shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

docs: update פסיכולוגיה/תפיסה

Browse Source
This commit is contained in:
matanhorovitz
2024-05-24 13:50:28 +03:00
committed by shmick
parent ad4e41808a
commit 6149529d62
1 changed files with 14 additions and 3 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

17
פסיכולוגיה/תפיסה.md
View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: תפיסה וקוגניציה
description:
published: true
date: 2024-05-24T10:41:07.227Z
date: 2024-05-24T10:50:26.763Z
tags: פסיכולוגיה, תפיסה, סמסטר ב, שנה ב
editor: markdown
dateCreated: 2024-05-01T11:07:55.647Z
@@ -95,7 +95,7 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח
וובר קבע את **חוק וובר**:
> `ΔS = K * S`
> **סף ההבדל** שווה ל**קבוע וובר** כפול **עוצמת הגירוי**
> **סף ההבדל** שווה ל**קבוע וובר**[^11] כפול **עוצמת הגירוי**
{.success}
בכדי להבין מה אומר חוק וובר, עלינו לכסות את ארבעת שלבי התפיסה - **גילוי** (יש שם משהו?), **הבחנה** (משהו השתנה שם עכשיו?), ה**סילום** וה**זיהוי**.
@@ -157,6 +157,16 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח
נקודת ה25% נחשבת שרירותית לסף ההבדל התחתון, ונקודת ה75% נחשבת שרירותית לסף ההבדל העליו.
## סילום
[חוק וובר](/פסיכולוגיה/תפיסה#חוק-וובר) אינו מספיק כחוק פסיכופיזי - לכמת תחושה. הוא אומר לנו מתי *נרגיש בשינוי* בתחושה - אבל לא *מהי התחושה*.
[גוסטב פכנר](https://en.wikipedia.org/wiki/Gustav_Fechner) לקח את חוק וובר ובנה על גביו את החוק הפסיכופיזי הראשון - **חוק פכנר** - שלא רק עומד על האם הנבדק תופס שינוי, אלא אומד את התפיסה של הנבדק ממש.
בתמצית, פכנר אומר ש**בכל פעם שאנחנו עוברים סף הבדל (JND), אנחנו עוברים תחושה**. כמו חוק וובר, זוהי הנחה מסוימת - לא מדויקת באופן מושלם - אבל מספיק מדויקת.
[^1]: ר' אשליות במצגת - באשליה הראשונה, המוח מכהה את הריבוע העליון בציפייה שהאור מכה בו יותר חזק, והופך אותו לבהיר יותר מכפי שהוא באמת. המוח מנסה לקלוט את הצבע האמיתי, בלי השפעה של מאפיינים סביבתיים מקריים כמו תאורה, ולכן מכהה את אחד הריבועים. באשליה השנייה, הקו הימני, העמוק, נראה ארוך יותר מהקו השמאלי, למרות שאורך הקווים זהה. המוח מזהה שאורך שני הקווים זהה, אבל מבין מהרמזים שהוא רחוק יותר, ולכן "מגדיל" אותו - אם אובייקט רחוק נתפס באותו הגודל כמו אובייקט קרוב, הרי שהוא גדול בהרבה.
[^2]: ר' אשליה שלישית במצגת - בצד ימין במרכז יש כלב דלמטי רוכן קדימה. מרגע שנראה אותו בפעם הראשונה, נראה אותו בכל פעם שנסתכל בתמונה מיד - משום שאנחנו *זוכרים* שיש שם כלב; תהליך גבוה (זיכרון) משפיע על תהליך נמוך (תפיסה)
[^3]: הגירויים האלו ספציפיים להחריד - במצגת יש שקף של נוירון שיורה [רק למראה הפרצוף של ג'ניפר אניסטון מ*חברים*](https://en.wikipedia.org/wiki/Grandmother_cell).
@@ -166,4 +176,5 @@ ERP (Event-related potential) היא הקלטה באמצעות מכשירים ח
[^7]: דוגמה נוספת לטעות קבועה היא משקלים אלקטרוניים - אם לא נכייל אותם, הם תמיד "יוסיפו" ערך אחר - את את אותו הערך.
[^8]: וההנחה הזו אינה נכונה באינסוף - אבל היא מספיק טובה בשבילנו.
[^9]: אפשר גם כשווה, אבל זה מסבך את החישוב ולרוב לא נדרש - אומרים לנבדק במפורש שלא יהיה גירוי שווה.
[^10]: וזה דבר טוב! אם חבר שלי החליף משקפיים, לא אכפת לי באיזה זווית הם מכים ברשתית שלי כשהוא עומד שם, בזווית הזו או בתאורה כזאת. אכפת לי שיש לו משהו אחר ביחס לכל שאר הפנים שלו, איפה שהוא לא יהיה ואיך שהוא לא נקלט אצלי! זיהוי יחסי מאפשר רגישות גבוהה בהרבה, שמתעלם ממצבים נקודתיים לא רלוונטיים.
[^10]: וזה דבר טוב! אם חבר שלי החליף משקפיים, לא אכפת לי באיזה זווית הם מכים ברשתית שלי כשהוא עומד שם, בזווית הזו או בתאורה כזאת. אכפת לי שיש לו משהו אחר ביחס לכל שאר הפנים שלו, איפה שהוא לא יהיה ואיך שהוא לא נקלט אצלי! זיהוי יחסי מאפשר רגישות גבוהה בהרבה, שמתעלם ממצבים נקודתיים לא רלוונטיים.
[^11]: קבוע וובר הוא, בגדול, כמה רגישה כל אופנות חושית לשינוי. תוספת של 5% בגירוי כואב מספיקה בשביל שהוא יהיה כואב יותר, אבל אנחנו צריכים תוספת של לפחות 24% כדי לזהות שינוי בריח; לשניהם יש קבוע וובר שונה (`k=0.005` לעומת `k=0.24`), משמע, אנחנו יותר רגישים לכאב מאשר לריח. קבוע וובר משתנה לא רק בין אופנות החושים, אלא לפי הגירוי ואיזור הגוף - למשל, אנחנו יותר רגישים למשקל בפנים כף היד מאשר בגב כף היד, ברגל או בכתף.