vault backup: 2025-05-08 13:14:32

This commit is contained in:
2025-05-08 13:14:33 +03:00
parent e9ce6ad0f5
commit 7882585bdd
3 changed files with 110 additions and 16 deletions

View File

@@ -13,7 +13,21 @@
"state": { "state": {
"type": "markdown", "type": "markdown",
"state": { "state": {
"file": "פילוסופיה/קונטיננטלית/index.md", "file": "פילוסופיה/בודהיזם/טיאנטאי.md",
"mode": "source",
"source": false
},
"icon": "lucide-file",
"title": "טיאנטאי"
}
},
{
"id": "83f850db709e810a",
"type": "leaf",
"state": {
"type": "markdown",
"state": {
"file": "פילוסופיה/בודהיזם/index.md",
"mode": "source", "mode": "source",
"source": false "source": false
}, },
@@ -22,17 +36,25 @@
} }
}, },
{ {
"id": "2df3a41bea13b22d", "id": "dc8cc6c09f3c8d08",
"type": "leaf", "type": "leaf",
"state": { "state": {
"type": "markdown", "type": "pdf",
"state": { "state": {
"file": "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/טוב.md", "file": "פילוסופיה/בודהיזם/סוגיות.pdf"
"mode": "source",
"source": false
}, },
"icon": "lucide-file-text",
"title": "סוגיות"
}
},
{
"id": "1bd75360c64c8b31",
"type": "leaf",
"state": {
"type": "empty",
"state": {},
"icon": "lucide-file", "icon": "lucide-file",
"title": "טוב" "title": "New tab"
} }
} }
] ]
@@ -67,7 +89,7 @@
"state": { "state": {
"type": "search", "type": "search",
"state": { "state": {
"query": "οὖν", "query": "\"הדבר כשהוא לעצמו\"",
"matchingCase": false, "matchingCase": false,
"explainSearch": false, "explainSearch": false,
"collapseAll": false, "collapseAll": false,
@@ -88,7 +110,8 @@
"title": "Bookmarks" "title": "Bookmarks"
} }
} }
] ],
"currentTab": 1
} }
], ],
"direction": "horizontal", "direction": "horizontal",
@@ -180,11 +203,16 @@
}, },
"active": "bf508c972bd72640", "active": "bf508c972bd72640",
"lastOpenFiles": [ "lastOpenFiles": [
"פילוסופיה/בודהיזם/טיאנטאי.md",
"פילוסופיה/בודהיזם/index.md",
"פילוסופיה/בודהיזם/סוגיות.pdf",
"פילוסופיה/בודהיזם/יוגהצ'ארה.md",
"פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה.md",
"פילוסופיה/קונטיננטלית/index.md",
"פילוסופיה/קונטיננטלית/בובואר.md", "פילוסופיה/קונטיננטלית/בובואר.md",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/טוב.md", "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/טוב.md",
"פילוסופיה/קונטיננטלית/ניטשה.md", "פילוסופיה/קונטיננטלית/ניטשה.md",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרע.md", "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרע.md",
"פילוסופיה/קונטיננטלית/index.md",
"פילוסופיה/קונטיננטלית/Nietzsche Week 2.pdf", "פילוסופיה/קונטיננטלית/Nietzsche Week 2.pdf",
"פילוסופיה/קונטיננטלית/Nietzsche Week 3.pdf", "פילוסופיה/קונטיננטלית/Nietzsche Week 3.pdf",
"פילוסופיה/קונטיננטלית/Sartre.pdf", "פילוסופיה/קונטיננטלית/Sartre.pdf",
@@ -209,14 +237,8 @@
"כלליים/יוונית/Encheiridion.md", "כלליים/יוונית/Encheiridion.md",
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/כלניות.jpg", "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/כלניות.jpg",
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/Stang2022.pdf", "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/Stang2022.pdf",
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/אנליטיקה.pdf",
"כלליים/יוונית/משפטים.md", "כלליים/יוונית/משפטים.md",
"כלליים/יוונית/מילון.md", "כלליים/יוונית/מילון.md",
"כלליים/יוונית/הפועל.md",
"כלליים/יוונית/כינויים.md",
"כלליים/יוונית/השם.md",
"פילוסופיה/בודהיזם/יוגהצ'ארה.md",
"פילוסופיה/בודהיזם/טבע.md",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/exdurantism.jpg", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/exdurantism.jpg",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/perdurantism.jpg", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/perdurantism.jpg",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/rapa-nui.jpeg", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/rapa-nui.jpeg",

