vault backup: 2025-04-28 20:40:30

.obsidian/workspace.json

@@ -13,13 +13,27 @@
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
-                "file": "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/זמן/זורם.md",
+                "file": "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/זורם.md",
                 "mode": "source",
                 "source": false
               },
               "icon": "lucide-file",
               "title": "זורם"
             }
+          },
+          {
+            "id": "f0b4250f271784d5",
+            "type": "leaf",
+            "state": {
+              "type": "markdown",
+              "state": {
+                "file": "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/זמן.md",
+                "mode": "source",
+                "source": false
+              },
+              "icon": "lucide-file",
+              "title": "זמן"
+            }
           }
         ]
       }
@@ -167,7 +181,7 @@
   "active": "4b5f252bf8eb579c",
   "lastOpenFiles": [
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/זמן.md",
-    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/זמן/זורם.md",
+    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/זורם.md",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/זמן",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה.md",
     "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/אנליטיקה.md",

פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/זורם.md

@@ -0,0 +1,144 @@
+---
+title: האם הזמן זורם?
+tags:
+  - שנה_ג
+  - סמסטר_ב
+  - פילוסופיה
+  - מטאפיזיקה
+  - זמן
+---
+ניסינו להבין מה הופך טענות כמו *הבננה הייתה ירוקה ותהיה צהובה* לאמיתיות. ניסינו להיות רדוקציוניסטים ולצמצם החוצה את הזמן - *לא לקחת את הזמן הדקדוקי ברצינות*. זה לא הביא את הבשורה. 
+
+אז מה אם *לא* נהיה רדוקציוניסטים, ו*כן* ניקח זמן דקדוקי ברצינות? או - מה עם נגיד שבמצבי קיום בנוי, בהיותם מצבי עניינים, יש אופן *זמני* (טמפורלי)?
+
+במקרה כזה, *הבננה תהיה צהובה* אמיתי כי יש *עובדות עם אופני קיום טמפורליים* ש*הופכים* אותה לאמיתית. כלומר - 
+
+1. הטענה עם הזמן הדקדוקי ש*היה זה המצב ש$P$* אמיתית אם ורק אם **היה**(זה המצב ש$P$)
+2. הטענה עם הזמן הדקדוקי ש*זה המצב ש$P$* אמיתית אם ורק אם $P$
+3.  הטענה עם הזמן הדקדוקי ש*יהיה זה המצב ש$P$* אמיתית אם ורק אם **יהיה**(זה המצב ש$P$)
+
+במקרה כזה, מותר לי להשתמש בזמן דקדוקי (*היה, יהיה, עכשיו* - מושגי A) **רק אם אני מאמין שהוא מייצג נאמנה את המציאות**. כלומר, מושגי A *לא מטעים אותנו* לגבי המציאות. כלומר, *באמת יש נקודות מבט על הזמן*, כיצור אונטולוגי כזה.
