vault backup: 2025-03-25 13:21:09

This commit is contained in:
2025-03-25 13:21:09 +02:00
parent 4c7b7749d1
commit 6d847a3ea7
5 changed files with 1420 additions and 7 deletions

View File

@@ -13,12 +13,26 @@
"state": { "state": {
"type": "markdown", "type": "markdown",
"state": { "state": {
"file": "כלליים/יוונית/הפועל.md", "file": "כלליים/יוונית/הפועל (מורחב).md",
"mode": "source", "mode": "source",
"source": false "source": false
}, },
"icon": "lucide-file", "icon": "lucide-file",
"title": "הפועל" "title": "הפועל (מורחב)"
}
},
{
"id": "e1907919fba58674",
"type": "leaf",
"state": {
"type": "markdown",
"state": {
"file": "כלליים/יוונית/תחביר (מורחב).md",
"mode": "source",
"source": false
},
"icon": "lucide-file",
"title": "תחביר (מורחב)"
} }
}, },
{ {
@@ -92,8 +106,7 @@
} }
], ],
"direction": "horizontal", "direction": "horizontal",
"width": 300, "width": 300
"collapsed": true
}, },
"right": { "right": {
"id": "99950006b34d1af7", "id": "99950006b34d1af7",
@@ -180,8 +193,11 @@
}, },
"active": "0802ccbea7341bf3", "active": "0802ccbea7341bf3",
"lastOpenFiles": [ "lastOpenFiles": [
"כלליים/יוונית/תחביר.md", "כלליים/יוונית/תחביר (מורחב).md",
"כלליים/יוונית/כינויים (מורחב).md",
"כלליים/יוונית/הפועל (מורחב).md",
"כלליים/יוונית/הפועל.md", "כלליים/יוונית/הפועל.md",
"כלליים/יוונית/תחביר.md",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/pink.webp", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/pink.webp",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/possible.webp", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/possible.webp",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/possible.jpg", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/possible.jpg",
@@ -216,8 +232,6 @@
"פסיכולוגיה/תודעה/index.md", "פסיכולוגיה/תודעה/index.md",
"פסיכולוגיה/תודעה/העצמי.md", "פסיכולוגיה/תודעה/העצמי.md",
"פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/אבולוציה.md", "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/אבולוציה.md",
"פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/מוחי.md",
"פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/CBC.md",
"_tui5046_01.jpg", "_tui5046_01.jpg",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/dislike.jpg", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/dislike.jpg",
"donkey.webp", "donkey.webp",

View File

@@ -0,0 +1,603 @@
## מבוא: מבנה הפועל היווני
הפועל ביוונית עתיקה הוא מורכב ועשיר בצורות, המאפשר הבעה מדויקת של משמעויות שונות. מערכת הפועל מאורגנת לפי שלושה ממדים עיקריים, כאשר כל צורה של פועל מכילה מידע משלושתם:
1. **זמן (Tense)** - מתי הפעולה מתרחשת, וגם איך היא מתרחשת (היבט):
- הווה (Present) - פעולה מתמשכת בהווה
- עבר ממושך (Imperfect) - פעולה מתמשכת בעבר
- נקודתי (Aorist) - פעולה נקודתית, בדרך כלל בעבר
- עתיד (Future) - פעולה שתתרחש בעתיד
- הווה מושלם (Perfect) - פעולה שהסתיימה אך תוצאותיה נמשכות בהווה
- עבר מושלם (Pluperfect) - פעולה שהסתיימה לפני נקודת זמן בעבר
2. **קול (Voice)** - היחס בין הפועל לבין הנושא:
- פעיל (Active) - הנושא מבצע את הפעולה
- בינוני (Middle) - הנושא מבצע פעולה המשפיעה עליו או לטובתו
- סביל (Passive) - הנושא מקבל את הפעולה
3. **אופן (Mood)** - האופן שבו הפעולה נתפסת מבחינה מודאלית:
- חיווי (Indicativus) - פעולה ממשית, עובדתית
- חבור (Coniunctivus) - פעולה אפשרית, פוטנציאלית
- ייחול (Optativus) - פעולה משוערת, מאוחלת
- ציווי (Imperativus) - פקודה
- מתמשך (Infinitivus) - שם הפעולה (לחנך, ללמוד)
- בינוני (Participium) - תיאור פועלי של שם עצם (מחנך, לומד)
## מערכת ההווה (Συστημα Ενεστώτος)
מערכת ההווה ביוונית מבטאת פעולות מתמשכות או חוזרות - אלו פעולות שמתרחשות כעת, או פעולות שקורות באופן קבוע או חוזר ונשנה.
**מאפיינים עיקריים של מערכת ההווה:**
- מבטאת פעולה בהווה או פעולה נמשכת
- מתארת מצב קיים או פעולה שגרתית
- משמשת כבסיס ליצירת רוב הצורות האחרות של הפועל
**צורות הקיימות במערכת ההווה:**
- הווה חיווי (Indicativus) - פעולה מתמשכת בזמן הווה
- הווה חבור (Coniunctivus) - פעולה מתמשכת פוטנציאלית
- הווה ייחול (Optativus) - פעולה מתמשכת מיוחלת
- הווה ציווי (Imperativus) - פקודות לפעולה מתמשכת
- הווה מתמשך (Infinitivus) - המושג של פעולה מתמשכת
- הווה בינוני (Participium) - תיאור של מישהו המבצע פעולה מתמשכת
### דפוס יצירה של צורות ההווה
רוב הפעלים יוצרים את ההווה על ידי הוספת סיומות ראשוניות ישירות לגזע הפועל. גזע זה מכונה "גזע ההווה" (present stem).
**סיומות הפעיל:**
- גוף ראשון יחיד: -ω
- גוף שני יחיד: -εις
- גוף שלישי יחיד: -ει
- גוף ראשון רבים: -ομεν
- גוף שני רבים: -ετε
- גוף שלישי רבים: -ουσι(ν)
**סיומות הבינוני/סביל:**
- גוף ראשון יחיד: -ομαι
- גוף שני יחיד: -ῃ
- גוף שלישי יחיד: -εται
- גוף ראשון רבים: -όμεθα
- גוף שני רבים: -εσθε
- גוף שלישי רבים: -ονται
### הווה (יחיד) חיווי פעיל (Indicativus praesentis activus)
|גוף|יחיד (Singularis)|רבים (Pluralis)|
|---|---|---|
|1. pers|παιδεύω (אני מחנך)|παιδεύομεν (אנחנו מחנכים)|
|2. pers|παιδεύεις (אתה מחנך)|παιδεύετε (אתם מחנכים)|
|3. pers|παιδεύει (הוא/היא/זה מחנך)|παιδεύουσιν (הם מחנכים)|
**שימוש:** מתאר פעולות המתרחשות כעת או באופן קבוע.
**דוגמה:** γράφω ἐπιστολήν. (אני כותב מכתב.)
**הערות תחביר:** אם נושא המשפט בסתמי רבים, הנשוא הפועלי ביחיד:
> δῶρα θεὺς πείθει
>
> מתנות האל משכנעות
### הווה חיווי בינוני-סביל (Indicativus praesentis medii-passivi)
|גוף|יחיד (Singularis)|רבים (Pluralis)|
|---|---|---|
|1. pers|παιδεύομαι (אני מתחנך)|παιδευόμεθα (אנחנו מתחנכים)|
|2. pers|παιδεύη (אתה מתחנך)|παιδεύεσθε (אתם מתחנכים)|
|3. pers|παιδεύεται (הוא/היא מתחנך)|παιδευόνται (הם מתחנכים)|
**שימוש:**
- **בינוני (Middle)**: הפעולה חוזרת לנושא או משפיעה עליו.
- **סביל (Passive)**: הנושא מקבל את הפעולה.
### הווה מתמשך (Infinitivus praesentis)
|קול|צורה|
|---|---|
|פעיל (Activum)|παιδεύειν (לחנך)|
|בינוני-סביל (Medium-Passivum)|παιδεύεσθαι (להיות מתחנך)|
**שימוש:** בצורת infinitivus, יכול לשמש כנושא משפט שמני:
> αἰσχρὸν τὸ φεύγειν
>
> הגלות מבישה (ה"להיות גולה" מביש)
### הווה בינוני פעיל (Participium praesentis activi)
|יחסה|זכר (Masculinum)|נקבה (Femininum)|סתמי (Neutrum)|
|---|---|---|---|
|Nominativus|παιδεύων (בהיותו מחנך)|παιδεύουσα (בהיותה מחנכת)|παιδεῦον (דבר שמחנך)|
|Genitivus|παιδεύοντος (של שמחנך...)|παιδευούσης (...של שמחנכת)|παιδεύοντος (של דבר שמחנך)|
|Dativus|παιδεύοντι (ל...שמחנך)|παιδευούσῃ (ל... שמחנכת)|παιδεύοντι (לדבר שמחנך)|
|Accusativus|παιδεύοντα (את... שמחנך)|παιδεύουσαν (את... שמחנכת)|παιδεῦον (את דבר שמחנך)|
|Vocativus|παιδεύων (הו, שמחנך!)|παιδεύουσα (הו, שמחנכת!)|παιδεῦον (הו דבר שמחנך!)|
