diff --git a/.obsidian/workspace.json b/.obsidian/workspace.json
index 961e28f3..a15d8ad7 100644
--- a/.obsidian/workspace.json
+++ b/.obsidian/workspace.json
@@ -13,12 +13,12 @@
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
-                "file": "פסיכולוגיה/אישיות/אקזיסטנציאליזם.md",
+                "file": "פסיכולוגיה/אישיות/בהביוריזם.md",
                 "mode": "source",
                 "source": false
               },
               "icon": "lucide-file",
-              "title": "אקזיסטנציאליזם"
+              "title": "בהביוריזם"
             }
           }
         ]
@@ -166,6 +166,13 @@
   },
   "active": "8f946c02f1ab2284",
   "lastOpenFiles": [
+    "פסיכולוגיה/מבוא.md",
+    "פסיכולוגיה/אישיות/בהביוריזם.md",
+    "פסיכולוגיה/אישיות/index.md",
+    "פסיכולוגיה/אישיות/skinner.pdf",
+    "פסיכולוגיה/אישיות/בהביוריזם.pdf",
+    "פסיכולוגיה/אישיות/lu20293bifdn.tmp",
+    "פסיכולוגיה/אישיות/אקזיסטנציאליזם.md",
     "כלליים/יוונית/השם.md",
     "כלליים/יוונית/הטעמות.md",
     "כלליים/יוונית/index.md",
@@ -193,18 +200,11 @@
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/index.md",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/Untitled.md",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת",
-    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/Untitled",
-    "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דדוקציה.pdf",
     "כלליים/יוונית/משפטים.md",
     "פסיכולוגיה/מיסאינפורמציה/index.md",
     "פסיכולוגיה/מיסאינפורמציה/Untitled.md",
-    "פסיכולוגיה/מיסאינפורמציה",
     "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/מיסאינפורמציה.md",
     "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/Untitled.md",
-    "פסיכולוגיה/אישיות/אקזיסטנציאליזם.md",
-    "פסיכולוגיה/אישיות/Untitled 1.md",
-    "פסיכולוגיה/אישיות/Untitled.md",
-    "כלליים/יוונית/Ἐγχειρίδιον.md",
     "_tui5046_01.jpg",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/dislike.jpg",
     "donkey.webp",
diff --git a/פסיכולוגיה/אישיות/index.md b/פסיכולוגיה/אישיות/index.md
index 991e0da0..d3fdfb3d 100644
--- a/פסיכולוגיה/אישיות/index.md
+++ b/פסיכולוגיה/אישיות/index.md
@@ -33,6 +33,10 @@ title: מבוא
 
 #### 11. [גישות הומניסטיות](./הומניסטיות)
 
+#### 12. [גישות אקזיסטנצליוסטיות](./אקזיסטנציאליזם)
+
+#### 13. [בהביוריזם](./בהביוריזם)
+
 !!! info ""
 	[מצגת](/פסיכולוגיה/אישיות/1.pdf), [טקסט (מבוא)](/פסיכולוגיה/אישיות/Crowne (2009).pdf)
 
diff --git a/פסיכולוגיה/אישיות/בהביוריזם.md b/פסיכולוגיה/אישיות/בהביוריזם.md
new file mode 100644
index 00000000..a9954738
--- /dev/null
+++ b/פסיכולוגיה/אישיות/בהביוריזם.md
@@ -0,0 +1,92 @@
+---
+title: בהביוריזם
+tags:
+  - שנה_ג
+  - סמסטר_ב
+  - פסיכולוגיה
+  - בהביוריזם
+---
+!!! info "[מצגת](./בהביוריזם.pdf), [מאמר (Skinner - What is Man)](./skinner.pdf)"
+
+
+**בהביוריזם** מתמקד בעיקר ב**למידה** - *תהליך של שינוי התנהגות כתוצאה מהתנסות*. 