+
+מה *זה* אמור להביע?
+
+כשאני אומר שהבננה *הייתה ירוקה*, אני אומר שברגע שבו אני אומר את זה - *עכשיו* - קיים מצב העניינים *היות-הבננה-ירוקה-באופן-עברי*. כשאני אומר שהבננה *תהיה צהובה*, אני אומר שברגע שבו אני אומר את זה - *עכשיו* - קיים מצב העניינים *היות-הבננה-צהובה-באופן-עתידי*.
+
+כלומר, *עכשיו*, אותה בננה מסכנה מכילה *גם* את היות-הבננה-ירוקה-באופן-עברי, ו*גם* את היות-הבננה-צהובה-באופן-עתידי. ככל שהיא תבשיל, ההווה יהפך להיות-הבננה-צהובה-באופן-הווהי, והעתיד יהפוך להיות-הבננה-שחורה-באופן-עתידי; הפואנטה היא שעובדות סביב אופני קיום באות והולכות כל הזמן, ביחס לזמן - הן לא נצחיות יותר. כלומר, **הזמן זורם**. 
+
+
+עכשיו עלינו להתמקד בשאלה - *איך עובדה באה ויוצאת מכדי קיום?* (לעומת השאלה הקודמת - *מה זה אומר להיות קיים **ב**זמן?*).
+
+1. **יש דבר כזה עובדות עם זמן תחבירי?**
+	- לא (רדוקציוניזם)
+	- כן (לא רדוקציוניזם)
+
+2. **אילו זמנים קיימים?**
+	- רק ההווה ([Presentism](זמן.md#נצחיות-והתמשכות))
+	- ההווה, העבר, וכל העתיד ([Eternalism](זמן.md#נצחיות-והתמשכות))
+	- הווה, העבר, אבל לא העתיד (Growing Block Model)
+
+
+מה שמוביל לכמה צירופים:
+
+- Reductionism + Presentism
+	לא לוקחים את העמדה הזו ברצינות - היא מקפלת *הכל* לתוך הווה (מלחמת העולם השנייה התרחשה, אבל היא לא מתרחשת עכשיו, אז היא לא התרחשה)
+
+- Reductionism + Eternalism (B-Theory)
+	כל העובדות היסודיות ניתנות לניסוח במושגי B, חסרי זמן (*ב*רגעים).
+
+
+- Non-Reductionism + Presentism
+	(גם מכונה Presentism, כי את העמדה הקודמת, זו שבאה יחד עם רדוקציוניזם, לא לוקחים ברצינות). רגעים לא נצחיים, ובכל רגע, רגע אחד *מפסיק להתקיים*, ואחד חדש *מתחיל להתקיים* - **הווה**; כיוצא בזאת, *רק הווה קיים*.
+
+- Non-Reductionism + Eternalism (Moving Spotlight Theory)
+	העבר, הווה והעתיד קיימים ממש, אבל עובדות כן באות ויוצאות מכדי קיום - כלומר, הזמן נצחי, אבל זורם - ומתמקד בכל פעם בעובדה אחרת. העמדה הקלאסית אומרת ש"הפנס מאיר" את ההווה - קרי, יש תכונה מיוחדת *היות-עכשיו*; כל הרגעים קיימים, אבל *היות עכשיו* מתחברת כל הזמן לרגע אחר, ומייחדת אותו. 
+
+
+|                | Reductionism       | Non-Reductionsim        |
+| -------------- | ------------------ | ----------------------- |
+| **Presentism** | X                  | Presentism              |
+| **Eternalism** | [B-Theory](זמן.md) | Moving Spotlight Theory |
+
+כלומר, אופני הקיום האלו - *עברי, הווהי, או עתידי* - נובעים *או* מהיכחדות של רגעים, *או* מהופעת תכונת ה*הווהיות*.
+
+איך בוחרים אחת משלוש העמדות האלה?
+
+## כנגד תיאוריות B
+
