From 732cb2c22cc9e3ab8388584278ab1aedf85ddb50 Mon Sep 17 00:00:00 2001
From: matanhorovitz <matanhorovitz@protonmail.com>
Date: Thu, 20 Jun 2024 10:48:09 +0300
Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=99=D7=9C=D7=95=D7=A1?=
 =?UTF-8?q?=D7=95=D7=A4=D7=99=D7=94/=D7=91=D7=95=D7=93=D7=94=D7=99=D7=96?=
 =?UTF-8?q?=D7=9D/=D7=96=D7=9F/=D7=92=D7=95=D7=A3=5F=D7=AA=D7=95=D7=93?=
 =?UTF-8?q?=D7=A2=D7=94=5F=D7=A2=D7=95=D7=9C=D7=9D?=
MIME-Version: 1.0
Content-Type: text/plain; charset=UTF-8
Content-Transfer-Encoding: 8bit

---
 פילוסופיה/בודהיזם/זן/גוף_תודעה_עולם.md | 71 ++++++++++++++++++++++++--
 1 file changed, 67 insertions(+), 4 deletions(-)

diff --git a/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גוף_תודעה_עולם.md b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גוף_תודעה_עולם.md
index d9cd4182..d5ce6bd0 100644
--- a/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גוף_תודעה_עולם.md
+++ b/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גוף_תודעה_עולם.md
@@ -2,7 +2,7 @@
 title: גוף, תודעה ועולם
 description: 
 published: true
-date: 2024-06-16T08:03:25.846Z
+date: 2024-06-20T07:48:06.552Z
 tags: 
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-06T09:57:58.130Z
@@ -96,10 +96,73 @@ valuable by others
  
  [Dōgen Zenji](https://en.wikipedia.org/wiki/D%C5%8Dgen) היה מאסטר זן יפני במאה ה13. הוא ייסד את זרם ה*סוטו* בזן. דוגן נסע לסין בצעירותו, ונחשף שם למסורת ה*צ'או-דונג* - וחזר ליפן כדי להציג מחדש את הבודהיזם ליפנים, כפי שהוא הבין אותו; הוא סבר שהבודהיזם לא הובן נכונה ביפן.
  
- עם חזרתו ליפן, לקיוטו, רצה דוגן ללמד את הקהל הרחב[^6] את המדיטציה הישובה, ה*זאזן*. הוא נתקל בהתנגדות אדירה (בעיקר ממסורת ה*טנדאי*). הוא נדחק למנזר מבודד ביפן (*אייהייג'י*), והפך אותו למרכז תרגול מוביל - הוא נחשב כך עד היום.
- 
- 
+ עם חזרתו ליפן, לקיוטו, רצה דוגן ללמד את הקהל הרחב[^6] את המדיטציה הישובה, ה*זאזן*. הוא נתקל בהתנגדות אדירה (בעיקר ממסורת ה*טנדאי*). הוא נדחק למנזר מבודד ביפן ([*אייהייג'י*](https://en.wikipedia.org/wiki/Eihei-ji)), והפך אותו למרכז תרגול מוביל - הוא נחשב כך עד היום.
  