**שימוש:** באנגלית: Who is educating. משמש כתיאור לשמות עצם, מציין פעולה מתמשכת.
### הווה בינוני-סביל (Participium praesentis medii-passivi)
|צורה|דוגמה|
|---|---|
|זכר (m.)|παιδευόμενος (מתחנך)|
|סתמי (neut.)|παιδευόμενον (דבר מתחנך)|
**שימוש תחבירי:** משמש לעיתים קרובות כלוואי מצב.
### הווה ציווי (Imperativus praesentis)
#### ציווי פעיל (Imperativus praesentis activus)
|גוף|יחיד (Singularis)|רבים (Pluralis)|
|---|---|---|
|2. pers|παίδευε (חנך!)|παιδεύετε (חנכו!)|
|3. pers|παιδευέτω (שיחנך!)|παιδευέτωσαν (שיחנכו!)|
#### ציווי בינוני-סביל (Imperativus praesentis medii-passivi)
|גוף|יחיד (Singularis)|רבים (Pluralis)|
|---|---|---|
|2. pers|παῖδου (היה מתחנך!)|παῖδεύεσθε (היו מתחנכים!)|
|3. pers|παιδεύεσθω (יהיה-נא מתחנך!)|παιδεύεσθωv (יהיו-נא מתחנכים!)|
**שימוש:** מביע פקודה מתמשכת, שגרתית או חוזרת (בניגוד לציווי נקודתי המביע פקודה חד-פעמית).
### צורות חבור בהווה (Coniunctivus praesentis)
#### הווה חבור פעיל (Coniunctivus praesentis activi)
|גוף|יחיד (Singularis)|רבים (Pluralis)|
|---|---|---|
|1. pers|παιδεύω (אני אחנך)|παιδεύωμεν (אנחנו נחנך)|
|2. pers|παιδεύῃς (אתה תחנך)|παιδεύητε (אתם תחנכו)|
|3. pers|παιδεύῃ (הוא יחנך)|παιδεύωσι(ν) (הם יחנכו)|
**שימושים מיוחדים בחבור הווה:**
כשהצורה החבורה בהווה באה במשפט ראשי, היא משמשת ל:
- **זירוז** - רק בגוף ראשון:
> χαίρωμεν = נהיה-נא שמחים
>
> μὴ ποιήσωμεν ταῦτα = אל נעשה זאת!
- **שיקול** - רק בגוף ראשון, בדרך כלל בצורת שאלה:
> χαίρομεν; = האם עלינו להיות שמחים?
>
> πῶς χαίρομεν; = איך נהיה שמחים?
>
> τί ποιήσωμεν; = מה עלינו לעשות?
- **איסור** - בגופים אחרים, בשלילת ציווי נקודתי.
#### הווה חבור בינוני-סביל (Coniunctivus praesentis medii-passivi)
|גוף|יחיד (Singularis)|רבים (Pluralis)|
|---|---|---|
|1. pers|παιδεύωμαι (אני אחנך לעצמי)|παιδευώμεθα (אנחנו נחנך לעצמנו)|
|2. pers|παιδεύῃ (אתה תחנך לעצמך)|παιδεύησθε (אתם תחנכו לעצמכם)|
|3. pers|παιδεύηται (הוא יחנך לעצמו)|παιδεύωνται (הם יחנכו לעצמם)|
### הווה ייחול (Optativus praesentis)
#### ייחול פעיל בהווה (Optativus Praesentis Activum)
|גוף|יחיד (Singularis)|רבים (Pluralis)|
|---|---|---|
|1. pers|παιδεύοιμι (הלוואי שאחנך/אני עשוי לחנך)|παιδεύοιμεν (הלוואי שנחנך/אנחנו עשויים לחנך)|
|2. pers|παιδεύοις (הלוואי שתחנך/אתה עשוי לחנך)|παιδεύοιτε (הלוואי שתחנכו/אתם עשויים לחנף)|
|3. pers|παιδεύοι (הלוואי שיחנך/ הוא עשוי לחנך)|παιδεύοιεν (הלוואי שיחנכו/הם עשויים לחנך)|
**שימוש:** מביע משאלה, או פוטנציאל קלוש.
**דוגמאות:**
> νικήσαιτε = εἱ γάρ νικήσαιτε = הלוואי שתנצחו
>
> χαίποις καὶ ὑγιαίνοις = הלוואי שתהיה שמח ובריא (אני מאחל לך כל טוב!)
#### ייחול סביל בהווה (Optativus Praesentis Medium)
|גוף|יחיד (Singularis)|רבים (Pluralis)|
|---|---|---|
|1. pers|παιδευοίμην (הלוואי שאתחנך/אני עשוי להתחנך)|παιδευοίμεθα (הלוואי שנחתנך/אנחנו עשויים להתחנך)|
|2. pers|παιδεύοιο (הלוואי שתתחנך/אתה עשוי להתחנך)|παιδεύοισθε (הלוואי שתתחנכו/אתם עשויים להתחנך)|
|3. pers|παιδεύοιτο (הלוואי שיתחנך/הוא עשוי להתחנך)|παιδεύοιντο (הלוואי שיתחנכו/הם עשויים להתחנך)|
## מערכת העבר המתמשך (Συστημα Παρατατικοῦ)
מערכת העבר המתמשך (Imperfect) ביוונית מבטאת פעולות ממושכות או חוזרות שהתרחשו בעבר. בדומה להווה, היא מתארת פעולה שאורכת זמן או חוזרת על עצמה, אבל במקום בהווה - בעבר.
**מאפיינים עיקריים של העבר המתמשך:**
- מתאר פעולה שהייתה נמשכת בעבר ("הייתי הולך", "היו לומדים")
- מתאר פעולה חוזרת בעבר ("הייתי נוהג ללכת", "היו רגילים ללמוד")
- מתאר מצב או רקע לפעולות אחרות ("בעוד שהייתי הולך...")
- קיים רק באופן החיווי (Indicativus)
### יצירת העבר המתמשך - חוקי ה-Augmentum (תוספת)
האלמנט המרכזי ביצירת זמני העבר ביוונית הוא ה-augmentum (תוספת), המציינת שהפעולה התרחשה בעבר. קיימים שני סוגי תוספות:
1. **תוספת סילבית** - הוספת האות ἐ- (אפסילון) בתחילת הפועל:
- παιδεύω -> **ἐ**παιδευον (הייתי מחנך)
2. **תוספת כמותית** - הארכת התנועה הראשונה, אם הפועל מתחיל בתנועה:
- ἄγω -> **ἦ**γον (הייתי מוביל)
- ἐλπίζω -> **ἤ**λπιζον (הייתי מקווה)
**כללי תוספת נוספים:**
- האות ρ (רו) מוכפלת אחרי התוספת: ῤέω -> **ἔρ**ρεον (הייתי זורם)
- ההטעמה אף פעם לא עוברת את התוספת: ἀναγω -> ἀν**ῆ**γον (הייתי מעלה)
### פעלים מורכבים - פעלים עם קידומת
כאשר פועל כבר מכיל קידומת (πρόθεσις), התוספת מופיעה בין הקידומת לגזע הפועל:
1. קידומת + פועל פשוט: ἐπι + βουλεύω -> ἐπιβουλεύω (אני זומם)
2. בעבר, התוספת נכנסת באמצע: ἐπι + **ἐ** + βουλευον -> ἐπ**ε**βουλευον (זממתי)
**כללים לפעלים מורכבים:**
- ההברה האחרונה של הקידומת (חוץ מι של περί) נשמטת לפני התוספת:
- ἀπο + **ἐ** + λυον -> ἀπ**έ**λυον (הייתי משחרר)
- περί + **ἐ** + βαλλον -> περι**έ**βαλλον (הייתי מקיף)
### חיווי מתמשך בעבר (Indicativus imperfectum)
|גוף|יחיד פעיל|יחיד בינוני-סביל|
|---|---|---|
|1. pers|ἐπαίδευον (הייתי מחנך)|ἐπαιδευόμην (הייתי מתחנך)|
|2. pers|ἐπαίδευες (היית מחנך)|ἐπαιδευου (היית מתחנך)|
|3. pers|ἐπαίδευε(ν) (היה מחנך)|ἐπαιδευετο (היה מתחנך)|
|גוף|רבים פעיל|רבים בינוני-סביל|
|---|---|---|
|1. pers|ἐπαιδεύομεν (היינו מחנכים)|ἐπαιδευόμεθα (היינו מתחנכים)|
|2. pers|ἐπαιδεύετε (הייתם מחנכים)|ἐπαιδευεσθε (הייתם מתחנכים)|
|3. pers|ἐπαίδευον (היו מחנכים)|ἐπαιδευοντο (היו מתחנכים)|
**שימוש:** מתאר מצב עבר ממושך (מצב, תדירות, ניסיון וכו' - הכל בעבר).
## מערכת הנקודתי (Συστημα Αοριστου)
מערכת הנקודתי (Aorist) היא אחת המערכות המאפיינות והחשובות ביותר ביוונית. בעוד שמערכת ההווה והעבר המתמשך מתמקדות בהיבט המתמשך של הפעולה, הנקודתי מתמקד בפעולה כאירוע שלם, כיחידה אחת, ללא התייחסות להמשכיותה.
**מאפיינים עיקריים של הנקודתי:**
- מתאר פעולה בעבר כאירוע שלם ("חינכתי", "יצאתי למלחמה")
- אינו מדגיש את משך הפעולה אלא את עצם התרחשותה
- מעביר את הרעיון של "פעולה שהושלמה" או "פעולה נקודתית"
- מתייחס בדרך כלל לפעולה בעבר, אך יכול לשמש גם לפעולה ללא זמן מוגדר
**המשמעות של המילה "Aorist":** המילה ἀόριστος ביוונית פירושה "בלתי-מוגדר", ומתייחסת לעובדה שצורה זו אינה מגדירה את היבט הזמן של הפעולה (כמה זמן נמשכה, באיזו תדירות קרתה, וכו'), אלא פשוט מציינת שהיא התרחשה.
