From 76397cdf3975654ce3a8c8165deb02ba62f82da5 Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Wed, 17 Jul 2024 20:39:58 +0300 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=99=D7=9C=D7=95=D7=A1?= =?UTF-8?q?=D7=95=D7=A4=D7=99=D7=94/=D7=97=D7=93=D7=A9=D7=94/=D7=A7=D7=90?= =?UTF-8?q?=D7=A0=D7=98/=D7=91=D7=99=D7=A7=D7=95=D7=A8=D7=AA?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md | 43 +++++++++++++++++++++++++++++++++-- 1 file changed, 41 insertions(+), 2 deletions(-) diff --git a/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md b/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md index 4239e0df..e974cbed 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: ביקורת התבונה הטהורה description: published: true -date: 2024-07-15T12:49:03.230Z +date: 2024-07-17T17:39:56.073Z tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, קאנט editor: markdown dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z @@ -258,6 +258,43 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z > זוהי התשובה של קאנט ל[בעיית האינדיקוציה](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה) : לא רק הסיבתיות היא ברוח, כמו שיום אומר, אלא *עולם התופעות כולו* הוא ברוח - ולכן, לסיבתיות יש מעמד מרכזי שוב. {.is-info} + +## הלוגיקה הקנטיאנית + +קאנט לימד לוגיקה כל חייו - ותלמידיו אספו את ההרצאות שלו לכדי ה*לוגיקה* שלו. הלוגיקה הקנטיאנית קרובה יותר לאפיסטמולוגיה מאשר ללוגיקה קרובה (ודומה באופן חשוד ל[מיומנויות יסוד](/פילוסופיה/מיומנויות)), ומדבר על אותו השכל. קאנט מודה בפה מלא שסדרה של ה*ביקורת* קשור בכושרו של השכל, שעוסק באפיסטמולוגיה בחשבון אחרון. + +זכרו עתה את שאלת היסוד של קאנט - + +> משפטים מרכיבים אפריורי כיצד הם מן האפשר? +{.info} + +מה הקשר של זה ל[אסתטיקה](#האסתטיקה-הטרנסנדטלית)? רוב עומקו של הקשר הזה יתבטא רק בהמשך, בחקירת השכל. + +איך קושרים את הדיון עם החלל והזמן עם השאלה המחקרית? + +> ברשותנו כאן אחד הרכיבים הדרושים לפתרון המטלה הכללית של הפילוסופיה הטרנסנדנטאליצ: כיצד אפשרים סינתטיים אפריורי? הווה אומר: ברשותנו הסתכלויות טהורות אפריורי, חלל וזמן. בשיפוט אפריורי, כשאנו רוצים לחרוג ממושג נתון, אנו מוצאים בחלל ובזמן את מה שאטמון לא במושג אלא בהסתכלות המתאימה לו, ושניתן לגלותו באופן אפריורי ולקשור אותו סינתטית באותו המושג. +> *B73* + + +**מושג** זה מונח טכני, וקאנט דורש לדייק בו: המילה הזו לא מופיעה פה במקרה, או בהיסח הדעת. **שיפוט** גם הוא מונח טכני - פעולה של צדק\אי צדק, כפי שעושים בבתי המשפט - ולפי קאנט, פעולה שבה **השכל קושר יחד או מפרק מושגים**. קאנט מגדיר את השכל בתור הכושר לבצע שיפוטים - אך הוא מבחין כאן גם בכוח נפרד ממנו, **כוח השיפוט**, הנבחן מהשכל והוא זה המבצע שיפוטים. קאנט אינו חד-משמעי לגבי מה מהשניים מבצע את השיפוטים - השכל, או כושר השיפוט[^14]. + +אנו, כעוסקים באפסיטמולוגיה, נייחס זאת לשכל - זו שאלה פרשנית ענפה, אך זה הצד שאנו בוחרים. + + +בפסקה זו מובלעת התשובה לשאלת הקשר שלנו - השכל. הביקורת מבקשת לבודד את כושר ההסתכלות ולבחון מה היא עושה, בנפרד מהשכל. אולם כאן קאנט מכניס את השכל לדיון, באופן בלתי-נמנע - משום ששאלתו המקורית מכילה את המונח **משפטים** - תוצריהם של **שיפוטים** שכליים, הבנויים מהמושגים[^15]. + +אז *איך אפשריים משפטים?