diff --git a/פילוסופיה/בודהיזם/זן.md b/פילוסופיה/בודהיזם/זן.md
index 7bfa66e1..46754001 100644
--- a/פילוסופיה/בודהיזם/זן.md
+++ b/פילוסופיה/בודהיזם/זן.md
@@ -2,7 +2,7 @@
 title: זן
 description: 
 published: true
-date: 2024-05-02T10:18:44.750Z
+date: 2024-05-02T10:36:13.533Z
 tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
@@ -62,11 +62,31 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
 
 אולם, זן לא ייחודית בסוגה בתוך הבודהיזם, ולא בקנה המידה של ההשפעה שהשיגה - ישנם זרמים נוספים שהגיעו להשפעה כבירה, למרות שאף פעם לא שמענו עליהן. אז מה הופך את הזן למיוחד? מדוע דווקא הזן השפיע ככה על המחשבה המערבית?
 
-לא מספיק לומר שההוגים היפנים, כמו זקני ציון כאלה, רקחו את הנוסחא המושלמת להיקלט במערב - משהו בזן דיבר לתנאים ולנסיבות שנוצרו במערב.
+1. לא מספיק לומר שההוגים היפנים, כמו זקני ציון כאלה, רקחו את הנוסחא המושלמת להיקלט במערב - משהו בזן דיבר לתנאים ולנסיבות שנוצרו במערב.
+
+# פילוסופיה השוואתית
+
+הניסיון ללמוד זן *כמו שצריך* כחלק ממהלך של *פילוסופיה השוואתית* - שיח אמיתי ופורה בין זרמים פילוסופים - נתקל בחמישה קשיים עיקריים:
+
+1. היעדר ידע\כישורים
+עד לשנים האחרונות, מקור הידע העיקרי במערב היה ספרות משנה - מה שסוזוקי אמר שהוא זן נהפך לזן. ההוגים המערביים לא ידעו לקרוא סינית\יפנית, ולא הכירו את הרקע שממנו צמח הזן[^8].
+
+2. שוביניזים (תיאורי\נורמטיבי)
+שוביניזם *תיאורי* מנסה לכפות את נקודת המבט של המשווה (*היי, הזן הזה הוא בעצם תורת מידות של אריסטו*). שוביניזם *נורמטיבי* הוא אפילו גרוע יותר, וקובע שרירותית מהי פילוסופיה ומהי לא (*בודהיזם זה דת, לא פילוסופיה; במערב עושים פילוסופיה, אז מה שהמזרח לא יכול להיות פילוסופיה*)[^7].
+
+3. היעדר ספקנות
+אנשים שמגיעים משוכנעים (*וואו, בודהיזם זה הכי טוב*, *כל הפילוסופיה היא הערת שוליים של אפלטון*), ולא מסתכלים על הזרמים בצורה ביקורתית. לא צריך להצדיק כל דבר כי הבודהה\סוקראטס\ויטגנשטיין אמרו אותו.
+
+4. אי-התאמה
+שלילת עצם ההשוואה - *אי אפשר לנהל דיאלוג בין פילוסופיה הודית מהמאה ה5 לפילוסופיה אירופאית מהמאה ה19*[^9] - כל צמצום בניסיון להשוואה יפגע במשמעות המערכות השונות, שלא יכולות להתחבר[^10]. 
 
 [^1]: יונג אפילו כתב את ההקדמה לכתביו של סוזוקי (ר' מודל), ליבה של פילוסופיית הזן.
 [^2]: ובמיוחד ספרים כמו *The Dharma Bums* (קרואק), *Zen and the Art of Motorcycle Maintenance* (פירסיג) ו*I Celebrate Myself* (גינסברג).
 [^3]: שזה בעיקר מה שהיה אז. חלקם גם למדו אצל סוזוקי, שלימד באוניברסיטת קולמביה כעשור.
 [^4]: אך לא כולם - וואטס וסניידר, למשל, הכירו את הזן הרבה יותר לעומק.
 [^5]: כמו המלחין ג'ון קייג', ולאונרד כהן.
-[^6]: בחוף המערבי של ארה"ב למשל קמים מנזרי זן שמיועדים ליפניים - כמו שאנחנו הולכים לבתי כנסת, ולא כחלק מהמיתוג מחדש של הזן.
\ No newline at end of file
+[^6]: בחוף המערבי של ארה"ב למשל קמים מנזרי זן שמיועדים ליפניים - כמו שאנחנו הולכים לבתי כנסת, ולא כחלק מהמיתוג מחדש של הזן.
+[^7]: מקביל לפי ארז לאנשים שאומרים שטיילור סוויפט לא עושה מוזיקה.
+[^8]: כמו למשל, לנכס את מושג ה*קהארמה* לבודהיזם - אנחנו מכירים את השורשים של המונח ב[עולם המחשבה ההודי](/פילוסופיה/בודהיזם#מקור-הבודהיזם-עולם-המחשבה-ההודי).
+[^9]: כמו השוואת *חציל* ל*קונצ'רטו של באך*
+[^10]: ארז, כמובן, לא מסכים.
\ No newline at end of file