diff --git a/.obsidian/workspace.json b/.obsidian/workspace.json index f36cc749..22c28151 100644 --- a/.obsidian/workspace.json +++ b/.obsidian/workspace.json @@ -7,36 +7,35 @@ "id": "1fd2decd07053383", "type": "tabs", "children": [ - { - "id": "09399a2d70ca464f", - "type": "leaf", - "state": { - "type": "markdown", - "state": { - "file": "כלליים/יוונית/index.md", - "mode": "source", - "source": false - }, - "icon": "lucide-file", - "title": "index" - } - }, { "id": "61c21630518fef01", "type": "leaf", "state": { "type": "markdown", "state": { - "file": "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/אינטואיציוניסטית.md", + "file": "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md", "mode": "source", "source": false }, "icon": "lucide-file", - "title": "אינטואיציוניסטית" + "title": "מעבר_לטוב_ולרוע" + } + }, + { + "id": "402e35ed2470e426", + "type": "leaf", + "state": { + "type": "markdown", + "state": { + "file": "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md", + "mode": "source", + "source": false + }, + "icon": "lucide-file", + "title": "רפלקטיביים" } } - ], - "currentTab": 1 + ] } ], "direction": "vertical" @@ -181,8 +180,17 @@ }, "active": "61c21630518fef01", "lastOpenFiles": [ - "כלליים/יוונית/index.md", + "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/אלף.pdf", + "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md", + "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md", "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/אינטואיציוניסטית.md", + "כלליים/יוונית/תחביר.md", + "כלליים/יוונית/כינויים.md", + "כלליים/יוונית/הפועל.md", + "כלליים/יוונית/הטעמות.md", + "כלליים/יוונית/יחסות.md", + "כלליים/יוונית/התואר.md", + "כלליים/יוונית/index.md", "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/heiding.png", "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/Pasted image.png", "Pasted image 20250102132418.png", @@ -197,7 +205,6 @@ "פסיכולוגיה/אישיות/lu13465828avbz.tmp", "פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md", "פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md", - "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md", "פילוסופיה/חדשה/לייבניץ.md", "פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/index.md", "פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס/index.md", @@ -216,15 +223,8 @@ "פילוסופיה/מטאפיזיקה/banana.jpg", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/gingy.jpg", "פסיכולוגיה/תודעה/index.md", - "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/מודאלית.md", - "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/index.md", - "פילוסופיה/אתיקה/index.md", - "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה.md", - "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/CBC.md", - "פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/ניקומאכית.md", "פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/vacation.jpg", "פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/school-of-athens.jpg", - "פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית.md", "פילוסופיה/אתיקה/examined.jpg" ] } \ No newline at end of file diff --git a/.obsidian/workspace.sync-conflict-20250105-111722-QQRKLGU.json b/.obsidian/workspace.sync-conflict-20250105-111722-QQRKLGU.json new file mode 100644 index 00000000..cf31d456 --- /dev/null +++ b/.obsidian/workspace.sync-conflict-20250105-111722-QQRKLGU.json @@ -0,0 +1,230 @@ +{ + "main": { + "id": "7dfb04ade799f8c0", + "type": "split", + "children": [ + { + "id": "1fd2decd07053383", + "type": "tabs", + "children": [ + { + "id": "09399a2d70ca464f", + "type": "leaf", + "state": { + "type": "markdown", + "state": { + "file": "כלליים/יוונית/הפועל.md", + "mode": "source", + "source": false + }, + "icon": "lucide-file", + "title": "הפועל" + } + }, + { + "id": "71608eddd561f2e9", + "type": "leaf", + "state": { + "type": "markdown", + "state": { + "file": "כלליים/יוונית/תחביר.md", + "mode": "source", + "source": false + }, + "icon": "lucide-file", + "title": "תחביר" + } + } + ], + "currentTab": 1 + } + ], + "direction": "vertical" + }, + "left": { + "id": "11dc7a156bfb1833", + "type": "split", + "children": [ + { + "id": "2d33dafa7b622b0a", + "type": "tabs", + "children": [ + { + "id": "c9ed33689a5eb632", + "type": "leaf", + "state": { + "type": "file-explorer", + "state": { + "sortOrder": "alphabetical" + }, + "icon": "lucide-folder-closed", + "title": "Files" + } + }, + { + "id": "ba4cf5f6e0777558", + "type": "leaf", + "state": { + "type": "search", + "state": { + "query": "", + "matchingCase": false, + "explainSearch": false, + "collapseAll": false, + "extraContext": false, + "sortOrder": "alphabetical" + }, + "icon": "lucide-search", + "title": "Search" + } + }, + { + "id": "626c52360431ee31", + "type": "leaf", + "state": { + "type": "bookmarks", + "state": {}, + "icon": "lucide-bookmark", + "title": "Bookmarks" + } + } + ] + } + ], + "direction": "horizontal", + "width": 300 + }, + "right": { + "id": "99950006b34d1af7", + "type": "split", + "children": [ + { + "id": "bc2fe6725cba7d9b", + "type": "tabs", + "children": [ + { + "id": "5061498e823c0aaf", + "type": "leaf", + "state": { + "type": "backlink", + "state": { + "file": "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/ניקומאכית.md", + "collapseAll": false, + "extraContext": false, + "sortOrder": "alphabetical", + "showSearch": false, + "searchQuery": "", + "backlinkCollapsed": false, + "unlinkedCollapsed": false + }, + "icon": "links-coming-in", + "title": "Backlinks for ניקומאכית" + } + }, + { + "id": "b177fbc187a13dba", + "type": "leaf", + "state": { + "type": "outgoing-link", + "state": { + "file": "כלליים/יוונית/תחביר.md", + "linksCollapsed": false, + "unlinkedCollapsed": true + }, + "icon": "links-going-out", + "title": "Outgoing links from תחביר" + } + }, + { + "id": "dc71dc66894d6732", + "type": "leaf", + "state": { + "type": "tag", + "state": { + "sortOrder": "frequency", + "useHierarchy": true + }, + "icon": "lucide-tags", + "title": "Tags" + } + }, + { + "id": "f450def1e31d7117", + "type": "leaf", + "state": { + "type": "outline", + "state": { + "file": "פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md" + }, + "icon": "lucide-list", + "title": "Outline of פסיכואנליטית" + } + } + ], + "currentTab": 1 + } + ], + "direction": "horizontal", + "width": 200, + "collapsed": true + }, + "left-ribbon": { + "hiddenItems": { + "switcher:Open quick switcher": false, + "graph:Open graph view": false, + "canvas:Create new canvas": false, + "daily-notes:Open today's daily note": false, + "templates:Insert template": false, + "command-palette:Open command palette": false + } + }, + "active": "71608eddd561f2e9", + "lastOpenFiles": [ + "כלליים/יוונית/הפועל.md", + "כלליים/יוונית/תחביר.md", + "כלליים/יוונית/יחסות.md", + "כלליים/יוונית/index.md", + "כלליים/יוונית/כינויים.md", + "כלליים/יוונית/התואר.md", + "כלליים/יוונית/הטעמות.md", + "כלליים/יוונית/מילון.pdf", + "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/אינטואיציוניסטית.md", + "פסיכולוגיה/אישיות/מהאלר.md", + "פסיכולוגיה/אישיות/index.md", + "פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md", + "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/heiding.png", + "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/Pasted image.png", + "Pasted image 20250102132418.png", + "javascripts/katex.js", + "javascripts/mathjax.js", + "javascripts", + "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/טמפורלית.md", + "פסיכולוגיה/אישיות/ויניקוט.md", + "פסיכולוגיה/אישיות/peas.jpg", + "פסיכולוגיה/אישיות/Winnicott.pdf", + "פסיכולוגיה/אישיות/ויניקוט.pdf", + "פסיכולוגיה/אישיות/lu13465828avbz.tmp", + "פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md", + "פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md", + "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md", + "פילוסופיה/חדשה/לייבניץ.md", + "פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/index.md", + "פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס/index.md", + "פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md", + "פילוסופיה/חדשה/הגל/index.md", + "פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/8.pdf", + "פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/lu1009171lyeeh.tmp", + "פילוסופיה/מטאפיזיקה/סיבתיות.md", + "פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה.md", + "פילוסופיה/מטאפיזיקה/Hume.jpg", + "פילוסופיה/מטאפיזיקה/index.md.md", + "פילוסופיה/לשון/פרגה.md", + "פילוסופיה/מטאפיזיקה/Lewis.pdf", + "פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה.md", + "פילוסופיה/מטאפיזיקה/banana.jpg", + "פילוסופיה/מטאפיזיקה/gingy.jpg", + "פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/vacation.jpg", + "פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/school-of-athens.jpg", + "פילוסופיה/אתיקה/examined.jpg" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/כלליים/יוונית/index.md b/כלליים/יוונית/index.md index ac83aa60..bda96a3d 100644 --- a/כלליים/יוונית/index.md +++ b/כלליים/יוונית/index.md @@ -2,789 +2,35 @@ title: יוונית עתיקה description: πάντες ἄνθρωποι τοῦ εἰδέναι ὀρέγονται φύσει (Ἑλληνῐκή) --- +## מילון + !!! info "[מילון](./מילון.pdf)" +## תוכן העניינים + +### [יחסות](./יחסות) +תורת הצורות של היחסות הדקדוקיות ביוונית - שמציינות לנו מהו התפקיד הדקדוקי של השם או הפועל במשפט (*החוק*, *של החוק*, *עבור החוק*, *את החוק*...). + +### [הטעמות](./הטעמות) +דגמי הטעמה וחוקי הטעמה - הדגשת העיצור האחרון, הלפני אחרון או הלפני-לפני אחרון. + +### [גזעי הפועל](./הפועל) +זמנים (הווה, עבר, נקודתי...) , אופנים (חיווי, ציווי...) ופעילות (סביל, פעיל), עם תחביר בסיסי. + +### [השם](./השם) + תורת הצורות של שמות תואר שמות עצם בכל המינים, המספרים (יחיד, רבים) וה[יחסות](./יחסות). +### [כינויים](./כינויים) +כל המילים שקשורות בהתייחסות לפרטים (סובייקטים) במשפט (הוא, הזה, למי, כשזה...). + +### [תחביר](./תחביר) +איך מחברים את כל הדברים האלו למשפט: מילות יחס וקישור, תפקידים תחביריים (לוואי מגדיר, לוואי מצב) ואופני דיבור (דיבור עקיף, בפועל ובכוח...). + + + ## ניתוח משפטים + +כל משפט ביוונית מנותח לפי הדגם הזה - > **Persona numerus modus tempus vox** > > **גוף** (ראשון, שני, שלישי), **מספר** (יחיד, רבים), **אופן פעולה** (חיווי, ציווי), **זמן** (הווה, עבר, עתיד), **קול** (nominativus, genetivus...) -## יחסות - -### דגם νόμος (זכר) - -| Casus | Singularis | Pluralis | -| --- | --- | --- | -| Nominativus | ὁ νόμος (החוק) | οἱ νόμοι (החוקים) | -| Genitivus | τοῦ νόμου (של החוק) | τῶν νόμων (של החוקים) | -| Dativus | τῷ νόμῳ (עבור/ל- החוק) | τοῖς νόμοις (עבור/ל- החוקים) | -| Accusativus | τὸν νόμον (את החוק) | τοὺς νόμους (את החוקים) | -| Vocativus | ὦ νόμε (הוי חוק!) | ὦ νόμοι (הוי חוקים!) | - -### דגם ἄμπελος (נקבה) - -| Casus | Singularis | Pluralis | -| --- | --- | --- | -| Nominativus | ἡ ἄμπελος (הגפן) | αἱ ἄμπελοι (הגפנים) | -| Genitivus | τῆς ἀμπέλου (של הגפן) | τῶν ἀμπέλων (של הגפנים) | -| Dativus | τῇ ἀμπέλῳ (עבור/ל- הגפן) | ταῖς ἀμπέλοις (עבור/ל- הגפנים) | -| Accusativus | τὴν ἄμπελον (את הגפן) | τὰς ἀμπέλους (את הגפנים) | -| Vocativus | ὦ ἄμπελε (הוי גפן!) | ὦ ἄμπελοι (הוי גפנים!) | - -### דגם δῶρον (סתמי) - -| Casus | Singularis | Pluralis | -| ---------- | ----------------------- | ---------------------------- | -| Nominativus | τὸ δῶρον (המתנה) | τὰ δῶρα (המתנות) | -| Genitivus | τοῦ δώρου (של המתנה) | τῶν δώρων (של המתנות) | -| Dativus | τῷ δώρῳ (עבור/ל- המתנה) | τοῖς δώροις (עבור/ל- המתנות) | -| Accusativus | τὸ δῶρον (את המתנה) | τὰ δῶρα (את המתנות) | -| Vocativus | ὦ δῶρον (הוי מתנה!) | ὦ δῶρα (הוי מתנות!) | - -
- -אם נושא המשפט בסתמי רבים, הנשוא הפועלי ביחיד: - -> δῶρα θεὺς πείθει -> -> מתנות האל משכנעות - - -בצורת infinitivus, יכול לשמש כנושא משפט שמני: - -> αἰσχρὸν τὸ φεύγειν -> -> -> הגלות מבישה (ה"להיות גולה" מביש) - -
- -## גזעי הפועל - -### הווה Praesentis -#### חיווי בהווה Ιndicativus praesentis - -**παιδεύω (לחנך)** - -##### חיווי פעיל בהווה Indicativus praesentis activus - -| Persona | Singularis | Pluralis | -| ------ | -------------------------- | ------------------------- | -| 1. pers | παιδεύω (אני מחנך) | παιδεύομεν (אנחנו מחנכים) | -| 2. pers | παιδεύεις (אתה מחנך) | παιδεύετε (אתם מחנכים) | -| 3. pers | παιδεύει (הוא/היא/זה מחנך) | παιδεύουσιν (הם מחנכים) | - -##### חיווי סביל בהווה Indicativus praesentis passivi - -| **Persona** | Singularis | Pluralis | -| --- | --- | --- | -| 1. pers | παιδεύομαι (אני מתחנך) | παιδευόμεθα (אנחנו מתחנכים) | -| 2. pers | παιδεύη (אתה מתחנך) | παιδεύεσθε (אתם מתחנכים) | -| 3. pers | παιδεύεται (הוא/היא מתחנך) | παιδευόνται (הם מתחנכים) | - - -#### ציווי בהווה Imperativus praesentis - -**παιδεύε** (הווה מחנך!) - -##### ציווי פעיל בהווה Imperativus praesentis activus - -| Persona | Singularis | Pluralis | -| --- | --- | --- | -| 2. pers | παίδευε (חנך!) | παιδεύετε (חנכו!) | -| 3. pers Masculinum | παιδευέτω (שיחנך!) | παιδευέτωσαν (שיחנכו!) | -| 3. pers Femeninum | παιδευέτω (שתחנך!) | παιδευέτωσαν (שיחנכו!) | -| 3. pers Neuter | παιδευέτω (שיחנך!) | παιδευέτωσαν (שיחנכו!) | - -##### ציווי בינוני-סביל בהווה Imperativus praesentis medii -passivi - -| **Persona** | Singularis | Pluralis | -| ---------- | --------------------------- | ------------------------------ | -| 2. pers | παῖδου (היה מתחנך!) | παῖδεύεσθε (היו מתחנכים!) | -| 3. pers | παιδεύεσθω (יהיה-נא מתחנך!) | παιδεύεσθωv (יהיו-נא מתחנכים!) | - -
