vault backup: 2024-11-17 11:11:04

פילוסופיה/מטאפיזיקה/index.md.md

@@ -0,0 +1,146 @@
+title: מטאפיזיקה
+tags: פילוסופיה, מטאפיזיקה
+
+!!! info "חומר הקורס"
+	[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=55550), [סילבוס](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/syllabus.pdf), [סיכום](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/summary.pdf)
+
+
+**מטאפיזיקה**[^2] היא אולי הענף הישן ביותר בפילוסופיה - זה ששואל *איך העולם בנוי*, מהם סדרי העולם. כל המדעים צמחו מסיבה זו מתוך המטאפיזיקה, ועדיין יש ביניהם נקודות דמיון רבות. מאפיין משותף הוא ההתקדמות - אנו נתקלים בבעיה, וככל שנכנס מידע חדש אנחנו משנים ומשכללים את העמדה.
+
+## מטאפיזיקה לעומת מדע
+
+מצד שני, המטאפיזיקה מצויה בפער חד מול המדעים, ולכן התפצלה מהם לפני כמה מאות שנים. היא הרבה יותר כללית מהמדעים - היא אינה חוקרת מערכת מסוימת, כמו מערכות פיזיקליות (שחוקרים בפיזיקה), או תת-סוג של מערכות מסוימות, כמו מערכות כימיות (תת-סוג של מערכת פיזיקלית), או אפילו תת-תת-סוג של מערכות מסוימות (ביולוגיה - תת-סוג של כימיה) אלא את **כל מה שיש**. יש אפילו ענפים במטאפיזיקה שעסוקים ב*יותר* ממה ש**יש**, אלא בכל מה ש*אפשרי*, כמו [מפלצת הספגטי המעופפת](https://en.wikipedia.org/wiki/Flying_Spaghetti_Monster) - היא *לא קיימת*, אבל היא *אפשרית* (מה זה להיות אפשרי בכלל?).
+
+![Monster](flying-spaghetti-monster.gif)
+<small>מפלצת הספגטי המעופפת. אפשרית.</small>
+
+הבדל נוסף הוא שבמדע, התיאוריות עומדות במבחן תצפיתי ([אמפירי](/פילוסופיה/חדשה/לוק))[^1] - המדעים מבוססים על הניסיון. מטאפיזיקה, לעומת זאת, מציעה עמדות, שבמקרה הטוב עומדות לניסיון באופן הרבה יותר עקיף. 
+
+כשאנו בוחרים בין תיאוריות מדעיות, אנו מונחים משיקולים כמו [פשטות התיאוריה המדעית](/פילוסופיה/דת/חובה#התער-של-אוקאם). במטאפיזיקה הרבה פחות ברור כיצד עלינו ליישם את השיקולים האלה - הם קיימים, אך בקשר חלש בהרבה. 
+
+המדעים כולם עסוקים בנטיות (דיספוזיציות), בניגוד למטאפיזיקה - שמנסה למצוא מהות לכל הישים מעצם היותם. במטאפיזיקה, במקום *אטומים*, נחלק את הדברים ל**עצמים**, ו**תכונות**, ומהם נבנה את העולם שלנו - ויצורים שנקראים **עובדות**, ו**אירועים**. בכך נחפש את מבנה העולם מעבר למבנה המדעי שלו - המבנה המטאפיזי שלו. אירועים נקשרים ביניהם בכל מיני יחסים, כמו **סיבתיות**, שגם אותם המטאפיזיקה חוקרת.
+
+## למה היקום ישנו?
+<small>למה *ה*יקום? כי אנחנו מדברים על *זה*</small>
+
+השאלה הזו לא לא-הגיונית - כי אנחנו יכולים לעלות על הדעת שלא היה דווקא את היקום (*הכוללנות של כל מה שיש ממש*) *הזה*, או שלא היה יקום *בכלל*. אם ניתן להעלות זאת על הדעת, ניתן לחשוב על זה, וניתן להתפלפל על זה. אבל אי אפשר לתת תשובה סיבתית לשאלה הזו - 
+
+```
+Given u=universe, e=event
+e causes u
+```
+
+
+`u` הוא המציאות; `e` הוא בהכרח *חלק* מהמציאות; אי אפשר להעלות על הדעת שהמציאות תתקיים בגלל *חלק* ממנה.