### יצירת הנקודתי
רוב הפעלים ביוונית יוצרים את הנקודתי באמצעות הוספת הסיומת σα (בחיווי, עם תוספת) לגזע הפועל. זהו הנקודתי ה"סיגמטי" (על שם האות σ = סיגמא):
- גזע + **σα** + סיומות אישיות:
- παιδευ -> ἐ + παιδευ + **σα** = ἐπαίδευσα (חינכתי)
**שינויים פונטיים בעת יצירת הנקודתי:**
- תנועות קצרות בסוף הגזע מוארכות לפני הסיומת σα:
- φιλε -> φιλ**η**σα (אהבתי) \[ε -> η]
- νικα -> νικ**η**σα (ניצחתי) \[α -> η]
- θηρα -> θηρ**ᾶ**σα (צדתי) \[α -> ᾶ]
- ἀζιο -> ἀζι**ω**σα (החשבתי) \[ο -> ω]
- κωλῦ -> κωλ**ῦ**σα (מנעתי) \[ῦ נשאר ῦ]
**סוגים נוספים של נקודתי:**
1. **נקודתי חזק** (או נקודתי שני) - נוצר על ידי שינוי בגזע הפועל ללא הוספת σ.
2. **נקודתי לשוני (קפיצתי)** - נוצר על ידי חזרה על ההברה האחרונה של הגזע.
**הערה:** בעוד שבזמן ההווה והעבר יש הבחנה ברורה בין קול פעיל וקול בינוני-סביל, בנקודתי יכולה להיות הבחנה בין שלושת הקולות: פעיל, בינוני, וסביל.
### חיווי נקודתי (Indicativus Aoristi)
#### חיווי נקודתי פעיל (Aoristi Indicativus Activus)
|גוף|יחיד (Singularis)|רבים (Pluralis)|
|---|---|---|
|1. pers|ἐπαίδευσα (חינכתי)|ἐπαιδεύσαμεν (חינכנו)|
|2. pers|ἐπαίδευσας (חינכתָ)|ἐπαιδεύσατε (חינכתם)|
|3. pers|ἐπαίδευσε(ν) (חינך/חינכה)|ἐπαίδευσαν (חינכו)|
#### חיווי נקודתי בינוני-סביל (Aoristi Indicativus Medi-Passivi)
|גוף|יחיד (Singularis)|רבים (Pluralis)|
|---|---|---|
|1. pers|ἐπαιδευσάμην (חונכתי)|ἐπαιδευσάμεθα (חונכנו)|
|2. pers|ἐπαιδεύσω (חונכתָ/חונכתְּ)|ἐπαιδεύσασθε (חונכתם/חונכתן)|
|3. pers|ἐπαιδεύσατο (חונך/חונכה)|ἐπαιδεύσαντο (חונכו)|
**שימוש והבדל מהעבר המתמשך:** הind. impf מביע מצב עבר ממושך, ואילו הind.aor. מציין את עצם האירוע-בעבר של הפעולה, ללא הגבלות או הגדרות נוספות.
**דוגמאות:**
> ἐστρατεύντο = הם היו במסע צבאי
>
> ἐστρατεύ**σα**ντο = הם יצאו למלחמה, התגייסו
>
> ἐβασίλευε = הוא מלך, היה מולך
>
> ἐβασίλευ**σε** = הוא מלך, עלה למלוכה
### ציווי נקודתי (Imperativus aoristi)
בניגוד לציווי בהווה המביע פעולה מתמשכת, הציווי הנקודתי מביע פקודה לפעולה חד-פעמית, מיידית (**עכשיו**).
#### ציווי נקודתי פעיל (Imperativus aoristi activus)
|גוף|יחיד (Singularis)|רבים (Pluralis)|
|---|---|---|
|2. pers|παίδευσον (**חנך!**)|παιδεύσατε (**חנכו!**)|
|3. pers|παιδευσάτω (**יחנך!**)|παιδευσάντων (**יחנכו!**)|
#### ציווי נקודתי בינוני (Imperativus aoristi medii)
|גוף|יחיד (Singularis)|רבים (Pluralis)|
|---|---|---|
|2. pers|παίδευσαι (**חנך לעצמך!**)|παιδεύσασθε (**חנכו לעצמכם!**)|
|3. pers|παιδευσάσθω (**יחנך לעצמו!**)|παιδευσάσθων (**יחנכו לעצמם!**)|
#### ציווי נקודתי סביל (Imperativus aoristi pasivi)
|גוף|יחיד (Singularis)|רבים (Pluralis)|
|---|---|---|
|2. pers|παιδεύθητι (**תחונך!**)|παιδεύθητε (**תחונכו!**)|
|3. pers|παιδευθήτω (**יוחנך!**)|παιδευθέντων (**יוחנכו!**)|
### נקודתי מתמשך (Infinitivus aoristi)
|קול|צורה|
|---|---|
|פעיל (Activa)|παιδεῦσαι (**לחנך**)|
|בינוני (Media)|παιδεύσασθαι (**לחנך לעצמך**)|
|סביל (Passiva)|παιδευθῆναι (**להתחנך**)|
**שימוש:** Ιnf. aoristi ממלא את תפקיד הind.aor [חיווי נקודתי] במצבים של [דיבור עקיף]:
> νομίζω ἐκεῖνον ποιῆ**σα**ι ταῦτα = אני חושב שההוא **עשה** זאת (עקיף, נקודתי)
### בינוני נקודתי (Participium aoristi)
הpart.aor נבדל מן הpart.praes (בינוני בהווה) בהיבט הפעולה. הבינוני בהווה נוטה לשמש כלוואי מצב, בעוד הבינוני הנקודתי נוטה לציין פעולה ודמת_.
**דוגמה:**
> στρατευόμενοι ἔθυσαν = בשרתם בצבא הקריבו
>
> στρατευ**σά**μενοι ἔθσαν = אחרי צאתם למלחמה הקריבו
היה מלך, ימשיך למלוך, יהיה למלך, יעלה למלוכה וכו'
### חיווי בעתיד (Futurum indicativus)
#### חיווי פעיל בעתיד (Futurum indicativus activum)
|גוף|יחיד (Singularis)|רבים (Pluralis)|
|---|---|---|
|1 pers.|παιδεύσω (אחנך)|παιδεύσομεν (נחנך)|
|2 pers.|παιδεύσεις (תחנך)|παιδεύσετε (תחנכו)|
|3 pers.|παιδεύσει (יחנך)|παιδεύσουσι(ν) (יחנכו)|
#### חיווי בינוני בעתיד (Futurum indicativus medium)
|גוף|יחיד (Singularis)|רבים (Pluralis)|
|---|---|---|
|1 pers.|παιδεύσομαι (אתחנך)|παιδευσόμεθα (נתחנך)|
|2 pers.|παιδεύσει/παιδεύσῃ (תתחנך)|παιδεύσεσθε (תתחנכו)|
|3 pers.|παιδεύσεται (יתחנך)|παιδεύσονται (יתחנכו)|
### עתיד מתמשך (Futurum infinitivus)
|קול|צורה|
|---|---|
|פעיל (Activum)|παιδεύσειν (לחנך)|
|בינוני (Medium)|παιδεύσεσθαι (להתחנך)|
**שימוש:** השימוש העיקרי של גזע זה (inf. fut) הוא בהבעה עקיפה במקום חיווי בעתיד בהבעה ישירה:
> ʼῴοντο κρατήσειν = ʼῴοντο "κρατήσειν"
>
> הם היו סבורים: "נגבר" = הם היו סבורים שיגברו
### עתיד בינוני פעיל (Participum futuri activi)
|יחסה|זכר (Masculinum)|נקבה (Femineum)|סתמי (Neutrum)|
|---|---|---|---|
|Nominativus|παιδεύσων (אשר יחנך)|παιδεύσουσα (אשר תחנך)|παιδεῦσον (אשר יחנך)|
|Genitivus|παιδεύσοντος (של המחנך)|παιδευσούσης (של המחנכת)|παιδεύσοντος (של המחנך)|
|Dativus|παιδεύσοντι (למחנך)|παιδευσούσῃ (למחנכת)|παιδεύσοντι (למחנך)|
|Accusativus|παιδεύσοντα (את המחנך)|παιδεύσουσαν (את המחנכת)|παιδεῦσον (את המחנך)|
|Vocativus|παιδεύσων (הו, מחנך!)|παιδεύσουσα (הו, מחנכת!)|παιδεῦσον (הו, מחנך!)|
**שימוש:** באנגלית: Who will educate
## פועל ההוויה (εἰμί)
פועל ההוויה (εἰμί - "להיות") הוא אחד הפעלים החשובים והחריגים ביותר ביוונית. הוא משמש לא רק כפועל עצמאי, אלא גם כעזר ביצירת צורות מורכבות של פעלים אחרים, במיוחד במערכת המושלם.
### הווה
|אופן|גוף ראשון|גוף שני|גוף שלישי|
|---|---|---|---|
|**Indicativus (חיווי)**||||
|יחיד|εἰμί (אני)|εἶ (אתה)|ἐστί(ν) (הוא)|
|רבים|ἐσμέν (אנחנו)|ἐστέ (אתם)|εἰσί(ν) (הם)|
|**Coniunctivus (חבור)**||||
|יחיד|ὦ (אהיה)|ᾖς (תהיה)|ᾖ (יהיה)|
|רבים|ὦμεν (נהיה)|ἦτε (תהיו)|ὦσι(ν) (יהיו)|
|**Optativus (ייחול)**||||
|יחיד|εἴην (הלוואי שאהיה)|εἴης (הלוואי שתהיה)|εἴη (הלוואי שיהיה)|
|רבים|εἴημεν (הלוואי שנהיה)|εἴητε (הלוואי שתהיו)|εἴησαν (הלוואי שיהיו)|
|**Imperativus (ציווי)**||||
|יחיד|—|ἴσθι (היה)|ἔστω (שיהיה)|
|רבים|—|ἔστε (היו)|ἔστωσαν (שיהיו)|
|**Infinitivus (מתמשך)**|εἶναι (להיות)|||
|**Participium (בינוני)**|ὤν, οὖσα, ὄν (הווה)|||
### עבר
|גוף|Indicativus (חיווי)|
|---|---|
|יחיד 1|ἤμην (הייתי)|
|יחיד 2|ἦς (היית)|
|יחיד 3|ἦν (היה)|
|רבים 1|ἦμεν (היינו)|
|רבים 2|ἦτε (הייתם)|
|רבים 3|ἦσαν (היו)|
### עתיד
|גוף|Indicativus (חיווי)|
|---|---|
|יחיד 1|ἔσομαι (אהיה)|
|יחיד 2|ἔσῃ (תהיה)|
|יחיד 3|ἔσται (יהיה)|
|רבים 1|ἐσόμεθα (נהיה)|
|רבים 2|ἔσεσθε (תהיו)|
|רבים 3|ἔσονται (יהיו)|
|**Infinitivus (מתמשך)**|ἔσεσθαι (להיות)|
|**Participium (בינוני)**|ἐσόμενος, η, ον (עתיד)|
**שימושים מיוחדים של פועל ההוויה:**
1. **כפועל עצמאי** - לציון קיום או זהות:
> ὁ ἄνθρωπός ἐστι θνητός. (האדם הוא בן-תמותה.)