- -#### הווה בינוני-סביל מתמשך Infinitivus praesentis medii-passivi - -| Form | | -| ----------------------- | ------------------------- | -| **Infinituvus** | παιδεύεσθαι (להיות מתחנך) | - -#### הווה בינוני-סביל Participum praesentis medii-passivi - -| Form | | -| ----------------------- | ------------------------ | -| **Participium (m.)** | παιδευόμενος (מתחנך) | -| **Participium (neut.)** | παιδευόμενον (דבר מתחנך) | - -### עבר - -#### עבר מתמשך Tempus imperfectum - - - -| Persona | Vox Activa | Vox Medii Passivi | -| ------------------ | -------------------------- | ---------------------------- | -| 1. pers Singularis | ἐπαίδευον (הייתי מחנך) | ἐπαιδευόμην (הייתי מתחנך) | -| 2. pers Singularis | ἐπαίδευες (היית מחנך) | ἐπαιδευου (היית מתחנך) | -| 3. pers Singularis | ἐπαίδευε(ν) (היה מחנך) | ἐπαιδευετο (היה מתחנך) | -| 1. pers Pluralis | ἐπαιδεύομεν (היינו מחנכים) | ἐπαιδευόμεθα (היינו מתחנכים) | -| 2. pers Pluralis | ἐπαιδεύετε (הייתם מחנכים) | ἐπαιδευεσθε (הייתם מתחנכים) | -| 3. pers Pluralis | ἐπαίδευον (היו מחנכים) | ἐπαιδευοντο (היו מתחנכים) | - -#### Augmentum - -בזמן עבר, פותחים באפסילון: - -παιδεύω -> ἐπαιδευον - -ורו מוכפלת אחרי הקידומת: - -ῤέω -> ἔρρεον - -אם גזע הפועל פותח בתנועה - היא מוארכת. - -
- -#### פעלים מורכבים - -לעיתים מצטרפות מילות קידומת: -ἐπι + βουλεύω -> ἐπιβουλεύω - -במקרה כזה ההברה האחרונה (חוץ מι של περί) מושמטת: - -ἐπιβουλεύω -> ἐπεβουλεύω - -ההטעמה אף פעם לא עוברת את הaugmentum: - -ἀναγω -> ἀνῆγον - -
- -### נקודתי Aoristi - -Aoristi נוצרים על ידי הוספת σα לגזע ה"הווה": - -παιδευ -> παιδευ**σα** - -תנועות קצרות מוארכות: - -φιλε -> φιλ**ησα** -νικα -> νικ**ησα** -θηρα -> θηρᾶσα -ἀζιο -> ἀζιωσα -κωλῦ -> κωλῦσα -#### ציווי נקודתי Imperativus aoristi - -הכוונה היא לא *תמיד*, כמו [imperativus praesentis](#Imperativus-praesentis), אלא **עכשיו** - לא *תחנכו* את הבנים כל החיים, אלא חנכו אותם *עכשיו*. -##### ציווי נקודתי פעיל Imperativus aoristi activus - -| **Persona** | **Singularis** | **Pluralis** | -| ----------- | ---------------------- | ------------------------- | -| 2. pers | παίδευσον (**חנך!**) | παιδεύσατε (**חנכו!**) | -| 3. pers | παιδευσάτω (**יחנך!**) | παιδευσάντων (**יחנכו!**) | - -##### ציווי נקודתי בינוני Imperativus aoristi medii - -| **Persona** | **Singularis** | **Pluralis** | -| ----------- | ----------------------------- | ------------------------------- | -| 2. pers | παίδευσαι (**חנך לעצמך!**) | παιδεύσασθε (**חנכו לעצמכם!**) | -| 3. pers | παιδευσάσθω (**יחנך לעצמו!**) | παιδευσάσθων (**יחנכו לעצמם!**) | - -##### ציווי נקודתי סביל Imperativus aoristi pasivi - - -| **Persona** | **Singularis** | **Pluralis** | -| ----------- | ----------------------- | -------------------------- | -| 2. pers | παιδεύθητι (**תחונך!**) | παιδεύθητε (**תחונכו!**) | -| 3. pers | παιδευθήτω (**יוחנך!**) | παιδευθέντων (**יוחנכו!**) | - - -#### נקודתי מתמשך Infinitivus aoristi - -| **Vox** | **Form** | -| ----------- | ----------------------------- | -| **Activa** | παιδεῦσαι (**לחנך**) | -| **Media** | παιδεύσασθαι (**לחנך לעצמך**) | -| **Passiva** | παιδευθῆναι (**להתחנך**) | - -#### נקודתי פעיל Aoristi indicativus - -##### חיווי נקודתי פעיל Aoristi Indicativus Activus - -|**Person**|**Singular**|**Plural**| -|---|---|---| -|**1st Person**|ἐπαίδευσα (חינכתי)|ἐπαιδεύσαμεν (חינכנו)| -|**2nd Person**|ἐπαίδευσας (חינכתָ)|ἐπαιδεύσατε (חינכתם)| -|**3rd Person**|ἐπαίδευσε(ν) (חינך/חינכה)|ἐπαίδευσαν (חינכו)| - - -##### חיווי נקודתי בינוני-סביל Aoristi Indicativus Medi-Passivi - -| **Person** | **Singular** | **Plural** | -| -------------- | -------------------------- | ---------------------------- | -| **1st Person** | ἐπαιδευσάμην (חונכתי) | ἐπαιδευσάμεθα (חונכנו) | -| **2nd Person** | ἐπαιδεύσω (חונכתָ/חונכתְּ) | ἐπαιδεύσασθε (חונכתם/חונכתן) | -| **3rd Person** | ἐπαιδεύσατο (חונך/חונכה) | ἐπαιδεύσαντο (חונכו) | - -בעוד שמן הגזע המתאר את הפעולה בהמשכיותה ("היבט קו") נוצרו גם **זמן הווה** (ind. praes) וגם **זמן עבר** (ind. imprf), נוצר מן הגזע המתאר את הפעולה כהתרחשות ("היבט נקודה"), **זמן עבר** בלבד (ind. aor). אין ביוונית **זמן הווה** בעל "היבט נקודה". מבחינת **הזמן** שווה הind.aor. לind. imprf - זה וזה עבר. השוני ביניהם בהיבט הפעולה: הind. impf. מביע מצב עבר ממושך (מצב, תדירות, ניסיון וכו' - הכל בעבר), ואילו הind.aor. מביע עבר סתם (ἀόριστος = בלתי מוגדר) ומציין את עצם האירוע-בעבר של הפעולה, ללא הגבלות או הגדרות נוספות. לדוגמא - - -> ἐστρατεύντο = הם היו במסע צבאי -> -> ἐστρατεύσαντο = הם יצאו למלחמה, התגייסו -> - -> ἐβασίλευε = הוא מלך, היה מולך -> -> ἐβασίλευσε הוא מלך, עלה למלוכה - -#### Participium aoristi - -## הטעמות - -### דגם **ἄνθρωπος** - - - -| Casus | Singularis | Pluralis | -| --- | --- | --- | -| **Nominativus** | ὁ ἄνθρωπος (האדם) | οἱ ἄνθρωποι (האנשים) | -| **Genitivus** | **τοῦ ἀνθρώπου** (של האדם) *(accent moves)* | **τῶν ἀνθρώπων** (של האנשים) *(circumflex)* | -| **Dativus** | **τῷ ἀνθρώπῳ** (עבור/ל- האדם) *(accent moves)* | **τοῖς ἀνθρώποις** (עבור/ל- האנשים) *(accent moves)* | -| **Accusativus** | τὸν ἄνθρωπον (את האדם) | τοὺς ἀνθρώπους (את האנשים) | -| **Vocativus** | ὦ ἄνθρωπε (הוי אדם!) | ὦ ἄνθρωποι (הוי אנשים!) | - -### דגם **ποταμός** - -| Casus | Singularis | Pluralis | -| --- | --- | --- | -| **Nominativus** | ὁ ποταμός (הנהר) | οἱ ποταμοί (הנהרות) | -| **Genitivus** | **τοῦ ποταμοῦ** (של הנהר) *(circumflex)* | **τῶν ποταμῶν** (של הנהרות) *(circumflex)* | -| **Dativus** | **τῷ ποταμῷ** (עבור/ל- הנהר) *(circumflex)* | **τοῖς ποταμοῖς** (עבור/ל- הנהרות) *(circumflex)* | -| **Accusativus** | τὸν ποταμόν (את הנהר) | τοὺς ποταμούς (את הנהרות) | -| **Vocativus** | ὦ ποταμέ (הוי נהר!) | ὦ ποταμοί (הוי נהרות!) | - -### דגם **οἶκος** - -| Casus | Singularis | Pluralis | -| -------------- | ---------------------------------------- | ----------------------------------------- | -| **Nominativus** | ὁ οἶκος (הבית) | οἱ οἶκοι (הבתים) | -| **Genitivus** | **τοῦ οἴκου** (של הבית) *(circumflex)* | **τῶν οἴκων** (של הבתים) *(circumflex)* | -| **Dativus** | **τῷ οἴκῳ** (עבור/ל- הבית) *(circumflex)* | **τοῖς οἴκοις** (עבור/ל- הבתים) *(circumflex)* | -| **Accusativus** | τὸν οἶκον (את הבית) | τοὺς οἴκους (את הבתים) | -| **Vocativus** | ὦ οἶκε (הוי בית!) | ὦ οἶκοι (הוי בתים!) | - -### השמטה - -כדי למנוע *היאטוס* (שתי הברות ברצף), משמיטים את ההברה האחרונה מהמילה הראשונה: - -ἐπὶ ὄνους -> ἐπ' ὄνους - -
- -## כינויים (Pronomina) - -### כינויים אישיים (Pronomina Personalia) - -#### גוף ראשון - -| Casus | Singularis | Pluralis | -| --- | --- | --- | -| Nominativus | ἐγώ (אני) | ἡμεῖς (אנחנו) | -| Genitivus | ἐμοῦ (שלי) | ἡμῶν (שלנו) | -| Dativus | ἐμοί (אלי) | ἡμῖν (אלינו) | -| Accusativus | ἐμέ (אותי) | ἡμᾶς (אותנו) | - -#### גוף שני - -| Casus | Singularis | Pluralis | -| ---------- | ---------- | ------------ | -| Nominativus | σύ (אתה) | ὑμεῖς (אתם) | -| Genitivus | σοῦ (שלך) | ὑμῶν (שלכם) | -| Dativus | σοί (אליך) | ὑμῖν (אליכם) | -| Accusativus | σέ (אותך) | ὑμᾶς (אתכם) | - -#### גוף שלישי - -##### Masculinum - -| Casus | Singularis | Pluralis | -| ----------- | ------------ | ------------- | -| Nominativus | αὐτός (הוא) | αὐτοί (הם) | -| Genitivus | αὐτοῦ (שלו) | αὐτῶν (שלהם) | -| Dativus | αὐτῷ (לו) | αὐτοῖς (להם) | -| Accusativus | αὐτόν (אותו) | αὐτούς (אותם) | -| Vocativus | αὐτέ (הו) | αὐτοί (הם) | - -##### Femininum - -| Casus | **Singular**is | **Pluralis** | -| --------------- | -------------- | ------------ | -| **Nominativus** | αὐτή (היא) | αὐταί (הן) | -| **Genitivus** | αὐτῆς (שלה) | αὐτῶν (שלהן) | -| **Dativus** | αὐτῇ (לה) | αὐταῖς (להן) | -| **Accusativus** | αὐτήν (אותה) | αὐτάς (אותן) | -| **Vocativus** | αὐτή (הו) | αὐταί (הן) | - -##### Neutrum - -| **Case** | **Singularis** | **Pluralis** | -| --------------- | -------------- | ------------ | -| **Nominative** | αὐτό (זה) | αὐτά (הם) | -| **Genitivus** | αὐτοῦ (שלו) | αὐτῶν (שלהם) | -| **Dativus** | αὐτῷ (לו) | αὐτοῖς (להם) | -| **Accusativus** | αὐτό (זה) | αὐτά (אותם) | -| **Vocativus** | αὐτό (הו) | αὐτά (הם) | -
- -### כינויים רומזים (Pronomina Demonstrativa) - -#### οὗτος (זה) - -| Casus | Masculinum Singularis | Femeninum Singularis | Neuter Singularis | -| --- | --- | --- | --- | -| Nominativus | οὗτος (זה) | αὕτη (זאת) | τοῦτο (זה) | -| Genitivus | τούτου (של זה) | ταύτης (של זאת) | τούτου (של זה) | -| Dativus | τούτῳ (לזה) | ταύτῃ (לזאת) | τούτῳ (לזה) | -| Accusativus | τοῦτον (את זה) | ταύτην (את זאת) | τοῦτο (את זה) | - -#### ὅδε (זה כאן) - -| Casus | Masculinum Singularis | Femeninum Singularis | Neuter Singularis | -| ----------- | --------------------- | -------------------- | ----------------- | -| Nominativus | ὅδε (זה כאן) | ἥδε (זאת כאן) | τόδε (זה כאן) | -| Genitivus | τοῦδε (של זה כאן) | τῆσδε (של זאת כאן) | τοῦδε (של זה כאן) | -| Dativus | τῷδε (לזה כאן) | τῇδε (לזאת כאן) | τῷδε (לזה כאן) | -| Accusativus | τόνδε (את זה כאן) | τήνδε (את זאת כאן) | τόδε (את זה כאן) | - -#### τοιοῦτος (כזה) - -##### Singularis - -| **Casus** | **Masculinum** | **Femininum** | **Neutrum** | -| --------------- | --------------------- | ---------------------- | --------------------- | -| **Nominativus** | τοιοῦτος (**כזה**) | τοιαύτη (**כזאת**) | τοιοῦτο (**כזה**) | -| **Genetivus** | τοιούτου (**של כזה**) | τοιαύτης (**של כזאת**) | τοιούτου (**של כזה**) | -| **Dativus** | τοιούτῳ (**לכזה**) | τοιαύτῃ (**לכזאת**) | τοιούτῳ (**לכזה**) | -| **Accusativus** | τοιοῦτον (**את כזה**) | τοιαύτην (**את כזאת**) | τοιοῦτο (**את כזה**) | - -##### Pluralis - -| **Casus** | **Masculinum** | **Femininum** | **Neutrum** | -| --------------- | ----------------------- | ---------------------- | ---------------------- | -| **Nominativus** | τοιοῦτοι (**כאלה**) | τοιαῦται (**כאלה**) | τοιαῦτα (**כאלה**) | -| **Genetivus** | τοιούτων (**של כאלה**) | τοιούτων (**של כאלה**) | τοιούτων (**של כאלה**) | -| **Dativus** | τοιούτοις (**לכאלה**) | τοιαύταις (**לכאלה**) | τοιούτοις (**לכאלה**) | -| **Accusativus** | τοιοῦτους (**את כאלה**) | τοιαύτας (**את כאלה**) | τοιαῦτα (**את כאלה**) | - -### כינויי שאלה (Pronomina Interrogativa) - -| Casus | Masculinum/Femeninum Singularis | Neuter Singularis | Masculinum/Femeninum Pluralis | Neuter Pluralis | -| --- | --- | --- | --- | --- | -| Nominativus | τίς (מי/איזה) | τί (מה) | τίνες (מי/אילו) | τίνα (מה) | -| Genitivus | τίνος (של מי/איזה) | τίνος (של מה) | τίνων (של מי/אילו) | τίνων (של מה) | -| Dativus | τίνι (למי/לאיזה) | τίνι (למה) | τίσι(ν) (למי/לאילו) | τίσι(ν) (למה) | -| Accusativus | τίνα (את מי/איזה) | τί (מה) | τίνας (את מי/אילו) | τίνα (מה) | - -
- -### הוראת עצמי - -#### αὑτός - - (οʼ, ή) - בעצמי, בעצמך, וכו - -> **αὑτός** ὀ διδάσκαλος λέγει ταῦτα -> -> --- -> -> המורה (ב)עצמו אומר זאת - - - -> λέγω ταῦτα τῷι διδασκάλῳ **αὐτῳ** -> -> --- -> -> אני אומר זאת למורה עצמו - -
- -### כינויים עצמיים (Pronomina Reflexiva) - -#### **גוף ראשון** - -| Casus | Singularis | Pluralis | -|--------------------|----------------------|-----------------------| -| **Genitivus** | ἐμαυτοῦ (של עצמי) | ἡμῶν αὐτῶν (של עצמנו) | -| **Dativus** | ἐμαυτῷ (לעצמי) | ἡμῖν αὐτοῖς (לעצמנו) | -| **Accusativus** | ἐμαυτὸν (את עצמי) | ἡμᾶς αὐτούς (את עצמנו) | - -#### **גוף שני** - -| Casus | Singularis | Pluralis | -|--------------------|----------------------|-----------------------| -| **Genitivus** | σεαυτοῦ (של עצמך) | ὑμῶν αὐτῶν (של עצמכם) | -| **Dativus** | σεαυτῷ (לעצמך) | ὑμῖν αὐτοῖς (לעצמכם) | -| **Accusativus** | σεαυτὸν (את עצמך) | ὑμᾶς αὐτούς (את עצמכם) | - -#### **גוף שלישי** - -| Singularis | Masculinum | Femeninum | Neuter | -| -------------- | ---------------- | ---------------- | ---------------- | -| **Genitivus** | ἑαυτοῦ (של עצמו) | ἑαυτῆς (של עצמה) | ἑαυτοῦ (של עצמו) | -| **Dativus** | ἑαυτῷ (לעצמו) | ἑαυτῇ (לעצמה) | ἑαυτῷ (לעצמו) | -| **Accusativus** | ἑαυτὸν (את עצמו) | ἑαυτὴν (את עצמה) | ἑαυτὸ (את עצמו) | - -| **Pluralis** | Masculinum | Femeninum | Neuter | -|--------------------|------------------------------------|------------------------------------|-----------------------------------| -| **Genitivus** | ἑαυτῶν (של עצמם) | ἑαυτῶν (של עצמן) | ἑαυτῶν (של עצמם) | -| **Dativus** | ἑαυτοῖς (לעצמם) | ἑαυταῖς (לעצמן) | ἑαυτοῖς (לעצמם) | -| **Accusativus** | ἑαυτούς (את עצמם) | ἑαυτάς (את עצמן) | ἑαυτά (את עצמם) | - -
- -### כינויי זיקה (Pronomen Relativum) - - -| Casus | Masculinum | Femeninum | Neuter | -|------|-----------|----------|--------| -| Nominativus | ὅς (ש-) | ἥ (ש-) | ὅ (ש-) | -| Genitivus | οὗ (של) | ἧς (של) | οὗ (של) | -| Dativus | ᾧ (ל-) | ᾗ (ל-) | ᾧ (ל-) | -| Accusativus | ὅν (את) | ἥν (את) | ὅ (את) | - -| Casus | Masculinum | Femeninum | Neuter | -|------|-----------|----------|--------| -| Nominativus | οἵ (ש-) | αἵ (ש-) | ἅ (ש-) | -| Genitivus | ὧν (של) | ὧν (של) | ὧν (של) | -| Dativus | οἷς (ל-) | αἷς (ל-) | οἷς (ל-) | -| Accusativus | οὕς (את) | ἅς (את) | ἅ (את) | - -
