vault backup: 2024-12-03 11:59:53
This commit is contained in:
@@ -43,43 +43,43 @@ title: אישיות
|
||||
יש מחלוקת די עזה על מה זה בכלל אישיות. כמה מההגדרות העיקריות -
|
||||
|
||||
!!! success ""
|
||||
Personality is that which permits a prediction of what a person will do in a given situation
|
||||
|
||||
[Cattell, 1950](https://psycnet.apa.org/record/2005-06609-000)
|
||||
> Personality is that which permits a prediction of what a person will do in a given situation
|
||||
>
|
||||
> >[Cattell, 1950](https://psycnet.apa.org/record/2005-06609-000)
|
||||
|
||||
קאטל היה פרגמטי, והיה מוטרד בעיקר בלנבא התנהגות. מה זה כל העסק הזה עם ציפור הנפש שלו? לא הפריע לו בכלל.
|
||||
!!! success ""
|
||||
…is simply a device for representing a functionally unified system of responses
|
||||
|
||||
[Skinner, 1953](https://psycnet.apa.org/record/2005-06609-000)
|
||||
> …is simply a device for representing a functionally unified system of responses
|
||||
>
|
||||
> > [Skinner, 1953](https://psycnet.apa.org/record/2005-06609-000)
|
||||
|
||||
סקינר, ביהוויוריסט,
|
||||
|
||||
!!! success ""
|
||||
Personality is the dynamic organization within the individual of those psychophysical systems that determine his characteristic behavior and thought
|
||||
|
||||
[Allport, 1961](https://psycnet.apa.org/record/1962-04728-000)
|
||||
> Personality is the dynamic organization within the individual of those psychophysical systems that determine his characteristic behavior and thought
|
||||
>
|
||||
>> [Allport, 1961](https://psycnet.apa.org/record/1962-04728-000)
|
||||
|
||||
אלפורט גורר פנימה גם את המחשבות, בפעם הראשונה.
|
||||
|
||||
!!! success ""
|
||||
Personality refers to those characteristics of the person that account for consistent patterns of feeling, thinking, and behaving
|
||||
|
||||
[Pervin, Cervone, & John, 2005](https://books.google.co.il/books/about/Personality.html?id=_yIRAQAAIAAJ&redir_esc=y)
|
||||
> Personality refers to those characteristics of the person that account for consistent patterns of feeling, thinking, and behaving
|
||||
>
|
||||
>> [Pervin, Cervone, & John, 2005](https://books.google.co.il/books/about/Personality.html?id=_yIRAQAAIAAJ&redir_esc=y)
|
||||
|
||||
זו הגדרה מודרנית - אישיות היא **דפוסים**, ולא מתמצת בהתנהגות.
|
||||
|
||||
!!! success ""
|
||||
In psychoanalytic theory, personality is defied as a configuration of traits, but…. \[it] often stands as the organization on inner conflicts rather than their resolution
|
||||
|
||||
Gay, 1988
|
||||
> In psychoanalytic theory, personality is defied as a configuration of traits, but…. \[it] often stands as the organization on inner conflicts rather than their resolution
|
||||
>
|
||||
>> Gay, 1988
|
||||
|
||||
זו הגדרה פסיכואנליטית - אישיות היא האופן שבו אדם מתמודד עם העימותים הפנימיים שלו.
|
||||
|
||||
!!! success ""
|
||||
…is the study of phenomena that occur in <u>interpersonal situations</u>, in configurations made up of two or more people all but one of whom may be more or less completely illusory
|
||||
|
||||
Sullivan, 1963, 1988
|
||||
> …is the study of phenomena that occur in <u>interpersonal situations</u>, in configurations made up of two or more people all but one of whom may be more or less completely illusory
|
||||
>
|
||||
>> Sullivan, 1963, 1988
|
||||
|
||||
סאליבן אומר ש[האישיות היא עניין של הקשר](/פסיכולוגיה/חברתית#כוח-המצב-situationism) - אוסף של דפוסים שקשור בהתנהגות בינאישית. הקושי בהבנת האישיות, הוא אומר, נובעת מחוסר ההתאמה בין המצב הניסויי לאישיות - אי אפשר לשים אדם במעבדה ולגלות על האישיות שלו, שקשורה כל כך בהקשר הבינאישי: האנשים, השפה, והסביבה.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -271,8 +271,52 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
|
||||
|
||||
חרדה היא ביטוי של העימות הזה - חרדה נוירוטית (*לא* חיצונית), שמתעוררת בעקבות תוכן מודע מאיים מהאיד, או חרדה מוסרית - חרדת אשמה שנובעת מהסופר-אגו.
