From 78e3d3956a18ea2f2e348caf2b38ef31bf7a5bb8 Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: matanhorovitz Date: Sun, 23 Jun 2024 13:46:48 +0300 Subject: [PATCH] =?UTF-8?q?docs:=20update=20=D7=A4=D7=99=D7=9C=D7=95=D7=A1?= =?UTF-8?q?=D7=95=D7=A4=D7=99=D7=94/=D7=97=D7=93=D7=A9=D7=94/=D7=99=D7=95?= =?UTF-8?q?=D7=9D/=D7=9E=D7=A1=D7=9B=D7=AA?= MIME-Version: 1.0 Content-Type: text/plain; charset=UTF-8 Content-Transfer-Encoding: 8bit --- פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת.md | 40 ++++++++++++++++++++++++++++++++++++-- 1 file changed, 38 insertions(+), 2 deletions(-) diff --git a/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת.md b/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת.md index 9a3d4423..78896a11 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת.md @@ -2,7 +2,7 @@ title: מסכת על טבע האדם description: published: true -date: 2024-06-23T10:15:14.523Z +date: 2024-06-23T10:46:45.392Z tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, יום editor: markdown dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z @@ -118,8 +118,44 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z *עצם* הוא גיבוב אכויות פרטניות, שהתודעה מקבצת יחד מטיב היחסים ביניהן - כאילו מקיפה אותן בעיגול דק - ומשיימת אותן; הגיבוב הזה הוא *חתול*, והגיבוב הזה הוא *מתן*, והגיבוב הזה הוא *פסנתר*. כל אחד מאלה מורכב מהרבה אידאות פשוטות, שיושבות יחד ביחסים מסוימים. +# שני סוגים של יחסים + +> [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת_-_על_הידיעה_והסבירות_+_סיבה_ותולדה_[חלק_ג_§א-ו_עמ׳_67-87].pdf) +{.is-info} + +יום מסווג את היחסים לשני סוגים - *תלויי (רק) באידאה* ו*לא תלויי (רק) באידאה* +אלא בעוד דברים. + +| תפיסה | שכילה | +| --- | --- | +| דומות | סיבה ותולדה | +| שונות | זהות[^7] | +| איכות | חלל וזמן | +| כמות | | + +היחסים *מימין* תלויים אך ורק באידאות - אם יש שונות בין שתי אידאות, למשל, די בכך לכונן אידאה של שונות. זו *השוואה בין שני רשמים* - דבר ברור מאליו, שאנחנו לא צריכים לחשוב עלי וכדי לכונן. אני יכול להגיע לידיעה **מוחלטת** בדבר האידאות האלה. אלו יחסים **אינטואיטיביים**[^6] + +היחסים *משמאל* דורשים שכילה נוספת; סיבה ותוצאה דורשת בהכרח חשיבה נוספת - האם הדבר הזה גרם לדבר הזה? למה? לא משנה כמה אחשוב על זה, *לא אוכל להגיע לידיעה **מוחלטת** בדבריהם*; הם רק **סברה**. + +## סיבה ותולדה + +יום מתמקד ביחסי *סיבה ותולדה*, ומתנה אותם ביחסי *סמיכות* (בחלל) *וקדימות* בזמן. אבל כאן הוא מגיע לבעיה (חלק ג', סעיף ב') - גם אם שני דברים סמוכים בחלל והאחד קודם לשני בזמן, זה לא מספיק בכינון סיבתיות. לכן מוסיף יום *קשר הכרחי* - האחד והאחר *תמיד* באים יחד. + +> חשבו למשל על ברק ורעם: הם תמיד באים יחד, בסמיכות ובקדימות בזמן, אבל האחד אינו סיבת האחר. +{.is-info} + +יום פונה לשתי שאלות עקיפות כדי לנסות לבאר את הסיבתיות: + +1. למה אנחנו מסיקים שלכל דבר יש סיבה? + +2. מהו טבע ההיסק מסיבה ותולדה? + +(חלק ג', סעיף ו') יום שואל, *מהו בדיוק תהליך האישור הזה, שמשהו גרם למשהו?* יום מוסיף יחס נוסף - *החיבור הקבוע*: שני הדברים מגיעים יחד בכל פעם שאנו נתקלים בהם. כינון היחס הזה מגיע מן הניסיון: אני רואה את שני הדברים יחד עד שאני מסיק שבכל פעם שאחד מופיע, האחר מבליח יחד איתו - כמו עשן ואש. + [^1]: ומשם לעוד הרבה מאוד תתי-קטגוריות. [^2]: לפי יום. ארנון לא מסכים. [^3]: יום ניסה להתפרנס באקדמיה, למרות שזה לא הלך לו - הוא היה היסטוריון במקצועו. מעניין לראות שעד [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) הפילוסופים לא התפרנסו מזה, עד שבא קאנט והרס לכולם כי הוא הפך את הכל לנורא *טכני*. אולם, יום מוכר בזכות הפילוסופיה שלו, ובמיוחד לאור הטענה של קאנט ש*יום עורר אותו מתרדמתו הדוגמטית* - למרות שזה עושה לו עוול. פירוש הדבר הוא לא שקאנט הוא *יומיאני* - הוא רק זה ש"נתן לו את הבעיטה" (אם כבר, קאנט הוא לייבניציאני, אומר דן). [^4]: *יש בה מלא פגמים, אז שלא יעוף על עצמו!*, אומר דן, *והוא לא עשה צבא*, מוסיפה גוני, אבל למרות זאת, זה *מאוד מרשים* - זה מה שקורה שהוא *לא מבזבז את הזמן שלו בטיקטוק ובחגיגות*. -[^5]: הכוונה היא לא להחזיר אותו לימי [אפלטןו](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה) אלא להתאים אותה לתפיסה האמפריציסטית. \ No newline at end of file +[^5]: הכוונה היא לא להחזיר אותו לימי [אפלטןו](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה) אלא להתאים אותה לתפיסה האמפריציסטית. +[^6]: ארנון מציב אותם במעמד ה[קוגיטו](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fn12) +[^7]: מדוע *זהות* אינה אינטואיטיבית? יום [מתבסס כאן על לוק](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#על-זהות-ושונות) - בגדול, כינון זהות דורש השוואה מסוימת, שאינה ברורה מאליה. \ No newline at end of file