- -## תארים - -### זכר (Masculinum) - -| Casus | Singularis | Pluralis | -| --- | --- | --- | -| Nominativus | ὁ καλός (יפה) | οἱ καλοί (יפים) | -| Genitivus | τοῦ καλοῦ (של יפה) | τῶν καλῶν (של יפים) | -| Dativus | τῷ καλῷ (ל-/עבור יפה) | τοῖς καλοῖς (ל-/עבור יפים) | -| Accusativus | τὸν καλόν (את היפה) | τοὺς καλούς (את היפים) | -| Vocativus | ὦ καλέ (הוי יפה!) | ὦ καλοί (הוי יפים!) | - -### נקבה (Femininum) - -| Casus | Singularis | Pluralis | -| --- | --- | --- | -| Nominativus | ἡ καλή (יפה) | αἱ καλαί (יפות) | -| Genitivus | τῆς καλῆς (של יפה) | τῶν καλῶν (של יפות) | -| Dativus | τῇ καλῇ (ל-/עבור יפה) | ταῖς καλαῖς (ל-/עבור יפות) | -| Accusativus | τὴν καλήν (את היפה) | τὰς καλάς (את היפות) | -| Vocativus | ὦ καλή (הוי יפה!) | ὦ καλαί (הוי יפות!) | - -### סתמי (Neutrum) - -| Casus | Singularis | Pluralis | -| --- | --- | --- | -| Nominativus | τὸ καλόν (יפה) | τὰ καλά (יפים) | -| Genitivus | τοῦ καλοῦ (של יפה) | τῶν καλῶν (של יפים) | -| Dativus | τῷ καλῷ (ל-/עבור יפה) | τοῖς καλοῖς (ל-/עבור יפים) | -| Accusativus | τὸ καλόν (את היפה) | τὰ καλά (את היפים) | -| Vocativus | ὦ καλόν (הוי יפה!) | ὦ καλά (הוי יפים!) | - -### תואר הפועל - -| שם תואר | תואר הפועל | -| ------------------ | ------------------------ | -| χαλεπός (קשה) | χαλεπῶς (באופן קשה) | -| δ**ί**καιος (הוגן) | δικα**ί**ως (באופן הוגן) | -| ἀγαθός (טוב) | **εὖ** (באופן טוב) | - -### כינויים בלתי-מוגדרים pronomen indefinitum - - -מתפקד כשם עצם (*מישהו אומר*) או כשם תואר (*אדם כלשהו*) - -#### Singularis - -| **Casus** | **Masculinum/Femininum** | **Neutrum** | -| --------------- | ------------------------ | ----------------- | -| **Nominativus** | τις (**מי**) | τι (**מה**) | -| **Genetivus** | τινος (**של מי**) | τινος (**של מה**) | -| **Dativus** | τινι (**למי**) | τινι (**למה**) | -| **Accusativus** | τινα (**את מי**) | τι (**את מה**) | - ---- - -#### Pluralis - -| **Casus** | **Masculinum/Femininum** | **Neutrum** | -| --------------- | ------------------------ | ----------------- | -| **Nominativus** | τινες (**מי**) | τινα (**מה**) | -| **Genetivus** | τινων (**של מי**) | τινων (**של מה**) | -| **Dativus** | τισι(ν) (**למי**) | τισι(ν) (**למה**) | -| **Accusativus** | τινας (**את מי**) | τινα (**את מה**) | -
- - -> τοιοῦτος ἄνθρωπος = ἄνθρωπος τοιοῦτος -> > -איש כזה - -> ὁ τοιοῦτος ἄνθρωπος = ὁ ἄνθρωπος ὁ τοιοῦτος = -> -> האיש שהוא כזה\ בעל התכונה האמורה - - -## תחביר - - -### מילות קישור (Particulae) - -| יוונית | עברית | -| ----------- | -------------------------- | -| δέ | ו, אך | -| γάρ | הרי | -| και | גם | -| μέν (...δέ) | אמנם, אולם, מצד אחד, מאידך | -| ύπὸ | על ידי | - -### מילות יחס - -| יוונית | עברית | -| ------------ | ------------- | -| Kροίσου | של קרויסוס | -| περὶ Kροίσου | אודות קרויסוס | -| πρὸ Kροίσου | לפני קרויסוס | -| ἀπὸ Kροίσου | מקרויסוס | -| αὐτῷ | לו, באמעותו | -| ἐν αὐτῷ | בתוכו, בו | - -### שלילה - -| יוונית | עברית | -| ------------ | --------------------------------------------------------- | -| ού (θαυμάζω) | לא | -| ούκ (ἐστιν) | לא (לפני נישוף גס asper) | -| οὐχ (ὀ) | לא (לפני נישוף רך lenis) | -| μὴ (λέγε) | שלילה ([Imperativus praesentis](#Imperativus-praesentis)) | -| ὄτι, ὠς | ש... ([דיבור עקיף](#דיבור-עקיף-oratio-obliqua)) | - -שלילת infinitivus סתמי (כשם עצם) - - -> τὸ μὴ ἔχειν -> -> -> אי-ההחזקה (ה"לא להחזיק) - - -
- -### כינוי רומז חלש - -> πείθοθσι τοὺς νέους, οί δὲ ἀκούσι -> -> הם משכנעים את הצעירים, ואלה שומעים... - - -> καὶ ἄλλα ἰερὰ καὶ τὸ ἐν Δελφοῖς -> -> גם מקדשים אחרים וגם זה בדלפי - - -### שייכות לא-נתיקה - -> τοῖς ... λόγοις πείθουσι -> -> הם משכנעים בדבריהם - - -### לוואי מגדיר - -> ὁ τοῦ δήμου ἐχθρός -> -> אויב העם - -ב[בינוני](#participum-praesentis-medii-passivi) - - -> οἰ ὑπὸ τοῦ ζέωου φυλαττόμενοι νέοι καθεύδοθσιν -> -> -> הצעירים הנשמרים על ידי מארחם ישנים - - -### לוואי מצב - -> τὸν Κροῖσον ζωὸν λαμβάνει -> -> תופש את קרויסוס (בהיות קרויסוס) חי - -ב[בינוני](#participum-praesentis-medii-passivi) - - -> οἰ νέοι καθεύδοθσι φυλαττόμενοι ὑπὸ τοῦ ζέωου -> -> -> הצעירים ישנים בהישמרם (בהיותם נשמרים) על ידי מארחם - - -### קניין - -> οὐ θαυμάζω αὐτοῦ τὸν πλοῦτον -> -> οὐ θαυμάζω τὸν πλοῦτον αὐτοῦ -> -> אינני מעריץ את עושרו -> -> -> οὐ θαυμάζω τὸν τοῦ φίλου πλοῦτον -> -> οὐ θαυμάζω τὸν πλοῦτον τὸν (τοῦ φίλου) -> -> אינני מעריץ את העושר של ידידי - - -### ציון הכלל\הציבור (Genetivus partitivus) - -> οἰ πλεῖστοι τῶν θεωρῶν \ τῶν θεωρῶν οἰ πλεῖστοι -> -> -> רוב (הרבים ביותר מתוך הכלל) התיירים (המתבוננים, הצופים) - - -
- -### דיבור עקיף (Οratio obliqua) - -כמו מחשבה או הצהרה (*אני מחשיב אותו לחכם*) - חושב **ש**, אומר **ש**... - -הנושא הופך לinfinitivus - -> Σωκράτης φησίν: ὀ δίκαιος δίκαια πράττει -> -> -> סוקראטס אומר: הצדיק עושה מעשי צדק (את הצדיק לעשות דברים צודקים) - - - -> Σωκράτης φησί τὸν δίκαιον δίκαια πράττειν -> -> -> סוקראטס אומר **ש**הצדיק עושה מעשי צדק (*את הצדיק לעשות דברים צודקים*) - - - -> Θαλῆς πρῶτος ἔφη: ἡ σελήνος φωτιζεται ὐπο τοῦ ἠλιου -> -> -> תאלס אמר בימי קדם: הלבנה מוארת על ידי השמש - - -> Σοφοκλῆς ἔφη τὸν πόνον πόνῳ πόνος έφερετο -> -> -> סופולקס אומר: הסבל בסבל מביא סבל - - - - - -> οἴομαι αὐτον (αὐτὴν) μανθάνειν -> - -> אני חושב אותו ללמוד -> - - -> -> οἴομαθεα ὑμᾶς μανθάνειν -> -> -> אני חושב שהוא לומד (ממירים לAcc.) - - -אם נושא המשפט הוא מושא הפועל: - -> ᾠόμην ¨μανθάνω¨ -> -> סברתי: "אני לומד" - - -> -> ᾠόμην μανθάνειν -> -> סברתי שאני לומד - - - -אבל אם יש לנושא תואר: - -> ᾠόμην ¨μανθάνω διαλεγόμενος¨ -> -> סברתי: "אני לומד בשוחחי" (התואר נשאר בΝοm.) - - -> ᾠόμην μανθάνειν διαλεγόμενος -> -> סברתי שאני לומד בשוחחי - -#### בinfinitive - -infinitive מייצג גם פעיל וגם סביל: - -> οἴομαι τὸν νέον μανθάνειν -> -> אני חושב את הצעיר ללמוד - -יכול לייצג גם - - -> οἴομαι ὀ νέος μανθάνει - -וגם - -> οἴομαι ὀ νέος ἐμανθανε - - -### תווית היידוע ככינוי רומז - -> τῶν ἀνθρώπων\ οἰ ἄνθρωποι οἰ μὲν ἀγαθοί εἰσιν, οἰ δὲ κακοί -> -> מבני האדם\בני אדם, חלק (אלה מצד אחד) טובים, וחלק (אלה מאידך) רעים - -οἰ μὲν\ οἰ δὲ = אלו מחד, אלו מאידך - -> ἀεὶ διαλέγῃ τοῖς αὐτοῖς νέοις -> -> תמיד אתה משוחח עם אותם צעירים -> -> ἀεὶ τὰ αύτὰ λέγεις -> -> תמיד אתה אומר אותם דברים - -!!! warning "" - - ταὐτό = τὸ αὐτό - - ταὐτά = τὰ αὐτά - - -### תוצאה בפועל ובכוח -ὤστε מציינת תוצאה - - -**בפועל -** - -> σοφός ἐστιν ὤστε τοὺς ἄλλους διδλάσκει -> -> הוא חכם, וכך הוא מלמד את האחרים - -**בכוח -** - -> σοφός ἐστιν ὤστε τοὺς ἄλλους διδλάσκειν -> -> הוא חכם עד כדי ללמד את האחרים - - - diff --git a/כלליים/יוונית/הטעמות.md b/כלליים/יוונית/הטעמות.md new file mode 100644 index 00000000..e8f3cd8c --- /dev/null +++ b/כלליים/יוונית/הטעמות.md @@ -0,0 +1,37 @@ +## מילון + +!!! info "[מילון](./מילון.pdf)" + +## הטעמות + +### דגם **ἄνθρωπος** + + +| Casus | Singularis | Pluralis | +| --------------- | ---------------------------------------------- | ---------------------------------------------------- | +| **Nominativus** | ὁ ἄνθρωπος (האדם) | οἱ ἄνθρωποι (האנשים) | +| **Genetivus** | **τοῦ ἀνθρώπου** (של האדם) *(accent moves)* | **τῶν ἀνθρώπων** (של האנשים) *(circumflex)* | +| **Dativus** | **τῷ ἀνθρώπῳ** (עבור/ל- האדם) *(accent moves)* | **τοῖς ἀνθρώποις** (עבור/ל- האנשים) *(accent moves)* | +| **Accusativus** | τὸν ἄνθρωπον (את האדם) | τοὺς ἀνθρώπους (את האנשים) | +| **Vocativus** | ὦ ἄνθρωπε (הוי אדם!) | ὦ ἄνθρωποι (הוי אנשים!) | + +### דגם **ποταμός** + +| Casus | Singularis | Pluralis | +| --------------- | ------------------------------------------- | ------------------------------------------------- | +| **Nominativus** | ὁ ποταμός (הנהר) | οἱ ποταμοί (הנהרות) | +| **Genetivus** | **τοῦ ποταμοῦ** (של הנהר) *(circumflex)* | **τῶν ποταμῶν** (של הנהרות) *(circumflex)* | +| **Dativus** | **τῷ ποταμῷ** (עבור/ל- הנהר) *(circumflex)* | **τοῖς ποταμοῖς** (עבור/ל- הנהרות) *(circumflex)* | +| **Accusativus** | τὸν ποταμόν (את הנהר) | τοὺς ποταμούς (את הנהרות) | +| **Vocativus** | ὦ ποταμέ (הוי נהר!) | ὦ ποταμοί (הוי נהרות!) | + +### דגם **οἶκος** + +| Casus | Singularis | Pluralis | +| --------------- | ----------------------------------------- | ---------------------------------------------- | +| **Nominativus** | ὁ οἶκος (הבית) | οἱ οἶκοι (הבתים) | +| **Genetivus** | **τοῦ οἴκου** (של הבית) *(circumflex)* | **τῶν οἴκων** (של הבתים) *(circumflex)* | +| **Dativus** | **τῷ οἴκῳ** (עבור/ל- הבית) *(circumflex)* | **τοῖς οἴκοις** (עבור/ל- הבתים) *(circumflex)* | +| **Accusativus** | τὸν οἶκον (את הבית) | τοὺς οἴκους (את הבתים) | +| **Vocativus** | ὦ οἶκε (הוי בית!) | ὦ οἶκοι (הוי בתים!) | + diff --git a/כלליים/יוונית/הפועל.md b/כלליים/יוונית/הפועל.md new file mode 100644 index 00000000..77d1b0f1 --- /dev/null +++ b/כלליים/יוונית/הפועל.md @@ -0,0 +1,243 @@ +## מילון + +!!! info "[מילון](./מילון.pdf)" + +הפועל הוא אבן היסוד הכי בסיסית במשפט, והדבר הראשון שאנחנו צריכים לנתח: ה[יחסה](../יחסות), הזמן, וכמובן המין והמספר של הפועל הם הרמזים הכי משמעותיים לפיצוח משמעות המשפטים. + +להלן תורת הצורות של גזעי הפועל השונים, עם [תחביר](../תחביר) בסיסי על השימוש בהם היכן שרלוונטי. +## הווה Praesentis +### חיווי בהווה Ιndicativus praesentis + +#### חיווי פעיל בהווה Indicativus praesentis activus + +| Persona | Singularis | Pluralis | +| ------ | -------------------------- | ------------------------- | +| 1. pers | παιδεύω (אני מחנך) | παιδεύομεν (אנחנו מחנכים) | +| 2. pers | παιδεύεις (אתה מחנך) | παιδεύετε (אתם מחנכים) | +| 3. pers | παιδεύει (הוא/היא/זה מחנך) | παιδεύουσιν (הם מחנכים) | + +#### חיווי סביל בהווה Indicativus praesentis passivi + +| **Persona** | Singularis | Pluralis | +| --- | --- | --- | +| 1. pers | παιδεύομαι (אני מתחנך) | παιδευόμεθα (אנחנו מתחנכים) | +| 2. pers | παιδεύη (אתה מתחנך) | παιδεύεσθε (אתם מתחנכים) | +| 3. pers | παιδεύεται (הוא/היא מתחנך) | παιδευόνται (הם מתחנכים) | + +#### הווה מתמשך Infinitivus praesentis + +| Form | | +| --------------- | ---------------- | +| **Infinituvus** | παιδεύειν (לחנך) | + +אם נושא המשפט ב[סתמי](./יחסות#דגם-δῶρον-סתמי) רבים, הנשוא הפועלי ביחיד: + +> δῶρα θεὺς πείθει +> +> מתנות האל משכנעות + + +בצורת [infinitivus](#הווה-מתמשך-infinitivus-praesentis), יכול לשמש כנושא משפט שמני: + +> αἰσχρὸν τὸ φεύγειν +> +> +> הגלות מבישה (ה"להיות גולה" מביש) + +
+ + +### ציווי בהווה Imperativus praesentis + +#### ציווי פעיל בהווה Imperativus praesentis activus + +| Persona | Singularis | Pluralis | +| --- | --- | --- | +| 2. pers | παίδευε (חנך!) | παιδεύετε (חנכו!) | +| 3. pers Masculinum | παιδευέτω (שיחנך!) | παιδευέτωσαν (שיחנכו!) | +| 3. pers Femeninum | παιδευέτω (שתחנך!) | παιδευέτωσαν (שיחנכו!) | +| 3. pers Neuter | παιδευέτω (שיחנך!) | παιδευέτωσαν (שיחנכו!) | + +#### ציווי בינוני-סביל בהווה Imperativus praesentis medii -passivi + +| **Persona** | Singularis | Pluralis | +| ---------- | --------------------------- | ------------------------------ | +| 2. pers | παῖδου (היה מתחנך!) | παῖδεύεσθε (היו מתחנכים!) | +| 3. pers | παιδεύεσθω (יהיה-נא מתחנך!) | παιδεύεσθωv (יהיו-נא מתחנכים!) | + +
+ +### הווה בינוני-סביל מתמשך Infinitivus praesentis medii-passivi + +| Form | | +| --------------- | ------------------------- | +| **Infinituvus** | παιδεύεσθαι (להיות מתחנך) | + +### הווה בינוני-סביל Participum praesentis medii-passivi + +| Form | | +| ----------------------- | ------------------------ | +| **Participium (m.)** | παιδευόμενος (מתחנך) | +| **Participium (neut.)** | παιδευόμενον (דבר מתחנך) | + +## עבר + +### עבר מתמשך Tempus imperfectum + +יחיד - + +| Persona | Vox Activa | Vox Medii Passivi | +| -------- | ---------------------- | ------------------------- | +| 1. pers | ἐπαίδευον (הייתי מחנך) | ἐπαιδευόμην (הייתי מתחנך) | +| 2. pers | ἐπαίδευες (היית מחנך) | ἐπαιδευου (היית מתחנך) | +| 3. pers | ἐπαίδευε(ν) (היה מחנך) | ἐπαιδευετο (היה מתחנך) | + +רבים - + +| Persona | Vox Activa | Vox Medii Passivi | +| -------- | -------------------------- | ---------------------------- | +| 1. pers | ἐπαιδεύομεν (היינו מחנכים) | ἐπαιδευόμεθα (היינו מתחנכים) | +| 2. pers | ἐπαιδεύετε (הייתם מחנכים) | ἐπαιδευεσθε (הייתם מתחנכים) | +| 3. pers | ἐπαίδευον (היו מחנכים) | ἐπαιδευοντο (היו מתחנכים) | + + +#### חוקי Augmentum + +בזמן עבר, פותחים באפסילון: + +παιδεύω -> ἐπαιδευον + +ורו מוכפלת אחרי הקידומת: + +ῤέω -> ἔρρεον + +אם גזע הפועל פותח בתנועה - היא מוארכת. + +
+ +#### פעלים מורכבים + +לעיתים מצטרפות מילות קידומת: +ἐπι + βουλεύω -> ἐπιβουλεύω + +במקרה כזה ההברה האחרונה (חוץ מι של περί) מושמטת: + +ἐπιβουλεύω -> ἐπεβουλεύω + +ההטעמה אף פעם לא עוברת את הaugmentum: + +ἀναγω -> ἀνῆγον + +