|
||||
|
||||
### הסימפטום
|
||||
**הסימפטום הנוירוטי** הוא הפיתרון או הפשרה בין הלחץ של האיד ובין הלחץ של הסופר-אגו.
|
||||
|
||||
### שלבים בהתפתחות הטכניקה הטיפולית הפרוידיאנית
|
||||
לפי פרויד, הסימפטום הנוירוטי הוא תוצאה של דיכוי רב מידי של דחפים מיניים בשנות החיים הראשונות, מה שהשאיר את המיניות של הנוירוטי בלתי מפותח.
|
||||
|
||||
לדוגמה, אובססיה כגון שטיפת ידיים מרובה משמשת הן לסיפוק הדחף המיני/תוקפני (הידיים הופכים להיות האזור המענג/המותקף באמצעות התקה) והן אמצעי הענשה וביטול של הדחפים המיניים/תוקפניים המקוריים.
|
||||
|
||||
|
||||
> הנוירוזות הן, כביכול, תמונת-תשליל של הסטיות
|
||||
>
|
||||
> > (SE, VII. 165)
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הסטייה (למשל, אקסהיביציוניזם) מתרחשת כאשר מרכיב יצרי נעשה מוגזם.
|
||||
|
||||
## הטיפול הפרוידיאני
|
||||
|
||||
> Where the id was, there the ego shall be
|
||||
|
||||
חשוב לזכור שפרויד היה בראש ובראשונה מטפל, וחיפש ליישם את התיאוריה שלו. הפתרון למצבים הפתולוגיים, פרויד סבר, הוא להציב את האגו כשולט כשידו על העליונה בקונפליקטים הפנימיים.
|
||||
|
||||
מטרת הטיפול הפרוידיאני היא למצוא לאפשר גישה ללא-מודע ובכך למצוא פתרון טוב יותר מהדחקה לקונפליקטים הלא-מודעים.
|
||||
|
||||
> ראשית שהמטופל לא יסבול עוד מהסימפטומים שלו ויתגבר על חרדותיו ועכבותיו;
|
||||
ושנית, שהאנליטיקאי יחליט כי כמות מספקת של חומר מודחק עלתה למודע,
|
||||
כמות מספקת של הלא-מובן הוסברה, וכמות מספקת של התנגדות פנימית
|
||||
הוכנעה, עד שאין צורך לחשוש מהישנות התהליך הפתולוגי העומד על הפרק
|
||||
>
|
||||
> פרויד, 1937
|
||||
|
||||
|
||||
הטיפול שואף לוותר על סיפוק המשאלה הילדותית ומציאות דרכים מסתגלות למימוש הדחף. פרויד מדגיש את הרציונאליות -
|
||||
|
||||
> תקוותנו הגדולה ביותר באשר לעתיד היא שהשכל – הרוח המדעית, התבונה –
|
||||
יכונן במהלך הזמן דיקטטורה בחיי הנפש של האדם. טבעה של התבונה הוא ערובה
|
||||
לכך שלאחר מכן היא לבטח תעניק לדחפים הרגשיים של האדם ולכל מה שנקבע
|
||||
על-ידיהם את המקום הראוי להם
|
||||
>
|
||||
> > פרויד, 1933
|
||||
|
||||
|
||||
אז, איך מגיעים ללא-מודע?
|
||||
|
||||
|
||||
### הדרך אל הלא-מודע
|
||||
|
||||
- **היפנוזה**
|
||||
|
||||
@@ -281,16 +325,37 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
|
||||
|
||||
- **אסוציאציות חופשיות (הבזקי מחשבה)**
|
||||
|
||||
המטופל מתבקש להגיד את כל מה שעולה על דעתו.
|
||||
המטופל מתבקש להגיד את כל מה שעולה על דעתו - אמירה לא מבוקרת של רכבת המחשבות.
|
||||
|
||||
המטפל מנסה לדלות תוכן מודחק מתוך האסוציאציות של המטופל ומציע פירושים בכדי לעקוף את ההגנות.
