vault backup: 2024-12-03 14:59:53
This commit is contained in:
@@ -104,6 +104,73 @@
|
|||||||
|
|
||||||
מכל אלו, **רגרסיה, השלכה, הזדהות עם התוקפן, הכחשה והתקה** הם מנגנונים לא-מותאמים.
|
מכל אלו, **רגרסיה, השלכה, הזדהות עם התוקפן, הכחשה והתקה** הם מנגנונים לא-מותאמים.
|
||||||
|
|
||||||
|
## הטכניקה האנליטית
|
||||||
|
|
||||||
|
בתקופת אנה, מטרת הפסיכואנליזה עוברת משחרור האנרגיות הלא-מודעות והדחפים המודחקים , לעבר **שיפור ההגנות**, ועידוד התפתחותם של **תפקודי אני**. ההתפתחות של הטכניקה תחת אנה אינה *מהפכה*, אלא *אבלוציה* - חידוד ושכלול של פרויד האב.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
### היפנוזה
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
תפקידו של האני \[האגו] שלילי - הוא מפריע לתהליך הריפוי. המהפנט מנסה להגיע אל הלא-מודע והאגו מפריע - ולכן האני לא משתתף בתהליך הריפוי.
|
||||||
|
|
||||||
|
> \[האני] התייחס אל הפולש בסובלנות כל זמן שהוא גופו נתון להשפעת הרופא שהיפנט אותו. אח"כ היה מתקומם ופתח במאבק חדש, כדי להתגונן מפני יסוד הסתם הכפוי עליו, וכך פג הריפוי שהוגש בעמל רב כל-כך... לפיכך נתאכזבו מערכה של הטכניקה כולה
|
||||||
|
>
|
||||||
|
|
||||||
|
### אסוציאציות חופשיות
|
||||||
|
|
||||||
|
בתחילה עדיין תפקידו של האני שלילי -
|
||||||
|
|
||||||
|
> האני נדרש לשתוק – הסתם \[האיד] מוזמן לדבר". •
|
||||||
|
>
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
האנליטיקאי ממהר 'לצוד' את הביטויים העולים באסוציאציה חופשית. ואז האני מתעורר, מתכחש לעמדת הסובלנות הסבילה שנכפתה עליו, ומתערב בזרם האסוציאציות ע"י מנגנון הגנה כזה או אחר.
|
||||||
|
|
||||||
|
> רק בשעה ש**מוקד הצפייה עובר מן הסתם אל האני וחוזר חלילה**, והתעניינות היא **כפולה**, בשני צדדיו של היצור האנושי שלפיננו, אפשר לדבר על פסיכואנליזה ממש
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
## היינץ הרטמן
|
||||||
|
|
||||||
|
היינץ הרטמן (1894-1970) היה גם הוא מרכזי בחקר האגו.
|
||||||
|
|
||||||
|
היינץ נחשב לאבי פסיכולוגיית האני. הוא הוזמן לעבור אנליזה דידקטית אצל פרויד. היינץ ברח לניו-יורק ב1938, שם כתב את ספרו Ego psychology and the problem of adaptation (1958), בו הגדיר מחדש את מקור ותפקיד האגו. היינץ תפס את האגו כישות עצמאית באישיות, שלא רק כפופה לשירות האיד. האגו בעל תפקודים עצמאיים, שקיימים עוד בלידה כאני בסיסי פרמיטיבי, שקשור בתפיסה, הערכת מציאות, למידה, זכירה, חשיבה.
