ F\in\lor(A)\ or\ F\in\lor(B) \\
F \in \lor (A \lor B)\ i.f.f\ F\in\lor(A)\ or\ F\in\lor(B) \\
\\
T \in \lor (A \land B)\ if\ T\in\land(A)\ or\ T\in\land(B) \\
T \in \lor (A \land B)\ i.f.f\ T\in\land(A)\ and\ T\in\land(B) \\
\\
F \in \lor (A \land B)\ if\ F\in\land(A)\ or\ F\in\land(B) \\
F \in \lor (A \land B)\ i.f.f\ F\in\land(A)\ and\ F\in\land(B) \\
\end{align}
$$
@@ -163,4 +170,5 @@ $Γ \models A$ אם אין $v$ כך ש $Τ\in\lor(C)$ עבור כל $c \in Γ$
**משפט** - $A$ טאוטולוגיה קלאסית אם ורק אם $A$ טאוטולוגיה גם בלוגיקה של הפרדוקס (LP).
[^1]: את העמדה הזו הגה [Graham Priest](https://en.wikipedia.org/wiki/Graham_Priest) - זו דוגמה קלאסית לאדם (*מעניין*, מוסיפים רע ואורי) שבוחר עמדה מופרכת לחלוטין, ומגן עליה בעקביות, בלהט ובחירוף נפש, עד שהיא נכנסת לספרות הפילוסופית.

View File

@@ -1,3 +1,7 @@
---
title: תיאוריית האגו של אנה פרויד
---
!!! info "[מצגת](./אגו.pdf)"

View File

@@ -1,4 +1,8 @@
---
title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
---
!!! info ""
[מצגת](/פסיכולוגיה/אישיות/2.pdf), [מצגת (תרגול)](/פסיכולוגיה/אישיות/תרגול_1.pdf), [מאמר](/פסיכולוגיה/אישיות/פרויד.pdf)
@@ -73,6 +77,9 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
פרויד, קלינאי רגיש לתגובות המטופלים שלו, מבין שאין הוא מרוויח דבר כשהוא קוטע את סיפורה, והוא מבין את ערכן של אסוציאציית חופשיות בהבנת המקורות ל**נוירוזה**.
!!! is-info "הגדרה - נוירוזה"
**נוירוזה** היא תסמין של העימות הפנימי של הנפש - בין ה[איד, האגו והסופר-אגו](#המודל-המבני).
ב1899, פרויד מפרסם את הספר פירוש החלום (פשר החלומות), אשר מזוהה כספר הפסיכואנליטי הראשון. הוא זונח את ה*סוגנסטיה* ומאמץ את שיטת האסוציאציות החופשיות והפרשנות.
ב1938, המשטר הנאצי מאשר לפרויד ומשפחתו לעזוב את וינה, והוא משתקע בלונדון. ארבעת אחיותיו נספו בשואה.
@@ -144,9 +151,11 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
האזור הארוטוגני הוא הפה.
- השלב הבולעני (incorporative):
- חצי שנה ראשונה: הנקה, אכילה, גירוי השפתיים חלל הפה
- השלב האוראלי-סאדיסטי:
- חצי שנה שניה: נשיכה, יריקה. שלב שמאופיין בתלותיות
ביטויים בבגרות:
@@ -156,13 +165,16 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
מתרחש בגילאי 2-3.
האזור הארוטוגני הוא פי הטבעת וסביבתו.
- anal expulsive: מחצית ראשונה, הנאה מהוצאת צרכים
- anal retentive: מחצית שנייה, השליטה בסוגרים גורמת הנאה ארוטית.
- מתח עם ההורים ("חברה") על הגבלת ההנאה, שמוביל לחינוך לניקיון.
- יש לתינוק יכולת לשלוט במה שההורים שלו רוצים - הוא יכול להפעיל אותם.