2. **כפועל עזר** - משמש ליצירת צורות מורכבות של פעלים אחרים:
> πεπαιδευκώς ἐστι(ν). (הוא חינך \[והתוצאה נמשכת].)
3. **במבנים קיומיים** - לציון קיום או נוכחות:
> ἔστι θεός. (יש אלוהים.)
## מערכת המושלם (Perfectum)
מערכת המושלם (Perfectum) מתארת פעולה שהחלה בעבר ועודנה נמשכת, כאשר הדגש הוא על המצב הקיים הנובע מפעולה קודמת. זוהי מערכת ייחודית ביוונית, המאפשרת להביע מצב הווה הנגרם מפעולה קודמת.
**מאפיינים מיוחדים של המושלם:**
- מתאר פעולה מוגמרת (מושלמת) שתוצאותיה כבר ניכרות
- מדגיש את גמר הפעולה או את המצב שנוצר בעקבותיה
- קיים בכל הזמנים, האופנויות, והצורות השמניות
**דוגמאות:**
> (ποιέω) ποποίηκα τοῦτο
>
> עשיתי דבר זה, והוא עכשיו עשוי
> (σιγάω) σεσίγηκα
>
> אני שקט (שקט מוחלט)
### יצירת גזע המושלם
גזע המושלם נוצר באמצעות הכפלה או הארכה:
#### הכפלה (Reduplication):
1. **פועל הפותח בעיצור שאינה תנועה** - העיצור מוכפלת:
- παιδεύω -> πε-παιδευ...
2. **פועל הפותח בעיצור האותיות θ, φ, χ** - העיצור מוכפלת ללא נישום:
- θεάομαι -> τε-θεα...
- φιλέω -> πε-φιλη...
3. **פועל הפותח בעיצור ואחריו שוטף (למנ"ר - λμνρ)** - העיצור לרוב מוכפלת:
- πληρόω -> πε-πλυρω...
4. **פועל הפותח ביותר מאות אחת שאינה תנועה** - משתמשים ב-ε כהכפלה:
- στρατεύω -> ἐ-στρατευ...
- ζητέω -> ἐ-ζητη...
5. **פועל הפותח ב-ρ** - האות מוכפלת, ו-ε משמשת כהקדמה:
- ῥιζόω -> ἐρ-ριζω...
#### הארכה:
1. **פועל הפותח בתנועה** - התנועה מוארכת:
- ἐλευθερόω -> **ἠ**-λευθερω...
- ἀξιόω -> **ἠ**-ξιω...
- αἱρεω -> **ῇ**-ρη...
2. **תנועה קצרה בסוף גזע ההווה** - התנועה מוארכת:
- νικάω -> νε-νικ**η**...
- θεάομαι -> τε-θε**ᾶ**...
- φιλέω -> πε-φιλ**η**...
- ἀξιόω -> ἠ-ξι**ω**...
### הווה מושלם (Perfectum)
|גוף|Indicativus (חיווי)|Coniunctivus (חבור)|Optativus (ייחול)|Imperativus (ציווי)|
|---|---|---|---|---|
|יחיד 1|πεπαίδευκα (חינכתי [ועודני מחנך])|πεπαιδεύκω (שמא חינכתי)|πεπαιδεύκοιμι (הלוואי שחינכתי)|—|
|יחיד 2|πεπαίδευκας (חינכת)|πεπαιδεύκῃς (שמא חינכת)|πεπαιδεύκοις (הלוואי שחינכת)|πέπαιδευκε (חנך!)|
|יחיד 3|πεπαίδευκε(ν) (חינך)|πεπαιδεύκῃ (שמא חינך)|πεπαιδεύκοι (הלוואי שחינך)|—|
|רבים 1|πεπαιδεύκαμεν (חינכנו)|πεπαιδεύκωμεν (שמא חינכנו)|πεπαιδεύκοιμεν (הלוואי שחינכנו)|—|
|רבים 2|πεπαιδεύκατε (חינכתם)|πεπαιδεύκητε (שמא חינכתם)|πεπαιδεύκοιτε (הלוואי שחינכתם)|πέπαιδευκετε (חנכו!)|
|רבים 3|πεπαιδεύκασι(ν) (חינכו)|πεπαιδεύκωσι(ν) (שמא חינכו)|πεπαιδεύκοιεν (הלוואי שחינכו)|—|
|**Infinitivus**|πεπαιδευκέναι (לחנך)||||
|**Participium**|πεπαιδευκώς, πεπαιδευκυῖα, πεπαιδευκός (מחנך)||||
### השימוש בפועל ההוויה לנטיית המושלם
ניתן ליצור את צורות המושלם גם באמצעות שילוב בינוני מושלם עם פועל ההוויה:
|גוף|Indicativus (חיווי)|
|---|---|
|יחיד 1|πεπαιδευκώς εἰμί = πεπαίδευκα|
|יחיד 2|πεπαιδευκώς εἶ = πεπαίδευκας|
|יחיד 3|πεπαιδευκώς ἐστι(ν) = πεπαίδευκε(ν)|
|רבים 1|πεπαιδευκότες ἐσμέν = πεπαιδεύκαμεν|
|רבים 2|πεπαιδευκότες ἐστέ = πεπαιδεύκατε|
|רבים 3|πεπαιδευκότες εἰσί(ν) = πεπαιδεύκασι(ν)|
צורה זו מאפשרת גם יצירת אופנים נוספים על ידי שינוי הטיית פועל ההוויה:
|אופן|דוגמה|
|---|---|
|Coniunctivus|πεπαιδευκώς ὦ (שמא חינכתי)|
|Optativus|πεπαιδευκώς εἴην (הלוואי שחינכתי)|
|Imperativus|πεπαιδευκώς ἴσθι (היה מחנך!)|
### עתיד מושלם (Futurum exactum)
עתיד מושלם מבטא פעולה שתושלם בעתיד ושתוצאותיה יהיו ניכרות בנקודת זמן עתידית. צורה זו נוצרת באמצעות שילוב בינוני מושלם עם צורת העתיד של פועל ההוויה:
| גוף | Indicativus (חיווי) |
| --------------- | ----------------------------------------------------------- |
| יחיד 1 | πεπαιδευκώς ἔσομαι (אהיה במצב של סיום חינוך) |
| יחיד 2 | πεπαιδευκώς ἔσει (תהיה במצב של סיום חינוך) |
| יחיד 3 | πεπαιδευκώς ἔσται (יהיה במצב של סיום חינוך) |
| רבים 1 | πεπαιδευκότες ἐσόμεθα (נהיה במצב של סיום חינוך) |
| רבים 2 | πεπαιδευκότες ἔσεσθε (תהיו במצב של סיום חינוך) |
| רבים 3 | πεπαιδευκότες ἔσονται (יהיו במצב של סיום חינוך) |
| **Infinitivus** | πεπαιδευκέναι ἔσεσθαι (להיות עתיד להיות במצב של סיום חינוך) |

View File

@@ -623,6 +623,13 @@ opt. פעיל בהווה לעומת נקודתי נבדל בעיקר בהיבט
> >
> עשיתי דבר זה, והוא עכשיו עשוי > עשיתי דבר זה, והוא עכשיו עשוי
> (σιγάω) σεσίγηκα
>
> אני שקט (שקט מוחלט)
ההוראה היא בכל הזמנים, האופנויות, והצורות השמניות. השוו לעברית:
> הבית בנוי, היה בנוי, יהיה בנוי; כדי שהבית יהיה בנוי, אם הבית יהיה בנוי, לו יהיה הבית בנוי! הבית עשוי להיות בנוי, במקרה שהבית יהיה בנוי (סיכוי קלוש), יהא הבית בנוי! להיות בנוי, בהיות בנוי.
@@ -636,6 +643,8 @@ opt. פעיל בהווה לעומת נקודתי נבדל בעיקר בהיבט
| **3pl** | πεπαιδεύκασι(ν) (חינכו) | πεπαιδεύκωσι(ν) (שמא חינכו) | πεπαιδεύκοιεν (הלוואי שחינכו) | - | - | πεπαιδευκότες (מחנכים) | | **3pl** | πεπαιδεύκασι(ν) (חינכו) | πεπαιδεύκωσι(ν) (שמא חינכו) | πεπαιδεύκοιεν (הלוואי שחינכו) | - | - | πεπαιδευκότες (מחנכים) |
### הכפלה והארכה ### הכפלה והארכה
יצירת הגזע נעשית באמצעות **הכפלת הקידומת** - אם הפועל נפתח באות ש*אינה* תנועה, היא מוכפלת: יצירת הגזע נעשית באמצעות **הכפלת הקידומת** - אם הפועל נפתח באות ש*אינה* תנועה, היא מוכפלת:

View File

@@ -0,0 +1,404 @@
## מבוא לכינויים
כינויים (Pronomina) מהווים חלק חיוני בתחביר היווני, ומשמשים כתחליף לשמות עצם או כלוואי לשמות עצם. כמו שמות עצם, כינויים נוטים לפי מין, מספר ויחסה. ביוונית עתיקה קיימים סוגים שונים של כינויים, ולכל אחד מהם תפקידים תחביריים ושימושים מיוחדים.
