vault backup: 2024-12-09 19:10:16

פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה.md

@@ -144,6 +144,89 @@ tags: פילוסופיה, מטאפיזיקה, אונטולוגיה
 
 אין תכונות במובן הצר, ואין יחסים.
 
+### נומינליזם קשוח
+
+כל העמדות *מלבד* נומינליזם קשוח מקבלות שעל מנת שיתקיים מצב העניינים שהוא *היות-קרמיט-ירוק* צריך שהבאים יתקיימו:
+
+1. קרמיט קיים
+2. תכונת *היות-ירוק קיימת
+3. קרמיט מממש את התכונה *היות ירוק*.
+
+(2.) נבדל בין העמדות האחרות, אבל עומד בצורה כזו או אחרת. 
+
+הנומינליסט הקשוח דוחה את (3.) בטיעון שנקרא **הרגרסיה של בראדלי**
+
+#### הרגרסיה של בראדלי
+
+1. קיים מצב העניינים שהוא *היות ירוק*.
+את (2.) - 
+	- קרמיט מממש את התכונה *היות ירוק*.
+
+ניתן לתאר גם כ:
+
+2. קיים מצב העניינים שהוא **מימוש**\* התכונה *היות ירוק* על ידי קרמיט
+
+משמע, קיים היחס ***מימוש***\* בין *היות ירוק* ל**קרמיט**. 
+נדרשים שלושה רכיבים:
+
+- פרט *קרמיט*
+- תכונת *היות ירוק*
+- יחס *x מממש את y*
+
+כלומר, 
+
+<big>🐸↔🟩 </big>
+
+*כולם חייבים להיות קיימים*, ומימוש שלושתם הוא **מימוש\***
+
+אבל אז, נדרש למצב עניינים שהוא מימוש\*\* היחס מימוש\* של יחס המימוש בין היות ירוק לקרמיט - עצם המימוש **הוא יש חדש**, שגם **הוא** צריך להתממש, וככה הלאה - עד אינסוף!
+
+
+האם זו בעיה?
+
+לאו דווקא. ישנן רגרסיות *שפירות* ורגרסיות *ממאירות*. מאיזו סוג הרגרסיה שלנו?
+
+
+הנומינליסט הקשוח יגיד שזו רגרסיה ממארת - *מה הם בכלל ישי המימוש האלה?* הדרך היחידה שנבין את (1.) הוא *להניח* את היש התיאורטי בבסיס (2.), וככה הלאה - אנחנו לא יוצאים מהבוץ התיאורטי. לכן זו רגרסיה ממארת: למה שנקבל תיאוריה שלא תעזור לנו להבין שום דבר?
+
+#### תשובות לרגרסיה של בראדלי
+
+הרגרסיה לא שכנעה המוני מטאפיזיקאים להיהפך לנומינליסטים קשוחים - יש לה כמה תשובות עסיסיות:
+
+- חוסר ההבנה לא מפעפע למטה - הפוך: כולנו מבינים את (1.), ולכן היש התיאורטי *מימוש* ב(2.) ואילך הוא *כן* מובן. עכשיו הרגרסיה *שפירה*.
+
+
+אבל התשובה הזו היא לא *נוף מדברי* כמו שאונטולוגים אוהבים. לכן, נולדה תשובה אחרת
+
+#### Flatline
+
+אין כאן רגרסיה - זהו תיאור הולך ונשנה של מצב עניינים זהה: מימוש ומימוש\* הם אותו הדבר.
+
+מימוש הוא *לא יחס* - תכונות הן פשוט מטבען דברים *לא רוויים* כאלה - ואם אין יחס, אין מה לממש, ואין רגרסיה. במקום, התשובה הזו טוענת ש*מימוש* הוא כלי לשוני - הוא פשוט מצב עניינים, ולא יש משל עצמו. קרי, אין 
+
+<big>🐸↔🟩 </big>
+
+
+אלא רק 
+
+<big>🐸 🟩 </big>
+
+שכש -
+
+<big>🐸 🟩</big>
+
+נגיד (*נגיד*) - 🐸 מממש את 🟩. *מממש* אינו נושא תפקיד אונטולוגי!
+
+אבל אז אני אומר בפה מלא שבכל פעם שאני אומר *מממש*, זה בעצם ממש סתם, מין קביים לשוניים כאלה בלי שום משמעות. הרבה מטאפיזיקאים לא אהבו את התשובה הזו.
+
+מכאן הגיעה גרסא נוספת אומרת שיש מימוש, אבל *לא* כיש אונטולוגי (שמדרדר אותנו לרגרסיה), אלא כ*דבק* כזה בין תכונות לעצמים. 
+
+אבל עכשיו אני נתקעתי עם *עוד* יש מטאפיזי מוזר כזה, *דבק*. מה אני אמור לעשות עם *דבק* מטאפיזי? הלכה האונטולוגיה של מכונית הספורט.
+
+
+![Is Kermit Green?](./kermit-is-green.jpg)
+<small>מממש ירוק? (למה הבינה המלאכותית עשתה אותם מפחיד כל כך?)</small>
+