diff --git a/.obsidian/workspace.json b/.obsidian/workspace.json index 8d15029f..5c295ec6 100644 --- a/.obsidian/workspace.json +++ b/.obsidian/workspace.json @@ -35,7 +35,8 @@ "title": "הציטוטים" } } - ] + ], + "currentTab": 1 } ], "direction": "vertical" @@ -178,10 +179,11 @@ "command-palette:Open command palette": false } }, - "active": "64fa4a4433c68e64", + "active": "b59acea455cbcea2", "lastOpenFiles": [ - "פילוסופיה/הציטוטים.md", "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md", + "פילוסופיה/אתיקה/frankfurt.pdf", + "פילוסופיה/הציטוטים.md", "פילוסופיה/אתיקה/index.md", "כלליים/יוונית/index.md", "פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות.md", @@ -203,7 +205,6 @@ "פילוסופיה/מטאפיזיקה/Inwagen.pdf", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/Cleeve.pdf", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מטלות/Inwagen.pdf", - "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מטלות/Cleeve.pdf", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/atropine.jpg", "Pasted image 20241216192936.png", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/sarin.jpg", @@ -223,7 +224,6 @@ "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת.md", "פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה.md", "פילוסופיה/בודהיזם/הדרך.md", - "פילוסופיה/בודהיזם/האמיתות.md", "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/school-of-athens.jpg", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/green-kermit-and-sherlock.jpg" ] diff --git a/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md b/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md index 98f40307..788ff4b4 100644 --- a/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md +++ b/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md @@ -66,7 +66,7 @@ title: החיים הרפלקטיביים החיים העצימים האלו הם החזון הסוקראטי - אך הם התעמעמו במרוצת הפילוסופיה. בעוד שסוקראטס עלב בהדיוטות ב*אגורה* ביוון, העיסוק הפילוסופי כיום הוא מקצועי, שיטתי, ומתרחש במחלקות לפילוסופיה על ידי אנשים שלעיתים אפילו לא מודעים לשאלה הסוקראטית - ומפרסמים מאמרים טכניים על נושאים מסוימים[^5]. ייתכן והם נהנים מכך, אבל זו חיה אחרת לגמרי מהפילוסופיה הסוקראטית הקלאסית. -> Philosophical meditations about life present a *portrait*, not a *theory* +>
Philosophical meditations about life present a portrait, not a theory
> > Nozick הדבר שאנחנו מבקשים יחד עם נוזיק הוא לא טכני או מוחלט, אלא דרך חיים, יצירת רוח מסוימת. אין לנוזיק נוסחת קסם, שאנחנו יכולים ליישם בחיים שלנו והופה! חיים טובים. נוזיק מציג בפנינו אמיתות פשוט על ידי כך שהוא מציג את *עצמו* - זה האופן ש*אני* מבין שעלינו לחיות. הכוח המשכנע, אם יהיה, יהיה מתמונתו של נוזיק ותובנותיו כפילוסוף מתבגר. ההגדרה של נוזיק היא הגדרה *אוסטנסיבית* - בהצבעה - ולא תיאורטית. כך גם אותנטיות - אי אפשר להגדיר את זה, רק להצביע על זה; לאישיות יש קדימות על פני המאפיינים התיאורטיים. @@ -149,7 +149,7 @@ title: החיים הרפלקטיביים ## על טבע האלוהים והאמונה -> Can we really take God seriously? What circumscribes the religious sensibility in our intellectual time is not actual belief - I cannot say that I am a believer - but simply a willingness to contemplate religion or God as a *possibilty*. +>
Can we really take God seriously? What circumscribes the religious sensibility in our intellectual time is not actual belief - I cannot say that I am a believer - but simply a willingness to contemplate religion or God as a possibilty
@@ -163,7 +163,7 @@ title: החיים הרפלקטיביים > מיניותו של אדם, לפי דרגתה וטבעה, מגיעה עד צמרת רוחו > -> Τhe degree and kind of a man's sexuality reaches up into the ultimate pinnacle of the spirit +>
Τhe degree and kind of a man's sexuality reaches up into the ultimate pinnacle of the spirit
> > > [ניטשה](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה), [*מעבר לטוב ולרוע*](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר לטוב ולרוע) @@ -188,7 +188,7 @@ title: החיים הרפלקטיביים נוזיק מתחיל בהגדרת ה*אהבה* כ - -> Υour own well being is tied up with that of someone (or something) you love +>
Υour own well being is tied up with that of someone (or something) you love
