diff --git a/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md b/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md index 349ff2ab..0954b8f2 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: הפנמנולוגיה של הרוח description: published: true -date: 2024-07-09T14:13:14.733Z +date: 2024-07-09T14:25:25.643Z tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, הגל editor: markdown dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z @@ -646,7 +646,7 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא # הדיאלקטיקה של האדון והעבד -> [טקסט (בר-לפידות)](/פילוסופיה/חדשה/הגל/הדיאלקטיקה_של_האדון_והעבד_תרגום_בר_לפידות.pdf) +> [טקסט (בר-לפידות)](/פילוסופיה/חדשה/הגל/הדיאלקטיקה_של_האדון_והעבד_תרגום_בר_לפידות.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/הגל/פנומנולוגיה_של_הרוח_בן_גוריון_2024_מצגת_8_לאתר.pptx) {.is-info} ## חירות, אדנות ועבדות @@ -754,6 +754,23 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא כעת, הגל מבקש לעמוד על ההבדל - בין נקודת המבט שלו, שלנו ושל הדמות שאותה אנו בוחנים בכל פעם. +# מתודעה למודעות + +> [You cannot get there from here](/פילוסופיה/חדשה/הגל/you-cant-get-there-from-here.pdf) (Pippin) - מאמר על המעברים בפנמנולוגיה. +{.is-success} + +המעבר מתודעה למודעות עצמית הוא מורכב, ועובר דרך ה**חיים** וה**תודעה**. + +## המושא נהיה חיים, הוויה רפלקסיבית + + +> המושא \[...] נהיה **חיים**. מה שהמודעות העצמית מבדילה מעצמה כהווה, הגם שהוא מוצב כהווה, אינו הווה רק בצורת הוודאות החושית והקליטה, אלא הוא הוויה רפלקסיבית, ומושא התאווה הבלתי-אמצעית הוא משהו חי. +> *168* + +לקחה של הדיאלקטיקה בפרקי **מודעות** היה ש***במושג* לבדו** - בחשיבה המושגית - **מתפענח**\מונהר\מובן *האובייקט(יבי)* כמות שהוא; החשיבה היא שיורדת לחקרו של האובייקט(יבי) היא שטובעת את המושגים הנחוצים לשם כך (ובכללם עצם המושג 'אובייקט(יבי)!). ומעבר לזה (ובעצם מובלע בתוך כל זה), היא - החשיבה - מודעת לעצמה ב***מודעות עצמית***: ה'אני החושב', אני החושב, יודע את האובייקט(יבי) ויודע שאני יודע; *בחשיבתי המושגית אני מבין לאשורם ולאמיתתם את היחסים בין האובייקטיבי לסובייקטיבי* ומסולקת המכשלות והתבלולים שהעיבו על יומרת ידיעתנו. + +אם אני חושב כך וכך, כמובן ש*אני* חושב; אך זה ש*אני* חושב לא אומר שלא כך וכך - אדרבה! זה *אכן* כך וכך. המודעות העצמית שלי כחושב - סובייקט - לא גורעת מהדבר כפי שהוא - האובייקט - אלא טובעת בו חותם ולוקחת בו חלק. + [^1]: לא ההתפוררות, אלא ההדרגתיות. [^2]: בהגדרתו את האדם כ*חיה חושבת*. [^3]: בעיקר לאור ההגות של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט), שהופך את ההפרדה הזו - שאינה חדשה - לדבר דיכוטומי ורב משקל בהגות שלו.