|
||||
|
||||
מגבלות: זיכרונות נחסמים על ידי ההגנות.
|
||||
|
||||
> עוד דבר אחד, לפני שתתחיל. הסיפור שלך צריך, בכל זאת, להיות שונה משיחה רגילה בנקודה אחת. בעוד שבדר"כ כשאתה מציג נושא כלשהו אתה מנסה – ובצדק – לשמור על החוט המקשר בין הדברים, דוחה את הבזקי המחשבה המטרידים ואת המחשבות השוליות על מנת, כמו שאומרים, שלא להמשיך בסיפור עד אין סוף, הרי כאן עליך לנהוג אחרת. תבחין בכך שבשה שאתה מספר את סיפורך עולות בראשך מחשבות שונות שתרצה לדחות מעליך בטענות ביקורתיות כאלה ואחרות. תתפתה לומר לעצמך: דבר זה או אחר אינו שייך הנה, אני חשוב כלל או שזה דבר שטות ולכן לא ראוי לומר אותו. לעולם אל תיכנע לביקורתיות זו ואמור את הדבר בכל זאת, ודווקא משום שאתה חש בנטייה שלך שלא לומר אותו. בשלב מאוחר יותר תבין את הסיבה להוראה זו, בעצם ההוראה היחידה שעליך למלא, ותעמוד על טיבה. אמור, אם כן, כל מה שעולה בדעתך. נהג כאילו היית, למשל, מטייל היושב ליד החלון ברכבת ומתאר באוזני היושבים בתוך הקרון את הנוף המשתנה לנגד עיניו .ולבסוף, לעולם אל תשכח את הבטחתך להיות כן לחלוטין ולעולם אל תפסח על דבר כלשהו שמסיבה זו או אחרת לא נעים לך לומר אותו
|
||||
>
|
||||
> פרויד, 1913, על פתיחת הטיפול
|
||||
|
||||
- **פסיכואנליזה**
|
||||
|
||||
חקר ההווה, טיפול בקונפליקטים שעולים בכאן ועכשיו. היזכרות חווייתית ורגשית - פריצת ההגנות. זיהוי ההתנגדויות, שימוש בכלים כגון העברה.
|
||||
|
||||
|
||||
* **החלום** - *דרך המלך אל הלא-מודע*
|
||||
|
||||
חלומות מאפשרים ביטוי וסיפוק של דחפים לא-מודעים, וכוללים בתוכם:
|
||||
|
||||
- תוכן גלוי (מניפסטי)-מה שאנחנו זוכרים מהחלום, החלק המסווה/מסמל
|
||||
|
||||
- תוכן סמוי (לטנטי)-החלק המסומל של הדחפים הלא-מודעים
|
||||
|
||||
|
||||
את התהליך מכנה פרויד **עבודת החלום** - הפקת התוכן הסמוי מתוך התוכן הגלוי. התסמין של החלום הוא ביטוי מסווה של המשאלה הלא-מודעת, שמתבצעת באמצעות ה**העברה** - המטופל "משליך" על המטפל את היחס שלו כלפי האובייקט המקורי שמטריד אותו. התפקיד של המטפל בעבודה זו היא להישאר "לוח חלק" עליו המטופל ישליך את הדפוסים הפנימיים שלו שנוצרו בהקשר הילדותי הראשוני.
|
||||
|
||||
את אותה העברה מנתחים לאחר מכן באנליזת ההעברה.
|
||||
|
||||
הקונפליט, סבור פרויד, יתבטא ב"פסיכופתולוגיה של חיי היום-יום" - מעשי כשל (Parpraxis) כמו פליטות פה (קורא לאישתו "אמא"), שכיחת שמות (יריב), שכיחת דברים.
|
||||
|
||||
|
||||
### היזכרות, חזרה וחזרה כפייתית
|
||||
|
||||
- **הזכרות – זיכרון מודע של חוויות**
|
||||
@@ -336,7 +401,29 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
|
||||
|
||||
### התנגדות
|
||||
|
||||
ההתנגדות אף היא חלק מהסיטואציה האנליטית. התנגדות מהווה אוסף התנהגויות המתרחשות בחדר הטיפולים, המפריעות להתקדמות העבודה האנליטית, כמו שתיקות, שינוי נושא, פרצי צחוק, התקפי כעס, איחור, העלאת נושא ברגע האחרון וכו'.
