From 608f3da891b9136d5032082c69182977610a5c68 Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Tue, 2 Jul 2024 15:57:19 +0300 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=99=D7=9C=D7=95=D7=A1?= =?UTF-8?q?=D7=95=D7=A4=D7=99=D7=94/=D7=99=D7=95=D7=95=D7=A0=D7=99=D7=AA/?= =?UTF-8?q?=D7=90=D7=A4=D7=9C=D7=98=D7=95=D7=9F/=D7=AA=D7=99=D7=90=D7=99?= =?UTF-8?q?=D7=98=D7=99=D7=98=D7=95=D7=A1?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md | 24 +++++++++++++++++++++--- 1 file changed, 21 insertions(+), 3 deletions(-) diff --git a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md index 9ad713bd..8c265a25 100644 --- a/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md +++ b/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: תיאיטיטוס description: published: true -date: 2024-07-02T12:40:21.886Z +date: 2024-07-02T12:57:16.731Z tags: פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סמסטר ב, שנה ב, תיאיטיטוס editor: markdown dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z @@ -650,7 +650,7 @@ appears, knowledge is nothing else than perception > Stanley Rosen, המורה של אנדי, מתאר את משל השעווה כמקביל ביחס בין [זיכרון והיזכרות במנון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון#למידה-כהיזכרות). הזיכרון הוא החותם של האידאה, והעלאת הזיכרון היא העלתו למודעות עכשיו. למעשה, משל השעווה הוא גרסא מחולנת למיתוס ההיזכרות - שם כתוב שהנפש למדה בעבר את כל הצורות, ועתה היא רק נזכרת בהם. אלא שכן אין לנו שום הסבר מניין יש לנפש את הזכרונות האלה. {.is-info} -סוקראטס מונה *שבעה-עשר* אפשרויות שונות לסברה מוטעית תחת המשל הזה[^94], אבל רק בשלושה מהם סברת שקר היא אפשרית (192) +סוקראטס מונה *שבעה-עשר* אפשרויות שונות לסברה מוטעית תחת המשל הזה[^94], אבל רק בשלושה מהם סברת שקר היא אפשרית (192): - משהו ידוע, אבל לא מוחש כרגע, לעומת משהו ידוע וכן מוחש כרגע @@ -667,6 +667,23 @@ appears, knowledge is nothing else than perception בכל המקרים, נדרשת השוואה באמצעות החושים. בכל שלושת המקרים, הטעות היא בתפר בין הזיהוי לחיתום בזיכרון; סוקראטס **מעולם לא מעלה את האפשרות שהתפיסה החושית מוטעית**. למה לא? +## החלון הפתוח של אפלטון + +> ההשלכות של תפיסה חושית מוטעית הרות-גורל. אם אי אפשר לסמוך על החושים שלנו, *אי אפשר לסמוך על העולם כפי שהוא*: כל מה שיש לנו הוא ייצוג כוזב, והעולם כלל לא נגיש לנו. במקרה כזה, **למה בכלל לדבר על ידיעה?** +מהסיבה הזו, נדמה שאפלטון וגם אריסטו מניחים שהקליטה החושית תמיד נכונה - אחרת, ממילא הכל הולך לעזאזל. +{.is-warning} + +כולנו חווינו מצבי ביניים בין שינה לחלום - שאנחנו לא לגמרי סומכים על מה שאנחנו מתיימרים לדעת או לחוש. אם היינו לכודים לחלוטין בתוך חלום שכזה, *איך היה מתגנב פנימה בכלל החשד הזה?* אנדי סבור שעצם העובדה שאנחנו מסוגלים בכלול *לחשוב* על השאלה הזו היא העדות הטובה ביותר שאנחנו **לא** לכודים לחלוטין בחלום שלנו[^94]. + +אם כך, הטעות חייבת לבוא ממקום אחר. + +יש כאן גם בעיה נוספת. הרגע הזה של קליטת הרשמים בחושים הוא בעצם **ידיעה** - בשביב השנייה *לפני* שאנחנו מטביעים אותם בזיכרון (הנה זה! זה הדבר!). אבל, אנחנו לא יכולים לנתח אותם, או לעשות איתם כלום. + +אצל אפלטון ואריסטו יש מקבילה נפשית: אפלטון מתאר את השכל (nous) כפתוח לגמרי לצורות (אידאות) - הוא לא מעוות אותן, משחק איתן או חוטא מהן - אך גם כאן, אין לנו איך לעבד אותן, ושם אנחנו יכולים לטעות. גם בחושים וגם בשכל, יש תחילה חלון פתוח. + + + + ## בעיות במשל השעווה ## למה מושלם בכלל? @@ -753,4 +770,5 @@ appears, knowledge is nothing else than perception [^90]: *Psuede doxa* [^91]: ב[מנון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון#מהי-ידיעה) מדברים על זה. [^92]: אבל, [גטייר הרס לנו גם את זה](https://plato.stanford.edu/entries/knowledge-analysis/#GettProb). -[^93]: *Eidolon* - מקור המילה *Idol* \ No newline at end of file +[^93]: *Eidolon* - מקור המילה *Idol* +[^94]: אף אחד בעולם היווני לא מקבל ספקנות כזו: היראקליטוס אומר שהעולם משתנה כל הזמן, אבל *יש עולם* - והספקנים היוונים אומרים שקשה לזהות את הרשמים ה*נכונים*, אבל שישנם רשמים נכונים. הספקנות בתצורה הזו - של ניתוק מוחלט בין החושים לידיעה - מופיעה לראשונה ב[הגיונות](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות) של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט#הספקנות-הקרטזית) \ No newline at end of file