### קטגוריות עיקריות של כינויים
ביוונית עתיקה קיימות הקטגוריות הבאות של כינויים:
1. **כינויים אישיים** (Pronomina Personalia) - מתייחסים לדובר (אני), לנמען (אתה) או לאחר (הוא/היא)
2. **כינויים רומזים** (Pronomina Demonstrativa) - מצביעים על אובייקט מסוים (זה, ההוא)
3. **כינויים עצמיים** (Pronomina Reflexiva) - מתייחסים חזרה לנושא המשפט (עצמי, עצמך)
4. **כינויי זיקה** (Pronomen Relativum) - מקשרים בין פסוקיות (ש-)
5. **כינויי שאלה** (Pronomina Interrogativa) - משמשים לשאילת שאלות (מי? מה?)
6. **כינויים בלתי-מוגדרים** (Pronomen Indefinitum) - מתייחסים לאובייקט כלשהו, לא מסוים (מישהו, משהו)
## כינויים אישיים (Pronomina Personalia)
הכינויים האישיים מתייחסים לגוף ראשון (אני/אנחנו), גוף שני (אתה/אתם) וגוף שלישי (הוא/היא/הם). בדומה לעברית, הכינויים האישיים ביוונית נוטים לפי מספר (יחיד/רבים) ויחסה.
### גוף ראשון (אני, אנחנו)
|יחסה|יחיד (Singularis)|רבים (Pluralis)|
|---|---|---|
|Nominativus|ἐγώ (אני)|ἡμεῖς (אנחנו)|
|Genitivus|ἐμοῦ (שלי)|ἡμῶν (שלנו)|
|Dativus|ἐμοί (אלי)|ἡμῖν (אלינו)|
|Accusativus|ἐμέ (אותי)|ἡμᾶς (אותנו)|
**שימושים מיוחדים:**
- צורות מוטעמות (ἐγώ, ἐμοῦ, ἐμοί, ἐμέ) משמשות להדגשה
- צורות לא מוטעמות (μου, μοι, με) הן קליטיות ומופיעות לאחר מילה אחרת
### גוף שני (אתה, אתם/ן)
|יחסה|יחיד (Singularis)|רבים (Pluralis)|
|---|---|---|
|Nominativus|σύ (אתה)|ὑμεῖς (אתם)|
|Genitivus|σοῦ (שלך)|ὑμῶν (שלכם)|
|Dativus|σοί (אליך)|ὑμῖν (אליכם)|
|Accusativus|σέ (אותך)|ὑμᾶς (אתכם)|
**שימושים מיוחדים:**
- בדומה לגוף הראשון, קיימות צורות מוטעמות (σύ, σοῦ, σοί, σέ) להדגשה
- וצורות לא מוטעמות (σου, σοι, σε) קליטיות
### גוף שלישי (הוא, היא, הם, הן)
בגוף שלישי, משתמשים בכינוי αὐτός, αὐτή, αὐτό (הוא, היא, זה) בתפקידי יחסות שונות.
#### זכר
|יחסה|יחיד (Singularis)|רבים (Pluralis)|
|---|---|---|
|Nominativus|αὐτός (הוא)|αὐτοί (הם)|
|Genitivus|αὐτοῦ (שלו)|αὐτῶν (שלהם)|
|Dativus|αὐτῷ (לו)|αὐτοῖς (להם)|
|Accusativus|αὐτόν (אותו)|αὐτούς (אותם)|
|Vocativus|αὐτέ (הו)|αὐτοί (הם)|
#### נקבה
|יחסה|יחיד (Singularis)|רבים (Pluralis)|
|---|---|---|
|Nominativus|αὐτή (היא)|αὐταί (הן)|
|Genitivus|αὐτῆς (שלה)|αὐτῶν (שלהן)|
|Dativus|αὐτῇ (לה)|αὐταῖς (להן)|
|Accusativus|αὐτήν (אותה)|αὐτάς (אותן)|
|Vocativus|αὐτή (הו)|αὐταί (הן)|
#### סתמי
|יחסה|יחיד (Singularis)|רבים (Pluralis)|
|---|---|---|
|Nominativus|αὐτό (זה)|αὐτά (הם)|
|Genitivus|αὐτοῦ (שלו)|αὐτῶν (שלהם)|
|Dativus|αὐτῷ (לו)|αὐτοῖς (להם)|
|Accusativus|αὐτό (זה)|αὐτά (אותם)|
|Vocativus|αὐτό (הו)|αὐτά (הם)|
**שימושים של αὐτός, αὐτή, αὐτό:**
1. **כינוי גוף** - מתפקד כמו "הוא, היא, זה"
2. **להדגשת זהות** - "הוא עצמו, היא עצמה" (כשמופיע בNominativus)
3. **כינוי חוזר** - כשמופיע עם תווית היידוע (ὁ αὐτός = "אותו אחד")
**הערה:** גוף שלישי יחיד Nom. (αὐτός) בדר"כ אינו משמש כפשוטו, אלא רק כמדגיש או מחזק.
## כינויים רומזים (Pronomina Demonstrativa)
כינויים רומזים משמשים להצבעה על אובייקט מסוים ולהבחנה בין אובייקטים קרובים ורחוקים.
### οὗτος, αὕτη, τοῦτο (זה)
כינוי רומז זה משמש להתייחסות לאובייקט קרוב יחסית או שהוזכר זה עתה.
#### יחיד
|יחסה|זכר (Masculinum)|נקבה (Femininum)|סתמי (Neutrum)|
|---|---|---|---|
|Nominativus|οὗτος (זה)|αὕτη (זאת)|τοῦτο (זה)|
|Genitivus|τούτου (של זה)|ταύτης (של זאת)|τούτου (של זה)|
|Dativus|τούτῳ (לזה)|ταύτῃ (לזאת)|τούτῳ (לזה)|
|Accusativus|τοῦτον (את זה)|ταύτην (את זאת)|τοῦτο (את זה)|
#### רבים
|יחסה|זכר (Masculinum)|נקבה (Femininum)|סתמי (Neutrum)|
|---|---|---|---|
|Nominativus|οὗτοι (אלה)|αὗται (אלה)|ταῦτα (הדברים האלה)|
|Genitivus|τούτων (של אלה)|τούτων (של אלה)|τούτων (של הדברים האלה)|
|Dativus|τούτοις (לאלה)|ταύταις (לאלה)|τούτοις (לדברים האלה)|
|Accusativus|τούτους (את אלה)|ταύτας (את אלה)|ταῦτα (את הדברים האלה)|
**הערות:**
- שים לב שהתחילית τ- מופיעה בכל היחסות למעט ה-Nominativus
- ταὐτό = τὸ αὐτό (אותו הדבר)
- ταὐτά = τὰ αὐτά (אותם הדברים)
### ὅδε, ἥδε, τόδε (זה כאן)
כינוי רומז זה משמש להתייחסות לאובייקט קרוב מאוד לדובר, או משהו שעומד להיאמר.
|יחסה|זכר (Masculinum)|נקבה (Femininum)|סתמי (Neutrum)|
|---|---|---|---|
|Nominativus|ὅδε (זה כאן)|ἥδε (זאת כאן)|τόδε (זה כאן)|
|Genitivus|τοῦδε (של זה כאן)|τῆσδε (של זאת כאן)|τοῦδε (של זה כאן)|
|Dativus|τῷδε (לזה כאן)|τῇδε (לזאת כאן)|τῷδε (לזה כאן)|
|Accusativus|τόνδε (את זה כאן)|τήνδε (את זאת כאן)|τόδε (את זה כאן)|
**שימוש מיוחד:** ὅδε משמש פעמים רבות כ"דלעיל" - מציין את מה שבא אחריו בטקסט (כמו "כדלקמן" בעברית).
### ἐκεῖνος, ἐκείνη, ἐκεῖνο (ההוא)
כינוי רומז זה משמש להתייחסות לאובייקט רחוק מהדובר, או שהוזכר בעבר הרחוק.
#### יחיד
|יחסה|זכר (Masculinum)|נקבה (Femininum)|סתמי (Neutrum)|
|---|---|---|---|
|Nominativus|ἐκεῖνος (ההוא)|ἐκείνη (ההיא)|ἐκεῖνο (הדבר ההוא)|
|Genitivus|ἐκείνου (של ההוא)|ἐκείνης (של ההיא)|ἐκείνου (של הדבר ההוא)|
|Dativus|ἐκείνῳ (לההוא)|ἐκείνῃ (לההיא)|ἐκείνῳ (לדבר ההוא)|
|Accusativus|ἐκεῖνον (את ההוא)|ἐκείνην (את ההיא)|ἐκεῖνο (את הדבר ההוא)|
#### רבים
|יחסה|זכר (Masculinum)|נקבה (Femininum)|סתמי (Neutrum)|
|---|---|---|---|
|Nominativus|ἐκεῖνοι (ההם)|ἐκεῖναι (ההן)|ἐκεῖνα (הדברים ההם)|
|Genitivus|ἐκείνων (של ההם)|ἐκείνων (של ההן)|ἐκείνων (של הדברים ההם)|
|Dativus|ἐκείνοις (להם)|ἐκείναις (להן)|ἐκείνοις (לדברים ההם)|
|Accusativus|ἐκείνους (את ההם)|ἐκείνας (את ההן)|ἐκεῖνα (את הדברים ההם)|
### τοιοῦτος, τοιαύτη, τοιοῦτο (כזה)
כינוי רומז זה משמש להצבעה על איכות או תכונה של אובייקט.