+
+!!! info "דוגמה"
+	היקום הזה יכל להיות בננה אחת בלבד. הבננה נצחית - היא תמיד הייתה, היא הווה, היא תמיד תהיה, ואין שום דבר אחר. אפשר להעלות רעיון כזה על הדעת - אין שום סתירה. אז למה אין את היקום הזה, שכל-כולו בננה נצחית אחת בלבד, ויש את היקום שלנו, עם המפץ הגדול וכל הרעש הזה?
+	![banana](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/banana.jpg)
+	<small>הבננה האינסופית. גם היא אפשרית.</small>
+### התשובה הגסה
+
+זו **התשובה הגסה** (Brute fact), שאומרת - למה צריך סיבה בכלל? 
+
+!!! success "התשובה הגסה"
+	קיום היקום היא עובדה (Brute fact), כלומר, אין כל הסבר לכך שהיקום ישנו.
+
+יש מי שיסיימו את העניין פה וילכו הביתה. אז למה לא לקבל את התשובה הזו?
+
+#### אבל, הטיעון מן הכוונון העדין
+!!! success "ר' גם - [הטיעון מהכוונון העדין (מבוא לפילוסופיה של הדת)](/פילוסופיה/דת/ראיות#הטיעון-מן-הכוונון-העדין)"
+
+
+!!! warning "הטיעון מהכוונון העדין"
+	1. **ביקום יש חיים, וקיומם של חיים מחייב *כוונון עדין*.**
+	
+חיים זה דבר שברירי, והם דורשים תנאים מאוד מסוימים. אם התנאים היו שונים במקצת, לא היו חיים. בפרט, כל ערכי הקבועים הפיזיקליים חייבים להיות כפי שהם על מנת שיהיו חיים.
+
+למשל, אם הכוח האלקטרומגנטי היה מעט חזק יותר, כל השמשות היו חזקות מדי והיינו מתים. אבל, אם הוא היה מעט חלש יותר, לא היו שמשות וגם היינו מתים.
+אין שום הכרח שחוקי הפיזיקה יהיו דווקא כאלה. הכוח האלקטרומגנטי יכל להיות קצת חלש או קצת חזק יותר.
+
+!!! warning ""
+	1. ב. **תנאי ההתחלה של היקום חייבים להיות כפי שהם על מנת שיהיו חיים.** 	
+	
+כל מערכת מסוג X תתפתח באופן Y כך שאחרי זמן T היא תהיה במצב Z. אלו החוקים הדינאמיים של המדעים. תנאי ההתחלה הם פירוט מערכת X ברגע שאני מתחיל את הניסוי, שבאמצעותו אנסה לחזות את מערכת X, והפוך - אם אילו התנאים עכשיו, תנאי ההתחלה היו צריכים להיות X כדי שנהיה במצב Z, כמו שאנחנו עכשיו. אילו היינו משנים את תנאי ההתחלה אפילו קצת, לא היו מתקבלים חיים, לפחות לא כמו שאנחנו מכירים אותם. אם היינו משנים בקצת את קבוע *רו* של דחיסות האנרגיה הקוסמית, לא הייתה מספיק כבידה לייצר שמשות, וכולנו היינו מתים, שוב.
+
+!!! warning ""
+	2\. **לו [התשובה הגסה](#סתם-ככה) הייתה נכונה, כלומר קיום היקום היה ללא הסבר, אז (בגלל 1.) קיומם של חיים הייתה תאונה קוסמית בלתי סבירה - נס.**
+
+זה עדיין אפשרי, אבל זה מאוד לא סביר. 
+
+!!! warning ""
+	3\. ***רציונלי להאמין* שקיומם של חיים אינו נס, אינו תאונה קוסמית.**
+
+למה שזה יהיה רציונלי להאמין שקיומם של חיים אינו תאונה קוסמית? כמו שאם אתה קונה כרטיס ללוטו, הדבר הרציונלי הוא להאמין שתפסיד. זה לא שאתה *לא יכול* לזכות - אבל רובם המוחץ של הסיכויים יהיה שאתה תפסיד. באופן דומה, קיומם של חיים *יכול* להיות תאונה קוסמית, אבל האמונה ה*רציונלית* היא שהם לא - פשוט בגלל שההסתברות שלא יהיו חיים כל כך הרבה יותר גדול.