|
||||||
|
|
||||||
|
### אזורים משוחררי עימות
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
> We must recognize that though the ego certainly does grow on conflicts, these are not the only roots of ego development … **Not every adaptation** to the environment, or every learning and maturation process, **is a conflict**. I refer to the development outside of conflict of perception, object comprehension, thinking, language, recall phenomena, grasping, crawling, walking, and to the maturation and learning processes implicit in all these and many others
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> > Hartmann, 1958
|
||||||
|
>
|
||||||
|
|
||||||
|
> There is no ego before the differentiation of ego and id, but there is no id either since **both are products of differentiation**
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> > Hartmann, 1958, pp. 102-103
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
הרטמן סבר שבתינוק טבועים **פונטציאלים של אגו** - הפוטנציאלים של האני הטבועים בתינוק וממתינים לתנאים הסביבתיים הממוצעים (expectable average environment) בכדי להתפתח. אלו יכולות אוטונומיות נטולות קונפליקט.
|
||||||
|
|
||||||
|
הפרשנות לכך היא אבולוציונית - בעלי-החיים התעצבו להיות מסתגלים לסביבתם, כך שמשתמר קשר הדדי בין האורגניזם לבין סביבתו; באפן דומה, גם העצמי הפסיכולוגי (ולא רק הפיזיולוגי) מעוצב מטבעו להתאים לסביבה, ועצם הסביבה הטבעית חייבת להיות מותאמת לקיום הפסיכולוגי של בני-אדם.
|
||||||
|
|
||||||
|
הרטמן קבע שני תהליכי התמודדות שונים עם מנגנוני ההגנה:
|
||||||
|
|
||||||
|
- נטרול (Neutralization)
|
||||||
|
|
||||||
|
תהליך באמצעותו האני מסיר מן הדחפים את המאפיינים המיניים והתוקפניים, כך שהאנרגיה הופכת להיות זמינה לתפקוד לא עימותי. שונה מעידון בכך שהדחפים עדיין שומרים בצורה מסוות את התכונות המיניות והתוקפניות.
|
||||||
|
|
||||||
|
- תפקוד אוטונומי באופן משני
|
||||||
|
|
||||||
|
תפקוד הגנתי שהופך סתגלני - למשל, אינטלקטואליזציה שנהפכת למותאמת.
|
||||||
|
|
||||||
|
## מרגרט מהאלר
|
||||||
|
|
||||||
|
מרגרט מהאלר (1897-1985) נולדה בהונגריה למשפחה יהודית. מאהלר התעניינה בשאלה: *מה מאפשר את המעבר ההתפתחותי ממצב זה, אל עבר סימביוזה, ואח"כ עצמאות* וכך טבעה את *פסיכולוגיית האני ההתפתחותית*.
|
||||||
|
|
||||||
|
מרגרט הוכשרה כרופאה והתמחתה ברפואת ילדים. ב1936 ברחה לבריטניה, וב1938 עברה לארה"ב. מרגרט ביססה את [התיאוריה שלה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מהאלר) על תצפיות בתינוקות ובאמותיהם. היא הושפעה מעבודתו של רנה ספיץ, שתיאר את תופעת ה"אשפזת" (hospitalism) שתיעדה את הצורך בסביבה רגשית על-מנת לממש את הפוטנציאלים הפסיכולוגיים, בלעדיה לוקים הילדים בדיכאון, חולי, פיגור תנועתי, ואפילו מוות. מרגרט פיתחה את תיאור השלב שפרויד אפיין כ"נרקיסיזם ראשוני" שלטענתו מסביר את תופעת הפסיכוזה. הפסיכוטי נסוג באופן משני בחזרה למצב של מאגר נרקיסיסטי המוכל בעצמו, מנותק מאובייקטים חיצוניים, ואז אינו ניתן לאנליזה (אין נוירוזת העברה).
|
||||||
|
|
||||||
|
מאהלר התעניינה בשאלה: *מה מאפשר את המעבר ההתפתחותי ממצב זה, אל עבר סימביוזה, ואח"כ עצמאות* וכך טבעה את *פסיכולוגיית האני ההתפתחותית*.
|
||||||
|
|
||||||
[^1]: קצת אירוני מפרויד, לא?
|
[^1]: קצת אירוני מפרויד, לא?
|
||||||
Reference in New Issue
Block a user