vault backup: 2025-01-01 13:16:52

.obsidian/workspace.json

@@ -11,10 +11,14 @@
             "id": "ace035b0d468a29f",
             "type": "leaf",
             "state": {
-              "type": "empty",
+              "type": "markdown",
-              "state": {},
+              "state": {
+                "file": "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md",
+                "mode": "source",
+                "source": false
+              },
               "icon": "lucide-file",
-              "title": "New tab"
+              "title": "רפלקטיביים"
             }
           }
         ]

פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md

@@ -388,6 +388,38 @@ title: החיים הרפלקטיביים
 
 אבל יש האומרים שאגואיזם של ערכים מכשיל את עצמו: כדי שאני אעריך את X אני צריך לחשוב מלכתחילה שלX יש ערך כשלעצמו - זה חייב לבוא מבחוץ. דוגמה נוספת - אם אני חושב שאומנות היא בעלת ערך, אז היא בעלת ערך עבורי וגם עבור כולם - לא הגיוני שאני אגנוב לאנשים אחרים את הצבעים והמכחולים כדי שאני אעשה אומנות. קאנט ניסה לנסח את הסתירה הזו באופן מוחלט ב[צו הקטגורי](/פילוסופיה/אתיקה#הצו-הקטגורי).
 
+## בעיית הרוע
+
+!!! success "ראה גם"
+	[בעיית הרוע (מבוא לפילוסופיה של הדת)](/פילוסופיה/דת/רוע)
+
+בעיית הרוע היא בעיה מטאפיזית, שמטרידה את האנושות בכלל ואנשים מאמינים בפרט כבר אלפי שנים. אולם, הדיון שלנו הוא סביב הקשר של הבעיה לחיים הרפלקטיביים, גם של אנשים לא מאמינים[^4].
+
+בעיית הרוע היא גם אפיק מרכזי כ*נגד* האלוהים: מי שחושב שאין יד מכוונת ביקום נוהג להצביע על בעיית הרוע. קשה מאוד להימנע מלשאול שאלות כאלה - כמו ששואל היידיגר - 
+
+> למה יש משהו, ולא שום דבר?
+
+
+בעיית הרוע היא סוג כזה של שאלה, שאיננו יכולים אלא לשאול, בין אם יש להן תשובה או לא[^15]. הן מהוות מודל אתי מסוים תוך העיסוק בהן, גם אם אין להן תשובה חותכת.
+
+נוזיק מתיימר לתת תשובות לא-טיפוסיות לבעיה הזו. 
+
+השאלה, בפשטות, היא - *אם יש אל כל יכול, כל יודע, וטוב באופן מוחלט, איך ייתכן רוע בעולם?* אם נסיר כל אחד מההיבטים האלה, אפשר יהיה להסביר את הרוע, אבל שלושתם ביחד הם סתירה. התשובות של נוזיק הן *יותר מעצבנות מאשר מאירות עיניים*, אומר שלמה. ישנן כמה תשובות כאלה:
+
+- אין רוע (חיובי): רוע הוא שלילה של הטוב. אם טוב הוא מספר, "רוע" הוא 0 טוב - לא כוח בפני עצמו.
+
+כשאנחנו פוגשים רוע בפעולה, התשובה הזו מרגישה מתחמקת: מעשים רעים מרגישים לנו כ*מינוס* טוב, כותב נוזיק.
+
+- רוע הוא בעצם טוב: הוא חיוני לטוב בצורה כזו או אחרת. הוא מלמד אותנו איך להיות טובים, מחנך אותנו, וכו'.
+
+והאל לא יכל לברוא עולם שמאפשר ללמד אותנו מהר יותר, או בלי השלב הזה בכלל, שואל נוזיק? גם התשובה הזו מרגישה מתחמקת. 
+
+יש עוד הרבה תשובות כאלה, של רוע כמכשיר - הוא מטהר צדיקים לעולם הבא, הוא מהווה כפרה על העולם, וכדומה, אבל כולם לא מאוד משכנעים. 
+
+- יש רוע, אבל הוא לא קשור לאל. האל ברא אותנו כבעלי רצון חופשי, ו*אנחנו* בוחרים בו כדי לעשות רוע.
+
+רצון חופשי הוא טוב, גם אם המחיר הוא לאפשר ליצורים לבחור ברוע. אבל, נוזיק טוען, יש הרבה רוע שלא קשור ברצון חופשי - רעידות אדמה ושאר אסונות טבע. והאם באמת רצון חופשי טוב *עד כדי* לסבול את תופעות הלוואי האיומות שלו, הרוע? האם זה כזה נורא שנהיה *בלי* רצון חופשי, ופשוט נהיה מעין רובוטים טובים כאלו[^16]?
+
 
 
 [^1]: אפלטון לוקח את הרעיון הזה רחוק יותר ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה).
@@ -397,9 +429,12 @@ title: החיים הרפלקטיביים
 [^5]: אהמם, [מטאפיזיקה](/פילוסופיה/מטאפיזיקה), [פילוסופיה של הדת](/פילוסופיה/דת).
 [^6]: [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה).
 [^7]: והוסרל עצמו היה אנליטי ומתמטיקאי מבריק - זה לא נכתב מזלזול במדע.
-[^8]: אולי פסיכופטים, וגם אז - זהו היוצא מן הכלל המעיד על הכלל.
+[^8]: אולי פסיכופתים, וגם אז - זהו היוצא מן הכלל המעיד על הכלל.
 [^9]: ביוונית, למשל, יש המון מילים שונות להמון סוגים שונים של אהבה - *פיליה*, *ארוס*, *אורקסיה*, *אגת'ה*... (φίλια, έρως, ὄρεξια, αγαθά...)
 [^10]: באופן יוצא דופן, אנחנו בעברית נהנים מההבחנה בין *אושר* ל*שמחה*, ואנחנו לא משתמשים במונחים האלו לסירוגין. 
 [^11]: ר' גם - *Μοrality*, ברנרד וויליאמס. 
 [^12]: שפינוזה, [*אתיקה*](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה). משפט אחרון.
 [^13]: שלמה מזכיר שם של ספר: *Αll joy, no fun*
+[^14]: לא במקרה [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) מתחיל את ה[אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) ב*אלוהים*.
+[^15]: קאנט חשב שאלו שאלות שהתבונה חותרת אליהן באופן טבעי ([*אנטינומיות*](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה#מהי-אנטינומיה)), אם כי אינה יכולה לתת להן תשובה (וכך מגיעה ל*סתירות ומבוכות*).
+[^16]: תשובות כאלו רלוונטיות במיוחד בהקשרים של קהילות יותר מסורתיות, כמו חרדים: מחנכים אותם להיות טובים בחינוך קשה, נטול-חופש, אבל בסוף יוצאים אנשים טובים יותר (אולי).