vault backup: 2025-01-06 15:45:19

This commit is contained in:
2025-01-06 15:45:19 +02:00
parent 0c5c2daf76
commit 617c9fd6e9
3 changed files with 154 additions and 22 deletions

View File

@@ -20,6 +20,20 @@
"icon": "lucide-file",
"title": "טהורה"
}
},
{
"id": "63efb97f0bae588e",
"type": "leaf",
"state": {
"type": "markdown",
"state": {
"file": "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md",
"mode": "source",
"source": false
},
"icon": "lucide-file",
"title": "ביקורת"
}
}
]
}
@@ -166,6 +180,8 @@
},
"active": "402e35ed2470e426",
"lastOpenFiles": [
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md",
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md",
"פסיכולוגיה/תודעה/העצמי.md",
"פסיכולוגיה/תודעה/sed9l4hlL",
"פסיכולוגיה/תודעה/6.pdf",
@@ -195,7 +211,6 @@
"פסיכולוגיה/index.md",
"().md",
"פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/גיניאולוגיה.pdf",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/הגניאולוגיה של המוסר (2.12)(על העונש והענישה).pdf",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/אלף.pdf",

View File

@@ -276,42 +276,62 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
קאנט הופך את המשוואה, ושואל - *מה מאפשר לאובייקטים להיות דברים שמושגים חלים עליהם?* הקטגוריות לשיטתו הן אפריוריות, והן המאפשרות לכונן את העצמים בטבע.
1. **כמות**
1. כמות השיפוטים
- כלליים (כל א' הוא ב')
- כלליים (כל החתולים עושים מיאו)
כל החתולים עושים מיאו.
- פרטיים (יש חתולים שעושים מיאו)
- פרטיים (יש א' שהוא ב')
- יחידיים (החתול ג'ינג'יסטותאלס עושה מיאו)
יש חתולים שעושים מיאו.
- יחידיים ( הא' הזה הוא ב')
2. איכות
החתול ג'ינג'יסטותאלס עושה מיאו
- מחייב (חיובי - החתול ג'ינג'סטותאלס לא עושה מיאו)
2. **איכות**
- שולל (החתול ג'ינג'יסטותאלס לא עושה מיאו)
- מחייב (א' הוא ב')
- אינסופיים[^9] (החתול ג'ינג'יסטותאלס אינו סוקראטס - כמות החתולים היא סופית, אבל החתול ג'ינג'יסטותאלס שייך לקבוצה אינסופית, של דברים שהם לא סוקראטס).
החתול ג'ינג'סטותאלס עושה מיאו.
3. יחס
- שולל ( א' אינו ב')
- החלטיים (קטגוריים) (ג'ינג'יסטותאלס הוא חתול - לא *אם הוא עושה מיאו הוא חתול* - אחי, הוא חתול.)
החתול ג'ינג'יסטותאלס לא עושה מיאו
- מותנים (היפותטיים)ם ג'ינג'יסטותאלס עושה מיאו, הוא חתול)
- אינסופיים (א' אינו שייך לקטגוריה ב' כמאפיין מהותי של א')
- דיסיונקטיביים (ג'ינג'יסטותאלס הוא חתול או שהוא לא חתול)
החתול ג'ינג'יסטותאלס אינו סוקראטס - כמות החתולים היא סופית, אבל החתול ג'ינג'יסטותאלס שייך לקבוצה אינסופית, של דברים שהם לא סוקראטס - השלילה היא תכונה חיובית. לא-סוקראטס זה מאפיין חיובי חשוב של ג'ינג'יסטותאלס - אני רוצה לדעת את זה על ג'ינג'יסטותאלס.
3. **יחס**
4. אופנות (מודאליות)
- החלטי (קטגורי) (א' **הוא** ב')
- בעייתיים (אולי יש פה את החתול ג'ינג'יסטותאלס)
ג'ינג'יסטותאלס **הוא** חתול - לא _אם הוא עושה מיאו הוא חתול_ - אחי, הוא חתול.
- מותנה (היפותטי) (אם א' אז ב')
- היגדיים (יש פה את החתול ג'ינג'יסטותאלס)
אם ג'ינג'יסטותאלס עושה מיאו, הוא חתול.
- דיסיונקטיבי (א' הוא ,ב'1 או ב'2 או ב'3)
- אפודיקטיים (חייב להיות פה את החתול ג'ינג'יסטותאלס - אין אפשרות לוגית אחרת (אנחנו בבית הסטודנט))
(בהנחה שחתולים יכולים להיות רק ג'ינג'ים, אפורים או לבנים) ג'ינג'יסטותאלס הוא חתול ג'ינג'י או שהוא חתול אפור או שהוא חתול לבן.
4. **אופנות** (מודאליות)
- בעייתי (אפשרי שא' הוא ב')
אולי יש פה את החתול ג'ינג'יסטותאלס (כי הוא מסתובב פה, ואין שלילה לוגית שיהיה פה).
- היגדי (אכן א' הוא ב')
אכן, יש פה את החתול ג'ינג'יסטותאלס - בדקתי.
- אפודיקטי (הכרחי שא' הוא ב')
אנחנו בבית הסטודנט - ג'ינג'יסטותאלס נמצא פה (ג'ינג'יסטותאלס **תמיד** בבית הסטודנט - אין אפשרות לוגית אחרת). אם היינו בבית הסטודנט ולא היה פה ג'ינג'יסטותאלס, היקום יקרוס לתוך עצמו.
)
כל שיפוט מורכב מאחד מכל ארבעת הקטגוריות. שיפוט כמו *סוקראטס הוא אדם* הוא גם יחידי, גם מחייב, גם החלטי וגם היגדי.