+
+!!! warning  ""
+	4\. **לכן, רציונלי להאמין שיש הסבר לערכי הקבועים הפיזיקליים \ תנאי ההתחלה ומכאן שיש הסבר לכך שהיקום ישנו.**
+
+
+שימו לב - הטיעון הזה נעזר באופן מובהק באמיתות אמפיריות, ובהנחה מהכורסא - **מה רציונלי להאמין** (3.). כאן הדיון המטאפיזי נהפך למעורפל יותר - זה כבר לא דיון מדעי לחלוטין.
+
+
+אז דחינו את התשובה הגסה. חזרנו לשאלה שלנו - **למה היקום ישנו?**
+
+### כי אלוהים. 
+
+זו **התשובה התאיסטית** (God answer) - מישהו דאג שכל הקבועים יהיו דווקא ככה.
+
+!!! success "התשובה התאיסטית"
+	היקום קיים כי אלוהים יצר אותו.
+	
+זהו [הטיעון הטלאולוגי לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות##הראיה-הטלאולוגית)[^3], בכסות מודרנית.
+
+יש שתי בעיות עם התשובה הזאת.
+
+#### אבל, אלוהים הוא חלק מהמציאות.
+
+דשנו בזה -  למה שאלוהים, חלק מ`u`, ייצור את `u`? עכשיו אלוהים דורש הסבר לקיום. נדוש בזאת בהמשך - בטיעונים כמו שאלוהים הוא הדבר הכי פשוט, ולקיומו של הדבר הכי פשוט אין הסבר (Brute fact). אלוהים פשוט כי יש לו תכונות ברמה המירבית, ואם הוא פשוט, רציונלי להאמין שהוא קיים.
+
+
+#### אבל, למה שהוא ייצור יקום כזה?
+
+למה שהוא לא ייצור דווקא ייקום אחר? זהו צוהר ל[בעיית הרוע](/פילוסופיה/דת/רוע) - למה שאלוהים ייצור דווקא ייקום מעוות שכזה, שיש בו רוע וסבל?
+
+### כי יש ריבוי יקומים.
+
+זוהי **תשובת ריבוי היקומים** (Multiverse) -
+
+!!! success "תשובת ריבוי היקומים"
+	 היקום מורכב מעולמות - אזורים מנותקים של חלל-זמן - שבכולם אותם חוקי טבע, אבל בכל אחד מהם שילוב אחר של תנאי התחלה וקבועים פיזיקליים בכל עולם אפשרי.
+
+כל אחד הוא בועת חלל-זמן משלה, שנפרדת מהאחרים.
+
+תחשבו למשל על צבעים. ניתן לסדר אותם במעגל הצבעים - 
+
+![hue](hue.png)
+
+**צהוב** ניצב מול **כחול** ו**אדום** ניצב מול **ירוק** כי אין צהבהב-כחלחל או אדמדם-ירקרק. הם לא נפרדים במרחב או בזמן - הם פשוט נפרדים מטאפיזית. באופן דומה, ההשערה גורסת כי היקומים נפרדים מטאפיזית - יש יקום של בננה נצחית, הוא פשוט מנוגד ליקום שלנו, כמו שכחול-צהבהב הוא לא קטע, ככה גם כדור-הארץ-בננה-נצחית הוא לא קטע.
+
+בעולם הבננה הנצחית, לבננה יש עתיד שונה מאוד מבננה בעולם שלנו: שם לא יקרה לה כלום, וכאן היא תירקב אם תסתכל עליה עקום. חוקי טבע שונים. 
+
+זו תשובה **ממש מוזרה**.
+
+אבל אם נקבל אותה, יש לנו תשובה ל[טיעון מהכוונון העדין](#אבל-הטיעון-מהכוונון-העדין-the-fine-tuning-argument) - יקום עם חיים כלול באינסוף היקומים האפשריים, ולכן ברור שיהיה יקום עם חיים.
+
+אבל אז עולה שאלה אחרת - 
+
+#### אבל, למה ריבוי היקומים *הזה* קיים, ולא ריבוי יקומים אחר?
+
+בעצם חזרנו לאותה בעיה - למה שיהיה ריבוי יקומים כזה, שבו חוקי הטבע זהים ותנאי ההתחלה שונים, ולא ריבוי עם חוקי טבע שונים? רק חלק מהאפשרויות? יש אינסוף סוגים של ריבויי-יקומים שאפשר להעלות על הדעת. למה שדווקא זה יהיה קיים?
