docs: update פסיכולוגיה/חברתית/עמדות

פסיכולוגיה/חברתית/עמדות.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: עמדות
 description: 
 published: true
-date: 2024-06-18T10:16:24.955Z
+date: 2024-06-18T10:38:14.935Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
@@ -390,6 +390,20 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
 
 כשהרלוונטיות הייתה נמוכה, ההשפעה של זהות המוסר הייתה דרמטית: בוגרי התיכון היו הרבה, הרבה פחות משכנעים. מצד שני, כשהרלוונטיות הייתה גבוהה, הפער היה קטן מאוד. 
 
+## The Sleeper Effect
+
+[Hovland & Weiss (1951)](https://psycnet.apa.org/record/1953-03515-001) עמדו על ה*Sleeper Effect* עוד הרבה לפני התפתחות 
+מודלי השכנוע. 
+
+היא קובעת כי כשנחשפים מידית למסר חזק, לצד אות כלשהו שפוגע באמינות שלו - *Discounting cues* (למשל, אדם שאנחנו לא סומכים עליו שמוסר טיעון חזק), אנו נוטים לייחס לו עמדה שלילית - אך לאורך זמן, אנו נוטים יותר להשתכנע. זה המצב הפוך מהתופעה הרגילה, שבה טיעון חזק משכנע אותנו תחילה, אך היעילות שלו דועכת לאורך זמן. 
+
+[Kumkale & Albarracin (2004)](https://psycnet.apa.org/record/2003-11000-006) העמיקו בחקר התופעה, ועמדו על כך שהאפקט מתקיים רק כש:
+
+- למסר עצמו יש השפעה חזקה
+
+- אי האמינות של המקור (או פרט אחר שהופך את המסר לבלתי אמין) מבטלת או מקטינה משמעותית את ההשפעה של המסר
+
+- שיש מניע ויכולת גבוהה לעבד את המסר, והפרט שמבטל את אמינות המסך מתגלה לשומע *אחרי שהמסר עצמו מעובד*
 
 
 [^1]: ר' גם: [Project Implicit](https://www.projectimplicit.net) - הסברים