+ +## נקודתי Αoristus + +Aoristi (בלתי-מוגדר, נקודתי) נוצרים על ידי הוספת σα לגזע ה"[הווה](#הווה)": + +παιδευ -> παιδευ**σα** + +תנועות קצרות מוארכות: + +φιλε -> φιλ**ησα** +νικα -> νικ**ησα** +θηρα -> θηρᾶσα +ἀζιο -> ἀζιωσα +κωλῦ -> κωλῦσα + + +### חיווי נקודתי Indicativus Aoristi + +#### חיווי נקודתי פעיל Aoristi Indicativus Activus + +|**Person**|**Singular**|**Plural**| +|---|---|---| +|**1st Person**|ἐπαίδευσα (חינכתי)|ἐπαιδεύσαμεν (חינכנו)| +|**2nd Person**|ἐπαίδευσας (חינכתָ)|ἐπαιδεύσατε (חינכתם)| +|**3rd Person**|ἐπαίδευσε(ν) (חינך/חינכה)|ἐπαίδευσαν (חינכו)| + + +#### חיווי נקודתי בינוני-סביל Aoristi Indicativus Medi-Passivi + +| **Person** | **Singular** | **Plural** | +| -------------- | -------------------------- | ---------------------------- | +| **1st Person** | ἐπαιδευσάμην (חונכתי) | ἐπαιδευσάμεθα (חונכנו) | +| **2nd Person** | ἐπαιδεύσω (חונכתָ/חונכתְּ) | ἐπαιδεύσασθε (חונכתם/חונכתן) | +| **3rd Person** | ἐπαιδεύσατο (חונך/חונכה) | ἐπαιδεύσαντο (חונכו) | + +בעוד שמן הגזע המתאר את הפעולה בהמשכיותה ("היבט קו") נוצרו גם **זמן הווה** (ind. praes) וגם **זמן עבר** (ind. imprf), נוצר מן הגזע המתאר את הפעולה כהתרחשות ("היבט נקודה"), **זמן עבר** בלבד (ind. aor). אין ביוונית **זמן הווה** בעל "היבט נקודה". מבחינת **הזמן** שווה הind.aor. לind. imprf - זה וזה עבר. השוני ביניהם בהיבט הפעולה: הind. impf. מביע מצב עבר ממושך (מצב, תדירות, ניסיון וכו' - הכל בעבר), ואילו הind.aor. מביע עבר סתם (ἀόριστος = בלתי מוגדר) ומציין את עצם האירוע-בעבר של הפעולה, ללא הגבלות או הגדרות נוספות. לדוגמא - + +> ἐστρατεύντο = הם היו במסע צבאי +> +> ἐστρατεύ**σα**ντο = הם יצאו למלחמה, התגייסו + +--- + +> ἐβασίλευε = הוא מלך, היה מולך +> +> ἐβασίλευ**σε** הוא מלך, עלה למלוכה + +--- + +> ἐβουλεύτο = הוא שקל, טיכס עצה, נועץ +> +> ἐβολεύ**σα**το = הוא החליט, אימץ לו עצה + + +### ציווי נקודתי Imperativus aoristi + +הכוונה היא לא *תמיד*, כמו [imperativus praesentis (ציווי בהווה)](#ציווי-בהווה-imperativus-praesentis), אלא **עכשיו** - לא *תחנכו* את הבנים כל החיים, אלא חנכו אותם *עכשיו*. +#### ציווי נקודתי פעיל Imperativus aoristi activus + +| **Persona** | **Singularis** | **Pluralis** | +| ----------- | ---------------------- | ------------------------- | +| 2. pers | παίδευσον (**חנך!**) | παιδεύσατε (**חנכו!**) | +| 3. pers | παιδευσάτω (**יחנך!**) | παιδευσάντων (**יחנכו!**) | + +#### ציווי נקודתי בינוני Imperativus aoristi medii + +| **Persona** | **Singularis** | **Pluralis** | +| ----------- | ----------------------------- | ------------------------------- | +| 2. pers | παίδευσαι (**חנך לעצמך!**) | παιδεύσασθε (**חנכו לעצמכם!**) | +| 3. pers | παιδευσάσθω (**יחנך לעצמו!**) | παιδευσάσθων (**יחנכו לעצמם!**) | + +#### ציווי נקודתי סביל Imperativus aoristi pasivi + + +| **Persona** | **Singularis** | **Pluralis** | +| ----------- | ----------------------- | -------------------------- | +| 2. pers | παιδεύθητι (**תחונך!**) | παιδεύθητε (**תחונכו!**) | +| 3. pers | παιδευθήτω (**יוחנך!**) | παιδευθέντων (**יוחנכו!**) | + + +### נקודתי מתמשך Infinitivus aoristi + +| **Vox** | **Form** | +| ----------- | ----------------------------- | +| **Activa** | παιδεῦσαι (**לחנך**) | +| **Media** | παιδεύσασθαι (**לחנך לעצמך**) | +| **Passiva** | παιδευθῆναι (**להתחנך**) | + +Ιnf. aoristi ממלא את תפקיד ה ind.aor [חיווי נקודתי](#-indicativus-aoristi-חיווי-נקודתי) במצבים של [דיבור עקיף](../תחביר#דיבור-עקיף-oratio-obliqua) - + +> [ἐκεῖνος](../כינויים#ἐκεῖνος-ההוא) ἐποίησε [ταῦτα](../כינויים#οὗτος-זה) = ההוא עשה זאת (ישיר, חיווי) +> +> νομίζω ἐκεῖνον ποιῆ**σα**ι ταῦτα = אני חושב שההוא **עשה** זאת (עקיף, נקודתי) + +אבל לא תמיד מופיע דווקא כהבעה עקיפה של הקשרי חיווי - + +> Πυθαγόρας ἐπέταττε ... τοὺς ἐχθροὺς φίλους **ποιῆσαι** +> +> פיתאגוראס היה פוקד ... **לעשות** את השנואים לאוהבים. + + + +### בינוני נקודתי Participium aoristi + +הpart.aor נבדל מן ה[part.praes (בינוני סביל בהווה)](#הווה-בינוני-סביל-participum-praesentis-medii-passivi) בהיבט הפעולה. זמן הפעול של הpart. - הן של הpart.aor הן של הpart.praes - מובן מן ההקשר. + +הבינוני בהווה נוטה לשמש כ[לוואי מצב](../תחביר#לוואי-מצב), בעוד הבינוני הנקודתי נוטה לציין פעולה *קודמת* - + +> στρατευόμενοι ἔθυσαν = בשרתם בצבא הקריבו +> +> στρατευ**σά**μενοι ἔθσαν = אחרי צאתם למלחמה הקריבו + diff --git a/כלליים/יוונית/התואר.md b/כלליים/יוונית/התואר.md new file mode 100644 index 00000000..5a47c132 --- /dev/null +++ b/כלליים/יוונית/התואר.md @@ -0,0 +1,42 @@ +## מילון + +!!! info "[מילון](./מילון.pdf)" + + +## זכר (Masculinum) + +| Casus | Singularis | Pluralis | +| ----------- | --------------------- | -------------------------- | +| Nominativus | ὁ καλός (יפה) | οἱ καλοί (יפים) | +| Genitivus | τοῦ καλοῦ (של יפה) | τῶν καλῶν (של יפים) | +| Dativus | τῷ καλῷ (ל-/עבור יפה) | τοῖς καλοῖς (ל-/עבור יפים) | +| Accusativus | τὸν καλόν (את היפה) | τοὺς καλούς (את היפים) | +| Vocativus | ὦ καλέ (הוי יפה!) | ὦ καλοί (הוי יפים!) | + +## נקבה (Femininum) + +| Casus | Singularis | Pluralis | +| --- | --- | --- | +| Nominativus | ἡ καλή (יפה) | αἱ καλαί (יפות) | +| Genitivus | τῆς καλῆς (של יפה) | τῶν καλῶν (של יפות) | +| Dativus | τῇ καλῇ (ל-/עבור יפה) | ταῖς καλαῖς (ל-/עבור יפות) | +| Accusativus | τὴν καλήν (את היפה) | τὰς καλάς (את היפות) | +| Vocativus | ὦ καλή (הוי יפה!) | ὦ καλαί (הוי יפות!) | + +## סתמי (Neutrum) + +| Casus | Singularis | Pluralis | +| --- | --- | --- | +| Nominativus | τὸ καλόν (יפה) | τὰ καλά (יפים) | +| Genitivus | τοῦ καλοῦ (של יפה) | τῶν καλῶν (של יפים) | +| Dativus | τῷ καλῷ (ל-/עבור יפה) | τοῖς καλοῖς (ל-/עבור יפים) | +| Accusativus | τὸ καλόν (את היפה) | τὰ καλά (את היפים) | +| Vocativus | ὦ καλόν (הוי יפה!) | ὦ καλά (הוי יפים!) | + +## שמות תואר ותואר הפועל + +| שם תואר | תואר הפועל | +| ------------------ | ------------------------ | +| χαλεπός (קשה) | χαλεπῶς (באופן קשה) | +| δ**ί**καιος (הוגן) | δικα**ί**ως (באופן הוגן) | +| ἀγαθός (טוב) | **εὖ** (באופן טוב) | diff --git a/כלליים/יוונית/יחסות.md b/כלליים/יוונית/יחסות.md new file mode 100644 index 00000000..00948df7 --- /dev/null +++ b/כלליים/יוונית/יחסות.md @@ -0,0 +1,50 @@ +## מילון + +!!! info "[מילון](./מילון.pdf)" + +יחסת **Νοminativus** היא נושא המשפט (או הנשוא השמני) - אנחנו מדברים על *זה* (*החוק*). + +יחסת **Genetivus** היא יחסת שייכות - אנחנו מדברים על משהו *של* זה (*של* החוק). היא משמשת לעיתים בתפקידים תחביריים אחרים, כמו [ציון כלל או ציבור (genetivus partitivus)](../תחביר#ציון-הכללהציבור-genetivus-partitivus). + +יחסת **Dativus** מציינת מושא עקיף - אנחנו מדברים על משהו *עבור* או *ל* אותו המשהו (*עבור החוק, לחוק*). + +יחסת **Αccusativus** מציית מושא ישיר - אנחנו מדברים *על* המשהו, שאינו נושא המשפט (*את החוק*). + +יחסת **Vocativus** היא יחסה שירית בעיקר, שפונה למשהו (*הוי, החוק*). השימוש בה מחוץ להקשרים שיריים נדיר בהרבה מהשאר. + +להלן תורת הצורות של שלושת היחסות בשלושת המינים ביוונית - זכר, נקבה, וסתמי. + +המין של המילה הנוטה מצוין במילון. + +### דגם νόμος (זכר) + +| Casus | Singularis | Pluralis | +| ----------- | ---------------------- | ---------------------------- | +| Nominativus | ὁ νόμος (החוק) | οἱ νόμοι (החוקים) | +| Genetivus | τοῦ νόμου (של החוק) | τῶν νόμων (של החוקים) | +| Dativus | τῷ νόμῳ (עבור/ל- החוק) | τοῖς νόμοις (עבור/ל- החוקים) | +| Accusativus | τὸν νόμον (את החוק) | τοὺς νόμους (את החוקים) | +| Vocativus | ὦ νόμε (הוי חוק!) | ὦ νόμοι (הוי חוקים!) | + +### דגם ἄμπελος (נקבה) + +| Casus | Singularis | Pluralis | +| ----------- | ------------------------ | ------------------------------ | +| Nominativus | ἡ ἄμπελος (הגפן) | αἱ ἄμπελοι (הגפנים) | +| Genetivus | τῆς ἀμπέλου (של הגפן) | τῶν ἀμπέλων (של הגפנים) | +| Dativus | τῇ ἀμπέλῳ (עבור/ל- הגפן) | ταῖς ἀμπέλοις (עבור/ל- הגפנים) | +| Accusativus | τὴν ἄμπελον (את הגפן) | τὰς ἀμπέλους (את הגפנים) | +| Vocativus | ὦ ἄμπελε (הוי גפן!) | ὦ ἄμπελοι (הוי גפנים!) | + +### דגם δῶρον (סתמי) + +| Casus | Singularis | Pluralis | +| ----------- | ----------------------- | ---------------------------- | +| Nominativus | τὸ δῶρον (המתנה) | τὰ δῶρα (המתנות) | +| Genetivus | τοῦ δώρου (של המתנה) | τῶν δώρων (של המתנות) | +| Dativus | τῷ δώρῳ (עבור/ל- המתנה) | τοῖς δώροις (עבור/ל- המתנות) | +| Accusativus | τὸ δῶρον (את המתנה) | τὰ δῶρα (את המתנות) | +| Vocativus | ὦ δῶρον (הוי מתנה!) | ὦ δῶρα (הוי מתנות!) | + +
+ diff --git a/כלליים/יוונית/כינויים.md b/כלליים/יוונית/כינויים.md new file mode 100644 index 00000000..8f7c8b65 --- /dev/null +++ b/כלליים/יוונית/כינויים.md @@ -0,0 +1,266 @@ +## מילון + +!!! info "[מילון](./מילון.pdf)" + + +## כינויים אישיים (Pronomina Personalia) + + גוף ראשון - + +| Casus | Singularis | Pluralis | +| --- | --- | --- | +| Nominativus | ἐγώ (אני) | ἡμεῖς (אנחנו) | +| Genitivus | ἐμοῦ (שלי) | ἡμῶν (שלנו) | +| Dativus | ἐμοί (אלי) | ἡμῖν (אלינו) | +| Accusativus | ἐμέ (אותי) | ἡμᾶς (אותנו) | + +גוף שני - + +| Casus | Singularis | Pluralis | +| ---------- | ---------- | ------------ | +| Nominativus | σύ (אתה) | ὑμεῖς (אתם) | +| Genitivus | σοῦ (שלך) | ὑμῶν (שלכם) | +| Dativus | σοί (אליך) | ὑμῖν (אליכם) | +| Accusativus | σέ (אותך) | ὑμᾶς (אתכם) | + + גוף שלישי - + +זכר - + +| Casus | Singularis | Pluralis | +| ----------- | ------------ | ------------- | +| Nominativus | αὐτός (הוא) | αὐτοί (הם) | +| Genitivus | αὐτοῦ (שלו) | αὐτῶν (שלהם) | +| Dativus | αὐτῷ (לו) | αὐτοῖς (להם) | +| Accusativus | αὐτόν (אותו) | αὐτούς (אותם) | +| Vocativus | αὐτέ (הו) | αὐτοί (הם) | + +נקבה - + +| Casus | **Singular**is | **Pluralis** | +| --------------- | -------------- | ------------ | +| **Nominativus** | αὐτή (היא) | αὐταί (הן) | +| **Genitivus** | αὐτῆς (שלה) | αὐτῶν (שלהן) | +| **Dativus** | αὐτῇ (לה) | αὐταῖς (להן) | +| **Accusativus** | αὐτήν (אותה) | αὐτάς (אותן) | +| **Vocativus** | αὐτή (הו) | αὐταί (הן) | + +סתמי - + +| **Case** | **Singularis** | **Pluralis** | +| --------------- | -------------- | ------------ | +| **Nominative** | αὐτό (זה) | αὐτά (הם) | +| **Genitivus** | αὐτοῦ (שלו) | αὐτῶν (שלהם) | +| **Dativus** | αὐτῷ (לו) | αὐτοῖς (להם) | +| **Accusativus** | αὐτό (זה) | αὐτά (אותם) | +| **Vocativus** | αὐτό (הו) | αὐτά (הם) | +
+ +## כינויים רומזים (Pronomina Demonstrativa) + +### οὗτος (זה) + +יחיד - + +| Casus | Masculinum Singularis | Femeninum Singularis | Neuter Singularis | +| --- | --- | --- | --- | +| Nominativus | οὗτος (זה) | αὕτη (זאת) | τοῦτο (זה) | +| Genitivus | τούτου (של זה) | ταύτης (של זאת) | τούτου (של זה) | +| Dativus | τούτῳ (לזה) | ταύτῃ (לזאת) | τούτῳ (לזה) | +| Accusativus | τοῦτον (את זה) | ταύτην (את זאת) | τοῦτο (את זה) | + +רבים - + +| Casus | Masculinum | Femininum | Neutrum | +| ----------- | ---------------- | --------------- | ----------------------- | +| Nominativus | οὗτοι (אלה) | αὗται (אלה) | ταῦτα (הדברים האלה) | +| Genitivus | τούτων (של אלה) | τούτων (של אלה) | τούτων (של הדברים האלה) | +| Dativus | τούτοις (לאלה) | ταύταις (לאלה) | τούτοις (לדברים האלה) | +| Accusativus | τούτους (את אלה) | ταύτας (את אלה) | ταῦτα (את הדברים האלה) | + + +!!! warning "" + + ταὐτό = τὸ αὐτό + + ταὐτά = τὰ αὐτά + + +### ὅδε (זה כאן) + + +יחיד - + +| Casus | Masculinum Singularis | Femeninum Singularis | Neuter Singularis | +| ----------- | --------------------- | -------------------- | ----------------- | +| Nominativus | ὅδε (זה כאן) | ἥδε (זאת כאן) | τόδε (זה כאן) | +| Genitivus | τοῦδε (של זה כאן) | τῆσδε (של זאת כאן) | τοῦδε (של זה כאן) | +| Dativus | τῷδε (לזה כאן) | τῇδε (לזאת כאן) | τῷδε (לזה כאן) | +| Accusativus | τόνδε (את זה כאן) | τήνδε (את זאת כאן) | τόδε (את זה כאן) | + +### ἐκεῖνος (ההוא) + + +יחיד - + +|Casus|Masculinum|Femininum|Neutrum| +|---|---|---|---| +|Nominativus|ἐκεῖνος (**ההוא**)|ἐκείνη (**ההיא**)|ἐκεῖνο (**הדבר ההוא**)| +|Genitivus|ἐκείνου (**של ההוא**)|ἐκείνης (**של ההיא**)|ἐκείνου (**של הדבר ההוא**)| +|Dativus|ἐκείνῳ (**לההוא**)|ἐκείνῃ (**לההיא**)|ἐκείνῳ (**לדבר ההוא**)| +|Accusativus|ἐκεῖνον (**את ההוא**)|ἐκείνην (**את ההיא**)|ἐκεῖνο (**את הדבר ההוא**)| + +רבים - + +| Casus | Masculinum | Femininum | Neutrum | +| ----------- | --------------------- | -------------------- | --------------------------- | +| Nominativus | ἐκεῖνοι (**ההם**) | ἐκεῖναι (**ההן**) | ἐκεῖνα (**הדברים ההם**) | +| Genitivus | ἐκείνων (**של ההם**) | ἐκείνων (**של ההן**) | ἐκείνων (**של הדברים ההם**) | +| Dativus | ἐκείνοις (**להם**) | ἐκείναις (**להן**) | ἐκείνοις (**לדברים ההם**) | +| Accusativus | ἐκείνους (**את ההם**) | ἐκείνας (**את ההן**) | ἐκεῖνα (**את הדברים ההם**) | + +### τοιοῦτος (כזה) + + +יחיד - + +| **Casus** | **Masculinum** | **Femininum** | **Neutrum** | +| --------------- | --------------------- | ---------------------- | --------------------- | +| **Nominativus** | τοιοῦτος (**כזה**) | τοιαύτη (**כזאת**) | τοιοῦτο (**כזה**) | +| **Genetivus** | τοιούτου (**של כזה**) | τοιαύτης (**של כזאת**) | τοιούτου (**של כזה**) | +| **Dativus** | τοιούτῳ (**לכזה**) | τοιαύτῃ (**לכזאת**) | τοιούτῳ (**לכזה**) | +| **Accusativus** | τοιοῦτον (**את כזה**) | τοιαύτην (**את כזאת**) | τοιοῦτο (**את כזה**) | + +רבים - + +| **Casus** | **Masculinum** | **Femininum** | **Neutrum** | +| --------------- | ----------------------- | ---------------------- | ---------------------- | +| **Nominativus** | τοιοῦτοι (**כאלה**) | τοιαῦται (**כאלה**) | τοιαῦτα (**כאלה**) | +| **Genetivus** | τοιούτων (**של כאלה**) | τοιούτων (**של כאלה**) | τοιούτων (**של כאלה**) | +| **Dativus** | τοιούτοις (**לכאלה**) | τοιαύταις (**לכאלה**) | τοιούτοις (**לכאלה**) | +| **Accusativus** | τοιοῦτους (**את כאלה**) | τοιαύτας (**את כאלה**) | τοιαῦτα (**את כאלה**) | + +## כינויי שאלה (Pronomina Interrogativa) + +!!! warning "לא להתבלבל עם [כינויים בלתי-מוגדרים](#כינויים-בלתי-מוגדרים-pronomen-indefinitum) - בכינויים שאלה *יש* [הטעמות](#הטעמות), ובכינויים בלתי-מוגדרים אין הטעמות!" + +| Casus | Masculinum/Femeninum Singularis | Neuter Singularis | Masculinum/Femeninum Pluralis | Neuter Pluralis | +| --- | --- | --- | --- | --- | +| Nominativus | τίς (מי/איזה) | τί (מה) | τίνες (מי/אילו) | τίνα (מה) | +| Genitivus | τίνος (של מי/איזה) | τίνος (של מה) | τίνων (של מי/אילו) | τίνων (של מה) | +| Dativus | τίνι (למי/לאיזה) | τίνι (למה) | τίσι(ν) (למי/לאילו) | τίσι(ν) (למה) | +| Accusativus | τίνα (את מי/איזה) | τί (מה) | τίνας (את מי/אילו) | τίνα (מה) | + +
