diff --git a/.obsidian/workspace.json b/.obsidian/workspace.json index d6ca9460..81b4cc51 100644 --- a/.obsidian/workspace.json +++ b/.obsidian/workspace.json @@ -13,7 +13,7 @@ "state": { "type": "markdown", "state": { - "file": "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/index.md", + "file": "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/index.md", "mode": "source", "source": false }, @@ -165,6 +165,7 @@ }, "active": "f1867132072b3e78", "lastOpenFiles": [ + "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/index.md", "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/Ecce homo.pdf", "פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md", "פסיכולוגיה/אישיות/Crowne (2009).pdf", @@ -201,7 +202,6 @@ "פילוסופיה/לשון/ראסל.md", "burnyeat_the_philosophical_sense_of_plato.pdf", "פילוסופיה/יוונית/agrigento.jpg", - "פילוסופיה/יוונית/more_material_on_the_sophists.pdf", "favicon-32x32.png" ] } \ No newline at end of file diff --git a/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/index.md b/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/index.md index fed85040..02d6e107 100644 --- a/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/index.md +++ b/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/index.md @@ -205,6 +205,11 @@ title: אינטיליגנציה החוקרים מחשבים את הקשר באמצעות מתאמים חלקיים - חישוב מתאם בין שתי מבחנים בהוציא גורם שלישי. למשל, יש קשר בין מידת נעליים לידע כללי - אבל אם נוציא החוצה את ה*גיל*, הקשר נעלם. +!!! info "דוגמה" + אדם בדיכאון. יש לו בעיות שינה - *כי* הוא בדיכאון; יש לו דימוי עצמי נמוך - *כי* הוא בדיכאון - והדימוי העצמי הנמוך ובעיות השינה מזינים את הדיכאון, וככה הלאה - הכל קשור יחד. זו הגישה הקלאסית. + + **בגישה של רשתות**, אפשר לחשוב על ירידה במשקל בגלל אובדן תיאבון; זה דפוס התנהגותי נפרד, תהליך נפרד, תופעה נפרדת. כרגע היא מופיעה בתוך *דיכאון*, אבל היא יכולה לבוא גם בדברים אחרים. תופעות כמו "דיכאון" מביאות גיבוב מסוים של תהליכים שאנחנו מעניקים להם את השם - דיכאון - ולא חושבים על "ירידה במשקל" כתסמין של "דיכאון". אין g; יש רק יחסי סיבה-תוצאה בין תהליכים. + אם g היה נכון, בניטרול g המתאם אמור להיות אפסי - הרי g הוא המתאם. בפועל, זה לא מה שקורה; יש מתאמים, ואפילו מתאמים די גדולים לעיתים. התיאוריה הזו נכנסה לשיח האמפירי רק בשנים האחרונות, ונהייתה דומיננטית בשיח העכשווי. @@ -216,6 +221,19 @@ title: אינטיליגנציה יש היום מבחנים מתמטיים שבוחנים מהימנות של תוצאות פעם בFormative G ופעם בReflective G (על בסיס Bayes Factor) - ובמקרים רבים, Formative G יוצאת כסבירה יותר. +[Kievit et al, 2016](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1016/j.neuropsychologia.2016.08.008) מציע את מודל הWatershed, שגורס כי יכולות אינטיליגנטיות הן כמו יובלים שנשפכים לנהר - אוסף של הרבה גורמים שמתנקזים לכדי g. + + +קודם כל יש את הרמה הגנטית; אחר כך יש את המערכות הנוירוניות והמוח; ולבסוף יש **אנדופנוטיפים**[^8] - פנוטיפים מאוד-מאוד בסיסיים. כל אלו מתאגדים יחד לכדי מה שאנו מכנים g - ולכן אין מה לחקור g כגיבוב שלהם אלא את הגורמים הנפרדים שמהווים g. + + +## השלכות מעשיות + +התיאוריה שבה אתה בוחר להאמין משפיעה על האופן שבו אתה מודד אינטיליגנציה והאופן שבו אתה מפרש את התוצאות. + +התיאוריה המעשית נותרה תיאוריית הg', אם כי בפרקטיקה היא התרחקה מאוד מהתיאוריה המקורית. + +בתיאוריית g' משתמשים למדידת IQ (אומדן לg), ולמבחנים כמו מטריצות Raven והCattel Culture Fair Test - הרעיון מאחורי שניהם הוא שאתה לא זקוק לרקע התרבותי והשפה לענות עליו. @@ -225,4 +243,5 @@ title: אינטיליגנציה [^4]: היסטורית, חקר האינטיליגנציה היה קצת *מחנה אוהלים* - החוקרים המצדדים בסוג אחד של תיאוריות עבדו רק בתוך התיאוריה שלהם, ולא ציטטו תיאוריות אחרות. המגמה השתפרה בשנים האחרונות. [^5]: ףףףף. הם לא פגשו אותי. [^6]: הם גם נוטים לקחת הרבה מאוד זמן (מבחני WAIS) - שעתיים לנבחן, וכמה שעות לבוחן - לעומת מבחן g שמרביצים ברבע שעה. -[^7]: למשל, מקרה מתואר במחקר שהתבקשו מאנשים עם תפקודים ניהוליים לא מרהיבים ללכת לחנות ולקנות עיתון כדי לדעת מה מזג האוויר היה אתמול (לפני האינטרנט) - והם נכנסים לחנות וקונים מוצרים בלתי-קשורים, מתחילים עם המוכרת... ומזניחים את המטרה המקורית. \ No newline at end of file +[^7]: למשל, מקרה מתואר במחקר שהתבקשו מאנשים עם תפקודים ניהוליים לא מרהיבים ללכת לחנות ולקנות עיתון כדי לדעת מה מזג האוויר היה אתמול (לפני האינטרנט) - והם נכנסים לחנות וקונים מוצרים בלתי-קשורים, מתחילים עם המוכרת... ומזניחים את המטרה המקורית. +[^8]: כמו עיוורון צבעים, או שנאת סיכון (כנראה) - פנוטיפ, אבל מאוד בסיסי. \ No newline at end of file