+כנגד הרדוקציוניזם הטחנו את התנגדות ה[*אין-שינוי*]((../זמן#הביקורת-מהיעדר-השינוי) (הרדוקציוניזם משיב: *נכון*.). אבל יש התנגדות נוספת.
+
+
+### ההתנגדות מהניסיון החושי
+
+1. אירועים (מישהו מחליק על בננה) נדמים לנו כמתרחשים *עכשיו*. אירועים בעבר לא נראים לנו כמתרחשים *עכשיו* - הם לא נראים לנו *בכלל*. אירועים בעתיד *גם* לא נראים לנו בעתיד. במילים אחרות, אירועים נראים לנו *עכשוויים*.
+2. אירועים (מישהו מחליק על בננה) נדמים לנו כ*חולפים* - האיש החליק על הבננה, ועכשיו הוא כבר לא (למה אתה צוחק? רשע מרושע). ההחלקה הייתה ואיננה.
+3. (זה הבשר) **ההסבר הסביר היחיד** הוא שלאירועים **באמת** יש את התכונות ש**נדמה לנו** שיש להם. למה נדמה לי שאני חווה את האירוע עכשיו? *כי הוא מתרחש עכשיו*. למה נדמה לי שהוא חולף? *כי הוא חולף*[^1]. 
+4. כלומר, **יש כאלו תכונות *עכשווי* ו*חולף*** - כלומר, הזמן זורם, ורדוקציוניזם שקרי.
+
+
+לורי פול (L.A. Paul) תוקפת את 3.: 
+
+- להגיד שמשהו נחווה על ידינו כ**הווה** זה להגיד שמשהו נחווה על ידינו (כלומר, אין דבר כזה "להיות הווה" - זה פשוט נחווה) "קרמיט נראה לי ירוק" ו"קרמיט נראה לי ירוק עכשיו" זה ממש אות והדבר: *עכשיו* חסר ערך כאן, עובדה ביולוגית (ולא מטאפיזית).
+
+- להגיד שמשהו נחווה על ידינו כ**חולף** זה להגיד ש*מצב המוח שלי כרגע* הוא כזה שחווה את אותו המשהו. כשאנו חווים את "קרמיט הירוק מחליק על בננה" נדמה לנו שהנה, הישבן שלו הולך ומתקרב לרצפה - אבל אין פה שום דבר חולף; זה פשוט מצב העניינים של המוח שלנו. כמו שסרט נדמה לנו כחולף אבל הוא בעצם מצב מוחי שמורכב מרכיבים נצחיים (אוסף של תמונות), כך גם אירועים. 
+
+אבל להסבר של לורי יש מחיר: כל החוויות הזמניות שלנו הן אשליות (אוי). אפשר "לאכול את זה" כ:
+
+- נכון. אם אתה רוצה ללכת לפי מה שנדמה לך, אל תעשה מטאפיזיקה.
+- לא נכון. מטאפיזיקה טובה מנסה לשמר כל מה שניתן לשמר - מניסיון אמפירי, ומאינטואיציה; המשחק הוא למצוא עמדה *גם* הסברית, *וגם* לא רצחנית. למה שאקבל את זה שכל החוויות שלי הן אשליות?
+
+### התנגדות *תודה לאל שזה נגמר*
+
+זוהי התנגדות של [Prior](/פילוסופיה/לוגיקה/טמפורלית).
+
+תחשבו על מיגרנה (כאב ראש כל כך חזק ש*אור כואב*). ברגע שהיא תסתיים, אין תגובה הגיונית מלבד *תודה לאל שזה נגמר*.
+
+אבל אם עובדות הן יישים נצחיים כאלה, אין *תודה לאל שזה נגמר* - למה שתגיד *תודה לאל שזה נגמר?* זה לא נגמר, זה ישנו! ואם כאב הראש הוא עתידי - על מה בדיוק אנחנו מודים? *תודה לאל שזה נגמר* נהיה לא הגיונית.
+
+Sider משיב בפרודיה שלוקחת את מה שפריור אומר על זמן, למרחב.
+
+נניח ויש שריפה בכרמל. אנחנו, באר שבעים בדם, אומרים, *תודה לאל שהאש רחוקה*. אבל אם *רחוק* לא היה יחסי, כמו בזמן, אותן העובדות של הכרמל הן אותן העובדות שלא בכרמל, כלל-מקומיות - דין באר שבע כדין הכרמל. לא ברור על מה אני מודה כשאני אומר *תודה לאל שהאש רחוקה*. אני בוודאי לא אומר *תודה לאל שהשריפה בכרמל* - הרי יכולתי להגיד את זה גם בכרמל, וזה לא הגיוני.