+
+##### כי יש סיבה מסוימת.
+
+סיבות כאלו נקראות **סלקטור**, או תכונה (F), והסיבה היא כי יש ליקום שלנו איזושהי סיבה. [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) חשב, למשל, שהיקום שלנו הוא [היקום הטוב ביותר](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עיקרון-הטוב-ביותר). אחרים הציעו שהוא הכי פשוט, או הכי פשוט שרירותי, או מירבי - יש בו הכי הרבה מהכל.
+
+למשפחת התשובות הזו יש בעיה בסיסית, לפי רוב התאיסטים - היא מבקשת מאיתנו לקבל סוג חדש של הסבר לקיומו של העצם - קרי, ריבוי היקומים (שהוא עצם). ההסבר החדש הזה לא נשען על קיומו של עצם אחר. אין לזה שום תקדים - למה שנאמין להסבר כזה? צריך הסבר חזק מאוד, ולא ברור שיש הסבר כזה. 
+
+יש גם שיגידו שערכים יכולים להסביר קיומם של דברים - היקום הזה קיים **בגלל** שהוא הטוב ביותר. עמדות כאלו מכונות **אקסיארכיזם**. אבל זה שוב גורר אותנו לבעיית הרוע - אנחנו יכולים להעלות על הדעת יקום טוב יותר. 
+
+והנה, מכסות מודרנית, ומעולם מדעי שמנסה להתנער משאלות כאלה, הגענו שוב לשאלות הכי ישנות ונדושות.
+
+
+
+[^1]: לא תמיד, אבל בעיקר.
+[^2]: מילולית - *אחרי הפיזיקה*, כי קודם קראו את ה[פיזיקה של אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/פיזיקה), ורק אז את ה[מטאפיזיקה של אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה)
+[^3]: ר' גם - [ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות)

פילוסופיה/מטאפיזיקה/אל.md

@@ -0,0 +1,175 @@
+title: קיום האל?
+
+!!! success "ר' גם - [ראיות לקיום האל (מבוא לפילוסופיה של הדת)](/פילוסופיה/דת/ראיות)"
+
+
+התחלנו ב[טיעון טלאולוגי]() לקיום האל - *היקום קיים מסיבה מסוימת*. אנחנו נמשיך את קו הטיעון של הוכחת קיום האל (או אי קיום האל), העצם המיוחד הזה, באותות ובמופתים כמבוא לתכסיסי המטאפיזיקה.
+
+## טיעונים קוסמולוגיים
+
+!!! info ""
+	**טיעון קוסמולוגי** תופס עובדה קונטינגנטית לגבי העולם, ומסיק ממנה על קיום יש בעל יקום כלשהו, שמזוהה עם אלוהים.
+
+יש *המון* טיעונים קוסמולוגיים. 
+
+### חמשת הדרכים של אקווינס
+
+המפורסם שבהם הוא [תומס אקווינס](/פילוסופיה/דת/אקווינוס), שהגה את [חמשת הדרכים להוכחת קיום האל](/פילוסופיה/דת/תומאס_אקווינס_-_חמשת_הדרכים_(בעיקר_שלושת_הדרכים_הראשונות).pdf). אקווינס עצמו הכין את הטיעונים כדי לסבר את האוזן של תיאולוגים מתחילים, ולא כהוכחות מוחצות, ולכן נוטים לטנף על הטיעונים (ועליו) אולי שלא בצדק.
+
+
+#### טיעון מהמניע הראשון
+
+!!! warning ""
+	1. אם משהו X זז, הרי שלפני שהוא זז היה משהו Y שהזיז את X.
+	2. אם Y הזיז את X, אז בעבר X היה נייח וY זז.
+	3. שום דבר לא יכול להיות נייח וזז באותו הזמן <u>ובאותו האופן</u>[^1].
+	4. לכן, אם Y הזיז את X אז Y שונה מX, וגם X היה נייח וY זז בעבר.
+	5. לא תיתכן סדרה אינסופית של מניעים.
+	6. לכן, היה מניע ראשון (כלומר, מניע ולא מונע).
+	7. כל מה שהוא מניע ראשון הוא אלוהים.
+	8. לכן, אלוהים קיים.