+
+בהביוריזם הוא תגובת-נגד לגישות הפסיכואנליטיות, בכך שהוא מתנגד לתהליכים מנטליים שאי אפשר לראות; בעבור הבהביוריסט, *התנהגות* היא הכל. למעשה, בהביוריזם מתנגד לכל רעיון שיש אישיות, ומדגיש רק את מה שניתן לראות ולמדוד בצורה אמפירית: התנהגות. 
+
+לשיטת הבהיוריזם, ההתנהגות היא תוצר ישיר של הסביבה, וה"אישיות" אינה אלא סך ההתנהגות של האדם[^1]; אם נשלוט בסביבה, לדידם, נשלוט באדם.
+
+לבהביוריזם היו הצלחות מעשיות משמעותיות והוא עודנו משפיע מאוד בעולם הטיפולי, אך הלהט הבהביוריסטי להסביר *הכל* בהתנהגות ותו לא יצר ויוצר כלפיו עוינות מסוימת.
+
+איך הבהיוריזם מתאר את ה*למידה* הזו? מתוארים שלושה סוגי למידה - 
+
+## התרגלות
+
+**התרגלות** (Habituation) היא הלמידה הפשוטה והבסיסית ביותר - שמובילה להיחלשות הולכת וגוברת של התגובה ביחס לגירוי. כשאנחנו נחשפים שוב ושוב לאותו הגירוי - התגובה פוחתת.
+
+ניתן למנוע התרגלות באמצעות כל שינוי - התגברות, היחלשות, או שינוי בגירוי שמתרגלים אליו. 
+
+[טיפול מבוסס חשיפה](/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה#חשיפה), למשל, מבוסס על התרגלות. 
+
+!!! warning "אפשר להתרגל גם למטרות ראויות וגם למטרות לא ראויות (להפסיק לפחד מעכבישים, או לשחוט בני אדם); לא ברור שתמיד *נכון* להתרגל לכל גירוי"
+
+מחקר עדכני מדגים את הכוח של ההתרגלות בתופעת ה*תחזית הרגשית* (Affective Forecasting) - לפיה אנחנו נוטים להעריך הערכת-יתר אירועים עתידיים, טובים ורעים (*אני אזכה בלוטו ואהיה מאושר*) - משום שאיננו לוקחים בחשבון את העובדה הפשוטה ש*נתרגל*.
+
+
+## התנייה קלאסית
+
+
+!!! success "ראו גם"
+	[התנייה קלאסית (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא#למידה-קלאסית-רגשית)[^2]
+
+התנייה קלאסית היא קישור בין שני אירועים כך שהאירוע הראשון משנה את המשמעות של השני.
+
+את ההתנייה הקלאסית גילה פאבלוב, ששם לב שאחרי מספר פעמים שבכל פעם שהוא מצלצל בפעמון ומאכיל את הכלבים שלו, הכלבים מתחילים לרייר למשמע הפעמון; המשמעות של צלצול הפעמון משתנה משום שהכלבים מקשרים את הפעמון עם אוכל. 
+
+התנייה קלאסית קשורה בתהליכים כמו [חוסר אונים נרכש](/פסיכולוגיה/מבוא#למידת-חוסר-אונים), ו[דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון#למידת-חוסר-אונים). 
+
+
+החשיפה הראשונה היא המשמעותית ביותר בכינון (או מניעת) התנייה קלאסית.
+
+!!! is-info "דוגמה"
+	בטיפולי שיניים לילדים, למשל, נהוג *לא* לטפל בביקור הראשון; הילד שומע את הקולות, מריח את הריחות, נחשף למכשירים במרפאת השיניים, ואולי מקבל הפתעה קטנה בסוף - ואז החשיפה הראשונה היא חיובית או ניטרלית, ויהיה קשה יותר לייצר פחד מטיפול השיניים.
