docs: update פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה

This commit is contained in:
2024-05-19 13:51:19 +03:00
committed by shmick
parent ab2c9132b6
commit 66cae15d8f

View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: מסה על שכל האדם
description:
published: true
date: 2024-05-19T10:30:19.617Z
date: 2024-05-19T10:51:17.339Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, לוק, אמפריציזם
editor: markdown
dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z
@@ -61,6 +61,36 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z
> אם ישאלו מישו מהו הנושא שאליו שייכים הצבע או המשקל, לא יהיה לו מה לומר מלבד זה שהם שייכים לחלקים המתפשטים והמוצקים, ואם ישאלו אותו מהו הדבר שהמוצקות וההתפשטות שייכות לו, מצבו לא יהיה טוב בהרבה ממצבו של ההודי \[...\] אשר אמר שבעולם תומך פיל גדול, וכאשר שאלו אותו על מה ניצב הפיל תשובתו הייתה שזהו צב גדול, וכשנתבע שוב לדעת מה מקנה תמיכה לבצרחב הגב השיב שזהו דבר מה שאינו יודע מהו.
*פרק 23, פס' 2*
# סיבה ותולדה
> [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_-_על_סיבה_ותוצאה_[ספר_שני_פרק_26_283].pdf)
{.is-info}
לוק מתאר סיבה ותוצאה כשינוי בין אידאות ביחס סיבתי: אידאה אחת מותמרת לאידאה אחרת בעקבות מאורע סיבותי מסוים.
חימום שעווה (אידאה א') מעבר לטמפרטורה מסוימת תמיד ימיס אותה ויהפכה לנוזלית (אידאה ב'); זהו היסק אינדוקטיבי שמבוסס על תצפית אמפירית - ראיתי את זה קורה בכל הפעמים הקודמות, ולכן הגעתי למסקנה שזה תמיד יקרה.
## על זהות ושונות
> [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_-_על_זהות_ושונות_[ספר_שני_פרק_27_עמ׳_286-306].pdf)
{.is-info}
לוק מגדיר **זהות** כ**השוואה מעבר לזמן ולמקום** - נאמר על איכות שהיא זהה או על עצם שהוא זהה כאשר שינוי של זמן או מקום לא משנה אתת זהותם - השוואה בין דבר לבין עצמו[^14].
לוק שולל את קיומם של מספר עצמים מאותו ה**סוג** באותו המקום והזמן. הוא מגדיר שלוש סוגים:
- האל
- רוח (שכלים)
- חומר (גופים)
כלומר, חלקיק במקום מסוים בזמן מסוים שולל בהכרח קיומו של חלקיק *אחר* באותו המקום ובאותו הזמן. הוא יכול להתקיים לצד *האל* ולצד *שכל*, אבל לא ביחד עם חלקיק אחר.
לוק מפלח גם את האדם לחלוקה סוגית כזו (סעיף 9) - ישנו ה*אדם* (Human Being) - קרי, האורגניזם החי, הגוף, וה*אישיות* (Personality) - קרי, האופי, הנפש, השכל.
כאן קורה משהו מוזר:
> ארנון מספר שהוא נתקע במגלשה בגיל חמש (סיפור אמיתי!). ארנון הבוגר *זוכר* את המודעות של להיות תקוע במגלשה - הוא יכול להגיד ש*הוא* (קרי, אותו *אני*) נתקע במגלשה.
לוק בעצם אומר, שגם בהינתן גוף שונה לגמרי - אפילו אם אין לארנון הבוגר אפילו חלקיק אחד במשותף עם ארנון בן החמש - עדיין מתקיים יחס של זהות, משום שסוג השכל נשאר עצמו מעבר למקום ולזמן. הזהות העצמית שלנו נעוצה רק בנו, בזיכרון - וכך, תיאורטית, ייתכן, לפי לוק, *אני* על פני אינספור שנים וגופים, כל עוד ישנו החוט התודעתי המקשר.
[^1]: *וזה אומר - **סלט טאבולה***, אומר דן
[^2]: וזה בעצם מאוד מוזר להיות אידיאליסט אמפריציסט - *יש רק רוח*, אבל *כל מה שאנחנו יודעים מגיע מהחושים*. אבל [בארקלי](/פילוסופיה/חדשה/בארקלי) כזה. זו התחלה של בדיחה פילוסופית גרועה - מה קורה כשאנגלי, אירי וסקוטי מנסים לעשות פילוסופיה? לא טוב.
[^3]: ו[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) שהוא *ממש מעולה* לפי דן, הגיב לו בחיבור משלו - *מסות חדשות על שכל האדם* - סעיף לסעיף.
@@ -73,4 +103,5 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z
[^10]: אצל לוק, המושגים האלו סינונימיים לחלוטין; לא אצל [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט).
[^11]: אני רואה אתכם - *פתיתי שלג מיוחדים* - ומכם אני יכול להסיק מושג מופשט - *האדם*.
[^12]: זוהי תרומה משמעותית של לוק לפילוסופיה המערבית, לפי ארנון.
[^13]: יום *יזעם* על זה, מספיילר ארנון.
[^13]: יום *יזעם* על זה, מספיילר ארנון.
[^14]: זהות המכונה *זהות נומרלית* - הדבר זהה רק לדבר האחד עצמו