docs: update פסיכולוגיה/חשיבה/גישות

פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: גישות מרכזיות
 description: 
 published: true
-date: 2024-06-01T12:24:47.431Z
+date: 2024-06-01T12:41:23.863Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
@@ -177,6 +177,10 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 החוקרים שאלו שאלות מהסוג - האם הטמפרטורה הממוצעת באנטארקטיקה גבוהה או נמוכה מ 0F1   – מובילה אנשים לבחון את ההשערה שהעוגן הלא רלוונטי נכון. היות ואנשים בוחנים השערות ע"י ניסיון לאושש אותן, חיפוש כזה יפיק אינפורמציה שתומכת בעוגן בצורה לא פרופורציונלית. 
 
 ## היוריסטיקת הזמינות
+
+> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/copy_of_שיעור_מס_5_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד.pptx), [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_5חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_חלק_ב_מודל.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/kahneman._thinking_fast_and_slow._ch._14-17..pdf)
+{.is-info}
+
 **היוריסטיקת הזמינות** היא הערכת הסתברות של מאורע או שכיחות של קבוצה תוך הסתמכות על מספר הדוגמאות והקלות שבה הן עולות לתודעה. בקיצור, היוריסטיקת הזמינות היא הערכת סיכוי למאורע שקל יותר לחשוב עליו (כי הוא פשוט יותר, כי אני חשוף אליו יותר) כגבוהה יותר - על סמך הזמינות בזיכרון, ולא על סמך הנתונים.
 
 > [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=csqOL_KT4Go)
@@ -231,6 +235,33 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 
 הם מייחסים את הפער לזמינות גבוהה יותר של הפעולות שלנו בזיכרון, של פער במידע לעומת האחר (אני לא יודע מה בת הזוג עושה בכל רגע נתון), והשפעות מוטיבציוניות.
 
+### שטף או תוכן? 
+השיפוט מושפע לא רק מהזמינות של האינפורמציה הדקלרטיבית אלא גם מהאינפורמציה ההתנסותית שלנו ([Schwartz, 2004]()).
+
+[Schwartz et al. 1991](https://psycnet.apa.org/record/1991-33131-001) ביקשו מנבדקים לאחזר 6/12 דוגמאות של התנהגות אסרטיבית/ לא אסרטיבית ולאחר מכן להעריך את מידת האסרטיביות שלהם. 
+הנבדקים העריכו את עצמם כיותר אסרטיביים לאחר שאחזרו 6 דוגמאות של אסרטיביות, בהשוואה ל 6 דוגמאות של חוסר אסרטיביות. יחד עם זאת, הגדלת מספר הדוגמאות לא רק שלא הגדילה את הפער, אלא אף שינתה את כיוונו. 
+נבדקים שהצליחו לאחזר 12 דוגמאות של התנהגויות אסרטיביות העריכו את עצמם כפחות אסרטיביים מנבדקים שהצליחו לאחזר 12 דוגמאות של חוסר אסרטיביות.
+
+לנבדקים היה קל לאחזר 6 דוגמאות לאסרטיביות, אך היה להם קשה לאחזר 12 דוגמאות לאסרטיביות. היות והשיפוט התבסס גם על החוויה, הנבדקים שפטו את עצמם כפחות אסרטיביים אחרי אחזור של 12 דוגמאות.
+
+
+שוורץ ושותפיו [Schwartz & Vaughn,2002]() הראו שכאשר אנשים קיבלו מידע לגבי הסיבה לשטף, הם נטו לבסס את השיפוט על התוכן ולא על השטף. 
+כאשר נאמר לנבדקים שהם ישמעו מוסיקת רקע שתעזור/תפריע לאחזור של הדוגמאות, הנבדקים הסתמכו על התוכן ולא הסתמכו על השטף – הם שפטו את האסרטיביות שלהם כזהה כאשר התבקשו לאחזר 6 או 12 דוגמאות. 
+קלות האחזור של דוגמאות היא יורסטיקה של מערכת 1 , אשר מוחלפת בהתמקדות בתוכן, כאשר מערכת 2 מעורבת יותר.
+
+[Kahneman,2011]() עומד על כך שיש מספר גורמים שמטים אותנו לכיוון מערכת 1 והסתמכות על היוריסטיקת הזמינות - לרבות
+
+- עומס עיבוד
+ככל שמפריעים לנבדקים עם שינון מילים\מספרים או רעש, הם מסתמכים יותר על מערכת 1
+- מצב רוח טוב
+תפעול של מצב רוח טוב (על ידי סרט או כתבה שעושים תחושה טובה) הוביל לשימוש מוגבר בהיוריסטיקה
+- ציון נמוך בסקלה של דיכאון
+באופן דומה, אנשים שמחים יותר נוטים יותר לשימוש במערכת 1
+- ציון גבוה בסקלה אינטואיטיבית
+הסכמה עם היגדים כמו, *אני מאמין ברושם הראשוני שאנשים משאירים בי* - הנטייה ללכת לפי "תחושת בטן"
+- תחושת כוח
+מספיק היה להזכיר לנבדקים מצב שבו הייתה להם תחושת כוח בכדי להגביר את השימוש בהיוריסטיקה
+
 
 [^1]: ולא במקרה - כהנמן הגיע מעולם התפיסה, ולכן התעניין באשליות - לא כשלעצמן, אלא בזכות מה שהן מלמדות אודות קבלת החלטות.
 [^2]: לרוע המזל, חברות שיווק ומדיה חברתית מנצלות את ההבנה של המנגנונים האלה לצרכים שלהן.