+
+
+הבהוויריסט [ג'ון ווטסון](https://en.wikipedia.org/wiki/John_B._Watson) לפיה האישיות מורכבת מאוסף של קישורי גירוי-תגובה כאלה שלמדנו במהלך החיים - וכך לכל אחד יש היסטוריית למידה שונה. ווטסון הוא אחד ממייסדי הבהביוריזם,  שנודע בדבקותו בעקרון הבהביוריסטי כשאמר - 
+
+>  Give me a dozen healthy infants, well-formed, and my own specified world to bring them up in and I'll guarantee to take any one at random and train him to become any type of specialist I might select – doctor, lawyer, artist, merchant-chief and, yes, even beggar-man and thief, regardless of his talents, penchants, tendencies, abilities, vocations, and race of his ancestors. I am going beyond my facts and I admit it, but so have the advocates of the contrary and they have been doing it for many thousands of years.
+>
+> > *Behaviorism (1958)*
+
+
+## התנייה אופרנטית
+
+שכלול של ההתנייה הקלאסית הוא ה**התנייה האופרנטית**, שחקר [B. F. Skinner](https://en.wikipedia.org/wiki/B._F._Skinner). סקינר חקר בעיקר חיות, וחקר מצבים בהם החיה לומדת *לפעול על העולם* (To Operate) באופן כזה שיגרום לשינוי שיהיה לטובתה.
+
+לפי סקינר, למידה מורכבת מ - 
+
+- **חיזוק חיובי** שמלווה התנהגות כלשהי יוביל להגדרת הסבירות שאותה התנהגות תחזור על עצמה בעתיד. 
+
+- **הכחדה** - אם החיזוק החיובי מפסיק ללוות את אותה ההתנהגות, הדבר יוריד לירידה בסבירות שאותה התנהגות תחזור על עצמה בעתיד.
+
+סקינר המציא את *קופסת סקינר*, שבתוכה שוהה בעל חיים[^3] כך שהוא יכול לבצע פעולה כזו או אחרת שתוביל לתוצאה (למשל: ללחוץ על כפתור לקבל אוכל\לצאת מהקופסה\לקבל שוק חשמלי). 
+
+סקינר סבר שבני האדם גם  פועלים בהתנייה אופרנטית - אנחנו נתקלים בחיזוקים חיוביים ובהכחדות בעולם וכך לומדים איך להתנהג. המורכבות הגדולה יותר של בני האדם נובעת מה*זיכרון* של ההתנהגויות וההתניות - מרגע שנלמדה התנהגות כלשהי, יהיה קשה יותר להכחיד אותה, ולהיפך.
+
+#### לוחות זמנים של חיזוקים
+
+בכדי שתתרחש למידה, חיזוקים צריכים להתרחש בעקביות. ישנם כמה סוגים של חיזוקים:
+
+- חיזוק מלא (מתמשך)
+
+- חיזוק חלקי לפי יחס (כמות\תוצאה מסוימת) או זמן קבע.
+
+- חיזוק חלקי לפי יחס\זמן משתנה.
+	חיזוק חלקי לפי יחס משתנה מונע תופעה של האטה ביחס\זמן קבוע; אם אני יודע מתי החיזוק יבוא, אפשר קצת לשחרר עד רגע לפני החיזוק. מנגד, אם אני לא יודע מתי יגיע החיזוק, הלמידה תתחזק - יהיה קל יותר ללמוד אותה וקשה יותר להכחיד אותה.
+
+
+[^1]: > The doer is fiction; The deed is everything
+	>
+	> [Nietzsche](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה)
+
+[^2]: ישן, אז מעט נבוח (נבוח? כי פאבלוב... כלבים... לא משנה)
+[^3]: רעב ובמצוקה, כדי שיגיב (אוי).
\ No newline at end of file
diff --git a/פסיכולוגיה/מבוא.md b/פסיכולוגיה/מבוא.md
new file mode 100644
index 00000000..e69de29b