vault backup: 2025-01-24 17:13:11

.obsidian/workspace.json

@@ -13,12 +13,12 @@
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
-                "file": "פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md",
+                "file": "פסיכולוגיה/אישיות/מהאלר.md",
                 "mode": "source",
                 "source": false
               },
               "icon": "lucide-file",
-              "title": "פסיכואנליטית"
+              "title": "מהאלר"
             }
           },
           {
@@ -49,8 +49,7 @@
               "title": "קוהוט"
             }
           }
-        ],
+        ]
-        "currentTab": 1
       }
     ],
     "direction": "vertical"
@@ -192,11 +191,11 @@
       "command-palette:Open command palette": false
     }
   },
-  "active": "a2a57b2b0bf1710e",
+  "active": "866ba789526729fb",
   "lastOpenFiles": [
     "פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md",
-    "פסיכולוגיה/אישיות/התייחסותית.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md",
+    "פסיכולוגיה/אישיות/התייחסותית.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/Defense.pdf",
     "פסיכולוגיה/אישיות/אגו.pdf",
     "פסיכולוגיה/אישיות/הומניסטיות.md",

פסיכולוגיה/אישיות/מהאלר.md

@@ -15,16 +15,18 @@ tags:
 
 מרגרט מהאלר (1897-1985) נולדה בהונגריה למשפחה יהודית. מאהלר התעניינה בשאלה: *מה מאפשר את המעבר ההתפתחותי ממצב זה, אל עבר סימביוזה, ואח"כ עצמאות*  וכך טבעה את *פסיכולוגיית האני ההתפתחותית*.
 
-מרגרט הוכשרה כרופאה והתמחתה ברפואת ילדים. ב1936 ברחה לבריטניה, וב1938 עברה לארה"ב. מרגרט ביססה את [התיאוריה שלה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מהאלר) על תצפיות בתינוקות ובאמותיהם. היא הושפעה מעבודתו של רנה ספיץ, שתיאר את תופעת ה"אשפזת" (hospitalism) שתיעדה את הצורך בסביבה רגשית על-מנת לממש את הפוטנציאלים הפסיכולוגיים, בלעדיה לוקים הילדים בדיכאון, חולי, פיגור תנועתי, ואפילו מוות. מרגרט פיתחה את תיאור השלב שפרויד אפיין כ"נרקיסיזם ראשוני" שלטענתו מסביר את תופעת הפסיכוזה. הפסיכוטי נסוג באופן משני בחזרה למצב של מאגר נרקיסיסטי המוכל בעצמו, מנותק מאובייקטים חיצוניים, ואז אינו ניתן לאנליזה (אין נוירוזת העברה).
+מרגרט הוכשרה כרופאה והתמחתה ברפואת ילדים. ב1936 ברחה לבריטניה, וב1938 עברה לארה"ב. מרגרט ביססה את [התיאוריה שלה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מהאלר) על תצפיות בתינוקות ובאמותיהם. היא הושפעה מעבודתו של רנה ספיץ, שתיאר את תופעת ה"אשפזת" (hospitalism) שתיעדה את הצורך בסביבה רגשית על-מנת לממש את הפוטנציאלים הפסיכולוגיים, בלעדיה לוקים הילדים בדיכאון, חולי, פיגור תנועתי, ואפילו מוות. 
 
-מאהלר התעניינה בשאלה: *מה מאפשר את המעבר ההתפתחותי ממצב זה, אל עבר סימביוזה, ואח"כ עצמאות*  וכך טבעה את *פסיכולוגיית האני ההתפתחותית*.
+אצל פרויד, מטופלים פסיכוטיים מתדרדרים (מנגנון ההגנה - רגרסיה) חזרה ל**נרקיסיזם ראשוני** - מצב שבו הם מוכלים לגמרי בעצמם, מתוך היצר הראשוני לשרוד ותו לא, ולא יכולים ליצור קשר [העברה](../פסיכואנליטית#העברה) ולכן לא ניתנים לטיפול. 
+
+מהאלר פיתחה את תיאור הנרקיסיזם הראשוני של פרויד. מאהלר התעניינה בשאלה: *מה מאפשר את המעבר ההתפתחותי מנרקיסיזם ראשוני, אל עבר סימביוזה, ואח"כ עצמאות*  וכך טבעה את *פסיכולוגיית האני ההתפתחותית*.
 
 
 בתקופתה של מהאלר היה עניין רב בתופעות כמו אוטיזם, ומהאלר גרסה כי הן נובעות מבעיה בשלב ה*ספרציה-אינדיוידואציה*.
 