View File

@@ -704,10 +704,105 @@ tags:
השכל אינו נותן לא את הרשמים החושיים - הוא נותן לנו את ה*מושג*, שיחד עם החושיות יוצר *הכרה* (תמונה חזותית של פרח + המילה\מושג\רעיון "פרח" = "היי, הנה פרח!").
ה*הסתכלות* - הרשמים החושיים שלנו - היא סבילה: אני לא יוצא החוצה וקולט דברים, אלא מופעל על ידי הדברים - יש לי *קליטות* לדברים. לעומת זאת, השכל הוא **פעיל** - עבור קאנט (בניגוד לאחרים, כמו [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום)), *כל מחשבה היא סוג של פעילות*. המחשבה - ארגון הקלט החושי על פי המושגים - הוא **שיפוט**: השכל הוא "הכושר לשפוט" (B94). החשיבה עבור קאנט היא פעולה חופשית, כמו החירות החיובית של הסוכן המוסרי של קאנט.
ה*הסתכלות* - הרשמים החושיים שלנו - היא סבילה: אני לא יוצא החוצה וקולט דברים, אלא מופעל על ידי הדברים - יש לי *קליטות* לדברים. לעומת זאת, השכל הוא **פעיל** - עבור קאנט (בניגוד לאחרים, כמו [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום)), *כל מחשבה היא סוג של פעילות*. המחשבה - ארגון הקלט החושי על פי המושגים - הוא **שיפוט**: <big>**השכל הוא "הכושר לשפוט"**</big> (B94). החשיבה עבור קאנט היא פעולה חופשית, כמו החירות החיובית של הסוכן המוסרי של קאנט.
!!! is-info "דוגמה - סבילות לעומת פעילות"
עידו מושל את ההבדל בין הפעילות לסבילות כמו ציטוט: אנחנו נגיד על משהו שהוא *ציטוט* רק אם הוא לוקח מילה במילה *מבלי לפעול עליה*: קליטת המילים ותו לא. מרגע שאנחנו עורכים את המילים, זה כבר לא ציטוט - **האובייקטיביות מגיעה מהסבילות**. זו התפיסה הקלאסית של חשיבה (ושל מדע: צריך לצפות בדברים בלי להתערב). קאנט אומר הפוך: **חשיבה היא *תמיד* עריכה ושיפוט**, אולם זו יכולת כל-כך בסיסית שהיא אינה פוגעת, לדעתו של קאנט, באובייקטיביות.
עידו מושל את ההבדל בין הפעילות לסבילות כמו ציטוט: אנחנו נגיד על משהו שהוא *ציטוט* רק אם הוא לוקח מילה במילה *מבלי לפעול עליה*: קליטת המילים ותו לא. מרגע שאנחנו עורכים את המילים, זה כבר לא ציטוט - **האובייקטיביות מגיעה מהסבילות**. זו התפיסה הקלאסית של חשיבה (ושל מדע: צריך לצפות בדברים בלי להתערב). קאנט אומר הפוך: **חשיבה היא *תמיד* עריכה ושיפוט**, אולם זו יכולת כל-כך בסיסית שהיא אינה פוגעת, לדעתו של קאנט, באובייקטיביות. *אי אפשר* לעשות מדע או להיות אובייקטיבי מתוך סבילות, משום שהמושאים לא סתם "שם בחוץ" - כדי לקלוט אותם, אתה פעיל!
שימו לב גם למושג ה*ספונטניות*: עצם החשיבה היא חירות מסוימת (מסוימת!). יש בכך משהו מוזר: אני יושב מול עידו. אני לא יכול *להתכחש* לכך שאני יושב מול עידו. איפה החירות כאן? יש כאן הכרח לוגי (לוגיקה במובן הקלאסי): *אם יש פה עידו מולי ואני יושב, אז אני יושב מול עידו*. החירות שקאנט מכוון אליה היא [חירות חיובית](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#חופש): חוקי הטבע הם זהים ואני לא יכול לשנות אותם, אבל מה שאני עושה *בתוך* החוקים האלה נתון לי. בהקשר מושגי, קאנט מכוון ל**אחריות**: המושגים הם לא *שרירותיים*, שאני מקבל אותם באופן סביל, אלא משהו שאני יכול לתפוס עליו אחריות - לא *יש 180 מעלות במשולש*, אלא **אני יודע**, אני מודע, לכך שיש 180 מעלות במשולש.