ביטויים בבגרות:
- עצירה: עקשנות, קמצנות, סידור-יתר, נוקשות והצמדות לכללי[^3].
- התפרצות: אימפולסיביות, הרסנות חסרת רסן, חוסר סדר.
@@ -174,8 +186,11 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
- במקביל התעניינות במיניות של האם[^4]
ביטויים בבגרות:
- התנגדות לדמויות סמכות.
- קשיים במערכות יחסים.
- קושי בזהות המגדרית.
#### תסביך אדיפוס
@@ -218,13 +233,15 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
המודל הטופוגרפי של פרויד מבוסס על גילוייו על חומר מודחק. המודל מתאר כמה רכיבים:
- **המודע** (conscious) הוא מה שמצוי בהכרה ברגע מסוים - לרבות תפיסה, זיכרון, מחשבות ורגשות.
- **הסמוך למודע** (preconscious) הוא החומר שניתן לעלות למודע במאמץ מסוים. הסמוך למודע הוא הצנזור - שומר הסף בין המודע ללא מודע
- **הלא-מודע** (unconscious) הוא החומר החבוי, מעורר חרדה, דחייה וסלידה, אך עדיין בעל השפעה רבה על התנהגותנו[^7]. הלא-מודע לא פועל לפי הגיון, זמן או מרחב. פרויד סבר שחלומות, אבל גם תסמינים, אומנות, ופליטות פה הם חלונות אליו, משום שהם חודרים את הצנזור ומבטאים באופן **סמלי** את הלא-מודע.
הלא-מודע הוא הרעיון המהפכני והמטריד במיוחד - פתאום לא כל כך ברור שאנחנו בשליטה, ומפחיד להסתכל בפנים. בתפיסה הפסיכואנליטית, הלא-מודע הוא המוקד - שם ה*דרמה*, ומטרת הטיפול היא לחשוף ולהתמודד עם הלא-מודע. זה ה*אומפף* של פרויד - ההבנה שאדם הוא זר לעצמו -
> Humanity has in the course of time had to endure from the hands of science two great outrages upon its naive self-love. The first was when it realized that our earth was not the center of the universe, but only a tiny speck in a world- system of a magnitude hardly conceivable; this is associated in our minds with the name of Copernicus, although Alexandrian doctrines taught something very similar. The second was when biological research robbed man of his peculiar privilege of having been specially created, and relegated him to a descent from the animal world, implying an ineradicable animal nature in him: this transvaluation has been accomplished in our own time upon the instigation of Charles Darwin, Wallace, and their predecessors, and not without the most violent opposition from their contemporaries. But man's craving for grandiosity is now suffering the third and most bitter blow from present-day psychological research which is endeavoring to prove to the ego of each one of us that he is not even master in his own house, but that he must remain content with the veriest scraps of information about what is going on unconsciously in his own mind. We psycho-analysts were neither the first nor the only ones to propose to mankind that they should look inward; but it appears to be our lot to advocate it most insistently and to support it by empirical evidence which touches every man closely.
> <div style="text-align: left">Humanity has in the course of time had to endure from the hands of science two great outrages upon its naive self-love. The first was when it realized that our earth was not the center of the universe, but only a tiny speck in a world- system of a magnitude hardly conceivable; this is associated in our minds with the name of Copernicus, although Alexandrian doctrines taught something very similar. The second was when biological research robbed man of his peculiar privilege of having been specially created, and relegated him to a descent from the animal world, implying an ineradicable animal nature in him: this transvaluation has been accomplished in our own time upon the instigation of Charles Darwin, Wallace, and their predecessors, and not without the most violent opposition from their contemporaries. But man's craving for grandiosity is now suffering the third and most bitter blow from present-day psychological research which is endeavoring to prove to the ego of each one of us that he is not even master in his own house, but that he must remain content with the veriest scraps of information about what is going on unconsciously in his own mind. We psycho-analysts were neither the first nor the only ones to propose to mankind that they should look inward; but it appears to be our lot to advocate it most insistently and to support it by empirical evidence which touches every man closely</div>
>
> > Freud, *A general introduction to psychoanalysis*
@@ -264,7 +281,9 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
המאבק בין שני הדרכים האלו יכול להיפתר בכמה דרכים:
- מיזוג - על ידי אכילה; אנחנו גם הורסים משהו וגם מתענגים ממנו
- נטרול - ביטויי אהבה כנטרול של שנאה
- התחלפות - החלפת שנאה באהבה[^9]
הפואנטה של כל זה היא שהנפש בעימות תמידי - לא כזה שאפשר לפתור, אלא רק לנהל.
