docs: update פילוסופיה/בודהיזם/זן/פילוסופיה

This commit is contained in:
2024-05-30 13:15:08 +03:00
committed by shmick
parent 2e95904285
commit 5735b8587a

View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: פילוסופיית הזן
description:
published: true
date: 2024-05-30T10:02:28.339Z
date: 2024-05-30T10:15:06.424Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
editor: markdown
dateCreated: 2024-05-23T10:45:38.248Z
@@ -89,8 +89,27 @@ nor pure, neither clamorous nor silent, neither old nor young, occupying no spac
ההתעוררות היא מעיין דבר קוונטי כזה; כל עוד אנחנו לא מנסים למקם אותה, לתפוס אותה, היא מתרחשת ישר; ברגע שאנחנו מבקשים אותה, היא מיד קורסת ונעלמת. אתם יושבים במדיטציה - ושוכחים את עצמכם; הכל נעים, ושליו ונפלא - אתם שם. ופתאום אתם אומרים - *וואו! הנה זה!* ובאותה שנייה - זה אובד לכם; יצרתם נושא ונשוא, מושא ורעיון - וההתעוררות מיד איננה, משום שאחזתם בה.
הזן קובע שאנחנו מאוד, מאוד מפחדים לשחרר. ממי אני, מה אני, מה אני רוצה להיות. הזן דורש ש*לא* ננסה, ש*לא* נחתור, ש*לא* נהיה שם. זה מפחיד; זה כמעט מוות באיזשהו מקום. הזן מושל זאת כצלילה לתהום, ולהיות בנפילה חופשית.
הזן קובע שאנחנו מאוד, מאוד מפחדים לשחרר. ממי אני, מה אני, מה אני רוצה להיות. הזן דורש ש*לא* ננסה, ש*לא* נחתור, ש*לא* נהיה שם. זה מפחיד; זה כמעט מוות באיזשהו מקום. הזן מושל זאת כצלילה לתהום, ולהיות בנפילה חופשית. ההתעוררות היא היענות מושלמת לתופעות, בלי סובייקט[^4].
> נזיר שאל, *שאני מתאמץ לעשות בודהה - מה אז?*
ז'אוז'או אמר, *הצבת לעצמך חתיכת מאמץ, הלא כן?*
הנזיר אמר, *כשאין כל מאמץ - מה אז?*
ז'אוז'או אמר, *אז אתה כבר בודהה*
> People are afraid to empty their minds, fearing that they will fall into emptiness. What they don't understand is that their mind is emptiness!
# הצבעה ישירה
> The most basic Dharma is that there is no Dharma, even though this Dharma of no Dharma is clearly itself a Dharma. Altough we transmit this Dharma of no Dharma, how can a Dharma like this really be a Dharma?
סיפור זן מפורסם מספר על בודהידהארמה, מורה בסין, שמגיע אליו תלמידו הראשון - ובודהידהארמה מסרב ללמד אותו. התלמיד, בייאוש, חותך את ידו ומדמם. המאסטר, המתרשם מחוסר השקט, מסכים לסייע לו, ושואל - מה אתה מבקש? התלמיד משיב, להשקיט את התודעה. בודהידהארמה משיב - הנה, התודעה שלך שקטה - והתלמיד התעורר.
הרגע המושלם הוא עכשיו. מה חסר לי? התודעה שלי לא שקטה? חסר לי אספרסו? כל הדברים האלה הם סתם מחשבות. ברגע הזה ממש, בשנייה הזו - משהו חסר? הרגע *הזה* כבר מושלם. החיים ככלל לא דבש; [החיים הם סבל](/פילוסופיה/מיומנויות/על_אפסות_החיים_ועל_הסבל_שבהם.pdf), התודעה היא סבל. אבל עכשיו? בשנייה הזו? אין סבל; יש אולי כאב, או צער - אבל הסבל מגיע רק כשאנחנו *חושבים* שמשהו חסר. אם ננכח לגמרי ברגע הזה - *במיוחד* אם הוא כואב וגרוע (*מדיטציה היא לא דבר נעים!*, קובע ארז, לא יהיה סבל.
הרעיון הזה נקרא **הצבעה ישירה**.
[^1]: האם זה בטוח ונכון? אולי לא. תחשבו על זה כעיקרון פילוסופי.
[^2]: כמו שמה שהופך כוס לכוס היא הריקות שלה, אך ללא הצורה שלה היא לא הייתה כוס.
[^3]: מתורגם גם כ*קורה מעצמו*, בלי הפרדה בין פעולה לפועל.
[^4]: ארז מושל את זה לגלישה, או לסקי - אם תתמקד בעצמך, ותהיה נוקשה, לעולם לא תצליח. רק אם תתמסר, תגיב, ותיתן לדבר לסחוף אותך - תצליח.