+
+ףףףףףףףףףףף. מאיפה הגיע 7. ? למה שהמניע הלא מונע לא יהיה הבננה הנצחית? מה בין זה לקיומו של יש כל-יכול, כל-יודע, טוב באופן מושלם?
+
+חולשה נוספת היא שטיעונים קוסמולוגיים נעזרים בעובדות קונטינגנטיות כדי להסיק את קיומו של משהו הכרחי (אלוהים). 
+
+אפשר לחשוב גם על דברים מונעים בפני עצמם (1.). כמו כן, אם (1.) אמיתי, הוא חייב להיות אמת אמפירית - ולא אמת הכרחית.
+
+אבל הבעיה הכי גדולה היא ביחס בין (4.) ל(5.). נבחן את הטיעון.
+
+1. יש לי משהו X.
+2. משהו Y הזיז אותו.
+3. יש לי משהו Y.
+4. משהו Y' הזיז אותו.
+5. X שונה מY.
+6. Y שונה מY'.
+
+וככה הלאה וככה הלאה וככה הלאה - הגענו ל***סדרה אינסופית של מניעים*, בדיוק מה ש (5.) שולל.**
+
+יש כאן סתירה - ומסתירה אפשר להסיק הכל![^2]
+
+ארבעת הדרכים הנותרות בעייתיות מסיבות דומות - קשרים לוגיים מפוקפקים, הנחות שנויות במחלוקת, והישענות על עובדות אמפיריות קונטינגנטיות. 
+
+## טיעונים אונטולוגיים
+
+!!! info ""
+	**טיעון אונטולוגי** הוא טיעון שתופס עובדה מהותית או הכרחית של אלוהים ומהיותה הכרחית מנסה להוכיח את קיומו.
+
+### הראייה האונטולוגית של דקארט ואנסלם
+
+הדוגמא הקלאסית היא **הראייה האונטולוגית** של [אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם), שאימץ ופיתח [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט).
+
+בגדול, הוא אומר - *כשאני חושב על אלוהים, אני חושב על יש **בעל כל השלמויות**. ולמרות שאני לא יכול למנות את כל השלמויות, אני עדיין חושב עליו כיש בעל כל השלמויות.* וזה בהכרח מספיק כדי שאני אסיק מכך שאני מבחין בכך שקיום היא בעצמה שלמות של היש הראשון הזה, יש את השלמות של קיום - ולכן שהוא קיים. 
+
+
+כלומר, דקארט ואנסלם חושבים על המושג **אלוהים** כ**בעל כל השלמויות**. 
+
+#### הגרסא המבולגנת
+
+1. מושג האלוהים הוא היש בעל כל השלמויות.
+2. לכן, האלוהים הוא היש בעל כל השלמויות.
+3. קיום הוא שלמות.
+4. ולכן, אלוהים הוא יש קיים.
+5. לכן, אלוהים קיים.
+
+אבל, (1.) היא הגדרה שרירותית. נראה בגרסא המסודרת.
+
+#### הגרסא המסודרת
+1. נניח שאלוהים הוא `G`, ושלמות היא `P`, ודבר כלשהו הוא `x`.
+2. **עיקרון האפיון** - אם y מאפיין כx כך ש `x...` אזי `y...`.
+
+```
+## ישנו X
+1. Ex
+## ישנה תכונה מושלמת P
+2. Px
+## ישנו X המקיים את תכונה P באופן מושלם
+3. P2x
+## עיקרון האפיון
+4. G = Ex ∧ P1xn ∧ P2xn...
+5. Eg ∧ P1gn ∧ P2gn ...
+6. Eg
+```
+
+
+הבעיה היא **שעיקרון האפיון שקרי**. זה שאני מאפיין משהו כמשהו אחר לא מעיד על זה שאף אחד מהם קיים (מפלצת ספגטי מעופפת).
+
+1. נאפיין את יוסי כX כך שX=X וגם (`∧`) לאורי בק יש 84 טריליון דולר במקלט מס באיי הבתולה.
+2. לכן, יוסי = יוסי וגם לאורי בק יש 84 טריליון דולר במקלט מס באיי הבתולה.
+3. לכן, לאורי בק יש 84 טריליון דולר במקלט מס באיי הבתולה.