@@ -272,7 +291,8 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
חרדה היא ביטוי של העימות הזה - חרדה נוירוטית (*לא* חיצונית), שמתעוררת בעקבות תוכן מודע מאיים מהאיד, או חרדה מוסרית - חרדת אשמה שנובעת מהסופר-אגו.
### הסימפטום
**הסימפטום הנוירוטי** הוא הפיתרון או הפשרה בין הלחץ של האיד ובין הלחץ של הסופר-אגו.
**הסימפטום הנוירוטי**, או **נוירוזה**, הוא כאמור הפיתרון או הפשרה בין הלחץ של האיד ובין הלחץ של הסופר-אגו.
לפי פרויד, הסימפטום הנוירוטי הוא תוצאה של דיכוי רב מידי של דחפים מיניים בשנות החיים הראשונות, מה שהשאיר את המיניות של הנוירוטי בלתי מפותח.
@@ -285,7 +305,7 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
הסטייה (למשל, אקסהיביציוניזם) מתרחשת כאשר מרכיב יצרי נעשה מוגזם.
*סטייה* (למשל, אקסהיביציוניזם) מתרחשת כאשר מרכיב יצרי נעשה מוגזם.
## הטיפול הפרוידיאני
@@ -321,6 +341,7 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
- **היפנוזה**
הגנות משותקות, והלא מודע נגיש. השלמת חורים בזיכרון על ידי המטפל והגעה לקתרזיס.
מגבלות: חסר התהליך המודע.
- **אסוציאציות חופשיות (הבזקי מחשבה)**
@@ -349,12 +370,13 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
- תוכן סמוי (לטנטי) - החלק המסומל של הדחפים הלא-מודעים
את התהליך מכנה פרויד **עבודת החלום** - הפקת התוכן הסמוי מתוך התוכן הגלוי. התסמין של החלום הוא ביטוי מסווה של המשאלה הלא-מודעת, שמתבצעת באמצעות ה**העברה** - המטופל "משליך" על המטפל את היחס שלו כלפי האובייקט המקורי שמטריד אותו. התפקיד של המטפל בעבודה זו היא להישאר "לוח חלק" עליו המטופל ישליך את הדפוסים הפנימיים שלו שנוצרו בהקשר הילדותי הראשוני.
את התהליך מכנה פרויד **עבודת החלום** - הפקת התוכן הסמוי מתוך התוכן הגלוי. התסמין של החלום הוא ביטוי מסווה של המשאלה הלא-מודעת, שמתבצעת באמצעות ה[**העברה**](#העברה).
את אותה העברה מנתחים לאחר מכן באנליזת ההעברה.
את אותה העברה מנתחים לאחר מכן ב[אנליזת ההעברה - הפרשנות](#פרשנות).
הקונפליט, סבור פרויד, יתבטא ב"פסיכופתולוגיה של חיי היום-יום" - מעשי כשל (Parpraxis) כמו פליטות פה (קורא לאישתו "אמא"), שכיחת שמות (יריב), שכיחת דברים.
מרגע שהגענו אל הלא-מודע, אפשר לטפל: הטיפול נעשה באמצעות ה[**העברה**](#העברה), שהיא סוג מסוים של **היזכרות**. מה זאת אומרת?