 ## ספרציה-אינדיוידואציה
 
-!!! is-info
+!!! is-info "הגדרה - ספרציה-אינדיווידואציה"
 	**ספרציה-אינדיוידואציה** הוא התהליך שבו הקשר הסימביוטי בן הילוד לאם ניתק והילוד הופך לישות עצמאית.
 	
 	**ספרציה** היא האבחנה בין התינוק לאם. 
@@ -56,15 +58,15 @@ tags:
   
   - בקיעה (5-9 חודשים) 
 	  
-	  ערנות גוברת של התינוק כלפי החוץ. מעבר בין הפניית קשר החוצה ואל האם כנקודת התמצאות אימון. התינוק מתחיל לזחול, וכך יכול להתחיל להתמקם הרחק מההורה.
+	  ערנות גוברת של התינוק כלפי החוץ. מעבר בין הפניית קשב החוצה ואל האם כנקודת התמצאות אימון. התינוק מתחיל לזחול, וכך יכול להתחיל להתמקם הרחק מההורה.
 	  
   - אימון (9-15 חודשים)
 	  
-	  יש יכולת לתנועה, הילד חווה כול-יכולות ומתאמן בהתרחקות מהאם. מבחינה פסיכולוגית הוא חווה את עצמו כמאוחד עם אמו ושותף לכול יכולות שלה.
+	  יש יכולת לתנועה, הילד חווה כול-יכולות ומתאמן בהתרחקות מהאם. מבחינה פסיכולוגית הוא \[עדיין] חווה את עצמו כמאוחד עם אמו ושותף לכול יכולות שלה.
 	  
 - התקרבות מחדש (15-24 חודשים)
 	
-	הילד מבין שהמרחק הפיזיולוגי מייצג גם מרחק/אבחנה פסיכולוגית מהאם. התינוק חושש ורוצה את האם בטווח הראייה שלו, כך שיוכל להיווצר וויסות. האם צריכה להיות סובלנית לשלב, ולא לתפוס אותו כרגרסיבי. תגובה של חוסר זמינות עלולה להוביל לחרדת נטישה.
+	הילד מבין שהמרחק הפיזיולוגי מייצג גם מרחק/הבחנה פסיכולוגית מהאם. התינוק חושש ורוצה את האם בטווח הראייה שלו, כך שיוכל להיווצר וויסות. האם צריכה להיות סובלנית לשלב, ולא לתפוס אותו כרגרסיבי. תגובה של חוסר זמינות עלולה להוביל לחרדת נטישה.
 
 ### קביעות אובייקט
 
@@ -85,11 +87,11 @@ tags:
 הפסיכואנליזה הקלאסית שממנה צמחה מהאלר התמקדה בהפרעות נוירוטיות, שהאמינה ש:
 
 - יש אפשרות להשהות תפקודי אני 
-- יכולת לרגרסיה זמנית (regression selective) 
+- ישנה יכולת לרגרסיה זמנית (regression selective) 
-- נוירוזת העברה 
+- מתרחשת **נוירוזת העברה**  - מטופלים נוירוטיים מבצעים משליכים את העימותים הפנימיים שלהם על המטפל
 
 כמו ספיץ, מאהלר פגשה וצפתה בילדים חשוכים (בתי יתומים, בתי חולים) שסבלו מהפרעות מוקדמות קשות, והתיאוריה שלה אפשרה הבנה של פתולוגיה הקשורה לתסביכים טרום-אדיפאליים:
 
-- [תסביך אדיפאלי](/פסיכולוגיה/אישיות/פרויד#תסביך-אדיפוס): הדגש הוא על קונפליקט מיני/תוקפני בהם האב (השלישי מרכזי. הדגש הוא על קונפליקט בין המבנים הנפשיים. הביטוי הוא סימפטומטי (אובססיה, היסטריה).
+- [תסביך אדיפאלי](/פסיכולוגיה/אישיות/פרויד#תסביך-אדיפוס): הדגש הוא על קונפליקט מיני/תוקפני בהם האב (השלישי מרכזי). הדגש הוא על קונפליקט בין המבנים הנפשיים. הביטוי הוא סימפטומטי (אובססיה, היסטריה).
 
 - בעיות טרום-אדיפאליות: הדגש הוא על תפקיד האם, ועל הפרעות בכינונן של המבנים הפסיכולוגיים עצמם. הביטוי הוא נרחב (חוסר וויסות, תנודתיות בדימוי העצמי , הפרעות בכינון קשר).