vault backup: 2025-03-31 15:16:46
This commit is contained in:
@@ -10,7 +10,7 @@ dateCreated: 2024-06-30T11:03:04.676Z
|
||||
|
||||
[**עמנואל קאנט**](https://en.wikipedia.org/wiki/Immanuel_Kant) מתיימר לעשות למטאפיזיקה מה שקופרניקוס עשה למדעים. [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) הגיע למסקנה ש[הקשר הסיבתי הוא ברוח ולא במושאים](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה); קאנט אומר, לעומתו, שהקשר הסיבתי הוא ברוח *ולכן* במושאים: עצם התפיסה שלי מכוננת את עולם התופעות.
|
||||
|
||||
קאנט הואשם [באידיאליזם ברקליאני כזה](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות), אבל זה לא מה שהוא טוען: הדברים *באמת* קיימים שם בחוץ, אבל האופן שהם *מופיעים* תלויים באופי ההכרה של התופס. את כל זאת הוא טוען במסה הפילוסופית האדירה שלו, [ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת).
|
||||
קאנט הואשם [באידיאליזם ברקליאני כזה](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות), אבל זה לא מה שהוא טוען: הדברים *באמת* קיימים שם בחוץ, אבל האופן שהם *מופיעים* תלויים באופי ההכרה של התופס. את כל זאת הוא טוען במסה הפילוסופית האדירה שלו, [ביקורת התבונה הטהורה](ביקורת_מבוא.md).
|
||||
|
||||
קאנט, שלא כמו [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) למשל, אינו מבקש להרחיב על הקודמים בו, אלא לעשות בהם סדר: קאנט *הרבה* יותר מפורט מקודמיו האמפריציסטים, ומצייר תמונה עשירה יותר. קאנט סבור ש**התבונה** היא רק *כושר אחד מני רבים* של ההכרה, ומופיע רק בעומק ה*ביקורת*, ולא מילה נרדפת כמי שראו אותה האמפריציסטים. קאנט מפריד בין ה*שכל* והה*הסתכלות*, וקובע כי כדי לענות ליום באופן מלא, הוא זקוק רק לשני הכישורים האלו. אולם אחריהם, הביקורת לא נגמרת - נהפוכו: היא רק מתחילה. *התשובה ליום היא לא נושא הספר*: מטרתו היא חקירת כושר התבונה, ובכך הוא חורג מההיקף של כל קודמיו.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -12,7 +12,7 @@ tags:
|
||||
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=54851#section-0), [טקסט (עברית)](https://kotar-cet-ac-il.bengurionu.idm.oclc.org/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=110424490#1.0.3.default), [טקסט (אנגלית)](https://logos.pukeko.xyz/%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%A7%D7%90%D7%A0%D7%98/kant-1781_critique_of_pure_reason.pdf)
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[ביקורת התבונה הטהורה (מבוא לפילוסופיה חדשה)](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) (חובה!)
|
||||
[ביקורת התבונה הטהורה (מבוא לפילוסופיה חדשה)](ביקורת_מבוא.md) (חובה!)
|
||||
|
||||
|
||||
## תוכן העניינים
|
||||
|
||||
@@ -283,11 +283,44 @@ tags:
|
||||
|
||||
ה**כוח המדמה** - היכולת שלנו לייצר דימויים - היא ספונטנית, אבל כפופה לשכל. הכוח הזה יכול להיות סביל - ראית כלב, אז אתה נזכר בחווית ילדות עם כלב[^38] - או *פעיל* - כוח מדמה יוצר בשירות השכל.
|
||||
|
||||
> הדדוקציה המטאפיזית[^39] הוכיחה את מקור הקטגוריות \[...] הנובעים אפריורי מן השכל לבדו.
|
||||
> הדדוקציה המטאפיזית[^39] הוכיחה את מקור הקטגוריות \[...] **להכתיב לטבע את החוק, ואף לעשות את הבע עצמו לאפשרי. כי אלמלא יכלו הקטגוריות לתפקד כך, לא אפשר היה להסביר כיצד ייתכן שכל מה שעשוי לבוא בפני חושינו חייב להיות כפוף לחוקים הנובעים אפריורי מן השכל לבדו.**
|
||||
>
|
||||
> > B159-160
|
||||
|
||||
באופן מדהים, קאנט אומר כאן ש**המבנה הבסיסי ביותר של הטבע הוא המחשבה** - הוא זה שמכתיב לטבע את המבנה ואפילו מאפשר אותו ממש. הדרך היחידה להוכיח את הקטגוריות היא להדגים כיצד הן *מכוננות* את מושאי הניסיון.
|
||||
|
||||
באופן מדהים, קאנט אומר כאן ש**המבנה הבסיסי ביותר של הטבע הוא המחשבה** - הוא זה שמכתיב לטבע את המבנה ואפילו מאפשר אותו ממש. הדרך היחידה להוכיח את הקטגוריות היא להדגים כיצד הן *מכוננות* את מושאי הניסיון. זהו לב ליבה של המהפכה הקנטיאנית ממש: היא לא מדברת על אופנים חולפים בתפיסה שלנו (*אם אני מפחד מברווזים, נדמה לי שכל הברווזים רודפים אותי*), אלא המבנה ש*כל הכרה באשר היא הכרה* מטילה על העולם.