### היזכרות, חזרה וחזרה כפייתית
@@ -410,7 +432,7 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
פרויד מחפש באמצעים הטיפוליים להיתקל ב**התנגדות** - ביטויים שפועלים כנגד המגמה הטיפולית של חשיפת הלא-מודע והפיכתו למודע.
[העברה](#העברה), מנגנוני הגנה, וביטויי פעולה (היעדרויות\איחורים, תביעות לשבירת המעמד הטיפולי, וכו'). התנגדות מהווה אוסף התנהגויות המתרחשות בחדר הטיפולים, המפריעות להתקדמות העבודה האנליטית, כמו שתיקות, שינוי נושא, פרצי צחוק, התקפי כעס, איחור, העלאת נושא ברגע האחרון וכו'.
[העברה](#העברה), [מנגנוני הגנה](../האגו#מנגנוני-הגנה), וביטויי פעולה (היעדרויות\איחורים, תביעות לשבירת המעמד הטיפולי, וכו'). התנגדות מהווה אוסף התנהגויות המתרחשות בחדר הטיפולים, המפריעות להתקדמות העבודה האנליטית, כמו שתיקות, שינוי נושא, פרצי צחוק, התקפי כעס, איחור, העלאת נושא ברגע האחרון וכו'.
ההתנגדות היא בלתי-נמנעת בשל הרווח מהתסמינים ההתנגדותיים - סיפוק הדחפים.
@@ -469,14 +491,14 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
קיימת ספרות ענפה שמראה שתהליכים לא מודעים משפיעים על התנהגותנו - אבל הטענה של פרויד שהדחקה של דחפים היא גורם מרכזי לתהליכים לא-מודעים לא זכתה לתמיכה אמפירית.
!!! success ""
ר' גם (העשרה) [תודעה ופסיכופתולוגיה](/פסיכולוגיה/תודעה#תודעה-כרכיב-נוסף) - *עד כמה המודעות משפיעה על ההתנהגות שלנו?*
!!! success "ראו גם"
[תודעה ופסיכופתולוגיה](/פסיכולוגיה/תודעה#תודעה-כרכיב-נוסף) - *עד כמה המודעות משפיעה על ההתנהגות שלנו?*
- אטיולוגיה
קיימת תמיכה מועטה לכך שדחפים מיניים מודחקים הינם הסיבה המרכזית
להתפתחותם של "נוירוזות" (דיכאון, חרדה, פוביות)
להתפתחותן של נוירוזות ([דיכאון](/, חרדה, פוביות)
- טיפול
@@ -488,18 +510,18 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
גישה שמנסה לקשר בין התיאוריה של פרויד לממצאים נוירולוגיים היא ה**נוירופסיכואנליזה**, שסבורה שפרויד התמקד בתיאוריה פשוט משום שלא היו בתקופתו העצמאים המספיקים לחקר המוח[^10].
נוירופסיכואנליזה מנסה לעשות חיבור בין הקונסטרקטים התיאורטיים של התיאוריה
הפסיכואנליטית ובין קורלטים של מבנים מוחיים (NCCs).
הפסיכואנליטית ובין [קורלטים של מבנים מוחיים (NCCs)](/פסיכולוגיה/תודעה#nccs---המקבילות-הנוירולוגיות-לתודעה).
> We must recollect that our provisional ideas in psychology will
> <div style="text-align: left">We must recollect that our provisional ideas in psychology will
presumably some day be based on an organic substructure. . . . We
are taking this probability into account in replacing the special
chemical substances by special psychical forces.
chemical substances by special psychical forces</div>
> >
> > Freud, 1914, pp. 7879
> The deficiencies in our description would probably vanish if we were
> <div style="text-align: left">The deficiencies in our description would probably vanish if we were
already in a position to replace the psychological terms by
physiological or chemical ones.
physiological or chemical ones</div>
>
>> Freud, 1920, p. 60