diff --git a/פסיכולוגיה/התפתחותית/סנסומוטורי.md b/פסיכולוגיה/התפתחותית/סנסומוטורי.md
index 8b639359..d7a17d27 100644
--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/סנסומוטורי.md
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/סנסומוטורי.md
@@ -2,7 +2,7 @@
 title: התיאוריה של פיאז'ה
 description: 
 published: true
-date: 2024-06-12T10:08:00.188Z
+date: 2024-06-12T10:53:59.318Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
@@ -256,6 +256,34 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
 ### קושי בהבחנה בין מראית עין למציאות
 [Siegal, M & Share, D. L (1990)](https://psycnet.apa.org/record/1990-19467-001) מציגים לילדים כוס מיץ, ואז נותנים לג'וק לשחות בפנים, ומוציאים אותו. שואלים את הילד - *רוצים לשתות?* הכוס נראית נקייה; ובכל זאת, הילדים לא רוצים לשתות.
 
+# שלב האופרציות הקונקרטיות
+בשלב הזה, החשיבה של הילדים מתחילה להתבסס על חוקי הלוגיקה. הוא מתרחש בגילאי 6-12 (בית ספר יסודי), ומביא עמו אופרציות מנטליות - סידור, מיון, הפיכות, היקשים לוגיים[^10]. אבל, האופרציות הן עדיין *רק* קונקרטיות - הילדים עדיין מתקשים עם רעיונות מופשטים.
+
+## שימור
+מגיע שימור מלא. הטענות שילדים מעלים כדי לנמק את תשובותיהם נשענות על אופרציות:
+
+- פיצוי - הבנה ששינוי בממד אחד מפצה על שינוי במימד אחר.
+
+הכוס הזו רחבה יותר, ולכן המים נמוכים יותר.
+
+- הפיכות - הבנה שאפשר להחזיר את המצב לקדמותו ולבטל את השינוי כאשר תכונה אחרת, המשמעותית, נשארה ללא שינוי.
+
+אפשר למזוג את המים חזרה לכוס הראשונה, כל עוד לא שפכנו כלום.
+
+- קריטריון לא נוסף ולא נגרע - ההבנה שהממד הרלוונטי לא השתנה או התייחסות לזהות שנשמרה בממד זה.
+
+ברור שזו אותה כמות מים - הצורה של הכוס לא משנה.
+
+### מפל אופקי
+באופן מעניין, שימור תכונות מגיע בגילאים שונים - במה שפיאז'ה מכנה **מפל אופקי**. שימור מספר, אורך ומסה מופיעים מוקדם יותר ממשקל ונפח. לפי פיאז'ה, הרכישה ההדרגתית משום שרמת המופשטות שנדרשת באופרציית השימור מכל סוג שונה - מספר הכי פחות מופשט, אבל נפח הכי מופשט - ולכן רוכשים שימור מספר כבר בגיל 6 אבל נפח רק בגיל 11.
+
+### מפל אנכי
+באופן דומה, פיאז'ה מתאר מפל **אנכי** - ביצוע משתנה באותו תחום, בתלות בסכמות והאופרציות המנטליות שהילד רוכש. למשל, ניווט - בגיל שנתיים הילד ינווט במרחב המוכר, כמו הבית. בגיל 7, הילד ידע לנווט לבית הספר, ובגיל 12 - יהיה לו ייצוג מנטלי טופוגרפי של הניווט[^11].
+
+### היסק טרנזיטיבי
+הסקה על יחסים בין שני אובייקטים מתוך ידית יחסו של כל אחד מהם לאובייקט שלישי.
+
+אלו דברים כמו - *אם קו א' ארוך מקו ב', וקו ב' ארוך מקו ג', האם קו א' ארוך מקו ג'?*, או, *לדני יש כלב. כל הכלבים ירוקים. מה הצבע של הכלב של דני*. ילדים בתחילת בי"ס יסודי יענו, *אין כלבים ירוקים*, או, *מי זה דני? אני לא מכיר את הכלב שלו*, אבל ילדים בוגרים יותר ידעו לענות גם במצבים מופשטים כאלו.
 
 # גישות חלופיות
 לגישה של פיאז'ה אין מתחרים בהיקף - היא אגדית. עם זאת, יש גם ביקורת עליה.
@@ -294,4 +322,5 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
 [^6]: ילדים תופסים את העולם אחרת *לגמרי* ממבוגרים, ולכן יותר מועיל להם לשוחח עם בני גילם, שהראייה שלהם דומה יותר.
 [^7]: עמית מספר על זוג תאומים בגן שהתחפשו לפורים - אחד התחפש לגברת: הוא שם שמלה של גברת, ועקבים של גברת. אחיו התאום פתאום נלחץ - *הוא נהיה **בת!** הוא נהיה **בת**!*
 [^8]: הורים מנצלים את המגבלה הזו. הילד נופל, עושים *פויה* ו*נו נו נו* לרצפה (למרות שזה לא משפיע עליה, זו רצפה), והילד מתרצה.
-[^9]: ביקורת כנגד פיאז'ה היא שילדים רוכשים יכולות שימור שונות בגילאים שונים - מספרים בשלב מסוים, נפחים בשלב אחר - והוא לא נותן על כך את הדעת.
\ No newline at end of file
+[^10]: בגלל זה ילדים אוהבים בשלב הזה משחקי קופסא.
+[^11]:  עמית מספר על מחקר מפורסם שמראה כי נהגי מוניות בניו-יורק ובלונדון מפגינים חסינות כנגד תהליכים דמנטיים (אלצהיימר וכו'). שניהם היו יותר חסינים, אבל הלונדונים היו חסינים יותר. ההשערה היא שעצם הניווט היומיומי - עבודה מנטלית קשה - סייע להם בעמידות, וללונדונים עוד יותר משום שתוואי השטח שם מורכב יותר. לאחר כמה שנים, עם עליית הGPS ומערכות הניווט, ממצאים מעידים כי נהגי המוניות איבדו את החסינות שלהם. 
\ No newline at end of file