#### יחיד
|יחסה|זכר (Masculinum)|נקבה (Femininum)|סתמי (Neutrum)|
|---|---|---|---|
|Nominativus|τοιοῦτος (כזה)|τοιαύτη (כזאת)|τοιοῦτο (כזה)|
|Genitivus|τοιούτου (של כזה)|τοιαύτης (של כזאת)|τοιούτου (של כזה)|
|Dativus|τοιούτῳ (לכזה)|τοιαύτῃ (לכזאת)|τοιούτῳ (לכזה)|
|Accusativus|τοιοῦτον (את כזה)|τοιαύτην (את כזאת)|τοιοῦτο (את כזה)|
#### רבים
|יחסה|זכר (Masculinum)|נקבה (Femininum)|סתמי (Neutrum)|
|---|---|---|---|
|Nominativus|τοιοῦτοι (כאלה)|τοιαῦται (כאלה)|τοιαῦτα (כאלה)|
|Genitivus|τοιούτων (של כאלה)|τοιούτων (של כאלה)|τοιούτων (של כאלה)|
|Dativus|τοιούτοις (לכאלה)|τοιαύταις (לכאלה)|τοιούτοις (לכאלה)|
|Accusativus|τοιοῦτους (את כאלה)|τοιαύτας (את כאלה)|τοιαῦτα (את כאלה)|
**דגשים לשימוש בכינויים רומזים:**
- **οὗτος** (זה) - מתייחס למה שקרוב לדובר או למה שכבר נאמר (פונה לעבר)
- **ὅδε** (זה כאן) - מתייחס למה שממש קרוב לדובר או למה שעומד להיאמר (פונה לעתיד)
- **ἐκεῖνος** (ההוא) - מתייחס למה שרחוק מהדובר
- **τοιοῦτος** (כזה) - מתייחס לתכונה או איכות של משהו
## הוראת עצמי (Intensive Pronoun)
### αὑτός (οʼ, ή)
בעצמי, בעצמך, וכו' - משמש להדגשת העושה או הנושא.
**דוגמאות:**
> **αὑτός** ὀ διδάσκαλος λέγει ταῦτα
>
> המורה (ב)עצמו אומר זאת
> λέγω ταῦτα τῷι διδασκάλῳ **αὐτῳ**
>
> אני אומר זאת למורה עצמו
## כינויים עצמיים (Pronomina Reflexiva)
כינויים עצמיים מתייחסים חזרה לנושא המשפט. הם מביעים פעולה שחוזרת לעושה (רפלקסיביות).
### גוף ראשון (עצמי, עצמנו)
|יחסה|יחיד (Singularis)|רבים (Pluralis)|
|---|---|---|
|Genitivus|ἐμαυτοῦ (של עצמי)|ἡμῶν αὐτῶν (של עצמנו)|
|Dativus|ἐμαυτῷ (לעצמי)|ἡμῖν αὐτοῖς (לעצמנו)|
|Accusativus|ἐμαυτὸν (את עצמי)|ἡμᾶς αὐτούς (את עצמנו)|
**הערה:** כינויים עצמיים אינם מופיעים ביחסת Nominativus, מאחר שתמיד מתייחסים לנושא המשפט.
### גוף שני (עצמך, עצמכם)
|יחסה|יחיד (Singularis)|רבים (Pluralis)|
|---|---|---|
|Genitivus|σεαυτοῦ (של עצמך)|ὑμῶν αὐτῶν (של עצמכם)|
|Dativus|σεαυτῷ (לעצמך)|ὑμῖν αὐτοῖς (לעצמכם)|
|Accusativus|σεαυτὸν (את עצמך)|ὑμᾶς αὐτούς (את עצמכם)|
### גוף שלישי (עצמו, עצמם)
#### יחיד
|יחסה|זכר (Masculinum)|נקבה (Femininum)|סתמי (Neutrum)|
|---|---|---|---|
|Genitivus|ἑαυτοῦ (של עצמו)|ἑαυτῆς (של עצמה)|ἑαυτοῦ (של עצמו)|
|Dativus|ἑαυτῷ (לעצמו)|ἑαυτῇ (לעצמה)|ἑαυτῷ (לעצמו)|
|Accusativus|ἑαυτὸν (את עצמו)|ἑαυτὴν (את עצמה)|ἑαυτὸ (את עצמו)|
#### רבים
|יחסה|זכר (Masculinum)|נקבה (Femininum)|סתמי (Neutrum)|
|---|---|---|---|
|Genitivus|ἑαυτῶν (של עצמם)|ἑαυτῶν (של עצמן)|ἑαυτῶν (של עצמם)|
|Dativus|ἑαυτοῖς (לעצמם)|ἑαυταῖς (לעצמן)|ἑαυτοῖς (לעצמם)|
|Accusativus|ἑαυτούς (את עצמם)|ἑαυτάς (את עצמן)|ἑαυτά (את עצמם)|
**שימושים עיקריים:**
1. **כתיאור לא מסוים** - מציין אדם או דבר כלשהו:
> ἄνθρωπός τις (אדם כלשהו)
>
> λόγος τις (דיבור כלשהו)
2. **כמציין כמות קטנה או מידה מסוימת**:
> τι λαμβάνω (אני לוקח משהו/קצת)
## כינויי זיקה (Pronomen Relativum)
כינויי זיקה משמשים ליצירת פסוקיות משנה המתייחסות לשם עצם במשפט הראשי. כינוי הזיקה העיקרי ביוונית הוא ὅς, ἥ, ὅ (ש-, אשר).
### הטיית כינוי הזיקה ὅς, ἥ, ὅ
#### יחיד
|יחסה|זכר (Masculinum)|נקבה (Femininum)|סתמי (Neutrum)|
|---|---|---|---|
|Nominativus|ὅς (ש-)|ἥ (ש-)|ὅ (ש-)|
|Genitivus|οὗ (של)|ἧς (של)|οὗ (של)|
|Dativus|ᾧ (ל-)|ᾗ (ל-)|ᾧ (ל-)|
|Accusativus|ὅν (את)|ἥν (את)|ὅ (את)|
#### רבים
|יחסה|זכר (Masculinum)|נקבה (Femininum)|סתמי (Neutrum)|
|---|---|---|---|
|Nominativus|οἵ (ש-)|αἵ (ש-)|ἅ (ש-)|
|Genitivus|ὧν (של)|ὧν (של)|ὧν (של)|
|Dativus|οἷς (ל-)|αἷς (ל-)|οἷς (ל-)|
|Accusativus|οὕς (את)|ἅς (את)|ἅ (את)|
**שימושים עיקריים:**
1. **לקישור פסוקיות** - יוצר פסוקית משנה המתייחסת לשם עצם במשפט הראשי:
> ὁ ἄνθρωπος ὃς λέγει. (האדם אשר מדבר.)
2. **לציון תכונה או מאפיין** - מתאר איכות או תכונה של שם העצם:
> ἡ οἰκία ἥν εἶδες. (הבית אשר ראית.)
**הערות על ההתאמה:** כינוי הזיקה מתאים למילה שאליה הוא מתייחס במין ובמספר, אך היחסה שלו נקבעת על-פי תפקידו בפסוקית המשנה.
## כינויי שאלה (Pronomina Interrogativa)
כינויי שאלה משמשים לשאילת שאלות. כינוי השאלה העיקרי ביוונית הוא τίς, τί (מי? מה?).
**חשוב לציין:** יש להבחין בין כינויי שאלה (τίς, τί), שכוללים [הטעמה](#%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA), לבין [כינויים בלתי-מוגדרים](#%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9C%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D-pronomen-indefinitum) (τις, τι), שאינם כוללים הטעמה.
### הטיית כינוי השאלה τίς, τί
#### יחיד
|יחסה|זכר/נקבה (Masculinum/Femininum)|סתמי (Neutrum)|
|---|---|---|
|Nominativus|τίς (מי/איזה)|τί (מה)|
|Genitivus|τίνος (של מי/איזה)|τίνος (של מה)|
|Dativus|τίνι (למי/לאיזה)|τίνι (למה)|
|Accusativus|τίνα (את מי/איזה)|τί (מה)|
#### רבים
|יחסה|זכר/נקבה (Masculinum/Femininum)|סתמי (Neutrum)|
|---|---|---|
|Nominativus|τίνες (מי/אילו)|τίνα (מה)|
|Genitivus|τίνων (של מי/אילו)|τίνων (של מה)|
|Dativus|τίσι(ν) (למי/לאילו)|τίσι(ν) (למה)|
|Accusativus|τίνας (את מי/אילו)|τίνα (מה)|
**שימושים עיקריים:**
1. **לשאילת שאלות ישירות**:
> τίς ἐστιν οὗτος; (מי הוא זה?)
>
> τί λέγεις; (מה אתה אומר?)
2. **לשאילת שאלות עקיפות**:
> οὐκ οἶδα τίς ἐστιν. (איני יודע מי הוא.)
>
> ἐρωτᾷ τί ποιοῦμεν. (הוא שואל מה אנחנו עושים.)
## כינויים בלתי-מוגדרים (Pronomen Indefinitum)
כינויים בלתי-מוגדרים מתייחסים למישהו או משהו לא מסוים (מישהו, משהו, כלשהו). הכינוי הבלתי-מוגדר ביוונית הוא τις, τι (ללא הטעמה).
הכינוי יכול לתפקד כשם עצם (_מישהו אומר_) או כשם תואר (_אדם כלשהו_).