View File

@@ -34,6 +34,10 @@ dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z
### [יוגהצ'ארה](./יוגהצ'ארה) ### [יוגהצ'ארה](./יוגהצ'ארה)
### [טבע בודהה](./טבע)
### [טיאנטאי](../טיאנטאי)
### [זן בודהיזם](./זן) ### [זן בודהיזם](./זן)
### [הסיניפיקציה של הבודהיזם](./זן/סיניפיקציה/) ### [הסיניפיקציה של הבודהיזם](./זן/סיניפיקציה/)

View File

@@ -0,0 +1,68 @@
---
title: טיאנטי
tags:
- שנה_ג
- סמסטר_ב
- פילוסופיה
- בודהיזם
- טיאנטאי
---
!!! info "[מאמר - The Three Truths in Tiantai Buddhism](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1002/9781118324004.ch16)"
עד כה, דיברנו בעיקר על זרמים בודהיסטים מהודו - [אבידהארמה](../אבידהארמה), [מהיאנה](./מהיאנה), [יוגהצ'ארה](../יוגהצ'ארה) ו[טבע בודהה](../טבע). זרם ה**טיאנטאי**[^1] הוא הזרם הבודהיסטי הראשון שהגיע מסין (שאחריה הגיע, בסופו של דבר, צ'אן - שהפך ל[זן](../זן)).
הטיאנטאי מפרש את הריקות של המאהינה כ*העשרה* של העולם, על סמך הרעיונות של [טבע בודהה](../טבע). ייחודו של הטיאנטאי, שייסד Zhiyi, הוא הניסיון *להכיל* את כל הזרמים הבודהיסטים, שקמו באלף השנים שקדמו לו.
סיפרנו שעם המהיאנה הגיעו סוטרות חדשות. Zhiyi מנסה לגבש יחד איתן תפיסת עולם אחידה עם הסוטרות שקדמו להן - באמצעות סוטרת הלוטוס. המסר הבודהיסטי שהביאה המהיאנה, הוא חושב, אוניברסלי *לכולם* - גם לזרמים אחרים, ואפילו למתנגדי הבודהיזם. הוא מכונן את הבודהיסאטווה כאידיאל, ולצידם את ה**שומעים** (Srāvakas) - התרוודה (או ההינאיאנה, "המרכבה הקטנה", כגנאי), ה**Pratyekabuddha** - אלו שחווה הארה ספונטנית, מבלי קשר לבודהיזם ולבודהה, וה**Devadatta** - ה"Anti-christ" הבודהיסטי. Devadatta הוא בן דודו של הבודהה, שמתואר כמי שניסה בכל כוחו לפגוע בבודהה ובבודהיזם - וככזה מתואר בבודהיזם כהתגלמות הרוע.
המהיאנה מגנה את כולם זולת הבודהיסאטוות - שעסוקים בשחרור הפרטני שלהם, ולא בשחרור של אחרים; עבור המהיאנה, כל אלו פשוט לא הבינו את התורה הבודהיסטית. הטיאנטי מבטל את הגינוי הזה - ב*כולם* יש טבע בודהה, גם אם הם אינם מבינים זאת. כל העניין, הטיאנטאי חושבים, זו נקודת מבט; בהינתן שהזמן הוא אינסופי, בסופו של דבר אפילו הרשע הכי מרושע יתעורר בסופו של דבר - בהכרח. מנקודת מבטו של הבודהה, האינסופית, **כולם** הם בודהה, בזכות ההכרח הזה.
האידיאל של המהיאנה, הבודהיסאטווה, מציב אפוא בעיה; כל עוד עדיין יש סבל, הוא עצמו אינו משתחרר - הוא נשאר מאחור לעזור לשאר היצורים החיים. אבל המצב הזה לא אפשרי בפועל - כל הזמן יש סבל. אבל נקודת המבט פה היא ה*נצח* - וההכרח פותר שוב את המתח הזה: *בסופו של דבר*, כולם ישתחררו. מנקודת המבט של הבודהה, *זה כבר קרה* - רק מנקודת המבט שלנו זה נראה עתידי.
הדברים האלו מתוארים בסוטרת הלוטוס - שנתפסת כמאוד חומלת ומנחמת[^2]: לא משנה כמה רע ועוין אתה, אתה *כבר* בודהה, והשחרור שלך מובטח.