!!! info "בתמצית, חשבו על ההבדל בין **לשנן** ל**להבין**: השינון הוא סביל, חסר חופש ואחריות, וההבנה היא פעילה, מתוך החופש, ולכן כוללת אחריות - אני יכול להגיד לך *אתה הבנת לא נכון*[^5]."
#### הקטגוריות
רעיון המפתח של קאנט הוא שאם תהיה בידינו רשימה שלמה של הצורות הכלליות ביותר באמצעותן אנו שופטים (באמצעותן *אפשר בכלל* לשפוט), נוכל לחלץ את המושגים האפריוריים באמצעותם מחשבה בכלל היא אפשרית.
> אם נפשיט שיפוט בכלל מכל תוכן, וניתן דעתנו אך ורק לצורה השכלית שבו, נגלה שאפשר להביא את פונקציית החשיבה הקיימת בשיפוט תחת ארבעה סעיפים, שכל אחד מהם מחזיק שלושה מומנטים. ניתן להציג אותם באופן הולם בלוח שלהלן:
>
> B 95
1. **כמות**
- כלליים (כל א' הוא ב')
כל החתולים עושים מיאו.
- פרטיים (יש א' שהוא ב')
יש חתולים שעושים מיאו.
- יחידיים ( הא' הזה הוא ב')
החתול ג'ינג'יסטותאלס עושה מיאו
2. **איכות**
- מחייב (א' הוא ב')
החתול ג'ינג'סטותאלס עושה מיאו.
- שולל ( א' אינו ב')
החתול ג'ינג'יסטותאלס לא עושה מיאו
- אינסופיים (א' אינו שייך לקטגוריה ב' כמאפיין מהותי של א')
החתול ג'ינג'יסטותאלס אינו סוקראטס - כמות החתולים היא סופית, אבל החתול ג'ינג'יסטותאלס שייך לקבוצה אינסופית, של דברים שהם לא סוקראטס - השלילה היא תכונה חיובית. לא-סוקראטס זה מאפיין חיובי חשוב של ג'ינג'יסטותאלס - אני רוצה לדעת את זה על ג'ינג'יסטותאלס.
3. **יחס**
- החלטי (קטגורי) (א' **הוא** ב')
ג'ינג'יסטותאלס **הוא** חתול - לא _אם הוא עושה מיאו הוא חתול_ - אחי, הוא חתול.
- מותנה (היפותטי) (אם א' אז ב')
אם ג'ינג'יסטותאלס עושה מיאו, הוא חתול.
- דיסיונקטיבי (א' הוא ,ב'1 או ב'2 או ב'3)
(בהנחה שחתולים יכולים להיות רק ג'ינג'ים, אפורים או לבנים) ג'ינג'יסטותאלס הוא חתול ג'ינג'י או שהוא חתול אפור או שהוא חתול לבן.
4. **אופנות** (מודאליות)
- בעייתי (אפשרי שא' הוא ב')
אולי יש פה את החתול ג'ינג'יסטותאלס (כי הוא מסתובב פה, ואין שלילה לוגית שיהיה פה).
- היגדי (אכן א' הוא ב')
אכן, יש פה את החתול ג'ינג'יסטותאלס - בדקתי.
- אפודיקטי (הכרחי שא' הוא ב')
אנחנו בבית הסטודנט - ג'ינג'יסטותאלס נמצא פה (ג'ינג'יסטותאלס **תמיד** בבית הסטודנט - אין אפשרות לוגית אחרת). אם היינו בבית הסטודנט ולא היה פה ג'ינג'יסטותאלס, היקום יקרוס לתוך עצמו.
!!! success "ראו גם"
[לוגיקה מודאלית](/פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/מודאלית) - איך עושים לוגיקה (במובן הרגיל, לא הקנטיאני) עם שלושת השיפוטים האלה - **אפשרי**, **הכרחי**, ומקרי.