זו לא אמירה זניחה - היא מצמצמת לנו את התחום. לכל בעלי החיים ובני האדם יש *well being* מסוים, אבל ל*תפוחים* לא. אז באיזשהו מקום, אתה לא יכול לאהוב *תפוחים* - זה רק שיתוף השם. האם בכלל אפשר לאהוב *חפצים?* אפשר לריב על זה: נדמה שנוזיק חושב שלא, אבל אחרים - כמו הפילוסוף הפוליטי ג'ראלד כהן - חושבים שכן. @@ -201,16 +201,16 @@ title: החיים הרפלקטיביים משפתח בהגדרה שלו, נוזיק מתרכז בסוג מסוים של אהבה, היא אהבה רומנטית בין בני זוג - *ארוס* - Τhe kind of love where you are *in love*. רוברט מאפיין אותו בWe - אהבה שחותרת ליצירה של *אנחנו*, התמרה מסוימת של הזהות לעבר זהות חדשה, משותפת. -> A person in a *we* might find himself coming across something interesting to read yet leaving it for the other person, not because he himself would not be interested in it but because the other would be more interested, and one of them reading it is sufficient for it to be registered by the wider identity now shared, the *we*. If the couple breaks up, they then might notice themselves reading all those things directly; the other person no longer can do it for them. (The list o f criteria for the we might continue on to include something we discuss later, not seeking to “trade up” to another partner.) Sometimes the existence o f the we can be very palpable. Just as a reflective person can walk along the street in friendly internal dialogue with himself, keeping himself company, so can one be with a loved person who is not physically present, thinking what she would say, conversing with her, noticing things as she would, for her, because she is not there to notice, saying things to others that she would say, in her tone o f voice, carrying the full *we* along. +>
A person in a we might find himself coming across something interesting to read yet leaving it for the other person, not because he himself would not be interested in it but because the other would be more interested, and one of them reading it is sufficient for it to be registered by the wider identity now shared, the we. If the couple breaks up, they then might notice themselves reading all those things directly; the other person no longer can do it for them. (The list o f criteria for the we might continue on to include something we discuss later, not seeking to “trade up” to another partner.) Sometimes the existence o f the we can be very palpable. Just as a reflective person can walk along the street in friendly internal dialogue with himself, keeping himself company, so can one be with a loved person who is not physically present, thinking what she would say, conversing with her, noticing things as she would, for her, because she is not there to notice, saying things to others that she would say, in her tone o f voice, carrying the full we along.
> -> > p. 72 +> >
p. 72
נוזיק מתאר פה פנומנולוגיה מסוימת של האהבה הזוגית - ההשתייכות לאותו *we*, או לכל הפחות הרצון לממש אותו. -> The desire to form a *we* with that other person is not simply something that goes along with romantic love, something that contingently happens when love does. That desire is intrinsic to the nature of love, I think; it is an important part of what love intends. +>
The desire to form a *we* with that other person is not simply something that goes along with romantic love, something that contingently happens when love does. That desire is intrinsic to the nature of love, I think; it is an important part of what love intends.
> -> > p. 70 +> >
p. 70
נושא שחוזר על עצמו בניסיון להבין אהבה הוא שאלת הרציונליות, היא הבסיס להתנהגות ראויה. בכל התנהגות אנחנו מחפשים רציונל, ולכן טבעי לקוות שגם במשהו בסיסי כמו אהבה תהיה רציונליות - קרי, מוצדקת. שיא המימוש האנושי לפי שפינוזה, למשל, היא *amor dei intellectualis* - אהבת האל השכלתנית. מצד שני, אהבה מוצגת לפעמים כמו סוג של שיגעון - כמו *חלום ליל קיץ* של שייקספיר, איזה טירוף קרקסי כזה. @@ -225,9 +225,9 @@ title: החיים הרפלקטיביים נוזיק מציע כמה דרכים לאכול את הפיל הזה. הוא מציע כמה סוגים של אושר - -> I want to consider three types of happiness emotion here: first, being happy that something or other is the case (or that many things are); second, feeling that your life is good now; and third, being satisfied with your life as a whole. Each of these three related happiness emotions will exhibit the general threefold structure that emotions have \[...]: a belief, a positive evaluation, and a feeling based upon these. +>
I want to consider three types of happiness emotion here: first, being happy that something or other is the case (or that many things are); second, feeling that your life is good now; and third, being satisfied with your life as a whole. Each of these three related happiness emotions will exhibit the general threefold structure that emotions have [...]: a belief, a positive evaluation, and a feeling based upon these.