### שלוש האמיתות
החידוש הגדול של הטיאנטאי, על בסיס סוטרת הלוטוס, הוא הוספת אמת נוספת לשתי האמיתות (אמת יחסית, ואמת מוחלטת).
עבור הטיאנטאי, יש *שלוש* אמיתות:
- **אמת מוחלטת** - הכל ריק (空 - *קונג*)
- **אמת יחסית** 假 (*Jia*)
- **המרכז** 中 (*Zhong*) - המרחב שבין היחסי למוחלט ("Neither same nor different").
מה הכוונה במרכז?
המתח כאן הוא בין אפיסטמולוגיה - תורת ההכרה - ל[אונטולוגיה](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה) - תורת היש (הגם שלא ברור שיש הפרדה כזו חותכת בבודהיזם). הכוונה היא שאמת *אינה* תיאור מילולי המשקף נאמנה מציאות חוץ לשונית - כמו שאנחנו מבינים אותה במערב (אם *אמרתי* משהו שהוא *תואם למציאות* הוא *אמיתי*; בהגדרה נאיבית[^3]).
אבל, תזכרו - **בודהיזם לא עושה מטאפיזיקה**. לא **אכפת** לו מאמת במובן הזה. עבור הבודהיזם, **אמת** היא מה **שתורם לשחרור מהסבל**. אף בודהיסט לא חושב ש*באמת* יש שלוש אמיתות, או שמונה מצרפים, או מה שזה לא יהיה; אלו כלים מחשבתיים ותו לא. הבודהה מושל אותם, ואת התורה הבודהיסטית בכלל, לרפסודה: חוצים איתה את נהר הסבל, ואז משאירים אותה שם.
זהו עקרון שנקרא **Upaya** - *Skillful Means*. האופאיה אומרת - **אם אתה אומר למישהו *משהו* שעוזר לו להשתחרר - עזרת לו**. אם זה *אמיתי* במובן המערבי - זה פשוט לא מעניין. אתה לא אומר את האמת - אתה אומר את מה שעוזר להשתחרר, "אמיתי" או לא אמיתי. כל אדם ואדם צריך לשמוע דברים קצת אחרים, באופן קצת אחר - כי אנחנו שונים אחד מהשני - וצריך להגיע לכל אחד באופן שהוא יבין ושיעזור לו. לכל אחד יש את הסבל שלו להתגבר עליו, והדרך שלו לגבור עליו.
הטיאנטאי מתבסס על ההפרדה הראשונית של האמיתות, של נאגארג'ונה -
| אמת יחסית | אמת מוחלטת |
| -------------------------------------------------------------------- | ----------------------- |
| **דיבור רגיל** - אני, אתה, סיבה, תוצאה, זמן, תנועה, אובייקטים | עמימות אונטולוגית (???) |
| **דוקטרינה בודהיסטית** - אין-אני, התהוות מותנית, קארמה, סבל, נירוונה | עמימות אונטולוגית (???) |
כלומר - אנחנו צריכים את הדברים ה"רגילים" ואת הרעיונות הבודהיסטים כדי להתקיים. אבל - מה יש *באמת*? ב*מציאות כשלעצמה?* לך תדע. הכוונה היא לא ש*אין גישה מוחלטת* (ה[דבר כשהוא לעצמו הקנטיאני]()), אלא שהדברים **אינם** כשלעצמם - אין עצמי, אין זהות, אין מהות, אי אפשר לתפוס אותם, אי אפשר לדבר עליהם.
איך מתגברים על הפרדוקס הזה - ש*האמת היחידה היא שאין אמת*? חושבים על האמיתות היחסיות ככלי פרגמטי, לשחרור. כל אמת יחסית כזו גוררת סתירה - שבתורה מאששת את היעדר האמת, ועוזרת לנו להניח - להשתחרר.
> That there is a self has been taught, and the doctorine of no-self, by t
[^1]: על שם הר מסין. מקום יפה, מספר ארז.
[^2]: ולא במקרה, היא הסוטרה הכי פופולרית במזרח אסיה.
[^3]: מאז [פילוסופיה של הלשון](/פילוסופיה/לשון), גם פילוסופים מערבים לא מבינים אמת ככה - אלא יותר כמו [משחק לשוני](/פילוסופיה/לשון/קריפקנשטיין) כזה.