+דוגן טוען ש[טבע הבודהה](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות#טבע-בודהה) מתגלם בגוף האנושי - אלא דבר שמצוי כאן ועכשיו - בגוף, בסביבה, בחוויה האנושית. רעיונו המהפכני של דוגן הוא שהתרגול הבודהיסטי, כשהוא נעשה נכון, הוא לא הכנה *לקראת* התעוררות - היא עצמה אשרור של ההתעוררות וטבע הבודהה, הקיימים בנו ממילא. 
+
+
+## זמן-מהות 有時 
+
+עבור דוגן, זמן איננו אלא רעיון - אין לנו היכולת לתפוס זמן מעבר לחוויה. פרחי הדובדבן אינם מציינים את האביב; פרחי הדובדבן *הם* האביב. הזמן הוא איזשהו מימד אשלייתי -  אנו מייצרים ציר זמן וצופים דרכו על החיים מבחוץ - אבל, לפי דוגן, זו שגיאה; כל אחד מהמופעים שלנו הוא ביטוי של ה"זמן". 
+
+> המלצה: [*A Tale for the Time Being*](https://en.wikipedia.org/wiki/A_Tale_for_the_Time_Being), רומן של סופרת יפנית שקשור בתפיסת הזמן הזו.
+{.is-success}
+
+## חשיבה, לא-חשיבה, ללא חשיבה
+
+הבודהיזם סבור שלתודעה יש שלושה מצבי פעולה:
+
+- מחשבה
+
+התודעה שלנו מופעלת בידיי אובייקטים - *רוצה, לא רוצה, אוהב, לא אוהב*. זהו מצב החשיבה היומיומי שלנו.
+
+- לא-חשיבה
+
+זוהי חשיבה מסדר שני - מחשבות *על* המחשבות על האובייקטים: המחשבה *היא* האובייקט של המחשבה. אם אנחנו ננסה לעשות מדיטציה כדי להפסיק לחשוב (טעות נפוצה), אנחנו נהיה במצב לא-חשיבה - חשיבה על מחשבות.
+
+- ללא חשיבה
+
+מצב זה הוא לא ראש ריק, בלי מחשבות (זה בלתי אפשרי), אלא מצב של תודעה סבילה - היא לא מציגה, דוחה, ושופטת מחשבות, אלא מניחה לדברים. זהו המצב המדיטטיבי שאנו מתרגלים בישיבה (Zazen - 坐禅). חוסר-ההתערבות הזו היא גילום טבע-הבודהה שלנו.
+
+# מרלו-פונטי
+
+> The fundamental philosophical act \[is to]... return to the lived world beneath the objective world
+> pp 83/57
+
+
+מרלו-פונטי סבור שאין לנו באמת מציאות אובייקטיבית - היא נתונה לתפיסה שלנו והיא לפיכך תמיד חלקית. הוא מבקש לחזור לעולם הנחווה הזה, מעבר לעולם אובייקטיבי שאין בכוחנו להשיג. פונטי עומד על הקשר בין הגוף לעולם בכמה תופעות
+
+
+- גפיי רפאים (Phantom Limbs)
+
+כשאדם מאבד את אחת הגפיים, לעיתים הוא עדיין יחוש את האיבר כאילו הוא עדיין שם. אדם שמאבד יד, למשל, עלול - אפילו שנים אחרי הפציעה - לדווח על כאבים עזים באצבעות, שכבר לא שם. 
+
+- היות-לקראת-העולם (Being-toward-the-world)
+
+פונטי סבור שהמנח הפיזי שלנו בעולם - איך אנחנו עומדים, לאיזה כיוון אנחנו פונים, וכו' - הוא רקע לכל חוויה תפיסתית. 
+
+> המלצה - [*What is it like to be a bat*]()
+{.is-success}
+
+
+- חוש קינסתטי (Kinsthetic sense) וסכמת גוף
+
+הגוף, לפי פונטי, הוא לא *בחלל*, אלא הדבר שמאכלס את החלל (החלל נובע מן הגוף) - לא ניתן לצמצם אותו לכדי אובייקט מסוים. הגוף הוא גם אובייקט וגם סובייקט; הוא סובייקט משום שהוא שלי - אבל הוא אובייקט משום שהוא מאפשר לי לבטא את עצמי בעולם - הוא הכלי שלי להתנהל. 
+
+
+
+# תודעה-גוף
+
+דוגן כתב את ה*Shōbōgenzō* - שם עמד על הרעיון של גוף-נפש (心身 - *שין-ג'ין*) - לפיהם הגוף והנפש הם דבר אחד ממש, והאחדות ביניהם מייצגת את העולם כולו - לא ניתן לקבוע איפה התודעה מפסיקה והגוף מתחיל, או איפה הגוף-נפש נגמר והעולם מתחיל - זה הכל אותו הדבר.
+
+> What we call the body and mind in the Buddha Way is grass,
+trees and wall rubble; it is wind, rain, water and fire...If your
+own body and mind are not grass, wood, and so on, then they are
+not your own body and mind. And if your own body and mind do
+not exist, neither do grass and wood
+
+
+
 [^1]: כלומר, *אתה* איש האמת ללא תואר
 [^2]: זהו *מאסטר האמת* של ניטשה, בערך
 [^3]: בסין לא היה נייר טואלט, אז השתמשו במקלות