docs: update פסיכולוגיה/חברתית/עמדות

This commit is contained in:
2024-06-18 13:38:17 +03:00
committed by shmick
parent dc4353008b
commit 698054895c

View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: עמדות
description:
published: true
date: 2024-06-18T10:16:24.955Z
date: 2024-06-18T10:38:14.935Z
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית
editor: markdown
dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
@@ -390,6 +390,20 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
כשהרלוונטיות הייתה נמוכה, ההשפעה של זהות המוסר הייתה דרמטית: בוגרי התיכון היו הרבה, הרבה פחות משכנעים. מצד שני, כשהרלוונטיות הייתה גבוהה, הפער היה קטן מאוד.
## The Sleeper Effect
[Hovland & Weiss (1951)](https://psycnet.apa.org/record/1953-03515-001) עמדו על ה*Sleeper Effect* עוד הרבה לפני התפתחות
מודלי השכנוע.
היא קובעת כי כשנחשפים מידית למסר חזק, לצד אות כלשהו שפוגע באמינות שלו - *Discounting cues* (למשל, אדם שאנחנו לא סומכים עליו שמוסר טיעון חזק), אנו נוטים לייחס לו עמדה שלילית - אך לאורך זמן, אנו נוטים יותר להשתכנע. זה המצב הפוך מהתופעה הרגילה, שבה טיעון חזק משכנע אותנו תחילה, אך היעילות שלו דועכת לאורך זמן.
[Kumkale & Albarracin (2004)](https://psycnet.apa.org/record/2003-11000-006) העמיקו בחקר התופעה, ועמדו על כך שהאפקט מתקיים רק כש:
- למסר עצמו יש השפעה חזקה
- אי האמינות של המקור (או פרט אחר שהופך את המסר לבלתי אמין) מבטלת או מקטינה משמעותית את ההשפעה של המסר
- שיש מניע ויכולת גבוהה לעבד את המסר, והפרט שמבטל את אמינות המסך מתגלה לשומע *אחרי שהמסר עצמו מעובד*
[^1]: ר' גם: [Project Implicit](https://www.projectimplicit.net) - הסברים