* לפי השכל; ככה הוא מייצר משפטים ביומיום, במדע, באומנות. זה לא הבשר כאן - אלא איך אפשרים משפטים שהם מצד אחד **מרכיבים** (סינתטיים) ומצד שני **אפריוריים**. + +קאנט מחבר כאן בין [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) ל[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) שסברו שניהם שני סוגי משפטים (סינתטי או אפריורי), ומציע כאן אפשרות שלישית, שנעלמה מעיני קודמיו. + +[לייבניץ מבחין בין אמיתות שבעיון לאמיתות שבעובדה](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ#עקרונות-האמת). + +> יוליוס קיסר חוצה את הרוביקון. אם הוא אינו יחצה את הרוביקון, אין כאן סתירה. מצד שני, אין די בעיון המושג *יוליוס קיסר* לדעת אם הוא חצה את הרוביקון (אם אתה לא אלוהים). כעת, כדי לדעת אם הרוביקון נחצה או לא, עלינו לגלות זאת בתצפית וניסוי. + +על קיומם של משפטי אמת שבעובדה מסכימים כל הפילוסופים הגדולים - וניתן לגלות אותם בלוגיקה גרידא: אם לא נצליח לחשוב אחרת (אם ישנו **הכרח**), טענה זו חייבת להיות נכונה; אם הטענה טומנת בחובה **סתירה**, הוא אינה יכולה להיות נכונה; בכל מצב ביניים, הדבר הוא אמת שבעיון. + + + [^1]: מילה גרמנית בלתי-אפשרית כזו - מתורגמת באנגלית ל*Intuition* [^2]: הניסוח נורא - בכוונה [^3]: (/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) יש אוסף של ביקורות כנגד [תורת האידאות של אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה), להם הוא קורא *מן המדעים*. אפלטוניסטים טוענים כנגדו *מן המדעים* - בלי האדיאות, הם אומרים, לא ייתכן מדע - ויש מדע - אז יש אידאות! @@ -270,4 +307,6 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z [^10]: ויש רק חמש כאלה, אומר דן, אלא אם אנחנו, כמו שופנהאואר, מאמינים שאורי גלר מפרמט דיסקטים בכוח המחשבה. [^11]: לכאורה בני אותו מעמד, אבל האמת היא, שהזמן הרבה-הרבה יותר חשוב - הוא ישחק תפקיד משמעותית יותר בספר. [^12]: ארכיטקטוניקה היא ה*שומשום יפתח* של ביקורת התבונה הטהורה: חשוב לשים לב למבנה שקאנט בוחר להציג דברים. עד כדי כך, שזו אחת הביקורות כנגדו - *פה יצא לי ככה, אז **גם כאן חייב לצאת לי ככה!***, וכנגדו אומרים, *לא, אתה הנדסת את זה בגלל האישיות האובססיבית שלך*. איזה יופי, יצא מספר שבטי ישראל, כל פעם - מאיםה *זה הגיע?* -[^13]: כמו שרוסו אומר, *מושג הכלב לא נושך* (הכלב כן). \ No newline at end of file +[^13]: כמו שרוסו אומר, *מושג הכלב לא נושך* (הכלב כן). +[^14]: ביקורתו האחרונו של קאנט, *ביקורת כושר השיפוט*, עוסקת כולה בעניין זה. +[^15]: *עכשיו אתם מבינים כמה הייתי צריך להתאפק ב[מיומנויות יסוד](/פילוסופיה/מיומנויות)*, אומר דן. \ No newline at end of file