> -> > p. 108 +> >
p. 108
**הסוג הראשון** כרוך בשיפוט ערכי - ולאו דווקא מלווה ברגש חיובי חזק: נניח והצבעתי לX על פני Y בבחירות, וX זכה - אבל אני חושב ששניהם גרועים, פשוט X קצת פחות. @@ -260,9 +260,9 @@ title: החיים הרפלקטיביים יש מעבר לצד הסובייקטיבי: אפשר לחשוב על החיים כמין נייר לקמוס כזה, שמעיד שחיי הולכים כהלכה - חיי האושר שלי הם לא גן עדן של שוטים, אלא סממן שהחיים שלי באמת מתנהלים היטב. ומה צריך להיות האיזון בין הסובייקטיבי לאובייקטיבי? הסובייקטיבי ברור לנו מאז שאנחנו תינוקות. האם האובייקטיבי ברור לנו? או שהוא בדיחה עצובה? -> What we want, in short, is a life and a self that happiness is a fitting response to— and then to give it that response. +>
What we want, in short, is a life and a self that happiness is a fitting response to— and then to give it that response
> -> > p. 117 +> >
p. 117
ואולי די בעצם ה*פעילות* כדי להבין אושר[^11]? או שמא הסיפוק הפרטני מספיק? @@ -270,7 +270,7 @@ title: החיים הרפלקטיביים גם אם נשים בצד פסיכופתולוגיות כאלו, משתמע שחיים שהם מחרוזת של רגעי אושר נבדלים הם לא *מאושרים* (וממילא בלתי אפשרי). אושר, במובן עמוק, מחייב לפחות מימד מסוים של אושר שהוא אינו מובן-מאליו, כי עשו לי קיצי בגב. אדם חייב להציב לעצמו אתגרים - אתגרים אמיתיים וקשים - ולהתגבר עליהם, למרות שזה כואב. -> Omnia præclara tam difficilia quam rara sunt +>
Omnia præclara tam difficilia quam rara sunt
> > --- @@ -282,9 +282,9 @@ title: החיים הרפלקטיביים ומה לגבי אירועים חיים שליליים? הרבה פעמים אסונות שנופלים עלינו הופכים אותנו למאושרים - ההתגברות על הרגע שבו הקרקע נשמטת תחת רגליך היא בעצמה סוג של אושר, שהופכת אותך לבלתי-מנוצח. האם זה היה אירוע שלילי, או אירוע חיובי במהלך חייך? ברור שאירוע מסוים, כמו התייתמות מההורים שלך, הוא אסון נורא: אבל אולי זה הנקודה שהפכת מילד קטן ומפונק לחסין מפגעי החיים, והסית את מסלול חייך לטובה. Was it a misfortune? or a fortune? איך עושים את האיזון הנכון בין אושר *רגעי* - המובן השני של האושר של נוזיק - לבין התבוננות כוללת, על מהלך החיים כולו? -> Life is a tragedy when seen close up, but a comedy when seen in long shot +>
Life is a tragedy when seen close up, but a comedy when seen in long shot
> -> > Charlie Chaplin +> >
Charlie Chaplin
אפשר להגיד את זה גם ההיפך. נקודת המבט שאתה נוקט בה יכולה לשנות *לגמרי* את ההערכה. ומה היינו מעדיפים? טרגדיה נקודתית וטוב כולל או טוב נקודתי וטרגדיה כוללת? אנשים מנסים *להתעלות מעל הרגע* - גם כדי להעניק משמעות לסבל נקודתי, וגם כדי להעניק משמעות מעבר לעונג נקודתי. לפעמים אנחנו מצליחים למזג בין שתי נקודות המבט האלה. @@ -300,22 +300,22 @@ title: החיים הרפלקטיביים נוזיק מציע, למשל, שלדמויות ספרותיות מסוימות יש ממשות גדולה יותר מאחרות. אף אחת מהן לא *מתקיימת*, אבל כולן *ממשיות* בצורה כזו או אחרת - חלקן יותר, וחלקן פחות. חלקן אפילו *אמיתיות מהחיים* - הן נותנות לנו נקודות אור מסוימות לשפוט את החיים שלנו. מנגד, יש אנשים *מתקיימים*, שאין בהם שום ממשות: החיים שלהם יכולים אפילו להיות נעימים, אבל אין שם שום דבר שתופס אותנו: אפילו הביוגרף הכי טוב לא יימצא מה לכתוב עליהם. חסרה בהם *עוצמות חיים* מסוימת. חשבו על מה שאנשים אומרים - -> He's the *real* thing +>
He's the *real* thing
נוזיק עצמו אומר בפרק מאוחר יותר - -> I do not mean to laud feeling real above all, even though it is valuable. It is being real that is primary; the feeling without the being could be provided by the experience machine. +>
I do not mean to laud feeling real above all, even though it is valuable. It is being real that is primary; the feeling without the being could be provided by the experience machine.
