docs: update פילוסופיה/דת/א-ראיות

פילוסופיה/דת/א-ראיות.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: דת ללא ראיות
 description: 
 published: true
-date: 2024-06-20T12:09:06.437Z
+date: 2024-06-20T12:11:49.785Z
 tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
@@ -102,16 +102,19 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
 
 - הברירה היא משמעותית
 
-נניח ומישהו מציע לך לנסוע איתו לקוטב הצפוני. אתה לא יודע אם זה יהיה טוב או לא טוב - זה מסוכן, ורחוק, אבל מלהיב ומרתק. אין לך ראיות טובות אם כדאי או לא כדאי לך - מה אתה כבר יודע על הקוטב הצפוני? ובכל זאת, זו בחירה משמעותית - אתה לא בוחר קורנפלקס בסופר - לא תכריע אותה בהטלת מטבע. בברירה כזו, אני *רוצה* להכניס עוד שיקולים, כדי שזו לא תהיה בחירה סתמית.
+נניח ומישהו מציע לך לנסוע איתו לקוטב הצפוני. אתה לא יודע אם זה יהיה טוב או לא טוב - זה מסוכן, ורחוק, אבל מלהיב ומרתק. אין לך ראיות טובות אם כדאי או לא כדאי לך - מה אתה כבר יודע על הקוטב הצפוני? ובכל זאת, זו בחירה משמעותית - אתה לא בוחר קורנפלקס בסופר - לא תכריע אותה בהטלת מטבע. בברירה כזו, אני *רוצה* להכניס עוד שיקולים, כדי שזו לא תהיה בחירה סתמית[^6].
 
 
 ככשלושת אלה מתקיימים, מותר - אפילו **הכרחי** - להחליט מעבר לראיות, בשיקולים נוספים אותם הוא מכנה שיקולים *פרגמטיים*. אם נישאר עם קליפורד במצבים כאלה - פשוט נתקע. לעולם לא יהיו לך ראיות מספיק טובות להתחתן - אז לא מתחתנים אף פעם? הרי גם זו בחירה - בלי ראיות!
 
+> \[נתאר] אדם המהסס תמידית אם להציע נישואין לאישה מסוימת כיוון שאינו משוכנע לחלוטין שתתגלה אמנם כמלאך לאחר שיביאהּ לביתו. האין הוא שולל מעצמו את פוטנציאל המלאכיוּת הזה באותה פסקנות שבה היה מאבד אותו אילו נישא לאישה אחרת? הספקנות אינה אפוא הימנעות מברירה; היא בחירה בסיכון מסוג מסוים
 
+> כמובן שכל זה נועד כדי להכין את הקרקע לטענה שהדילמה 'האם להיות דתי' היא דילמה העונה לכל הקריטריונים הללו ועל כן יהיה זה מוצדק להאמין גם בהיעדר ראיות 
 
 
 [^1]: זה בדיוק מה שזה - אוסף של משפטים לא קשורים. מעולה לשירותים - הוא כנראה כתב את זה שם גם.
 [^2]: פסקל היה דוס נוצרי, ודווקא כן האמין באלוהים - האגדה מספרת שכשהוא מת, מצאו בכיס שלו פתק שרשום - *אלוהי אברהם, יצחק ויעקב - ולא אלוהי הפילוסופים*. את ההימור ניסח להמונים המסכנים, הלא-מאמינים.
 [^3]: למרבה האירוניה, הפסיכולוגיה היום מבוססת עליו הרבה יותר: הוא היה אמפריקן מדוקדק, ולא כמו פרויד - ארבעה יהודים יושבים על הספה ומעשנים. עד היום הוא מוערך מאוד - יש פסל גדול שלו בהרווארד.
 [^4]: ג'יימס כותב בחסד וכיף לקרוא אותו, אומ רנועם - יש האומרים שכתב טוב יותר מאחיו, שהיה סופר.
-[^5]: גם הוא היה דוס נוצרי, וכתב להמונים - כמו פסקל. הוא היה אתאיסט, אבל חזק לחיק האמונה (אם כי לא לחיק הדת הרשמית) חזק מאוד. 
+[^5]: גם הוא היה דוס נוצרי, וכתב להמונים - כמו פסקל. הוא היה אתאיסט, אבל חזק לחיק האמונה (אם כי לא לחיק הדת הרשמית) חזק מאוד.
+[^6]: ולכן הוא בז ל[הימור של פסקל](#ההימור-של-פסקל), ואמר - *אם הייתי אלוהים, ודאי הייתי נהנה הנאה מיוחדת לשים אנשים שהימרו את ההימור הזה בגיהנום*.