האם השיטה הזו מוצדקת? שלמה? אפשר להתווכח על זה (ואנשים מתפרנסים מויכוחים כאלה), אבל **הרעיון** הוא הפואנטה: יש שיפוטים בסיסיים מאוד, שדרכם ניתן להבין את כל מושגי השכל.
הרעיו ןהיסודי במעבר מטבלת צורות השיפוט לטבלת מושגי השכל הטהורים (קטגוריות) -
- המחשבה שלנו מחילה מושגים על מושאים, תכונותיהם והיחסים ביניהם
- ישנן צורות שיפוט יסודיות, וצריכים להיות מושגים התואמים להן, המבטיחים שהמחשבה שלנו תחול על מושאי המחשבה.
- המושגים הללו הם מושגים השכל הטהורים (הקטגוריות). הם מושגים של אובייקטים באשר הם.
> אותה פונקציה בתוך עצמה, המעניקה אחדות לדימויים שונים בתוך **שיפוט**, היא גם המעניקה אחדות לסינתזה של ריבוי הדימויים בתוך **הסתכלות**[^22] \[...] דבר שהלוגיקה הכללית אינה מסוגלת לא בכלל.
>
> בדרך זו נוצר מספר של מושגי-שכל טהורים \[...] אף על פי שפיתוחה יתרחק ממנו מאוד.
>
> > B94-95
קאנט טוען בפסקת המפתח הזו שהפונקציות המעניקות אחדות לשיפוט גם מעניקות אחדות **לניסיון באובייקטים**. טענה מרחיקה לכת יותר, ושנויה במחלוקת, היא שקאנט טוען כאן שאפילו התפיסה הראשונית ביותר, הבסיסית ביותר שלנו היא מושגית: זוהי העמדה המושגית (קונספטואליסטית) לגבי תפיסה[^23].
> זהו אפוא הרשימון של כל מושגי-המקור הטהורים של הסינתזה \[...] ואחדים מהאחרונים, חסרים לגמרי.
>
> > Β106-107
@@ -723,7 +818,7 @@ tags:
[^10]: קאנט לא מתיימר לגמוז את המדעים - להיפך; לקאנט יש כבוד אדיר למדע (שהמדע לא תמיד החזיר). חשוב לזכור שבמאה ה18 ההפרדה בין הפילוסופיה למדע הייתה הרבה פחות דיכוטומית - קאנט מנסה אפילו לתרום למדע מכיוון הפילוסופיה.
[^11]: לא כזו. נגיע לזה.
[^12]: הכוונה היא ל*טרנסנדנטית* - חורגת מגבולות התבונה, ולא ל*טרנסנדנטלית* - חקר האפשרות
[^13]: [הקטגוריות](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת#הקטגוריות).
[^13]: [הקטגוריות](#הקטגוריות).
[^14]: באופן מבלבל, **אינטרס** אצל קאנט חסר את הקונוטציה השלילית שאנחנו רגילים אליה: מדובר במניע טוב, הכי טוב שיש.
[^15]: מיוונית: αἴσθησω - לתפוס
[^16]: עידו מדגים בשיחה יומיומית: "אתה לא מאמין מה ראיתי אתמול בלילה!" "*איפה?*"
@@ -732,3 +827,5 @@ tags:
[^19]: מסיבה זו, תנועה היא אחד מהדברים הכי יסודיים עבור קאנט: אם אפשר לייצג תופעה או חוק טבע כתנועה, זהו הייצוג הבסיסי ביותר, משום שהגענו עד לצורות ההסתכלות הטהורות, קרי - לא יהיה ייצוג בסיסי יותר.
[^20]: ב*שלילת האידיאליזם* קאנט קובע כי מושגים חיצוניים, שאנו מכוננים בחלל ובזמן, הם תנאי *לחוש הפנימי*.
[^21]: בהמשך, קאנט גם מכנה את החיפוש **הדדוקציה המטאפיזית** (B159).
[^22]: באופן מוזר, אחד המשפטים הכי מצוטטים מקאנט.
[^23]: זו עמדה חזקה מאוד, שמכוננת תפיסה אנושית כשונה איכותית מזו של בעלי חיים. מקדמה הבולט ביותר היום הוא הפילוסוף ג'ון מקדוול.