> > > 209 להיות ממשי, אומר נוזיק, זה להיות *חד* - ממוקד, ברור. קל להבין את זה מההיפך - אם אתה נישא על גבי החיים, אדיש, *זורם*, אתה פחות ממשי: ממשות היא משהו יותר מאורגן, יותר מסוים - זה מעיד על כך שאתה פועל באופן יותר *אמיתי*, במובן האותנטי, מישהו שאפשר לתפוס באופן ברור יותר מי הוא. האדם ה*זורם* הוא יותר חומר גלם מאשר משהו ממומש. !!! success "ראו גם" - [Harry Frankfurt - Identification and wholeheartedness](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1017/CBO9780511818172.013) + [Harry Frankfurt - Identification and wholeheartedness](./frankfurt.pdf) המימוש הזה כרוך גם בנקודת פתיחה מסוימת - שעלולה להרוס את המימוש, או להעצים אותו - -> Tragedy and suffering can be a means to greater reality when they do not completely overcome or destroy someone, and they have their own intensity. +>
Tragedy and suffering can be a means to greater reality when they do not completely overcome or destroy someone, and they have their own intensity
> > > 207 @@ -323,7 +323,15 @@ title: החיים הרפלקטיביים > ראיתי את המלאך בשיש ופיסלתי את ששחררתי אותו -ואם הדבר העליון הוא האל, או הנשגב - כמו שאומר שפינוזה, למשל - הרי שההתממשות היא סוג של *imitatio dei* - הידמות לאל; שחרור דוד מהשיש. +ואם הדבר העליון הוא האל, או הנשגב - כמו שאומר שפינוזה, למשל - הרי שההתממשות היא סוג של *imitatio dei* - הידמות לאל; שחרור דוד מהשיש. ולמה בכלל שנרצה דבר כזה? + +>
Why do we want to live our lives, rather than be spectators of (part of) them? Why do we want to be the kind o f beings who live our whole lives? Perhaps actual unhappiness or happiness is what makes our lives serious— not just play or a game. But why do we want our lives to be serious, then
? +> +> +> > 127 + +מושג הממשות הוא ניסיון מסוים של נוזיק להשיב לשאלה הזו. + [^1]: אפלטון לוקח את הרעיון הזה רחוק יותר ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה). diff --git a/פילוסופיה/הציטוטים.md b/פילוסופיה/הציטוטים.md index e68e39ff..39517461 100644 --- a/פילוסופיה/הציטוטים.md +++ b/פילוסופיה/הציטוטים.md @@ -155,7 +155,7 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40] --- > -> \[...\] consciousness first reaches its turning point in self-consciousness, where it leaves behind the colorful semblance of the sensous world and the empty night of the supersensible other-worldly beyon and steps into the spiritual daylight of the present[^41] +> [...] consciousness first reaches its turning point in self-consciousness, where it leaves behind the colorful semblance of the sensous world and the empty night of the supersensible other-worldly beyon and steps into the spiritual daylight of the present[^41] > > > **Hegel**, ***Phenemonology of the Spirit*** @@ -186,7 +186,7 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40] > זכור שתמות[^17] > - Memento Mori + Memento Mori ---