+ +## הוראת עצמי + +#### αὑτός + + (οʼ, ή) - בעצמי, בעצמך, וכו + +> **αὑτός** ὀ διδάσκαλος λέγει ταῦτα +> +> --- +> +> המורה (ב)עצמו אומר זאת + + + +> λέγω ταῦτα τῷι διδασκάλῳ **αὐτῳ** +> +> --- +> +> אני אומר זאת למורה עצמו + +
+ +## כינויים עצמיים (Pronomina Reflexiva) + +גוף ראשון - + +| Casus | Singularis | Pluralis | +|--------------------|----------------------|-----------------------| +| **Genitivus** | ἐμαυτοῦ (של עצמי) | ἡμῶν αὐτῶν (של עצמנו) | +| **Dativus** | ἐμαυτῷ (לעצמי) | ἡμῖν αὐτοῖς (לעצמנו) | +| **Accusativus** | ἐμαυτὸν (את עצמי) | ἡμᾶς αὐτούς (את עצמנו) | + +גוף שני - + +| Casus | Singularis | Pluralis | +|--------------------|----------------------|-----------------------| +| **Genitivus** | σεαυτοῦ (של עצמך) | ὑμῶν αὐτῶν (של עצמכם) | +| **Dativus** | σεαυτῷ (לעצמך) | ὑμῖν αὐτοῖς (לעצמכם) | +| **Accusativus** | σεαυτὸν (את עצמך) | ὑμᾶς αὐτούς (את עצמכם) | + +גוף שלישי - + +יחיד - + +| Singularis | Masculinum | Femeninum | Neuter | +| -------------- | ---------------- | ---------------- | ---------------- | +| **Genitivus** | ἑαυτοῦ (של עצמו) | ἑαυτῆς (של עצמה) | ἑαυτοῦ (של עצמו) | +| **Dativus** | ἑαυτῷ (לעצמו) | ἑαυτῇ (לעצמה) | ἑαυτῷ (לעצמו) | +| **Accusativus** | ἑαυτὸν (את עצמו) | ἑαυτὴν (את עצמה) | ἑαυτὸ (את עצמו) | +רבים - + +| **Pluralis** | Masculinum | Femeninum | Neuter | +|--------------------|------------------------------------|------------------------------------|-----------------------------------| +| **Genitivus** | ἑαυτῶν (של עצמם) | ἑαυτῶν (של עצמן) | ἑαυτῶν (של עצמם) | +| **Dativus** | ἑαυτοῖς (לעצמם) | ἑαυταῖς (לעצמן) | ἑαυτοῖς (לעצמם) | +| **Accusativus** | ἑαυτούς (את עצמם) | ἑαυτάς (את עצמן) | ἑαυτά (את עצמם) | + +
+## כינויי זיקה (Pronomen Relativum) + + +| Casus | Masculinum | Femeninum | Neuter | +|------|-----------|----------|--------| +| Nominativus | ὅς (ש-) | ἥ (ש-) | ὅ (ש-) | +| Genitivus | οὗ (של) | ἧς (של) | οὗ (של) | +| Dativus | ᾧ (ל-) | ᾗ (ל-) | ᾧ (ל-) | +| Accusativus | ὅν (את) | ἥν (את) | ὅ (את) | + +| Casus | Masculinum | Femeninum | Neuter | +|------|-----------|----------|--------| +| Nominativus | οἵ (ש-) | αἵ (ש-) | ἅ (ש-) | +| Genitivus | ὧν (של) | ὧν (של) | ὧν (של) | +| Dativus | οἷς (ל-) | αἷς (ל-) | οἷς (ל-) | +| Accusativus | οὕς (את) | ἅς (את) | ἅ (את) | + +
+## כינויים בלתי-מוגדרים Pronomen Indefinitum + + +מתפקד כשם עצם (*מישהו אומר*) או כשם תואר (*אדם כלשהו*) + +!!! warning "לא להתבלבל עם [כינויי שאלה](#כינויי-שאלה-pronomina-interrogativa) - בכינויים בלתי-מוגדרים אין [הטעמות](#הטעמות)!" + +יחיד - + +| **Casus** | **Masculinum/Femininum** | **Neutrum** | +| --------------- | ------------------------ | ----------------- | +| **Nominativus** | τις (**מי**) | τι (**מה**) | +| **Genetivus** | τινος (**של מי**) | τινος (**של מה**) | +| **Dativus** | τινι (**למי**) | τινι (**למה**) | +| **Accusativus** | τινα (**את מי**) | τι (**את מה**) | + +רבים - + +| **Casus** | **Masculinum/Femininum** | **Neutrum** | +| --------------- | ------------------------ | ----------------- | +| **Nominativus** | τινες (**מי**) | τινα (**מה**) | +| **Genetivus** | τινων (**של מי**) | τινων (**של מה**) | +| **Dativus** | τισι(ν) (**למי**) | τισι(ν) (**למה**) | +| **Accusativus** | τινας (**את מי**) | τινα (**את מה**) | +
+ + +> τοιοῦτος ἄνθρωπος = ἄνθρωπος τοιοῦτος +> +איש כזה + +> ὁ τοιοῦτος ἄνθρωπος = ὁ ἄνθρωπος ὁ τοιοῦτος = +> +> האיש שהוא כזה\ בעל התכונה האמורה + diff --git a/כלליים/יוונית/תחביר.md b/כלליים/יוונית/תחביר.md new file mode 100644 index 00000000..0197de12 --- /dev/null +++ b/כלליים/יוונית/תחביר.md @@ -0,0 +1,254 @@ +## מילון + +!!! info "[מילון](./מילון.pdf)" + +## מילות קישור (Particulae) + +| יוונית | עברית | +| ----------- | ---------------------------- | +| δέ | ו, אך | +| γάρ | הרי | +| και | גם | +| μέν (...δέ) | אמנם, אולם, מצד אחד... מאידך | +| ύπὸ | על ידי | + +## מילות יחס + +| יוונית | עברית | +| ------------ | ------------- | +| Kροίσου | של קרויסוס | +| περὶ Kροίσου | אודות קרויסוס | +| πρὸ Kροίσου | לפני קרויסוס | +| ἀπὸ Kροίσου | מקרויסוס | +| αὐτῷ | לו, באמצעותו | +| ἐν αὐτῷ | בתוכו, בו | + +## השמטה + +כדי למנוע *היאטוס* (שתי הברות ברצף), משמיטים את ההברה האחרונה מהמילה הראשונה: + +ἐπὶ ὄνους -> ἐπ' ὄνους + + +## שלילה + +| יוונית | עברית | +| ------------ | ---------------------------------------------------------------------------- | +| ού (θαυμάζω) | לא | +| ούκ (ἐστιν) | לא (לפני נישוף גס asper) | +| οὐχ (ὀ) | לא (לפני נישוף רך lenis) | +| μὴ (λέγε) | שלילה ([Imperativus praesentis](./הפועל#ציווי-בהווה-imperativus-praesentis)) | +| ὄτι, ὠς | ש... ([דיבור עקיף](#דיבור-עקיף-oratio-obliqua)) | + +שלילת infinitivus סתמי (כשם עצם) - + +> τὸ μὴ ἔχειν +> +> אי-ההחזקה (ה"לא להחזיק) + + +
+ +## כינוי רומז חלש + +ר' [כינויים רומזים](./כינויים#כינויים-רומזים-pronomina-demonstrativa) + +> πείθοθσι τοὺς νέους, οί δὲ ἀκούσι +> +> הם משכנעים את הצעירים, ואלה שומעים... + + +> καὶ ἄλλα ἰερὰ καὶ τὸ ἐν Δελφοῖς +> +> גם מקדשים אחרים וגם זה בדלפי + + +### שייכות לא-נתיקה + +> τοῖς ... λόγοις πείθουσι +> +> הם משכנעים בדבריהם + + +### לוואי מגדיר + +> ὁ τοῦ δήμου ἐχθρός +> +> אויב העם + +ב[בינוני](../הפועל#הווה-בינוני-סביל-participum-praesentis-medii-passivi) - + +> οἰ ὑπὸ τοῦ ζέωου φυλαττόμενοι νέοι καθεύδοθσιν +> +> +> הצעירים הנשמרים על ידי מארחם ישנים + + +### לוואי מצב + +> τὸν Κροῖσον ζωὸν λαμβάνει +> +> תופש את קרויסוס (בהיות קרויסוס) חי + +ב[בינוני](../הפועל#הווה-בינוני-סביל-participum-praesentis-medii-passivi) - + +> οἰ νέοι καθεύδοθσι φυλαττόμενοι ὑπὸ τοῦ ζέωου +> +> +> הצעירים ישנים בהישמרם (בהיותם נשמרים) על ידי מארחם + + +### קניין + +> οὐ θαυμάζω αὐτοῦ τὸν πλοῦτον +> +> οὐ θαυμάζω τὸν πλοῦτον αὐτοῦ +> +> אינני מעריץ את עושרו +> +> +> οὐ θαυμάζω τὸν τοῦ φίλου πλοῦτον +> +> οὐ θαυμάζω τὸν πλοῦτον τὸν (τοῦ φίλου) +> +> אינני מעריץ את העושר של ידידי + + +### ציון הכלל\הציבור (Genetivus partitivus) + +> οἰ πλεῖστοι τῶν θεωρῶν \ τῶν θεωρῶν οἰ πλεῖστοι +> +> +> רוב (הרבים ביותר מתוך הכלל) התיירים (המתבוננים, הצופים) + + +
+ +### דיבור עקיף (Οratio obliqua) + +כמו מחשבה או הצהרה (*אני מחשיב אותו לחכם*) - חושב **ש**, אומר **ש**... + +הנושא הופך לinfinitivus + +> Σωκράτης φησίν: ὀ δίκαιος δίκαια πράττει +> +> +> סוקראטס אומר: הצדיק עושה מעשי צדק (את הצדיק לעשות דברים צודקים) + +--- + +> Σωκράτης φησί τὸν δίκαιον δίκαια πράττειν +> +> +> סוקראטס אומר **ש**הצדיק עושה מעשי צדק (*את הצדיק לעשות דברים צודקים*) + +--- + +> Θαλῆς πρῶτος ἔφη: ἡ σελήνος φωτιζεται ὐπο τοῦ ἠλιου +> +> +> תאלס אמר בימי קדם: הלבנה מוארת על ידי השמש + +--- + +> Σοφοκλῆς ἔφη τὸν πόνον πόνῳ πόνος έφερετο +> +> +> סופולקס אומר: הסבל בסבל מביא סבל + + +--- + + +> οἴομαι αὐτον (αὐτὴν) μανθάνειν +> + +> אני חושב אותו ללמוד +> + +--- + +> +> οἴομαθεα ὑμᾶς μανθάνειν +> +> +> אני חושב שהוא לומד (ממירים ל[Acc](../יחסות)). + +--- + +אם נושא המשפט הוא מושא הפועל: + +> ᾠόμην ¨μανθάνω¨ +> +> סברתי: "אני לומד" + +--- + +> +> ᾠόμην μανθάνειν +> +> סברתי שאני לומד + + + +אבל אם יש לנושא תואר: + +> ᾠόμην ¨μανθάνω διαλεγόμενος¨ +> +> סברתי: "אני לומד בשוחחי" (התואר נשאר בΝοm.) + + +> ᾠόμην μανθάνειν διαλεγόμενος +> +> סברתי שאני לומד בשוחחי + +#### בinfinitive + +[infinitive](../הפועל#הווה-מתמשך-praesentis-infinitivus) מייצג גם פעיל וגם סביל: + +> οἴομαι τὸν νέον μανθάνειν +> +> אני חושב את הצעיר ללמוד + +יכול לייצג גם - + +> οἴομαι ὀ νέος μανθάνει + +וגם + +> οἴομαι ὀ νέος ἐμανθανε + + +### תווית היידוע ככינוי רומז + +> τῶν ἀνθρώπων\ οἰ ἄνθρωποι οἰ μὲν ἀγαθοί εἰσιν, οἰ δὲ κακοί +> +> מבני האדם\בני אדם, חלק (אלה מצד אחד) טובים, וחלק (אלה מאידך) רעים + +οἰ μὲν\ οἰ δὲ = אלו מחד, אלו מאידך + +> ἀεὶ διαλέγῃ τοῖς αὐτοῖς νέοις +> +> תמיד אתה משוחח עם אותם צעירים +> +> ἀεὶ τὰ αύτὰ λέγεις +> +> תמיד אתה אומר אותם דברים + +### תוצאה בפועל ובכוח +ὤστε מציינת תוצאה - + +**בפועל -** + +> σοφός ἐστιν ὤστε τοὺς ἄλλους διδλάσκει +> +> הוא חכם, וכך הוא מלמד את האחרים + +**בכוח -** + +> σοφός ἐστιν ὤστε τοὺς ἄλλους διδλάσκειν +> +> הוא חכם עד כדי ללמד את האחרים + + + diff --git a/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md b/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md index 3f39398e..f7832f2f 100644 --- a/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md +++ b/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md @@ -495,7 +495,7 @@ yet did a *profounder* world of insight reveal itself to daring travelers and ad את המטאפיזיקה הניטשאנית אפשר להבין רק ב*דונאמיס* ו*אנרגאה* - רק בפוטנציאל ובכוח - ולכן לכאורה היא נענית ל[תער של אוקאם](/פילוסופיה/דת/הוכחה#התער-של-אוקאם) - היא רזה יותר מטאפיזית. הוא מבקש לתת הסבר פנים-עולמי - **רצון** - ולא במובן השטחי (*הנה אני רוצה עכשיו בירה*), אלא ברצון להשתמש בעוצמה. הטבע כולו, הוא יגיד, הוא הדחף להנכיח עוצמה. -> In the end not only is it permitted to make this experiment; the conscience of method demands it. Not to assume several kinds of causality until the experiment of making do with a single one has been pushed to its utmost limit (to the point of nonsense, if I may say so)-that is a moral of method which one may not shirk today -it follows "from its definition," as a mathematician would say. The- question is in the end whether we really recognize the will as efficient, whether we believe in the causality of the will: if we do -and at bottom our faith in this is nothing less than our faith in causality itself-then we have to make the experiment of positing the causality of the will hypothetically as the only one. "Will," of course, can affect only "will-and not "matter" (not "nerves/' for example). In short, one has to risk the hypothesis whether will does not affect will wherever ,"effects" are recognized-and whether all mechanical occurrences are not, insofar as a force is active in them, will force, effects of will. Suppose, finally, we succeeded in explaining our entire instinctive life as the development and ramification of one basic form of the will-namely, of the will to power, as my proposition has it; suppose all organic functions could be traced back to this will to power and one could also find in it the solution of the problem of procreation and nourishment-it is one problem-then one would have gained the right to determine all efficient force univocally as -will to power. The world viewed from inside, the world defined and determined according to its "intelligible character"-it would be "will to power" and nothing else. +>
In the end not only is it permitted to make this experiment; the conscience of method demands it. Not to assume several kinds of causality until the experiment of making do with a single one has been pushed to its utmost limit (to the point of nonsense, if I may say so)-that is a moral of method which one may not shirk today -it follows "from its definition," as a mathematician would say. The- question is in the end whether we really recognize the will as efficient, whether we believe in the causality of the will: if we do -and at bottom our faith in this is nothing less than our faith in causality itself-then we have to make the experiment of positing the causality of the will hypothetically as the only one. "Will," of course, can affect only "will-and not "matter" (not "nerves/' for example). In short, one has to risk the hypothesis whether will does not affect will wherever ,"effects" are recognized-and whether all mechanical occurrences are not, insofar as a force is active in them, will force, effects of will. Suppose, finally, we succeeded in explaining our entire instinctive life as the development and ramification of one basic form of the will-namely, of the will to power, as my proposition has it; suppose all organic functions could be traced back to this will to power and one could also find in it the solution of the problem of procreation and nourishment-it is one problem-then one would have gained the right to determine all efficient force univocally as -will to power. The world viewed from inside, the world defined and determined according to its "intelligible character"-it would be "will to power" and nothing else
