docs: update פסיכולוגיה/חשיבה/גישות

פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: גישות מרכזיות
 description: 
 published: true
-date: 2024-05-26T08:02:06.774Z
+date: 2024-06-01T12:24:47.431Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
@@ -176,6 +176,60 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 
 החוקרים שאלו שאלות מהסוג - האם הטמפרטורה הממוצעת באנטארקטיקה גבוהה או נמוכה מ 0F1   – מובילה אנשים לבחון את ההשערה שהעוגן הלא רלוונטי נכון. היות ואנשים בוחנים השערות ע"י ניסיון לאושש אותן, חיפוש כזה יפיק אינפורמציה שתומכת בעוגן בצורה לא פרופורציונלית. 
 
+## היוריסטיקת הזמינות
+**היוריסטיקת הזמינות** היא הערכת הסתברות של מאורע או שכיחות של קבוצה תוך הסתמכות על מספר הדוגמאות והקלות שבה הן עולות לתודעה. בקיצור, היוריסטיקת הזמינות היא הערכת סיכוי למאורע שקל יותר לחשוב עליו (כי הוא פשוט יותר, כי אני חשוף אליו יותר) כגבוהה יותר - על סמך הזמינות בזיכרון, ולא על סמך הנתונים.
+
+> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=csqOL_KT4Go)
+{.is-success}
+
+[טברסקי וכהנמן (1973)](https://psycnet.apa.org/record/1974-10410-001) חקרו את היוריסטיקת הזמינות. בניסוי שלהם, הם הציגו לנבדקים 5 אותיות (V,R,N,L,K), וביקשו מכל נבדק לציין אם היא שכיחה יותר באנגלית כאות ראשונה או כאות שלישית במילים בנות 3 אותיות לפחות.
+
+הם שיערו כי אנשים יעריכו את השכיחות היחסית של המילים ע"י שימוש בהיוריסטיקת הזמינות - כלומר, על פי המהירות שבה הם יכולים לחשוב על מילה המתחילה באות המסוימת בהשוואה למילים שבהן האות במקום השלישי. משום שקל יותר לחשוב על מילים המתחילות באות מסוימת, החוקרים צפו כי נבדקים יעריכו מילים כאלה כשכיחות יותר.
+
+69% מהנבדקים העריכו עבור לפחות 3 מ5 האותיות את השכיחות של המילים המתחילות באות הזו כגדולה יותר.
+
+במחקר נוסף באותו המאמר, החוקרים ביקשו מהנבדקים להקשיב להקלטות שכללו רשימות של 39 גברים ונשים מפורסמים. בתנאי אחד, היו יותר גברים (20), אבל הנשים היו מפורסמות יותר, ובתנאי השני, מספר הנשים היה גדול יותר (20), אבל הגברים היו מפורסמים יותר. הנבדקים. הנבדקים התבקשו לאחזר כמה שיותר מילים מהרשימה, או להעריך את מספר הגברים והנשים ברשימה.
+
+הנבדקים אחזרו הרבה יותר גברים ונשים מפורסמים לעומת הפחות מפורסמים, והעריכו את מספר הגברים\נשים בהתאם למגדר המפורסם יותר.
+
+
+### היוריסטיקת הזמינות והערכת סיכונים
+
+עם עליית התקשורת, אנחנו נחפשים לסיכונים רבים - טרור, זיהום, תאונות דרכים. החשיפה הזו מטה את הערכת הסיכונים שלנו. אנשים מעריכים, למשל, שהתמותה מתאונות דרכים נפוצה יותר מתמותה מדלקת ריאות - למרות שההיפך הוא נכון. מאורעות דרמטיים, כמו אירועי טרור, מטים דרמטית את הערכת הסיכון שלנו, למרות שהסיכוי הסטטיטי אינו בהכרח תואם.
+
+בעיות בריאותיות - סרטן, בוטיליזם, סכרת, שבץ - מוערכות כפחות מסכונות ופחות נפוצות מאירועי מזג אוויר קיצוני, תאונות דרכים או הרעלה - למרות שהתמותה מהן גבוהה בהרבה.
+
+### תופעת הפירוט
+אנו נוטים להעריך הסתברות גבוהה יותר לאירוע עם תיאור מפורט לעומת תיאור עמום. שיפוט ההסתברות של מאורע גדל כאשר מפרטים אותו ביותר פירוט, וקטן וכשמפרטים את המאורע המשלים.
+
+למשל - 
+
+1. בכל שנה מתים בישראל 50,000 איש. מהו האחוז, לדעתכם, שמתים מוות לא טבעי?
+2. בכל שנה מתים בישראל 50,000 איש. איזה אחוז מביניהם מתים מתאונות דרכים, תאונות עבודה, טביעה, שריפה, הרעלה, התאבדות, או כל צורה אחרת של מוות לא טבעי?
+
+ההערכות לניסוח (2.) נוטות להיות גבוהות יותר.
+
+### אגוצנטריות
+היוריסטיקת הזמינות נוטה לגרום לנו להעריך את התרומה שלנו למאמצים קבוצתיים כגבוהה יותר לעומת השותפים (משום שהיא זמינה לנו בזיכרון יותר). [Ross & Sicoly (1979)](https://psycnet.apa.org/record/1980-23237-001) ביקשו מבני זוג להעריך כמה הם תורמים לעומת בן\בת הזוג במטלות כמו:
+
+- גרימת ויכוחים
+- הכנת ארוחת בוקר
+- פתירת סכסוכים
+- שטיפת כלים
+- גרימת אי סדר בבית
+- ניקיון
+- כביסה
+- קניות
+וכו'.
+
+הם ביקשו מהנבדקים:
+
+- להעריך כמה כל אחד מהם תורם לפעילות
+- לחשוב על דוגמאות שבהם הם ובני הזוג היו מעורבים בכל פעילות
+
+עבור 16 מ20 הפעולות, נמצאה הערכת יתר של תרומתו של לפחות מאחד מבני הזוג - גם בפעולות חיוביות וגם (פחות) בפעולות שליליות. נבדקים חשבו על יותר דוגמאות שהם תרמו לפעולות, ונמצא קשר בין מספר הדוגמאות שכל נבדק הצליח לחשוב עליהם להערכתם בדבר התרומה של שני בני הזוג. 
+
+הם מייחסים את הפער לזמינות גבוהה יותר של הפעולות שלנו בזיכרון, של פער במידע לעומת האחר (אני לא יודע מה בת הזוג עושה בכל רגע נתון), והשפעות מוטיבציוניות.
 
 
 [^1]: ולא במקרה - כהנמן הגיע מעולם התפיסה, ולכן התעניין באשליות - לא כשלעצמן, אלא בזכות מה שהן מלמדות אודות קבלת החלטות.