|
||||
|
||||
!!! warning "חוק, מושג, וחוק טבע אצל קאנט 🦒↓"
|
||||
שימו לב: אצל קאנט *חוקים* ו*מושגים* הם סינונימיים. הקטגוריות הן ה*חוקים*, בעוד ש*חוקי טבע* הם חוקים אמפיריים, שלא נתונים לנו אפריורי.
|
||||
|
||||
איני יכול שלא לתפוס ג'ירפות אלא בחלל ובזמן - זה **חוק**. זה שיש בכלל כבידה, ג'ירפות (כי אם לא היה להן צוואר ארוך הן היו מתות בסוואנה) זה כבר (חוק) אמפירי.
|
||||
|
||||
|
||||
> קודם כול אעיר, שאני מבין ב**סינתזה של האפרהנסיה[^40]** את הצירוף של הריבוי בהסתכלות האמפירית, שאמצעותה מתאפשרת תפיסת חושים, כלומר, מתאפשרת תודעה אמפירית שלה (כתודעה)
|
||||
>
|
||||
> > B160
|
||||
|
||||
כלומר, זה שאני רואה משהו מוגדר בחלל על הזמן הוא משום שיש *בי* כוח מקשר - **סינתזה של האפרהנסיה** - שמאחד אותו.
|
||||
|
||||
|
||||
> בדימויי החלל והזמן יש לנו צורות \[...] של **אחדות** הריבוי הזה
|
||||
>
|
||||
> הערת קאנט: בחלל שמדמים אותה כמושא \[...] לחלל ולזמן ולא למושג השכל.
|
||||
>
|
||||
> > B160-161
|
||||
|
||||
הייצוגים הפנימיים שלנו - מחשבות, רגשות, זיכרונות וכו' - מתקדמים ב[זמן](../אסתטיקה#הבירור-המטאפיזי-של-מושג-הזמן), אבל לא [במרחב](../אסתטיקה#הבירור-המטאפיזי-של-מושג-החלל) (אי אפשר לשאול *איפה* - פיזית, בחלל - נמצא הזיכרון, המחשבה, וכו').
|
||||
|
||||
!!! info "זכרו את הנקודה הזו, על הזמן: הצורה היחידה המשותפת לכל ההתנסויות. היא משחקת תפקיד מכריע בהגות של קאנט אחר כך."
|
||||
|
||||
|
||||
יש לנו את שתי הצורות שלנו - חלל וזמן. החיבור הולך *על פי* הצורות האלה - *מה שיהיה נכון בחלל ובזמן יהיה נכון גם לגבי התפיסה של החלל ובזמן*.
|
||||
|
||||
!!! is-info "דוגמה"
|
||||
הזמן הולך קדימה. ככה הוא נתון לנו; מהעבר דרך ההווה אל העתיד. *משום* שככה זמן נתון לנו, לא נוכל לתפוס משהו *בזמן* כשהוא הולך פתאום *אחורה*.
|
||||
|
||||
באופן דומה, אנחנו תופסים בשלושה מימדים. ככה החלל נתון לנו: כתלת מימדי. לכן, לא נוכל לתפוס משהו *בחלל* כ*ארבע-מימדי*.
|
||||
|
||||
|
||||
[^24]: למרות שהוא טוען בתוקף שלא שינה כלום - לקאנט יש נטייה כזו ל*אין חדש תחת השמש*, רק בטעות שכתבתי הכל, אופסי.
|
||||
[^25]: קאנט מרבה להשתמש בדימויים משפטיים (כמובן).
|
||||
@@ -304,4 +337,5 @@ tags:
|
||||
[^36]: זו טענה שנכנסה על פי *עיקרון החסד* - הניסוח בטקסט לא הכי ברור, אבל ככה עידו מפרש את זה.
|
||||
[^37]: להתעלם, להניח בצד, *to abstract away*.
|
||||
[^38]: זו עקיצה כלפי יום, שסבר שאנחנו מקשרים דברים *מכוח ההרגל* - באופן סביל לחלוטין.
|
||||
[^39]: הכוונה לגזירת הקטגוריות \[ה[אנליטיקה הטרנסנדנטלית?](../לוגיקה#האנליטיקה-הטרנסנדנטלית)] - שם קאנט *לא קרא להם הדדוקציה המטאפיזית*. אופס!
|
||||
[^39]: הכוונה לגזירת הקטגוריות \[ה[אנליטיקה הטרנסנדנטלית?](../לוגיקה#האנליטיקה-הטרנסנדנטלית)] - שם קאנט *לא קרא להם הדדוקציה המטאפיזית*. אופס!
|
||||
[^40]: מלשון *apprehend* - לתפוס, לקלוט.
|
||||
Reference in New Issue
Block a user