+
+
+ברור שמשהו בהקבלה של פריור מתחרבש. אני הרי אומר תודה על אמיתות הטענה ש*יש* מרחק ביני לבין הכרמל; אם הייתי בכרמל, לא הייתי יכול להודות על האמת הזו - השריפה לא הייתה רחוקה!
+
+סיידר טוען שאמיתות הטענה נחה על שתי עובדות שאינן יחסיות למקום:
+- אני נמצא במרחק X מהר הכרמל
+- השריפה היא בכרמל
+
+הראשונה קשורה אליי, והשנייה לא, ומה שאני מודה עליו הוא *השילוב* בין השניים. כך גם אצל פריור.
+
+ב20 באוקטובר 2020 17:24 אני אומר *תודה לאל שזה נגמר*, על המיגרנה שלי. ב10:22 עוד כואב לי הראש, ולכן אני לא יכול להודות לאל. אף על פי כן, מה שהופך את ה*תודה לאל* שלי לאמיתי הוא עובדות נצחיות - שב20 לאוקטובר 2020 17:24 אין לי כאב ראש - *אני מודה על המרחק*, ועל אי-נוכחותו של כאב הראש ברגע מסוים.
+
+
+## עמדת הפנס הזז
+
+הגרסא הנפוצה ביותר של עמדה זו משלבת בין אי-רדוקציוניזם (לקחת זמן דקדוקי ברצינות) וEndurantism. 
+
+הבננה שמתחלפת מירוק לצהוב מתמידה בשלמותה לכל אורך התהליך. כשהתהליך מתחיל היא נושאת את התכונה של היות-ירוקה והיות-צהובה-בעתיד, אבל בשיאו העובדות מתחלפות - היא נושאת את התכונה של היות-צהובה והיות-שחורה-בעתיד.
+
+
+### ביקורת
+
+זימרמן טוען שלעמדה זו יש מחירים מטאפיזיים - דברים מוזרים יוצאים אמיתיים. חשבו של על כאבי ראש. אם אנחנו נצחיים (Eternalism), כאב הראש קיים לנצח - פשוט בזמן מסוים. אז אם ב10:22 כואב לי הראש, גם ב17:24 כואב לי הראש (פשוט בזמן אחר), וזה כמובן מוזר - יש כאבי ראש שלא כואבים. 
+
+כאב הראש קיים לנצח (בעבר). גם מלחמת העולם השנייה קיימת לנצח (בעבר). אבל אם היא קיימת, איזה תכונות יש לה ב*הווה*? בהווה אין למלחמת העולם השנייה תכונות - היא התרחשה איפושהו, אבל בהווה היא כבר לא. קיימת מלחמה, שעכשיו לא מתרחשת איפושהו. זה מוזר.
+
+הבננה, שנרקבה כבר, הייתה ירוקה וצהובה, אבל היא קיימת עכשיו. היא קיימת עכשיו, אבל אין לה שום צבע - היא נרקבה כבר. זה מוזר שקיימת עכשיו בננה בלי צבע.
+
+סוציולוגית, מטאפיזיקאים לא אוהבים את המחיר הזה, והעמדה הזו לא מאוד מקובלת.
+
+## Presentism
+
+Presentism מניח Endurantism, ויוצא משהו כזה.
+
+- הבננה מבשילה והופכת מירוקה לצהובה.
+- הבננה תמיד קיימת (Endurantism).
+- בתחילת התהליך הבננה **היא** ירוקה ו**תהיה** צהובה. בסופו הבננה **היא** צהובה ו**תהיה** שחורה.
+- יש רק הווה (Presentism).
+- *אבל*, לא תמצאו מצב שהבננה **קיימת**, אבל לא **נמצאת בו**.
+
+[^1]: זה נדמה בנאלי, אבל:
+	
+	1. לא כל דבר מאפשר פנייה לניסיון חושי (*יש אלוהים? עולמות אפשריים? **מספרים?***)
+	2. זה לא רק ש*נדמה לי* שדברים עכשווים וחולפים; זה ש**כל האירועים שנדמים לי נדמים לי עכשוויים וחולפים**. כלומר, דחייה תטען ש*כל הדימויים שלי הם אשליה!* זה כבר לא כזה נחמד.

פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/זמן.md

@@ -59,7 +59,7 @@ tags:
 
 זה נדמה טיעון מתחכם ומטומטם, אומר אורי, משום שזה טיעון מתחכם ומטומטם. אבל גם לטיעונים מתחכמים ומטומטמים צריכים להשיב.
 
-![banana](banana.jpg)
+![banana](../banana.jpg)
 <small>😈</small>
 
 

פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/זמן/זורם.md

@@ -1,67 +0,0 @@
----
-title: האם הזמן זורם?
-tags:
-  - שנה_ג
-  - סמסטר_ב
-  - פילוסופיה
-  - מטאפיזיקה
-  - זמן
----
-ניסינו להבין מה הופך טענות כמו *הבננה הייתה ירוקה ותהיה צהובה* לאמיתיות. ניסינו להיות רדוקציוניסטים ולצמצם החוצה את הזמן - *לא לקחת את הזמן הדקדוקי ברצינות*. זה לא הביא את הבשורה. 
-
-אז מה אם *לא* נהיה רדוקציוניסטים, ו*כן* ניקח זמן דקדוקי ברצינות? או - מה עם נגיד שבמצבי קיום בנוי, בהיותם מצבי עניינים, יש אופן *זמני* (טמפורלי)?
-
-במקרה כזה, *הבננה תהיה צהובה* אמיתי כי יש *עובדות עם אופני קיום טמפורליים* ש*הופכים* אותה לאמיתית. כלומר - 
-
-1. הטענה עם הזמן הדקדוקי ש*היה זה המצב ש$P$* אמיתית אם ורק אם **היה**(זה המצב ש$P$)
-2. הטענה עם הזמן הדקדוקי ש*זה המצב ש$P$* אמיתית אם ורק אם $P$
-3.  הטענה עם הזמן הדקדוקי ש*יהיה זה המצב ש$P$* אמיתית אם ורק אם **יהיה**(זה המצב ש$P$)
-
-במקרה כזה, מותר לי להשתמש בזמן דקדוקי (*היה, יהיה, עכשיו* - מושגי A) **רק אם אני מאמין שהוא מייצג נאמנה את המציאות**. כלומר, מושגי A *לא מטעים אותנו* לגבי המציאות. כלומר, *באמת יש נקודות מבט על הזמן*, כיצור אונטולוגי כזה.
-
-מה *זה* אמור להביע?
-
-כשאני אומר שהבננה *הייתה ירוקה*, אני אומר שברגע שבו אני אומר את זה - *עכשיו* - קיים מצב העניינים *היות-הבננה-ירוקה-באופן-עברי*. כשאני אומר שהבננה *תהיה צהובה*, אני אומר שברגע שבו אני אומר את זה - *עכשיו* - קיים מצב העניינים *היות-הבננה-צהובה-באופן-עתידי*.
-
-כלומר, *עכשיו*, אותה בננה מסכנה מכילה *גם* את היות-הבננה-ירוקה-באופן-עברי, ו*גם* את היות-הבננה-צהובה-באופן-עתידי. ככל שהיא תבשיל, ההווה יהפך להיות-הבננה-צהובה-באופן-הווהי, והעתיד יהפוך להיות-הבננה-שחורה-באופן-עתידי; הפואנטה היא שעובדות סביב אופני קיום באות והולכות כל הזמן, ביחס לזמן - הן לא נצחיות יותר. כלומר, **הזמן זורם**. 
-
-
-עכשיו עלינו להתמקד בשאלה - *איך עובדה באה ויוצאת מכדי קיום?* (לעומת השאלה הקודמת - *מה זה אומר להיות קיים **ב**זמן?*).
-
-1. **יש דבר כזה עובדות עם זמן תחבירי?**
-	- לא (רדוקציוניזם)
-	- כן (לא רדוקציוניזם)
-
-2. **אילו זמנים קיימים?**
-	- רק ההווה ([Presentism](../זמן#נצחיות-והתמשכות))
-	- ההווה, העבר, וכל העתיד ([Eternalism](../זמן#נצחיות-והתמשכות))
-	- הווה, העבר, אבל לא העתיד (Growing Block Model)
-
-
-מה שמוביל לכמה צירופים:
-
-- Reductionism + Presentism
-	לא לוקחים את העמדה הזו ברצינות - היא מקפלת *הכל* לתוך הווה (מלחמת העולם השנייה התרחשה, אבל היא לא מתרחשת עכשיו, אז היא לא התרחשה)
-
-- Reductionism + Eternalism (B-Theory)
-	כל העובדות היסודיות ניתנות לניסוח במושגי B, חסרי זמן (*ב*רגעים).
-
-
-- Non-Reductionism + Presentism
-	(גם מכונה Presentism, כי את העמדה הקודמת, זו שבאה יחד עם רדוקציוניזם, לא לוקחים ברצינות). רגעים לא נצחיים, ובכל רגע, רגע אחד *מפסיק להתקיים*, ואחד חדש *מתחיל להתקיים* - **הווה**; כיוצא בזאת, *רק הווה קיים*.
-
-- Non-Reductionism + Eternalism (Moving Spotlight Theory)
-	העבר, הווה והעתיד קיימים ממש, אבל עובדות כן באות ויוצאות מכדי קיום - כלומר, הזמן נצחי, אבל זורם - ומתמקד בכל פעם בעובדה אחרת. העמדה הקלאסית אומרת ש"הפנס מאיר" את ההווה - קרי, יש תכונה מיוחדת *היות-עכשיו*; כל הרגעים קיימים, אבל *היות עכשיו* מתחברת כל הזמן לרגע אחר, ומייחדת אותו. 
-
-
-|                | Reductionism       | Non-Reductionsim        |
-| -------------- | ------------------ | ----------------------- |
-| **Presentism** | X                  | Presentism              |
-| **Eternalism** | [B-Theory](../זמן) | Moving Spotlight Theory |
-
-כלומר, אופני הקיום האלו - *עברי, הווהי, או עתידי* - נובעים *או* מהיכחדות של רגעים, *או* מהופעת תכונת ה*הווהיות*.
-
-איך בוחרים אחת משלוש העמדות האלה?
-
-
-כנגד הרדוקציוניזם הטחנו את התנגדות ה[*אין-שינוי*]((../זמן#הביקורת-מהיעדר-השינוי) (הרדוקציוניזם משיב: *נכון*.).