From 6319d30815d8e150fb19061ddb29687ac8d95666 Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Tue, 7 May 2024 13:37:34 +0300 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=A1=D7=99=D7=9B=D7=95?= =?UTF-8?q?=D7=9C=D7=95=D7=92=D7=99=D7=94/=D7=97=D7=91=D7=A8=D7=AA=D7=99?= =?UTF-8?q?=D7=AA/=D7=94=D7=A2=D7=A6=D7=9E=D7=99?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פסיכולוגיה/חברתית/העצמי.md | 14 +++++++++++--- 1 file changed, 11 insertions(+), 3 deletions(-) diff --git a/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי.md b/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי.md index 4e640113..1b73c63c 100644 --- a/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי.md +++ b/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: העצמי ודימוי עצמי description: published: true -date: 2024-05-07T10:29:33.533Z +date: 2024-05-07T10:37:32.521Z tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית editor: markdown dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z @@ -112,6 +112,13 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ המאמרים שנבדקו הציעו לנבדקים לבחור למי להשוות את עצמם, או לבחור מתוך רשימה שארגנו החוקרים. האנליזה השוותה את מושאי ההשוואה במצב שבו אין איום על הנבדק, מצב שבו ישנו איום בריאותי, ומצב שבו יש איום המוצג על ידי החוקרים. במצב שבו הנבדקים בוחרים למי להשוות את עצמם, רובם (45%) השוו את עצמם כלפי מעלה, 18.5% ליכולות דומות, ו35.6% כלפי מטה[^7]. ## הערכה עצמית +הערכה עצמית (Self Esteem) היא סך כל ההערכות החיוביות והשליליות שלנו על עצמנו. היא מחולקת ל**הערכה עצמית תכונותית** - רמת הביטחון המתמשכת שיש לאנשים אודות יכולתיהם ותכונותיהם מעבר לזמן, ול**ערכה עצמית מצבית** - ההערכה הדינאמית והמשתנה שיש לנו על עצמנו כתלות במצב. + +הערכה עצמית תכונתית נמדדת באמצעות [שאלון רוזנברג (1965)](https://www.apa.org/obesity-guideline/rosenberg-self-esteem.pdf), ששואל שאלות כלליות כמו *אני מחזיקה בתפיסה חיובית כלפי עצמי*, *באופן כללי אני מרגישה שאני כישלון*, וכדומה[^10]. + +[Crocker & Wolfe, 2001] עומדים במחקריהם גם על הערכה עצמית מצבית, לעומת הערכה עצמית קבועה - כמה אני טוב? זה תלוי; באקדמיה? בחברה? באמונה? +קרוקר סבורה כי הדימוי העצמי שלנו תלוי בהצלחות ובכשלונות בתחומים שחשובים לנו. אם אני לא אדם דתי, אני לא אוטרד במיוחד מביצועיי הדתיים; אבל אם להיות סטודנט זה חלק מהותי מהזהות שלי, ביצועים אקדמיים רפוסים כנראה יפגעו בהערכה העצמית שלי. + ### השפעת ידע עצמי על קוגניציה ישנו אפקט הנקרא **Self-refence Effect** - לפיו אנחנו זוכרים מידע שקשור בעצמנו בצורה טובה יותר. האפקט כונן בניסוי של [Rogers, Kuiper & Kirker, 1977](https://psycnet.apa.org/record/1979-25246-001). @@ -123,7 +130,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ בשלב השני, החוקרים ביקשו מהנבדקים להיזכר במילים שוב. באופן לא מפתיע, הנבדקים זכרו *הרבה יותר* מילים שקשורות בעצמי. החוקרים משערים שמילים שמתקשרות לעצמי או לאנשים הקרובים אליי (שם עדיין ישנו אפקט, מעט חלש יותר) מסודרות במבנה ידע מאורגן יותר, ולכן יותר קל לנבדקים לזכור אותן. זאת משום שיש לנו תפיסה עצמית יציבה וקבועה יחסית, וכל פריט מידע נוסף שאנחנו מקשרים אלינו מחזק ומקבע את התפיסה הזו באמצעות[ *הטיית האישוש*](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-טיעונית-פרופוזיציונלית). -## השפעת הידע העצמי על מוטיבציה ורגש +### השפעת הידע העצמי על מוטיבציה ורגש תיאוריית ה[Self Disrepancy Theory (Higgins, 1989)](https://psycnet.apa.org/record/1989-97713-003) קובעת כי ישנם כמה "עצמיים": - עצמי ממשי (actual self) - מי אנחנו חושבים שאנחנו באמת @@ -151,4 +158,5 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ [^6]: אולם, יש גם מצבים של השוואות כלפי מטה - אנשים במצב בריאותי פחות טוב נוטים מאוד להשוות את מצבם כלפי מטה, כמו גם סטודנטים שנכשלים במבחנים. [^7]: חשוב לסייג כי החוקרים לא התמקדו דווקא ביכולות, כמו פסטינגר [^8]: טל סבורה שהחברה שלנו מקנה יתרון מסוים לעצמי האידיאלי -[^9]: במקרים של פער *לטובת* העצמי הממשי (כלומר, הצלחתי *יותר* מהמטרה שלי), התיאוריה מנבעת התמקדות במטרה חדשה. \ No newline at end of file +[^9]: במקרים של פער *לטובת* העצמי הממשי (כלומר, הצלחתי *יותר* מהמטרה שלי), התיאוריה מנבעת התמקדות במטרה חדשה. +[^10]: בתיאוריה הזו יש משהו אופטימי יותר; אם לא הולך לי במצב אחד, אני יכול להתמקד במצב\בתחום אחר, בהתאם למה שחשוב לי, וכך לייצר לעצמי הצלחות. \ No newline at end of file