### הטיית הכינוי הבלתי-מוגדר τις, τι
#### יחיד
|יחסה|זכר/נקבה (Masculinum/Femininum)|סתמי (Neutrum)|
|---|---|---|
|Nominativus|τις (מישהו, כלשהו)|τι (משהו, כלשהו)|
|Genitivus|τινος (של מישהו)|τινος (של משהו)|
|Dativus|τινι (למישהו)|τινι (למשהו)|
|Accusativus|τινα (את מישהו)|τι (את משהו)|
#### רבים
| יחסה | זכר/נקבה (Masculinum/Femininum) | סתמי (Neutrum) |
| ----------- | ------------------------------- | ---------------------- |
| Nominativus | τινες (אנשים כלשהם) | τινα (דברים כלשהם) |
| Genitivus | τινων (של אנשים כלשהם) | τινων (של דברים כלשהם) |
| Dativus | τισι(ν) (לאנשים כלשהם) | τισι(ν) (לדברים כלשהם) |
| Accusativus | τινας (את אנשים כלשהם) | τινα (את דברים כלשהם) |
## שימוש בכינויים במבנים תחביריים
כינויים ביוונית משתלבים במבנים תחביריים שונים, וחשוב להכיר כמה מהמבנים הנפוצים:
### שימוש בכינויים רומזים כתיאורים
כאשר כינוי רומז משמש כתיאור לשם עצם, יש לו צורה מיוחדת:
> τοιοῦτος ἄνθρωπος = ἄνθρωπος τοιοῦτος
>
> איש כזה
לעומת זאת, כאשר רוצים לציין "האיש שהוא כזה וכזה", יש להוסיף את תווית היידוע:
> ὁ τοιοῦτος ἄνθρωπος = ὁ ἄνθρωπος ὁ τοιοῦτος
>
> האיש שהוא כזה \ בעל התכונה האמורה
### תווית היידוע ככינוי רומז
תווית היידוע (ὁ, ἡ, τό) יכולה לשמש גם ככינוי רומז במבנים מסוימים:
> τῶν ἀνθρώπων\ οἰ ἄνθρωποι οἰ μὲν ἀγαθοί εἰσιν, οἰ δὲ κακοί
>
> מבני האדם\בני אדם, חלק (אלה מצד אחד) טובים, וחלק (אלה מאידך) רעים
מבנה מיוחד: οἰ μὲν\ οἰ δὲ = אלו מחד, אלו מאידך
> ἀεὶ διαλέγῃ τοῖς αὐτοῖς νέοις
>
> תמיד אתה משוחח עם אותם צעירים
>
> ἀεὶ τὰ αύτὰ λέγεις
>
> תמיד אתה אומר אותם דברים
### מבנה "דלעיל/כדלקמן"
חשוב להבחין במונחים "דלעיל" ו"כדלקמן", המיוצגים ע"י כינויים רומזים שונים:
> εἶπον **ταῦτα** πράττειν αὐτος **τάδε** καὶ τὸν φίλον ποιήσειν
>
> אמר שאת הדברים **דלעיל** (ταῦτα - האלה) עשה בעצמו, ואת אלה-**כדלקמן** (τάδε - האלו) יעשה חברו.

View File

@@ -0,0 +1,383 @@
## מבוא לתחביר היווני
תחביר היווני עוסק באופן שבו המילים מתחברות למשפטים ולמבנים מורכבים יותר. בעוד שתורת הצורות עוסקת במבנה המילים הבודדות, התחביר מתמקד ביחסים ביניהן ובחוקים הקובעים כיצד הן מתארגנות למשפטים בעלי משמעות.
יוונית עתיקה מתאפיינת בתחביר גמיש יחסית, המאפשר סדר מילים מגוון, אך עדיין כפוף לחוקים ולמוסכמות.
## מילות קישור ויחס
### מילות קישור (Particulae)
מילות קישור משמשות לחיבור משפטים, פסוקיות או רעיונות. הן חיוניות להבנת היחסים הלוגיים בטקסט.
|יוונית|עברית|הערות|
|---|---|---|
|δέ|ו, אך|בד"כ במקום השני במשפט|
|γάρ|הרי, שכן|מציינת סיבה או הסבר|
|καί|גם, וגם|מחברת משפטים או מילים|
|μέν (...δέ)|אמנם, אולם, מצד אחד... מאידך|יוצרת ניגוד או השוואה|
|ὑπὸ|על ידי|משמשת לציון העושה במשפט סביל|
### מילות יחס
מילות יחס משמשות עם שמות עצם ביחסות שונות כדי לבטא מגוון יחסים לוגיים, מרחביים, זמניים או אחרים.
|יוונית|עברית|יחסה|דוגמה|
|---|---|---|---|
|-|של|Genitivus|Kροίσου (של קרויסוס)|
|περὶ|אודות|Genitivus|περὶ Kροίσου (אודות קרויסוס)|
|πρὸ|לפני|Genitivus|πρὸ Kροίσου (לפני קרויסוס)|
|ἀπὸ|מן|Genitivus|ἀπὸ Kροίσου (מקרויסוס)|
|-|לו, באמצעותו|Dativus|αὐτῷ (לו, באמצעותו)|
|ἐν|בתוך, ב-|Dativus|ἐν αὐτῷ (בתוכו, בו)|
|εἰς (ἐς)|אל, לתוך|Accusativus|εἰς τὴν πόλιν (אל העיר)|
|διά|דרך, בגלל|Accusativus|διὰ τοῦτο (בגלל זה)|
## צורות שלילה
שלילה ביוונית מבוטאת באמצעות מילות שלילה שונות, כאשר הבחירה ביניהן תלויה בהקשר התחבירי.
|יוונית|עברית|שימוש|
|---|---|---|
|ού (οὔ)|לא|שלילה עובדתית|
|ούκ|לא|לפני מילה שמתחילה בנישוף גס (asper)|
|οὐχ|לא|לפני מילה שמתחילה בנישוף רך (lenis)|
|μὴ|לא, אַל|שלילה בציווי, איחול או משפטי תנאי|
### שלילת צורות פועל שונות
שלילת צורות שונות של הפועל מתבצעת באופנים שונים:
- **שלילת חיווי (Indicativus)** - באמצעות ού:
> ού θαυμάζω (אינני מעריץ)
- **שלילת ציווי (Imperativus)** - באמצעות μή:
> μὴ λέγε (אל תאמר!)
- **שלילת מתמשך (Infinitivus)** - באמצעות μή:
> τὸ μὴ ἔχειν (אי-ההחזקה, ה"לא להחזיק")
- **שלילת תנאי** - באמצעות μή:
> εἰ μὴ λέγεις (אם אינך אומר...)
>
> εἰ μὴ ἠκουσατε (אם לא שמעתם...)
## מבנים תחביריים יסודיים
### כינוי רומז חלש
כינוי רומז יכול לשמש לא רק כמצביע על אובייקט מסוים, אלא גם כחיבור בין משפטים או רעיונות.
> πείθοθσι τοὺς νέους, οί δὲ ἀκούσι
>
> הם משכנעים את הצעירים, ואלה שומעים...
---
> καὶ ἄλλα ἰερὰ καὶ τὸ ἐν Δελφοῖς
>
> גם מקדשים אחרים וגם זה בדלפי
### שייכות לא-נתיקה
שייכות יכולה להיות מבוטאת באופן תמציתי באמצעות מבנים שונים:
> τοῖς ... λόγοις πείθουσι
>
> הם משכנעים בדבריהם (מילולית: "ב-הדברים משכנעים")
### לוואי מגדיר
לוואי מגדיר משמש להגדרה או צמצום של שם עצם:
> ὁ τοῦ δήμου ἐχθρός
>
> אויב העם
בצורת בינוני:
> οἰ ὑπὸ τοῦ ζέωου φυλαττόμενοι νέοι καθεύδοθσιν
>
> הצעירים הנשמרים על ידי מארחם ישנים
### לוואי מצב
לוואי מצב מתאר את מצבו של אובייקט במשפט:
> τὸν Κροῖσον ζωὸν λαμβάνει
>
> תופש את קרויסוס (בהיות קרויסוס) חי
בצורת בינוני:
> οἰ νέοι καθεύδοθσι φυλαττόμενοι ὑπὸ τοῦ ζέωου
>
> הצעירים ישנים בהישמרם (בהיותם נשמרים) על ידי מארחם
### יחסת קניין (Genetivus Possessivus)
יחסת קניין מביעה בעלות או שייכות:
> οὐ θαυμάζω αὐτοῦ τὸν πλοῦτον
>
> οὐ θαυμάζω τὸν πλοῦτον αὐτοῦ
>
> אינני מעריץ את עושרו
---
> οὐ θαυμάζω τὸν τοῦ φίλου πλοῦτον
>
> οὐ θαυμάζω τὸν πλοῦτον τὸν (τοῦ φίλου)
>
> אינני מעריץ את העושר של ידידי
### ציון הכלל/הציבור (Genetivus Partitivus)
Genetivus partitivus משמש לציון חלק מתוך שלם או קבוצה:
> οἰ πλεῖστοι τῶν θεωρῶν \ τῶν θεωρῶν οἰ πλεῖστοι
>
> רוב (הרבים ביותר מתוך הכלל) התיירים (המתבוננים, הצופים)
## דיבור עקיף
### דיבור עקיף (Oratio Obliqua)
דיבור עקיף מאפשר להביא דברים שנאמרו או נחשבו על ידי אחרים. ביוונית, דיבור עקיף יכול להופיע במספר צורות.
#### א. דיבור עקיף עם צורת מתמשך (Infinitivus)
הנושא של הפועל בדיבור ישיר הופך למושא של פועל האמירה או החשיבה, והפועל עצמו הופך לצורת מתמשך (Infinitivus).