+
+![מקלט המס של אורי בק](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/haven.jpg)
+<small>איי הבתולה. מקלט המס של אורי בק?</small>
+
+המהלך הזה תקף לגמרי לוגית, אבל לאורי בק עדיין אין 84 טריליון דולר במקלט מס באיי הבתולה.
+
+1.  נאפיין את חדי כ-X כך שX חד קרן קיים.
+2. לכן, חדי הוא חד קרן קיים.
+3. לכן, קיים חד קרן.
+
+![חדי חד הקרן](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/unicorn.jpg)
+<small>חדי חד הקרן הקיים. האמנם?</small>
+
+
+
+למרבה המזל, אפשר לתקן את עיקרון האפיון.
+
+!!! info ""
+	**עיקרון האפיון\***: אם Y מאפיין את X כך ש(X...) אזי (Y...) **אם ורק אם** קיים X כך ש(X...)
+
+אם נשתמש בעקרון האפיון *הזה*, אז הנחה (3.) נופלת - ` G = Ex ∧ P1xn ∧ P2xn...` מתקיים *רק אם אכן קיים יש בעל כל השלמויות*.
+
+#### הטיעון האונטולוגי של Hartshorne
+
+הטיעון של הארטשורן הולך ככה:
+
+נגדיר Px כX מושלם. נשתמש במערכת הלוגית S5.
+
+!!! info "המערכת הלוגית S5"
+	נניח ואני גר בעולם מסוים - העולם הממשי. העולם הזה מסתכל על *כל* העולמות האפשריים. לכן הוא מסתכל גם על עצמו. נניח בעולם אפשרי אחר, W, מתקיים P, הרי שP אפשרי - העולם שלנו ***יכל* להיות** W, עם P. (למשל: אם אפשרי שיש עולם שכל-כולו רק בננה נצחית B - אין בכך סתירה - הרי שהעולם שלנו צופה על עולם הבננה הנצחית B, ובאותה מידה העולם הממשי יכל להיות B). 
+	
+	באותה מידה, אם נגיד שמשהו P קיים **בכל העולמות האפשריים** (למשל: כל דבר זהה לעצמו), הרי שP הוא **הכרחי**.  
+	  
+	תחת S5 מסמנים **אפשרות** בסימן ◇, ו**הכרח** בסימן □.
+
+```
+1. ◇∃xPx            Pr.
+2. □(∃xPx → □∃xPx)  Pr.
+3. ◇∃xPx → ◇□∃xPx   (2.), → 
+4. ◇□∃xPx           (2.), (1.), →
+5. ∃xPx             (4.), →
+```
+
+
+ההיקש הלוגי ללא רבב - אז אם נרצה להפיל את הטיעון, עלינו לדחות את (1.) ו\או את (2.). 
+
+הרטשורן מתיימר להוכיח את הנחה (2).
+
+```
+1. Px = □(∃x ∧ P1x ∧ P2x ...)
+### Characterization* principle
+# Let god = x so that Px
+2. Pg ↔ ∃xPx
+3. Pg → □(∃g ∧ P1g ∧ P2g ...)
+4. □ □(∃g ∧ P1g ∧ P2g)
+5. □Pg
+6. ∃xPx → □∃xPx               (3.), (4.), (5.)
+```
+
+המסקנה היא שאם יש ישות מושלמת, אז **יש בהכרח** ישות מושלמת.
+הגענו אליה בשתי הגדרות בלבד, ואמיתות לוגיות הנובעות מהן. לא נדרשנו להנחות - ו**אם אנחנו יכולים להגיע לאמת לוגית בלי הנחות, הרי שהיא נכונה *בהכרח***.
+
+כלומר, *אם יש בעיה בטיעון*, היא חייבת להיות בהנחה (1.) - אולי *לא* אפשרי שתהיה ישות מושלמת?
+
+האם אפשר לפקפק בהנחה (1.)?
+
+הגענו להגדרה הזו, ששקולה לוגית:
+```
+◇∃xPx ↔ ∃xPx
+```
+
+כלומר, אלוהים *אמיתי* או *שקרי* **בהכרח**.
+
+
+[^1]: למשל, במערכת קואורדינטות מסוימת. זה כדי למנוע פלפולים מתחכמים בסגנון *אבל כדור הארץ זז*, אני חושב. 
+[^2]: ר' גם - [חוק הסתירה האריסטותלי](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#חוק-הסתירה)