|
||||
|
||||
> כל מה שמפריע להמשך העבודה הוא התנגדות
|
||||
>
|
||||
> > פרויד, 1900
|
||||
|
||||
פרויד מחפש באמצעים הטיפוליים להיתקל ב**התנגדות** - ביטויים שפועלים כנגד המגמה הטיפולית של חשיפת הלא-מודע והפיכתו למודע.
|
||||
|
||||
[העברה](#העברה), מנגנוני הגנה, וביטויי פעולה (היעדרויות\איחורים, תביעות לשבירת המעמד הטיפולי, וכו'). התנגדות מהווה אוסף התנהגויות המתרחשות בחדר הטיפולים, המפריעות להתקדמות העבודה האנליטית, כמו שתיקות, שינוי נושא, פרצי צחוק, התקפי כעס, איחור, העלאת נושא ברגע האחרון וכו'.
|
||||
|
||||
ההתנגדות היא בלתי-נמנעת בשל הרווח מהתסמינים ההתנגדותיים - סיפוק הדחפים.
|
||||
|
||||
> התוצאה הראשונה של כלל יסוד טכני זה (אסוציאציות חופשיות) היא שהוא נעשה
|
||||
מטרה ראשונה להתנגדות. החולה משתדל להיחלץ מהוראותיו בכל הדרכים"
|
||||
>
|
||||
> > פרויד,1917
|
||||
>
|
||||
> ---
|
||||
> >
|
||||
יש חשיבות מועטה למדי לעמתו של המטופל; האמון או חוסר האמון הראשוני
|
||||
שלו כמעט זניחים בהשוואה להתנגדויות הפנימיות המעגנות את הנוירוזה שלו"
|
||||
>
|
||||
> > פרויד,1913
|
||||
|
||||
|
||||
ניתן לראות בהעברה כסוג של התנגדות. היא מהווה ביטוי התנהגותי של עימות לא מודע - המטופל לא מדבר אלא פועל - מאחר, כועס או מתאהב.
|
||||
|
||||
@@ -344,12 +431,22 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
|
||||
|
||||
ההתנגדות היא עימות בין הכוחות שמשמרים את התסמינים ולא רוצים לדעת דבר על הלא מודע (בניסיון להתגונן), לעומת החלקים באגו המטופל שרוצים להחלים יחד עם המטפל.
|
||||
|
||||
### עיבוד
|
||||
העיבוד הוא ה חלק העיקרי של הטיפול. הוא התמודדות ופירוש של תהליכי העברה והתנגדות.
|
||||
העיבוד הוא התהליך המאפשר הכרה בתכנים והקונפליקטים הלא מודעים, אשר היועד כה ממוסכים על ידי תהליכי ההעברה והחזרתיות,מעין היפוך של ה-acting out.
|
||||
את התנהגות ההתנגדות ניתן אחר כך לנתח באנליזה, וכך לסלול את הדרך אל הלא-מודע.
|
||||
### פרשנות
|
||||
|
||||
הפרשנות, או העיבוד הוא החלק העיקרי של הטיפול. הוא התמודדות ופירוש של תהליכי העברה והתנגדות.
|
||||
|
||||
על בסיס החומר הלא-מודע שבוטא על ידי המטופל, המטפל מסביר למטופל את קובעיה הלא מודעים של התנהגותו דרך חשיפת הפנטזיות, זיכרונות, הגנות, סימפטומים, קונפליקטים ודפוסי התנהגות לא מודעים - מתוך כוונה להביא את המטופל לכדי תובנה.
|
||||
|
||||
המטפל דוגל ב**כלל ההינזרות** - עליו להימנע מלספק צרכים של המטופל.
|
||||
|
||||
העיבוד הוא התהליך המאפשר הכרה בתכנים והקונפליקטים הלא מודעים, אשר היועד כה ממוסכים על ידי תהליכי ההעברה והחזרתיות, מעין היפוך של ה-acting out.
|
||||
|
||||
אם החזרה היא שחזור בפועל (התנהגות) של הזיכרון, אז העיבוד הוא הספיגה ההדרגתית של הפירוש, של התובנה - תהליך של הפנמה והתוודעות אשר מוביל לשינוי.
|
||||
|
||||
|
||||
### ביקורת
|
||||
|
||||
## אבל ומלנכוליה
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user