> > > 36 @@ -575,7 +575,7 @@ yet did a *profounder* world of insight reveal itself to daring travelers and ad בסוף סעיף 36, ניטשה כונן את ה*רצון לעוצמה*. בסעיף 37, ניטשה מציג שיחה קצרה - -> What? Doesn't this mean, to speak with the vulgar: God is refuted. but the devil is not?" On the contrary! On the contrary, my friends. And, the devil-who forces you to speak with the vulgar? +>
What? Doesn't this mean, to speak with the vulgar: God is refuted. but the devil is not?" On the contrary! On the contrary, my friends. And, the devil-who forces you to speak with the vulgar?
> > > 37 @@ -584,7 +584,7 @@ yet did a *profounder* world of insight reveal itself to daring travelers and ad בסעיף 38, ניטשה מציג פרשנות חדשה למהפכה הצרפתית, האירוע המכונן של העולם המודרני, שעוד הייתה טרייה בתקופתו של ניטשה. המצדדים בה אמרו שזוהי הנקודה שבה האדם נהיה מודע לקדמה. ניטשה חושב שמטרתה הייתה רק להרוס את העולם הישן[^42]; אם יש רק רצון לעוצמה, אין גם קדמה - ונזדקק להיסטוריה חדשה, שתבטא את זה. ניטשה חושש מגורלו של רוסו - שנהפך לקדוש של ההשכלה, שהאמינה במשהו שהוא עצמו לא האמין בו כלל - השכלה להמונים. ניטשה גם הוא מטיל ספק בהנחה הזו, שכולנו יכולים לדעת את האמת, בסעיף 39 - -> Indeed, it might be a basic characteristic of existence that those who would know it completely would perish, in which case the strength of a spirit should be measured according to how much of the "truth" one could still barely endure - or to put it more clearly. to what degree one would require it to be thinned down. shrouded, sweetened. blunted, falsified. +>
Indeed, it might be a basic characteristic of existence that those who would know it completely would perish, in which case the strength of a spirit should be measured according to how much of the "truth" one could still barely endure - or to put it more clearly. to what degree one would require it to be thinned down. shrouded, sweetened. blunted, falsified
> > > 39 @@ -595,7 +595,7 @@ yet did a *profounder* world of insight reveal itself to daring travelers and ad כל הדברים הנדירים האלה שייכים למעטים: רק הטובים ביותר, חלקיק פצפון, יכול לדבר על ליצור ערכים! -> In all the countries of Europe, and in America, too, there now is something that abuses this name: a very narrow, imprisoned, chained type of spirits who want just about the opposite of what accords with our intentions and instincts-not to speak of the fact that regarding the new phllosophers who are coming up they must assuredly be closed windows and bolted doors. They belong, briefly and sadly, among the leveler.f-these falsely so-called "free spirits"--being eloquent and prolifically scribbling slaves of the democratic taste and its "modem ideas"; they are all human beings without solitude, without their own solitude, clumsy good fellows whom one should not deny either courage or respectable decency -only they are unfree and rldiculously superficial, above all in their basic inclination to find in the forms of the old society as it has existed so far just about the cause of *all* human misery and failure -which is a way of standing truth happy upon her head! What they would like to strive for with all their powers is the universal green..pasture happiness of the herd, with security, lack of danger. comfort. and an easier life for everyone; the two songs and doctrines which they repeat most often are "equality of rights" and "sympathy for all that suffers"" - and suffering itself they take for something that must be *abolished*. +>
In all the countries of Europe, and in America, too, there now is something that abuses this name: a very narrow, imprisoned, chained type of spirits who want just about the opposite of what accords with our intentions and instincts-not to speak of the fact that regarding the new phllosophers who are coming up they must assuredly be closed windows and bolted doors. They belong, briefly and sadly, among the leveler.f-these falsely so-called "free spirits"--being eloquent and prolifically scribbling slaves of the democratic taste and its "modem ideas"; they are all human beings without solitude, without their own solitude, clumsy good fellows whom one should not deny either courage or respectable decency -only they are unfree and rldiculously superficial, above all in their basic inclination to find in the forms of the old society as it has existed so far just about the cause of *all* human misery and failure -which is a way of standing truth happy upon her head! What they would like to strive for with all their powers is the universal green..pasture happiness of the herd, with security, lack of danger. comfort. and an easier life for everyone; the two songs and doctrines which they repeat most often are "equality of rights" and "sympathy for all that suffers"" - and suffering itself they take for something that must be *abolished*
> > > 44 @@ -608,9 +608,9 @@ yet did a *profounder* world of insight reveal itself to daring travelers and ad אבל אם הטבע הוא *באמת* כאוס, אין שום סיבה להעדיף מדרג ערכים כזה על אחר. אבל ניטשה כן מעוניין להגן על ערכיות מסוימת - הוא רוצה להגיד שהעלאדם עליון על האדם האחרון, ויותר עוצמה על פחות עוצמה. האם לניטשה יש איך לספק לנו הסבר כזה, לאור הכאוס הטהור? -> High values need strong sources +>
High values need strong sources
> -> > Charles Taylor +> >
Charles Taylor
האם אפשר לעשות את זה, במטאפיזיקה היראקליטאית כאוטית? @@ -626,7 +626,7 @@ yet did a *profounder* world of insight reveal itself to daring travelers and ad ברור שהפילוסופיה צריכה לשלוט בדת. אבל מה היחס של ניטשה לדת? זה פחות ברור. -> The human soul and its limits, the range of Inner human experiences reached so far, the heights, depths, and distances of these experiences. the whole history of the soul *so far* and its as yet unexhausted possibilities-that is tho predestined hunting ground for a born psychologist and lover of the "great hunt" But how often ho has to say to himself in despair: "One hunter! alas, only a single one and look at this huge forest, this primeval forest!" And then he wishes he had a few hundred helpers and good, well-trained hounds that he could drive into the history of the human soul to round up *his* game. In vain: it is proved to him again and again, thoroughly and bitterly, how helpers and hounds for all the things that excite his curiosity cannot be found. +>
The human soul and its limits, the range of Inner human experiences reached so far, the heights, depths, and distances of these experiences. the whole history of the soul *so far* and its as yet unexhausted possibilities-that is tho predestined hunting ground for a born psychologist and lover of the "great hunt" But how often ho has to say to himself in despair: "One hunter! alas, only a single one and look at this huge forest, this primeval forest!" And then he wishes he had a few hundred helpers and good, well-trained hounds that he could drive into the history of the human soul to round up *his* game. In vain: it is proved to him again and again, thoroughly and bitterly, how helpers and hounds for all the things that excite his curiosity cannot be found
> > > 45 @@ -650,13 +650,13 @@ yet did a *profounder* world of insight reveal itself to daring travelers and ad הנצרות, מנגד, מטיחה בעולם היווני - *כל מה שאתם מקדשים חסרי ערך*. *Τhe wisdom of this world is foolishness before God*, כתוב ביוחנן המטביל. הנצרות *מתהדרת* בהיותה דת על-תבונית. דברים כמו [השילוש הקדוש](/פילוסופיה/נוצרית#השילוש-הקדוש) הם *Μysterium Fidei* - רזי האמונה, והמקום של התבונה הוא *משני*[^43]. העולם הזה הוא לא ביטוי ל*תבונת* האל - אלא לחופשיותו. הדרך היחידה להתקרב לאל כזה, אומר ניטשה, הוא להקריב את התבונה על מזבח ה*Μysterium Fidei* - מה שהותיר את הרומאים עיוורים לגמרי. -> Modem men, obtuse to all Christian nomenclature, no longer feel the gruesome superlative that struck a classical taste in the paradoxical formula "god on the cross." Never yet and nowhere has there been an equal boldness in inversion, anything as horrible. questioning, and questionable as this formula: it promised a revaluation of all the values of antiquity. +>
Modern men, obtuse to all Christian nomenclature, no longer feel the gruesome superlative that struck a classical taste in the paradoxical formula "god on the cross." Never yet and nowhere has there been an equal boldness in inversion, anything as horrible. questioning, and questionable as this formula: it promised a revaluation of all the values of antiquity
> > > 46 ניטשה *מכבד* את השינוי הערכי המוחלט שחוללה הנצרות: זה מה שהוא רוצה לחולל לה בעצמה. איך היא עשתה את זה? -> It is the Orient, deep Orient, it is the Oriental slave who revenged himself in this way on Rome and its noble and frivolous tolerance, on the Roman "catholicity" of faith. It has always been not faith but the freedom from faith, that half-stoical and smiling unconcern with the seriousness of faith, that enraged slaves in their masters - against their masters. "Enlightenment" enrages: for the slave wants the unconditional; he understands only what is tyrannical, in morals, too; he loves as he hates, without nuance, to the depths, to the point of pain, of sickness - his abundant *concealed* suffering is enraged against the noble taste that seems to deny suffering. Nor was skepticism concerning suffering. at bottom merely a pose of aristocratic morality, the least cause of the origin of the last great slave rebellion which began with the French Revolution. +>
It is the Orient, deep Orient, it is the Oriental slave who revenged himself in this way on Rome and its noble and frivolous tolerance, on the Roman "catholicity" of faith. It has always been not faith but the freedom from faith, that half-stoical and smiling unconcern with the seriousness of faith, that enraged slaves in their masters - against their masters. "Enlightenment" enrages: for the slave wants the unconditional; he understands only what is tyrannical, in morals, too; he loves as he hates, without nuance, to the depths, to the point of pain, of sickness - his abundant *concealed* suffering is enraged against the noble taste that seems to deny suffering. Nor was skepticism concerning suffering. at bottom merely a pose of aristocratic morality, the least cause of the origin of the last great slave rebellion which began with the French Revolution
> > > 46 @@ -664,7 +664,7 @@ yet did a *profounder* world of insight reveal itself to daring travelers and ad הנצרות טרודה בשאלת ה*סבל* - איך מפסיקים את הסבל בעולם הזה, איך מתקנים אותו? זהו, לדעת ניטשה, **מוסר העבדים**. מוסר העבדים כרוך בנקמנות - כנגד מי שהצליח להשתחרר מהסבל, ומכאן כל החשיבה על העולם הבא. המוסר הזה חימש את הנצרות שהשתלטה בלי קרב על אימפריה הרומית. האל, היא אומרת להמונים, סובל יחד איתכם, בבשרו! -> Wherever on earth the religious neurosis has appeared we find it tied to three dangerous dietary demands: solitude, fasting, and sexual abstinence. +>
Wherever on earth the religious neurosis has appeared we find it tied to three dangerous dietary demands: solitude, fasting, and sexual abstinence
> > > 47 @@ -672,9 +672,9 @@ yet did a *profounder* world of insight reveal itself to daring travelers and ad ### נצרות מול הדת היוונית -> What is amazing about the religiosity of the ancient Greeks is the enormous abundance of gratitude it exudes: it is a very noble type of man that confronts nature and life in *this* way. +>
What is amazing about the religiosity of the ancient Greeks is the enormous abundance of gratitude it exudes: it is a very noble type of man that confronts nature and life in *this* way
> -> Later, when the rabble gained the upper hand in Greece, *fear* became rampant in religion, too - and the ground was prepared for Christianity. +>
Later, when the rabble gained the upper hand in Greece, *fear* became rampant in religion, too - and the ground was prepared for Christianity
> > >49 @@ -688,7 +688,7 @@ yet did a *profounder* world of insight reveal itself to daring travelers and ad ### נצרות מול היהדות -> In the Jewish "Old Testament," the book of divine justice, there are human beings, things, and speeches in so grand a style that Greek and Indian literature have nothing to compare with it. With terror and reverence one stands before these tremendous remnants of what man once was, and will have sad thoughts about ancient Asia and its protruding little peninsula Europe, which wants by all means to signify as against Asia the "progress of man." +>
In the Jewish "Old Testament," the book of divine justice, there are human beings, things, and speeches in so grand a style that Greek and Indian literature have nothing to compare with it. With terror and reverence one stands before these tremendous remnants of what man once was, and will have sad thoughts about ancient Asia and its protruding little peninsula Europe, which wants by all means to signify as against Asia the "progress of man."
