diff --git a/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md b/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md
index 6bbae74f..d33fb4fb 100644
--- a/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md
+++ b/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md
@@ -2,7 +2,7 @@
 title: הפנמנולוגיה של הרוח
 description: 
 published: true
-date: 2024-07-16T15:00:42.371Z
+date: 2024-07-16T15:05:43.169Z
 tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, הגל
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
@@ -868,7 +868,14 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
 
 עם זאת, אין לנו היכולת להכחיש את מעמדו של העבד כמודעות עצמית; גם הוא מבין שהאובייקטים טבועים בחותם שלילי. איך מתבטאת העובדה הזו, שלאובייקטים אין מעמד מוחלט, בעולמו של העבד? העבד עובד על האובייקטים - מעבד אותם; הבית, האוכל, הנעליים. העבודה כרוכה בעצמאות של אותו המשהו - הוא לא לוקח אותו כנתון, אלא כדבר שבכוחו לשנות.
 
+## היפוך תפקידים
 
+הגל מדבר קודם באופן מאוד מרכזי על הכרה הדדית. בפסקאות שלפני הסעיף הזה, זהו גם כן מוטיב מרכזי - המודעות תגיע דרך מודעות אחרת. אלא שעכשיו, הצורך הזה מוביל את האדון למבוי סתום: האדון לא יכול באמת לקבל הכרה מהעבד - אם יקבלה, זו רק הכרה של עבד! הוא לא מקבל הכרה מלאה ממודעות אחרת, שוות-ערך.
+
+> חסר להכרה ההדדית האמיתית \[שהאדון זקוק לה] אותו מומנט בו פועל הדון גם כנגד עצמו מה שהוא פועל נגד זולתו \[...] התודעה הבלתי מהותית היא, על-כן, האובייקט המהווה את **האמת** של הודאות העצמית של האדון. אבל ברור שאוביקט זה אינו מתאים עם מושגו. במקום שהאדון מימש את עצמו לגמרי - שם הוא אינו מוצא כלל תודעה עצמאית. מה שישנו בשבילו \[...] \[הוא] תודעה בלתי עצמאית \[...] האדנות הראתה שמהותה היא היפוכו של מה שהיא שואפת להיות
+> *191-192*
+
+לאדון אין את הביטול שהוא צריך כדי שיכירו בו; אין ישות שכנגדה הוא פועל בעולם, שמאשררת אותו. האדון אינו יכול לקבל את מה שהוא רוצה, משום שאינו מעריך את העבד כמהותי.
 
 [^1]: לא ההתפוררות, אלא ההדרגתיות.
 [^2]: בהגדרתו את האדם כ*חיה חושבת*.