> Σωκράτης φησίν: "ὀ δίκαιος δίκαια πράττει"
>
> סוקראטס אומר: "הצדיק עושה מעשי צדק"
הופך ל-:
> Σωκράτης φησὶ τὸν δίκαιον δίκαια πράττειν
>
> סוקראטס אומר **ש**הצדיק עושה מעשי צדק (_את הצדיק לעשות דברים צודקים_)
דוגמאות נוספות:
> Θαλῆς πρῶτος ἔφη: "ἡ σελήνος φωτιζεται ὐπο τοῦ ἠλιου"
>
> תאלס אמר בימי קדם: "הלבנה מוארת על ידי השמש"
> Σοφοκλῆς ἔφη τὸν πόνον πόνῳ πόνος έφερετο
>
> סופולקס אומר: "הסבל בסבל מביא סבל"
#### ב. דיבור עקיף כאשר הנושא זהה
כאשר נושא המשפט העיקרי זהה לנושא הדיבור העקיף, מתרחשים שינויים מיוחדים:
> ᾠόμην "μανθάνω"
>
> סברתי: "אני לומד"
הופך ל-:
> ᾠόμην μανθάνειν
>
> סברתי שאני לומד
אבל אם יש לנושא תואר:
> ᾠόμην "μανθάνω διαλεγόμενος"
>
> סברתי: "אני לומד בשוחחי" (התואר נשאר בNominativus)
הופך ל-:
> ᾠόμην μανθάνειν διαλεγόμενος
>
> סברתי שאני לומד בשוחחי
#### ג. דיבור עקיף עם אינפיניטיב (Accusativus cum Infinitivo / Nominativus cum Infinitivo)
בדיבור עקיף, האינפיניטיב (צורת המתמשך) יכול לייצג פעולות בזמנים שונים:
> οἴομαι τὸν νέον μανθάνειν
>
> אני חושב (ש)הצעיר לומד
זה יכול לייצג גם:
> οἴομαι ὀ νέος μανθάνει (הווה)
>
> אני חושב שהצעיר לומד
או:
> οἴομαι ὀ νέος ἐμανθανε (עבר)
>
> אני חושב שהצעיר למד
### תווית היידוע ככינוי רומז
תווית היידוע יכולה לשמש כמעין כינוי רומז במבנים מסוימים:
> τῶν ἀνθρώπων\ οἰ ἄνθρωποι οἰ μὲν ἀγαθοί εἰσιν, οἰ δὲ κακοί
>
> מבני האדם\בני אדם, חלק (אלה מצד אחד) טובים, וחלק (אלה מאידך) רעים
οἰ μὲν\ οἰ δὲ = אלו מחד, אלו מאידך
> ἀεὶ διαλέγῃ τοῖς αὐτοῖς νέοις
>
> תמיד אתה משוחח עם אותם צעירים
>
> ἀεὶ τὰ αύτὰ λέγεις
>
> תמיד אתה אומר אותם דברים
### ציון דלעיל ודלקמן
ביוונית ישנה הבחנה חשובה בין התייחסות למה שכבר נאמר (דלעיל) ולמה שעומד להיאמר (דלקמן):
> εἶπον **ταῦτα** πράττειν αὐτος **τάδε** καὶ τὸν φίλον ποιήσειν
>
> אמר שאת הדברים **דלעיל** (ταῦτα - האלה) עשה בעצמו, ואת אלה-**כדלקמן** (τάδε - האלו) יעשה חברו.
## נושא מתמשך (Accusativus cum Infinitivo)
כאשר מדברים על נושא של פועל מתמשך, היחסה תהיה תמיד בAccusativus - בדומה לדיבור עקיף, אבל לא רק בהקשר זה.
> αἰσχρὸν χρῄζειν τοῦ μακροῦ βίου
>
> השתוקקות לחיים הארוכים מבישה (מביש להשתוקק לחיים הארוכים)
לעומת:
> αἰσχρὸν ἄνδρα χρῄζειν τοῦ μακροῦ βίου
>
> ההשתוקקות של גבר לחיים הארוכים מבישה (מביש שגבר ישתוקק לחיים הארוכים)
לוואי מצב (שם תואר, בינוני) לנושא מתמשך (inf.) או שם שמשמש כנושא (גם אם אינו מפורש), יבואו תמיד בAccusativus:
> **καλόν** ἐστι μανθάνειν
>
> למידה \[היא] נאה (= טוב ללמוד)
> **καλόν** ἐστι **τὸν** μανθὰνοντα μανθάνειν **νέον** ὄντα
>
> למידת הלומד בהיותו צעיר \[היא] נאה (= טוב שהלומד ילמד בהיותו צעיר)
> καλόν ἐστι μανθάνειν νέον ὄντα
>
> למידה בגיל צעיר \[היא] נאה (=טוב ללמוד בגיל צעיר)
> οὐ **καλὸν** εἶναι **τὸν ανθρωπον μόνον**
>
> לא טוב היות האדם לבדו
> ού καλὸν εἶναι μόνον
>
> לא טוב להיות לבד
## משפטי תנאי
משפטי תנאי ביוונית מבטאים יחס לוגי בין תנאי (במשפט התנאי, או פרוטאסיס) לבין תוצאה (במשפט העיקרי, או אפודוסיס). הצורה של משפט התנאי משקפת את מידת הסבירות או ההיתכנות של התנאי.
### משפטי תנאי כוללים
כאשר מתארים באמצעות תנאי מצב חוזר ונשנה, ולא מקרה מסוים (מנהג, פעולה חוזרת, אמיתות כלליות), התנאי מנוסח באופן מיוחד.
כאשר הפעולה מתוארת בחיווי ללא augment (תוספת), הפועל בתנאי יהיה בצורה החבורה (Coniunctivus), מלווה במילית ἄν הנצמדת ל"אם" (ἐάν, ἤν, ἄν):
> **ἄπας** λόγος, **ἂν** ἀπῇ τὰ πράγματα, μάταιόν τι φαίνεται
>
> כל דיבור, אם נעדרות הפעולות, מתגלה \[נראה] כהבל.
לעומת מקרה מסוים:
> εἰ ἄπεστι τὰ πράγματα, ὁ λόγος μάταιόν τι φαίνεται
>
> אם \[במקרה מסוים] נעדרות הפעולות, הדיבור \[באותו המקרה] מתגלה כהבל
**הערה חשובה:** בצורה הזו, הפועל החבור ינו מביע עתיד!_
לעומת זאת, במקרים מסוימים המשפט הראשי יהיה בצורה של עתיד - שמביע וטנציאל_:
> ἄν ἀπῇ τὰ πράγματα, οἱ λόγοι οὐκ **ὠφελήσουσί** σε
>
> אם תיעדרנה הפעולות \[בכלל], לא יועילו לך הדיבורים
### תנאי בעבר
כאשר הפעולה המתוארת בחיווי כוללת augment (כלומר, בעבר), התנאי יופיע בצורת ייחול (Optativus):
> **εἰ** τις πάνυ γέρων **εἴη**, ἔθουν αὐτον
>
> אם מישהו _היה_ זקן לגמרי, נהגו להקריב אותו
השוואה בין תנאי מסוים לתנאי פוטנציאלי:
> εἰ σὺ μὴ **ἐποίησας** ταῦτα, ὁ ἀδελφός σου ἐποίησεν
>
> אם (במקרה מסוים) אתה לא עשית זאת, עשה זאת אחיך \[100% - זה _תמיד_ מה שקרה).
לעומת:
> εἰ σὺ μὴ ἐποίησας \[...] ὁ ἀδελφός ποιήσει
>
> אם \[יקרה המקרה שקשה להניח שיקרה ו] אתה לא תעשה, יעשה אחיך
## פסוקיות זיקה ופסוקיות זמן מותנות
### פסוקיות זיקה מותנות
פסוקיות זיקה יכולות להיות מותנות, ולהופיע בכל הצורות וההוראות של תנאים. בפסוקית זיקה מותנית, ὄς (אשר, מי ש-) שקול ל-εἴ τις (אם מישהו...):
> ὄς ἄν νοσήσῃ, ἀποκετείνουσιν = ἐάν τις νοσήσῃ, ἀποκτείνουσιν (αὐτόν)
>
> מי שיחלה, ימות = אם מישהו יחלה, \[הוא] ימות
### פסוקיות זמן ומקום מותנות
פסוקיות זמן ומקום יכולות גם הן להיות מותנות ולהופיע בכל הצורות וההוראות של תנאים. במצב כזה, ὃτε (כאשר) וחבריו שקולים ל-εἴ οιτε (אם פעם):
> δεινὸν οἱ πολλοί, κακούργους ὃταν ʼέχωσι προστάτας = δεινὸν οἱ πολλοί, ἐάν ποτε κακούργους ὃταν προστάτας
>
> מסוכן ההמון, כאשר יש לו מנהיגים פושעים = מסוכן ההמון, אם פעם \[יהיו לו] מנהיגים פושעים
## Genetivus Absolutus
Genetivus absolutus ("מנותק") הוא צירוף של לוואי מצב (בינוני בלתי מיודע) ביחסת Genetivus, שאינו קשור למשפט בשום קשר תחבירי. הוא משמש במקום פסוקיות זמן, סיבה, תנאי, או ויתור, שנושאן אינו מיוצג במשפט הראשי.
> ὁ παῖς μανθάνει τοῦ **φίλου παίζοντος**
>
> הילד לומד **בשחק חברו**
כלומר, ללא מילות הקישור _כאשר, מפני ש, אם_, או _אם גם_:
> ὁ παῖς μανθάνει \[ὄτε/ἐπεὶ/εἰ/εἰ καὶ] ὁ φίλος παίζει.
>
> הילד לומד \[כאשר/מפני ש/אם/אם גם] חברו משחק.
## מבנים תוצאתיים
### תוצאה בפועל ובכוח
המילית ὤστε מציינת תוצאה, אך יכולה לבטא הן תוצאה שהתממשה בפועל והן תוצאה פוטנציאלית:
**תוצאה בפועל** (אחרי ὤστε בא פועל בצורת חיווי):
> σοφός ἐστιν **ὤστε** τοὺς ἄλλους διδλάσκει
>
> הוא חכם, וכך הוא מלמד את האחרים
**תוצאה בכוח** (אחרי ὤστε בא פועל בצורת מתמשך):
> σοφός ἐστιν **ὤστε** τοὺς ἄλλους διδλάσκειν
>
> הוא חכם עד כדי ללמד את האחרים