> > > 52 @@ -698,9 +698,9 @@ yet did a *profounder* world of insight reveal itself to daring travelers and ad ### אחרי הנצרות -> Why atheism today?-"The father" in (God has been thoroughly refuted; ditto, "the judge," "the rewarder." Also his "free will": be does not hear-and if he heard he still would not know how to help. Worst of all: he seems incapable of clear communication: is be unclear? -> -This is what I found to be causes for the decline of European theism, on the basis of a great many conversations, asking and listening. It seems to me that the religious instinct is indeed in the process of growing powerfully-but the theistic satisfaction it refuses with deep suspicion. +>
Why atheism today?-"The father" in (God has been thoroughly refuted; ditto, "the judge," "the rewarder." Also his "free will": be does not hear-and if he heard he still would not know how to help. Worst of all: he seems incapable of clear communication: is be unclear?
+> +>
This is what I found to be causes for the decline of European theism, on the basis of a great many conversations, asking and listening. It seems to me that the religious instinct is indeed in the process of growing powerfully-but the theistic satisfaction it refuses with deep suspicion
> > > 53 @@ -708,7 +708,7 @@ This is what I found to be causes for the decline of European theism, on the bas ואיך קרסה הנצרות מבפנים? בסעיף 55, ניטשה קובע כי הדחף הדתי הוא הדחף *להתקרב לאל*[^44]. אנו מקריבים את היקר לנו מכל - בדתות פרימיטיביות, בני אדם אחרים, ובדתות מאוחרות, *מעודנות* יותר - את האינסטינקטים שלנו, את המצפון התבוני שלנו כנגד האל. עתה, מגיע השלב האחרון של הדחף הזה - **הקרבת האל עצמו**. -> Finally - what remained to be sacrificed? At long last t did one not have to sacrifice for once whatever is comforting, holy, healing; all hope, all faith in hidden harmony, in future blisses and justices? didn't one have to sacrifice God himself and, from cruelty against oneself, worship the stone, stupidity, gravity, fate, the nothing? To sacrifice God for the nothing-this paradoxical mystery of the final cruelty was reserved for the generation that is now coming up: all of us already know something of this. +>
Finally - what remained to be sacrificed? At long last did one not have to sacrifice for once whatever is comforting, holy, healing; all hope, all faith in hidden harmony, in future blisses and justices? didn't one have to sacrifice God himself and, from cruelty against oneself, worship the stone, stupidity, gravity, fate, the nothing? To sacrifice God for the nothing-this paradoxical mystery of the final cruelty was reserved for the generation that is now coming up: all of us already know something of this
> > > 55 @@ -716,7 +716,7 @@ This is what I found to be causes for the decline of European theism, on the bas ### השיבה הנצחית -> Whoever has endeavored with some enigmatic longing, as I have, to think pessimism through to its depths and to liberate it from the half-Christian, half.. German narrowness and simplicity in which It has finally presented itself to our century, namely, in the form of Schopenhauer's philosophy; whoever has really, with an Asiatic and supra-Asiatic eye, looked into, down into the most world--denying of all possible ways of thinking-beyond good and evil and no longer, like the Buddha and Schopenhauer. under tho spell and delusion of morality-may just thereby, without really meaning to do so, have opened his eyes to tho opposite ideal +>
Whoever has endeavored with some enigmatic longing, as I have, to think pessimism through to its depths and to liberate it from the half-Christian, half.. German narrowness and simplicity in which It has finally presented itself to our century, namely, in the form of Schopenhauer's philosophy; whoever has really, with an Asiatic and supra-Asiatic eye, looked into, down into the most world--denying of all possible ways of thinking-beyond good and evil and no longer, like the Buddha and Schopenhauer. under tho spell and delusion of morality-may just thereby, without really meaning to do so, have opened his eyes to tho opposite ideal
> > > 56 @@ -725,11 +725,11 @@ This is what I found to be causes for the decline of European theism, on the bas ניטשה סבור שהדוקטרינה שהוא עומד להציג עכשיו - **השיבה הנצחית** - היא הדרך *היחידה* לכונן ערכים בעולם המושתת על הרצון לעוצמה, העולם לאחר מות האל,*A new way of making the world matter*[^45]. -> the ideal of the most high-spirited. alive. and world...affirming human +>
the ideal of the most high-spirited. alive. and world...affirming human being who has not only come to terms and learned to get along with whatever was and is, but who wants to have what was and I, repeated into all eternity, shouting insatiably *da capo*[^46] - not only -to himself but to the whole play and spectacle, and not only to this spectacle but at bottom to him who needs precisely this spectacle- and who makes it necessary because again a~d again he needs him- self-and makes himself necessary- What? And this wouldn't be *circulus vitiosus deus*[^47]? +to himself but to the whole play and spectacle, and not only to this spectacle but at bottom to him who needs precisely this spectacle- and who makes it necessary because again a~d again he needs him- self-and makes himself necessary- What? And this wouldn't be *circulus vitiosus deus*[^47]?
ניטשה מבסס כאן דוקטרינה לפיה אותם העובדות ש*מאששות* את הניהיליזם יכולות להיות בסיס לכינון ערכים. נפנה ל*כה אמר זרתוסטרא* לנסות להבין לאן ניטשה חותר. @@ -842,7 +842,7 @@ to himself but to the whole play and spectacle, and not only to this spectacle b נחזור ל*מעבר לטוב ולרוע*, סעיף 57. -> With the strength of his spiritual eye and insight grows distance and, as it were, the space around man: his world becomes more profound; ever new stars, ever new riddles and images become visible for him. Perhaps everything on which the spirit's eye has exercised its acuteness and thoughtfulness was nothing but an occasion for this exercise, a playful matter, something for children and those who are childish. Perhaps the day will come when the most solemn concepts which have caused tho most fights and suffering, the concepts "God" and "sin" will seem no more important to us than a child's toy and a child's pain seem to an old man - and perhaps "the old man" will then be in need of another toy and another pain-still child enough, an eternal child! +>
With the strength of his spiritual eye and insight grows distance and, as it were, the space around man: his world becomes more profound; ever new stars, ever new riddles and images become visible for him. Perhaps everything on which the spirit's eye has exercised its acuteness and thoughtfulness was nothing but an occasion for this exercise, a playful matter, something for children and those who are childish. Perhaps the day will come when the most solemn concepts which have caused tho most fights and suffering, the concepts "God" and "sin" will seem no more important to us than a child's toy and a child's pain seem to an old man - and perhaps "the old man" will then be in need of another toy and another pain-still child enough, an eternal child!
> > > 57 @@ -864,28 +864,28 @@ to himself but to the whole play and spectacle, and not only to this spectacle b בסעיף 58, פתאום *שוב* חוזרים לפילוסופיה של הדת. זהו שיא רטורי של הספר, ומרחיק-ראי - איך האדם החולני, אז תופעה חדשה, יחיה, יחשוב וירגיש. -> Has it ever been really noted to what. extent a genuinely religious life (both its microscopic favorite occupation of self examination and that tender composure which caUs itself "prayer" and is a continual readiness for the "coming of God") requires a leisure class, or half-leisure-I mean leisure with a good conscience, from way back, by blood, to which the aristocratic feeling, that work disgraces is not altogether alien-the feeling that it makes soul and body common. +>
Has it ever been really noted to what. extent a genuinely religious life (both its microscopic favorite occupation of self examination and that tender composure which caUs itself "prayer" and is a continual readiness for the "coming of God") requires a leisure class, or half-leisure-I mean leisure with a good conscience, from way back, by blood, to which the aristocratic feeling, that work disgraces is not altogether alien-the feeling that it makes soul and body common
דת, אומר ניטשה, היא תמיד סוג מסוים של פנאי, במובן היווני: היא מחייבת אותנו לשים את הצרכים הבסיסיים שלנו בצד. ניטשה העריץ, למשל, את השבת היהודית: אוסף אדיר של הלכות שמטרתן לייצר פנאי, פנאי לחשוב! 25 שעות שמלמדות את האדם לומר - *לא! מספיק!* לא לצרוך, לא לבזבז, לא לעסוק בתחזוקה הבולענית של החיים. היא מכריחה אותנו להפנות את מבטנו *למעלה*. -> And that consequently our modem, noisy, time-consuming industriousness, proud of itself, stupidly proud. educates and prepares people, more than anything else does, precisely for "unbelief." +>
And that consequently our modem, noisy, time-consuming industriousness, proud of itself, stupidly proud. educates and prepares people, more than anything else does, precisely for "unbelief."
כפירה, אצל רוב בני האדם, היא *לא* חשיבה מעמיקה על [חמשת הדרכים להוכחת האל](/פילוסופיה/דת/ראיות#הראייה-הקוסמולוגית) של [אקווינס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינס): היא נובעת מאוסף של שינויים שמכינה אותנו לזנוח את רעיון הדת. מי הם החילונים? מי שנולדים למשפחה חילונית. ומי הם החילונים הראשונים? אלו שלא נאלצו פתאום להסתמך דווקא על האל - בדברים כמו לידה, שהייתה מסכנת-חיים עד המודרנה. האנשים ממשלו של זרתוסטרא, הבורגנים המודרנים, *עוד לא יודעים בכלל* שהם לא מאמינים באל: הם פשוט מנותקים מהמציאות הקשה של הטבע שמעוררת אמונה *מלכתחילה*. -> Among those, for example, who now live in Germany at a distance from religion I find people whose "free-thinking" is of diverse types and origins, but above all a majority of ,those in whom industriousness has, from generation unto generation, dissolved the religious instincts, so they no longer even know what religions are good for and merely register their presence in the world with a kind of dumb amazement. They feel abundantly committed, these good people, whether to their business or to their pleasures, not to speak of the "fatherland" and the newspapers and "family obligations": it seems that they simply have no time left for religion, the more so because it remains unclear to them whether it involves another business or another pleasure-for it is not possible, they say to themselves, that one goes to church merely to dampen one's good spirits. +>
Among those, for example, who now live in Germany at a distance from religion I find people whose "free-thinking" is of diverse types and origins, but above all a majority of ,those in whom industriousness has, from generation unto generation, dissolved the religious instincts, so they no longer even know what religions are good for and merely register their presence in the world with a kind of dumb amazement. They feel abundantly committed, these good people, whether to their business or to their pleasures, not to speak of the "fatherland" and the newspapers and "family obligations": it seems that they simply have no time left for religion, the more so because it remains unclear to them whether it involves another business or another pleasure-for it is not possible, they say to themselves, that one goes to church merely to dampen one's good spirits
ממה מפחדים אנשי דת? לא מה*טיעונים* שבפי החילונים - בואו נודה, הטיעונים בפי שני הצדדים על הפרצוף, אומר אנדי - אלא *מאורח החיים* - הוא זה שמעודד חילוניות! -> Those indifferent in this way include today the great majority of German middle-class Protestants. especially in the great industrious centers of trade and traffic; also the great majority of industrious scholars and the other accessories of the universities (excepting the theologians, whose presence and possibility there pose ever increasing and ever subtler riddles for a psychologist). Pious or even merely churchly people rarely have the slightest idea how much good will - one might say caprice-is required of a German scholar today if he is to take the problem of religion seriously. On the basis of his whole trade (and. as noted, on the basis of the tradelike industriousness to which he is committed by bis modem conscience) he is inclined toward a superior, almost good-natured amusement in the face of religion, occasionally mixed with a dash of disdain for the "uncleanliness" of the spirit which he assumes wherever a church is still acknowledged. The scholar succeeds only with the help of history (not on the basis of his own personal experience) to muster a reverent seriousness and a certain shy consideration in the face of religion. +>
Those indifferent in this way include today the great majority of German middle-class Protestants. especially in the great industrious centers of trade and traffic; also the great majority of industrious scholars and the other accessories of the universities (excepting the theologians, whose presence and possibility there pose ever increasing and ever subtler riddles for a psychologist). Pious or even merely churchly people rarely have the slightest idea how much good will - one might say caprice-is required of a German scholar today if he is to take the problem of religion seriously. On the basis of his whole trade (and. as noted, on the basis of the tradelike industriousness to which he is committed by bis modem conscience) he is inclined toward a superior, almost good-natured amusement in the face of religion, occasionally mixed with a dash of disdain for the "uncleanliness" of the spirit which he assumes wherever a church is still acknowledged. The scholar succeeds only with the help of history (not on the basis of his own personal experience) to muster a reverent seriousness and a certain shy consideration in the face of religion.
> > > 58 האדם החילוני הממוצע מתייחס לדת בזלזול מסוים, בתחושת עליונות. *עוד יש אנשים כאלה? הם לא במוזיאון?* אנשים כאלו עיוורים למניע של הדת, וליתרונות שלה: לא בכדי ניטשה קובע שהם לא יכולים להיות *כלבי הציד* שלו. החוויה שלהם רדודה - בוז, פחד, או שניהם. אבל החילוני אינו עליון על הדת, קובע ניטשה - -> But even if he raises his feeling into real gratitude toward it, he still has not personally approached, not even by a single step. what still exists now as church or piety; perhaps even the opposite. The practical indifference to- ward religious matters into which he has been born and brought up is generally sublimated in him into caution and cleanliness that shun contact with religious men and matters; and it may be precisely the depth of his tolerance and humanity that bids him dodge the subtle distress involved in tolerance. +>
But even if he raises his feeling into real gratitude toward it, he still has not personally approached, not even by a single step. what still exists now as church or piety; perhaps even the opposite. The practical indifference to- ward religious matters into which he has been born and brought up is generally sublimated in him into caution and cleanliness that shun contact with religious men and matters; and it may be precisely the depth of his tolerance and humanity that bids him dodge the subtle distress involved in tolerance
> -> Every age has its own divine type of naivete for whose invention other ages may envy it-and how much naivete, venerable, childlike, and boundlessly clumsy naivete lies in the scholar's faith jn bis superiority, in the good conscience of his tolerance, in the unsuspecting simple certainty with which his instinct treats the religious man as an inferior and lower type that he has outgrown, leaving it behind, beneath him- him, that presumptuous little dwarf and rabble man, the assiduous and speedy head.. and handiworker of "ideas'", of "modern ideas"! +>
Every age has its own divine type of naivete for whose invention other ages may envy it-and how much naivete, venerable, childlike, and boundlessly clumsy naivete lies in the scholar's faith jn bis superiority, in the good conscience of his tolerance, in the unsuspecting simple certainty with which his instinct treats the religious man as an inferior and lower type that he has outgrown, leaving it behind, beneath him- him, that presumptuous little dwarf and rabble man, the assiduous and speedy head.. and handiworker of "ideas'", of "modern ideas"!
> > > 58 @@ -895,7 +895,7 @@ to himself but to the whole play and spectacle, and not only to this spectacle b ניטשה *לא בז* לגמל. -> The philosopher as we understand him. we free spirits - as the man of the most comprehensive responsibility who has the conscience for the over-all development of man-this philosopher will make use or religions for his project of cultivation and education. just as he will make use of whatever political and economic states are at hand. The selective and cultivating influence, always destructive as well as creative and form-giving, which can be exerted with the help of religions, is always multiple and different according to the sort of human beings who are placed under its spell and protection. For the strong and independent who are prepared and predestined to command and in whom the reason and art of a governing race become incarnate, religion is one more means for overcoming resistances, for the ability to rule +>
The philosopher as we understand him. we free spirits - as the man of the most comprehensive responsibility who has the conscience for the over-all development of man-this philosopher will make use or religions for his project of cultivation and education. just as he will make use of whatever political and economic states are at hand. The selective and cultivating influence, always destructive as well as creative and form-giving, which can be exerted with the help of religions, is always multiple and different according to the sort of human beings who are placed under its spell and protection. For the strong and independent who are prepared and predestined to command and in whom the reason and art of a governing race become incarnate, religion is one more means for overcoming resistances, for the ability to rule
> > > 61 @@ -911,26 +911,109 @@ to himself but to the whole play and spectacle, and not only to this spectacle b הפתגמים עוסקים ביחסים בין גברים לנשים, שמתחילים להשתפר בתקופה הזו - תקופת הכתבים הראשונים של מיל על פמיניזם. היחסים האלו חשובים מאין כמותם, ומטרידים את ניטשה: חייבים לתת את הדעת למאיפה הגיע ההבדל הזה, והפתגמים שלו בנושא די מזעזעים בימינו. -> The same affects in man and woman are yet different in *tempo*: therefore man and woman do not cease to misunderstand each other. +>
The same affects in man and woman are yet different in *tempo*: therefore man and woman do not cease to misunderstand each other.
> > > 85 ובכל מקום שיש הבדל, חייבת להיות גרסא עליונה: לא במובן שיפוט מוסרי, אלא *מי יכפה את רצונו על מי* - -> Comparing man and woman on the whole, one may say: woman would not have the genius for finery if she did not have an instinct for a secondary role. +>
Comparing man and woman on the whole, one may say: woman would not have the genius for finery if she did not have an instinct for a secondary role.
> > > 145 -> Women themselves always still have in the background of an personal vanity an impersonal contempt-for "woman." +>
Women themselves always still have in the background of an personal vanity an impersonal contempt-for "woman."
> > > 86 -> The degree and kind of a man's sexuality reach up into the ultimate pinnacle of his spirit. +>
The degree and kind of a man's sexuality reach up into the ultimate pinnacle of his spirit.
> > > 75 +## ההיסטוריה הטבעית של המוסר + +!!! success "ראו גם" + [הגיניאולוגיה של המוסר (מבוא לאתיקה)](/פילוסופיה/אתיקה#הגיניאולוגיקה-של-המוסר) + +בפרק החמישי, ניטשה פונה ל*מוסר*, ומציע מתודולוגיה חדשה לעשיית פילוסופיה של המוסר, טובה יותר מהדרך הרופסת לשיטתו שבה נעשה עד כה (ובמיוחד [זו של קאנט](/פילוסופיה/אתיקה#הצו-הקטגורי)). + +בפרק 187, ניטשה אומר שהמוסר אינו אלא *שפת הסימנים*, או לשון ההיפעלויות, של מי שהוגה אותו: ביטוי לדחפים פרטניים ותו לא. המוסר, כמו כל דבר אחר, אינו אלא רצון לעצמה. המוסר ההכרחי, הכולל, התבוני, גם *הם* רצון לעוצמה: כמו שכל פילוסופיה היא ביוגרפיה, כך גם המוסר. זה לא דבר רע בהכרח - אבל הוא דורש חשיבה מחודשת על המוסר מצד הפילוסופים של העתיד. + +ניטשה סבור שאנו זקוקים למהפכה מוחלטת סביב ערכים כמו *אכזריות, חמלה* ו*דיכוי*. בסעיף 188, הוא כותב - + +>
Every morality is, as opposed to *laisser aller*[^52], a bit of tyranny +against "nature"; also against "reason"; but this in itself is no objection, as long as we do not have some other morality which permits us to decree that every kind of tyranny and unreason impermissible. What is essential and inestimable in every morality is that it constitutes a long compulsion: to understand Stoicism or Port-Royal or Puritanism, one should recall the compulsion under which every language so far has achieved strength and freedom - the metrical compulsion of rhyme and rhythm.
+> +> > 188 + +כל מוסר הוא סוג של כפייה, כפירה בטבע ובתבונה: שיפוט של מוסר *מניח מוסר כלשהו*, ולכן כופה ערכים מוסריים. המוסר שלנו בפרט, האנשים הבורגנים, *[האדם האחרון](../ניטשה#האדם-האחרון)*, עסוק ב*שחרור*, בשילוח הרסן - *Just be yourself, man! you do you!* - ואנחנו לא חושבים שצריך להצדיק את זה. ניטשה דורש - הצדיקו את זה! גם כאן יש כפייה! ניטשה סבור להיפך, ומתבסס על המשורר גתה, שאמר - + +> מתוך המגבלות מתגלה רב האמן +> +> > גתה + +המוסר, הוא סבור, הוא קצת כמו אומנות או מקצב: בתוך אוסף של חוקים די שרירותיים אפשר ליצור דברים גדולים. כל אומנות גבוהה אינה *חסרת* מגבלות, אלא נוצרת *בזכות* המגבלות, מתוך המגבלות. + +>
Every artist knows how far from any feeling of letting himself go his "most natural' state is-the free ordering, placing, disposing, giving form in the moment of "inspiration' - and how strictly and subtly he obeys thousandfold laws precisely then, laws that precisely on account of their hardness and determination defy all formulation through concepts (even the firmest concept is, compared with them, not free of fluctuation, multiplicity, and ambiguity). What is essential "in heaven and on earth" seems to be, to say it once more, that there should be obedience over a long period of time and in a single direction: given that, something always develops, and has developed, for whose sake it is worth while to live on earth; for example, virtue, art, music, dance, reason, spirituality - something transfiguring, subtle, mad, and divine.
+> +> > 188 + +בתמצית, *בלי גדליה אין ביאליק*, מסכם אנדי: בלי מגבלות אין אומנות. חשבו על מוצרט - הוא מציית לכללי ההלחנה של המסורת הקלאסית. אבל דווקא *דרך* המגבלות האלו המוזיקה שלו נהפכת לייחודית לחלוטין - מיד אפשר לזהות שזה מוצרט[^53]. + +> Slavery is, as it seems, both in the cruder and in the more subtle sense, the indispensable means of spiritual discipline and cultivation,II too. Consider any morality with this in mind: what there is in it of "nature" teaches hatred of the *laisser aller[^52]*, of any all-too-great freedom. and implants the need for limited horizons and the near- est tasks-teaching the narrowing 0/ our perspective, and thus in a certain sense stupidity, as a condition of life and growth. +> +>You shall obey-someone and for a long time: else you will +perish and lose the last respect for yourself"-this appears to me +to be the moral imperative of nature which, to be sure, is neither "categorical" as the old Kant would have it (hence the "else") nor addressed to the individual (what do individuals matter to her?), but to peoples, races, ages. classes-but above all to the whole human animal, to man. +> +> > 188 + +כל תורת מוסר, קובע ניטשה, הוא סוג של *אימון בציות*: כל חופש בתהליך הוא אשליה. + +!!! info "[כה אמר זרתוסטרא - אלף מטרות ואחת](./אלף.pdf)" + +> ארצות רבות ראה זרתוסטרא ועמים רבים ראה: וכך גילה את טובם ואת רועם של עמים רבים[^54]. ולא מצא זרתוסטרא עלי-אדמות עוצמה רבה יותר מן הטוב ומן הרוע. למען יחיה עם, חייב הוא תחילה להיות מעריך: אך אם להתקיים חפצו, אסור עליו להעריך על דרך שמעריך שכנו. + + +הרעיון של טוב ורוע גם הוא ביטוי של הרצון לעוצמה, ומה שמאגד אנשים לכדי *עם*, או קבוצה, הוא צמצום לטוב מסוים ורע מסוים: ההערכה המשותפת היא זו שמאגדת את הפרטים לכלל. + +> הנה זה מצאתי רבות, שבעיני העם האחד נחשב לטוב, והיה בעיני האחר ללעג ולקלס, רבות מצאתי אשר רע-רע קורא עליו במקום האחד, ובמקום האחר ארגמן לבושו וכבוד יעטרהו. +> +> מעולם לא הבין עם את שכנו: תמיד נפשו מלאה תמהון על שגיונו ועל רשעותו של השכן. +> +> לוח ערכים תלוי מעל לראשו של כל עם. ראה, הלא הוא לוח התגברויותיו: ראה, הלא הוא קול רצונו לעצמה. + + +הערכים הם כמו *כוכבים ערכיים* שלעולם הקבוצה פועלת בעולם: מה זה אם לא הרצון לעוצמה? + +> ראוי לשבח הוא כל מה שנראה בעיניו קשה: וטוב - מה שאי-אפשר בלעדיו וגם קשה הוא: ומה שמשחרר מהמצוקה החמורה ביותר, והוא נדיר והוא הקשה מכל - קדוש-'דוש ייאמן עליו בפי העם. + + +מוסר הוא הערכה - של מה שמועיל, ומה שמאפשר להיות שונים, ולפעול בעוצמה. *הערכים נובעים מהרצון* - ולא להיפך! *אמור לי איזה אלוהים יש לעמך, ואומר לך מי הוא עמך*. כל עם *בלי* ערכים משותפים, בלי אל - הוא בדרך החוצה: מישהו יגיע ויעיף אותך. מוסר כרוך בעוצמה, בכאב, בציות: מוסר *צריך* לכאוב. + +> ואמנם, אחי, לאשר שהכרת את מצוקתו של עם ואת ארצו ושמיו ואת שכנו: או אז גם תמצא את חוקת התגברויותיו ואת סיבת עלייתו בסולם זה אל תקוותיו. +> +> ראשון היה תמיד וראש לאחרים: ונפשך המקנאה אל תהא אוהבת שום אדם, אלא אם כן ידידך הוא - זה הצו אשר הרטיט את נפש היווני: בו עשה את דרכו אל הגדולות. + +בעבור ניטשה, ישנם ארבע עמים מסוימים שמהווים דוגמאות מרהיבות לכך - *אצולת המין האנושי*. מוטו של התרבות היוונית היה *Aei Aristeuein*[^57] - *תמיד הצטיין*; אדם לא צריך לאהוב דבר זולת מצוינות, אצלך ואצל אחרים: ידידות ויריבות היו קרובים מאוד אלו לאלו, ומה שנתפס נמוך מהם, לא ראוי לחברות שלהם. הצו הזה כופה את עצמו על היווני, מאתגר אותו, דורש אותו לגבור על עצמו. + +> "פה דובר אמת ויד אמונה בחץ וקשת"[^55]: זה נראה יקר וקשה כאחת בעיני אותו עם, אשר שמי ממנו בא לי - זה השם אשר יקר לי וקשה כאחת. +> +> "כבד את אביך ואת אמך ועשה רצונם בכל נפשך ובכל מאודך[^56]": לוח התגברות זה תלה מעל לראשון עם אחר ויהי לו הדבר מקור עוצמתו ונצחו. +> +> "היה נאמן ולמען הנאמנות השלך מנגד כבוד ודם גם על מזבחם של עניינים מסוכנים ומרושעים": כך הורה ובכך כבש עצמו עם אחר, ובכיבוש-עצמי זה הרה תקוות נכבדות וכבדות[^58]. + +בקיצור, הפואנטה היא - **טוב ורע הם יצירות**, שיוצרם הם העם, או הציוויליזציה, בכך שהוא מפרש וממשג את הרעיון הכללי שלו ואז תולה אותו מעל העם. סיפור לוחות הברית הוא דוגמה ברורה של זה: עם של עבדים, ש*מתנהג של עבדים* (*אוסף של קקות*), עד שמציגים להם לוח - לוח ממש! - עם הדיברות, *ואז* ורק אז הם נהיים עם. + +ניטשה מכבד את הלוחות שלהם, אבל: + +- הלוחות מוגבלים - כל עם ונקודת מבטו הצרה. +- הלוחות זמניים - כל לוח מתעייף, ולבסוף מגיע זמנו. כל אוסף ערכים הוא פרץ של רצון לעוצמה: כמו כל כוח, מרגע שהוא מתפרץ - דינו לדעוך. + +עדיין לא הגיע הלוח שיאגד תחתיו את האנושות כולה, שתאגוד את בני האדם כולם לציוויליזציה אנושית אחת. ניטשה סבור שבסופו של דבר, יימצא לוח כזה - המהפכה התעשייתית היא ביטוי ראשון של זה, והדוגמטיזם שסוחף את אירופה הוא ביטוי נוסף. + + [^50]: ולכן כל כך מסוכן שקוראים אותו ילדים בני 17. [^1]: ציטוטים כמו זה נופלים קורבן ל*quote mining*, אומר אנדי. @@ -982,4 +1065,11 @@ to himself but to the whole play and spectacle, and not only to this spectacle b [^47]: מעגל שוטה עשוי מהאל - או האל כמעגל שוטה. [^48]: ובפרט שופנהאואר. [^49]: מ*Paradise Lost* -[^51]: לא אשרת! \ No newline at end of file +[^51]: לא אשרת! +[^52]: שילוח רסן. +[^53]: כפלצן מוזיקה קלאסית, אני מסכים, ואף מחזק: המוזיקה של מוצרט נודעת במיוחד בכך שהיא מרגישה ספונטנית, חופשיה, חסרת גבולות. +[^54]: הכוונה היא לפתיחת ה*אודיסאה* של הומרוס. +[^55]: זה משפט של ההיסטוריון היווני הרודטוס, שתיאר את החינוך שקיבלו מלכי פרס: תגיד אמת, ותדע להילחם. +[^56]: איחוד שני משפטים מהתנ"ך: הפרשנות של ניטשה היא שהגישה של היהדות לאלוהות היא דרך כיבוד ההורים. האל גם הוא סוג של אב, והמאמינים עומדים עמו בקשר משפחתי מסוים. זו הגדולה של היהדות בעיניי ניטשה, וכך הם הביאו את עצמם למצב שחצי עולם סובב סביבם. *The Jewish people are too famous for their own good*, מצטט אנדי וחותם - *Jews are news!* +[^57]: αέιν αριστεύειν (סתם כי אני יכול) +[^58]: הרומאים (אם כי יש שאומרים דווקא הגרמנים). \ No newline at end of file diff --git a/פסיכולוגיה/אישיות/index.md b/פסיכולוגיה/אישיות/index.md index 060e1e2c..0b0e4863 100644 --- a/פסיכולוגיה/אישיות/index.md +++ b/פסיכולוגיה/אישיות/index.md @@ -8,10 +8,15 @@ title: אישיות ## תוכן העניינים -### [מבוא]() +#### 1. [מבוא]() -### [התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד](פסיכואנליטית/.) +#### 2. [התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד](פסיכואנליטית/.) +#### 3. [תיאוריית יחסי האובייקט של קליין](./קליין) + +#### 4. [התיאוריה של מרגרט מהאלר](./מהאלר) + +#### 5. [תיאוריית יחסי ההורה-תינוק של ויניקוט](./ויניקוט) !!! info "" [מצגת](/פסיכולוגיה/אישיות/1.pdf), [טקסט (מבוא)](/פסיכולוגיה/אישיות/Crowne (2009).pdf) diff --git a/פסיכולוגיה/אישיות/מהאלר.md b/פסיכולוגיה/אישיות/מהאלר.md index c2160d6f..5fc70f8c 100644 --- a/פסיכולוגיה/אישיות/מהאלר.md +++ b/פסיכולוגיה/אישיות/מהאלר.md @@ -53,16 +53,17 @@ tags: ### ספרציה-אינדיוידואציה חלוקה לתתי-שלבים: - - בקיעה (5-9 חודשים) + - בקיעה (5-9 חודשים) + ערנות גוברת של התינוק כלפי החוץ. מעבר בין הפניית קשר החוצה ואל האם כנקודת התמצאות אימון. התינוק מתחיל לזחול, וכך יכול להתחיל להתמקם הרחק מההורה. - אימון (9-15 חודשים) - + יש יכולת לתנועה, הילד חווה כול-יכולות ומתאמן בהתרחקות מהאם. מבחינה פסיכולוגית הוא חווה את עצמו כמאוחד עם אמו ושותף לכול יכולות שלה. - התקרבות מחדש (15-24 חודשים) - + הילד מבין שהמרחק הפיזיולוגי מייצג גם מרחק/אבחנה פסיכולוגית מהאם. התינוק חושש ורוצה את האם בטווח הראייה שלו, כך שיוכל להיווצר וויסות. האם צריכה להיות סובלנית לשלב, ולא לתפוס אותו כרגרסיבי. תגובה של חוסר זמינות עלולה להוביל לחרדת נטישה. ### קביעות אובייקט